* אף על פי כן בעד עסקה – אם אכן תתגבש עסקת חטופים ברוח הפרטים המודלפים בתקשורת, תהיה זו עסקה רעה. רעה מאוד. תהיה זו עסקה שנשלם בעבורה מחיר יקר, וכוונתי למחיר דמים.
היא עסקה רעה בשל השחרור של מאות מחבלים ובהם רוצחים רבים, שכפי שלמדנו בעסקאות קודמות, רובם הגדול יחזרו לטרור.
היא עסקה גרועה בשל השעיית המלחמה, במקום תנופה למיטוטו ומיגורו של חמאס.
היא עסקה רעה בשל הסרת המגבלות על מעבר פלשתינאים לצפון, מה שלבטח יביא לשם מחבלי חמאס רבים, שיפעלו נגדנו מצפון הרצועה.
היא עסקה רעה, כיוון שמדובר בשחרור חלק קטן בלבד מן החטופים והשארת עשרות מהם בגיהינום החמאסי.
כל מילת ביקורת על העסקה – מוצדקת.
ואף על פי כן, אילו הייתי בין מקבלי ההחלטות, הייתי מצביע בעדה.
כבר בימים הראשונים של המלחמה, הבעתי את תמיכתי בהצעה ישראלית ל"כולם תמורת כולם". למרות שהתנגדתי בעבר בתוקף לעסקאות ג'יבריל, טננבוים, שליט וכד', סברתי שהפעם זה שונה, בשל המספר הגדול של חטופים, בשל הרכבם הכולל נשים, ילדים, תינוקות, זקנים וחולים. בשל העובדה שמדובר באזרחים שנחטפו מבתיהם, ממיטותיהם, בשל מחדל נורא של מדינת ישראל, והיא מחויבת להם ולחילוצים מן השבי. הצעתי זאת, אף שהערכתי שחמאס לא יסכים לכך, הן למען הסיכוי הקטן שהוא יסכים והן כדי שהציבור הישראלי כולו ובעיקר משפחות החטופים יידעו שישראל עשתה הכל כדי לחלצם. עם זאת, התנגדתי בתוקף לכל תמורה על החטופים בהתערבות כלשהי באופן ניהול המלחמה או בהישגים מדיניים.
היום אני מוכן למה שלא הייתי מוכן אז, כיוון שהם נמקים כבר כמעט 7 חודשים בשבי, חלקם ולא ברור כמה כבר מתו ועלולים למות אם לא ישוחררו. וכיוון שישראל שוב הפקירה אותם בכך שהפסיקה למעשה את המלחמה, אף שראש הממשלה יודע היטב שהדרך האפקטיבית היא לחץ צבאי, הן הוא עצמו מסביר זאת בכל הזדמנות, ובפועל הוא נהג בדרך ההפוכה. החטופים אינם צריכים לשלם בחייהם גם את המחיר של המחדל הזה.
עם זאת, יש קו אדום אחד שעליו אסור לנו לוותר בשום מחיר – הדרישה להפסקת המלחמה והוצאת כוחות צה"ל מעזה. משמעות דרישה זו היא כניעה ישראלית וניצחון לטבח. השארת רצועת עזה תחת שלטון חמאס – משמעותה טיהור אתני של הנגב המערבי, כי ספק רב אם התושבים יחזרו לסיוט. וכניעה לחמאס תלווה בהכרח בכניעה לחיזבאללה. על פי חלק מן הידיעות, העסקה כוללת התחייבות עקרונית למדינה פלשתינאית. אני מקווה שרעיון העוועים הזה לא מופיע בו, אך אם כן, גם לכך אין להסכים.
מתחילת המו"מ, ישראל התגמשה שוב ושוב, ויתרה עוד ועוד, התקפלה מעמדה אחר עמדה, ואילו חמאס לא זז מילימטר מדרישותיו האבסורדיות.
אם הפעם, לראשונה, הוא יזוז מעמדתו ויקבל את ההצעה החדשה, אני בעד עסקה זו.
אני מקווה שכבר עכשיו הממשלה פועלת לתמיכה אמריקאית ללא סייג לחידוש המלחמה בכל עוצמתה, אם חמאס ישיב בשלילה.
* מחכים לסינוואר – אף שאין החלטה רשמית, ישראל נתנה את הסכמתה למתווה המצרי, אף שהוא בעייתי וקשה ביותר. וכעת כל העולם מצפה למוצא פיו של סינוואר.
ואם כמו בכל הפעמים בעבר הוא ייתן גם הפעם תשובה שלילית – האם בתגובה תתמלאנה הכיכרות בהפגנות נגד ממשלת ישראל?
* כשהם מרגישים מאוימים – לא ברור האם חמאס יקבל את ההצעה החדשה, אך בימים האחרונים נשמעות זמירות חדשות מכיוונו ולראשונה אחרי חודשים רבים הוא מפיץ סרטוני טרור פסיכולוגי עם סימני חיים מהם.
מה יום מיומיים? העובדה שלראשונה נראים סימנים בשטח לרצינות בכוונות ישראל להיכנע לרפיח. הדבר רק מעיד על גודל המחדל וההפקרות בחודשי הדשדוש חסר התוחלת.
* לא רק רפיח – הפעולה ברפיח הכרחית ואסור לוותר עליה. בלי עסקה, היא חייבת להתבצע מיד. אם תהיה עסקה – ברגע שתסתיים ההפוגה שעליה יוחלט. היא הכרחית כדי להשמיד את גדודי חמאס. לא יהיה ניצחון ישראלי בלי רפיח.
אבל זה לא רק רפיח, אלא גם דיר אל-בלאח ומחנות המרכז. וזו גם חזרה למקומות שאותם עזבנו כמו עזה, חאן יונס, בית להיא ובית חנון. יש לחדש את המלחמה במלוא עוזה, אחרי חודשי בזבוז הזמן, כדי למוטט את חמאס ולהביא לשחרור החטופים.
ובכל זאת, לפעולה ברפיח יש חשיבות מיוחדת, בשל ההשתלטות על ציר פילדלפי – ציר ההברחות שצייד את חמאס ואני בטוח שהוא פועל גם בימי המלחמה. מן הראוי היה להשתלט על הציר ביום הראשון למלחמה.
* דמנו מותר – עצם האיום בצווי מעצר לבכירים ישראליים, ובוודאי אם האיום ייצא לפועל, חלילה, מעביר מסר ברור. מותר לבצע פוגרומים נגד אזרחי ישראל; מעשי רצח, אונס וחטיפה המוניים, אבל למדינת היהודים אסור להתגונן ולהגן על חיי אזרחיה.
זה המסר של ארגון שהוקם בעקבות השואה ופשעי המלחמה של הנאצים והפך כלי שרת לממשיכי דרכם של הנאצים.
אם יש דבר כזה "העולם החופשי" – על המדינות הדמוקרטיות לפרוש מבית הדין הזה, להחרים אותו ולפעול לפירוקו. אם יש דבר כזה "מנהיגת העולם החופשי", על ארה"ב להטיל עיצומים אישיים נגד התובע וראשי בית הדין בהאג.
* חזית אחידה – אם יוצא צו מעצר נגד נתניהו, הוא לא יהיה נגד נתניהו האיש, אלא נגד ראש ממשלת ישראל, בהיותו ראש ממשלת ישראל. אותו צו היא מוצא נגד כל ראש ממשלה, כי כל ראש ממשלת היה שולח את צה"ל להחזיר מלחמה שערה אחרי הטבח (ולהערכתי היא הייתה אגרסיבית וקטלנית יותר).
מן הראוי שבנושא זה נגלה חזית אחידה בפני העולם.
אני מצפה מיאיר לפיד וראשי סיעות האופוזיציה לצאת בהודעה חד משמעית נגד צו כזה.
אני מצפה מראשי הממשלה בעבר שעוד חיים עמנו – ברק, אולמרט, בנט ולפיד לפרסם גילוי דעת חד משמעי, בעברית ובאנגלית, בעניין זה.
* האג 1945 – אילו בית ה"דין" בהאג היה קיים ב-1945, הוא היה מוציא צווי מעצר נגד צ'רצ'יל, רוזוולט וטרומן.
* הרגל הופך לטבע – האם נתניהו, כהרגלו, יתנצל בפני טורקיה על חיסול המחבל הטורקי שדקר שוטר בעיר העתיקה, ונשלם פיצויים למשפחתו?
* הגנה עצמית – היהודים והישראלים באוניברסיטאות בארה"ב חייבים להתארגן להגנה עצמית. וכמו אצל האנטישמים, גם ההגנה העצמית אינה צריכה להיות רק של סטודנטים, אלא גם של יהודים וישראלים שאינם סטודנטים. וגם של לא-יהודים הגונים המבינים, שהגל האנטישמי האלים מסכן גם את ארה"ב.
ובסופו של דבר, הדבר הנכון ביותר לכל יהודי הוא לעלות לארץ ישראל.
* די לכיבוס – הם לא "מפגינים פרו-פלשתינאים" אלא פורעים אנטישמים.
די לכיבוס!
* פנטזיה – בפנטזיה שלי, הייתי שולח את כוחות צה"ל לתמרן באוניברסיטת קולומביה.
* לפטר את העבריין – כשעבריין פורע חוק סדרתי הוא השר הממונה על אכיפת החוק, אך טבעי שהוא ימנה עבריין תנועה סדרתי לנהגו. אך טבעי ששר כזה ונהג כזה גורמים בנהיגתם הפרועה לתאונה, מסכנים חיי אזרחים ופוצעים נהג.
יש לפטר את השר העבריין עוד היום!
* ראש הנחש – המעצר המנהלי לחמישה בן גבירים הוא צעד חשוב. מדינת ישראל חייבת להתגונן מפני המחבלים הללו, המסכנים את ביטחונה.
אבל כאשר הדוצ'ה שלהם הוא שר בכיר בממשלה, צעדים כאלה, עם כל חשיבותם, הם כמו לייבש את הים בכפית. צריך להכות את ראש הנחש.
* התרשלו בלימוד התורה – הרב הראשי האחרון לציון יצחק יוסף, לא המיתר הכי מכוון בכינור, שאתה ואני משלמים את שכרו; זה שמטיף לירידה המונית מהארץ אם המשתמטים יגויסו, הפליא במוצ"ש בדברי איוולת.
לטענתו, בלימת מתקפת הטילים האיראנית אינה נזקפת לזכותם של הטייסים ושל המדענים שפיתחו את מערכות ההגנה האווירית, אלא לזכותם של המשתמטים, או בשפתו המכובסת – לומדי התורה.
אם כך, האחראים לאסון הנורא של שבעה באוקטובר הם אותם לומדי תורה שכנראה התרשלו בתלמודם. לכן, על הרבנים, ראשי הישיבות ובוודאי הרב הראשי, להסיק מסקנות אישיות ולהתפטר.
אגב, הם באמת התרשלו בלימוד התורה, כי אילו למדו באמת את תורת ישראל היו יודעים שהשתמטות היא כפירה בעיקר.
* לא חרדית ולא מודרת – פוסט ויראלי שמציף בימים אלה את פייסבוק מציג את רויטל ולך, נערה חרדית בת 19, שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת הפיזיקה. הפוסט נפתח במילים: "חס וחלילה שתקשורת ההסתה תפרסם את זה. הרי היא חרדית, רחמנא לצלן". המסר הוא ש"ערוצי ההסתה", כלומר התקשורת הישראלית זולת ערוץ התעמולה (14), שבכל שנה מעניקה כידוע חשיפת ענק לנערים, שזוכים מדי שנה באולימפיאדות הללו, כמו לזוכים במדליות באולימפיאדת הספורט, הפעם לא דיווחה על כך כיוון שמדובר בחרדית, והן את החרדים התקשורת מדירה. העובדה שהיא חרדית מאתגרת את ההסתה של התקשורת נגד החרדים, המציגה אותם כמי שאינם לומדים ליבה ואינם מתגייסים לצה"ל, והנה, הוכח שלא זו בלבד שהחרדים לומדים ליבה, הם אפילו אלופי העולם בפיזיקה.
הבה נבחן את הנראטיב הזה. ראשית, רויטל ולך כלל אינה חרדית. היא דתיה לאומית, בת להורים מתמטיקאים, ואין ספק שהחינוך הממלכתי דתי ושאר המערכות של הציונות הדתית, מלמדים ליבה, מעודדים מצוינות בכל תחומי הלימוד, ורבים מהם מצטיינים במדעים. כך שהמסד לבניין הנראטיבי הזה שקרי מלכתחילה. רויטל, בניגוד לחרדיות, משרתת כעת בשירות לאומי.
שנית, התקשורת הישראלית ממעיטה בחשיפת ההצלחות שלנו מדי שנה באולימפיאדות המתמטיקה והפיזיקה. מאיר שלו הרבה לצאת נגד העובדה הזאת. כך שמיעוט החשיפה אינו קשור לזהות של רויטל. עם זאת, היו מספר כתבות עליה. אילו באמת חרדית הייתה מנצחת, החשיפה הייתה גדולה הרבה יותר, בשל הסנסציה.
שלישית, תפקידה של התקשורת להצביע על בעיית אי לימוד לימודי ליבה במערכות החינוכיות לבנים חרדים, כדי לעודד את המדינה לקום ולעשות מעשה נגד התופעה.
ברכות לרויטל!
* בעיית זהות – בגרסתה לחד-גדיא, שכתבה באינתיפאדה הראשונה, כתבה חוה אלברשטיין:
רודף הוא נרדף מכה הוא מוכה
—
הייתי פעם כבש וגדי שלו
היום אני נמר וזאב טורף
הייתי כבר יונה והייתי צבי
היום איני יודעת מי אני.
האם 7 באוקטובר פתר בעיית הזהות של חוה?
* מישהו שומע אותי? – ביום חמישי האחרון הופיע חמי רודנר בגולן, במעלה גמלא. לאחר ההופעה הוא חזר למרכז, וביום שישי עלה עם בת הזוג שלו לצימר באורטל. בערב הם בילו בפאב הקיבוצי, שבו חמי הופיע לפני כשנתיים – הופעה זכורה מאוד לטובה באורטל, ומסתבר שגם לחמי.
הוא ישב עם מיקי, האיש שלנו, שמביא את טובי האמנים לאורטל ובכלל לגולן ולגליל. הם כל כך נהנו, והחליטו להישאר לילה נוסף. לפני שהלכו לישון, חמי אמר למיקי: "יודע מה? אם כבר אני נשאר, מה דעתך שאעשה הופעה ספונטנית בהתנדבות?"
בשבת בבוקר הופתענו לקרוא בקבוצות הווטסאפ הקיבוציות על ההופעה הספונטנית.
ב-21:00 פאב "לצ'ה" היה מלא מפה לפה. חמי, עם גיטרה בלבד, נתן הופעה – חבל"ז. עם כל הנשמה. עם מיטב הרפרטואר שלו ושל "איפה הילד". עליהם הוא הוסיף מחווה ליהונתן גפן ויצחק קלפטר – את השיר "לוקח ת'זמן".
השיר האחרון היה "מישהו שומע אותי?", והוא הכניס לתוכו מונולוג ארוך, שבו סיפר על הופעותיו בפני ניצולי הטבח, עקורים, חיילים ופצועים. הוא דיבר על אלה שזעקו ולחשו "מישהו שומע אותי?!" בשבת השחורה, ועל כך שכולנו צריכים לדעת להקשיב.
חמי לא הסתיר את הנאתו הרבה מהמופע ומהקהל, שבאמת היה נפלא, והיה זה ערב בלתי נשכח.
תודה לחמי רודנר ולמיקי נירון.
וביום רביעי הקרוב באותו פאב – הופעה של תמרי שלנו. ומזה אני יותר מתרגש.
* ביד הלשון
יחידת רפאים – התפטרותו של אל"מ דביר חבר מ"מ מפקד יחידת רפאים, הביא לתודעת הציבור את קיומה של יחידה זו, יחידה מובחרת חדשה – היחידה הרב-מימדית, יחידה 888.
את היחידה הקים ב-2019 הרמטכ"ל אביב כוכבי, כיחידת קומנדו המתאימה ללחימה בשדה הקרב "העתידי" (למעשה, שדה הקרב הנוכחי). המייחד את היחידה הוא היותה שילוב של חי"ר, שריון, הנדסה קרבית, תותחנים, נ"ט, אוויר ואיסוף מודיעין קרבי. היחידה מיועדת להילחם בכל זירות הלחימה ובכל תוואי שטח בהתאם למאפייניו ולאתגריו המשתנים, תוך שהיא משמשת ככוח מתמרן רב־זרועי, בעל כושר לחימה גבוה לאיתור, לחשיפה ולהשמדת אויב.
על פי חזונו של כוכבי, יחידה זו עתידה להיות המודל העתידי של יחידות צה"ל. במידה רבה, צוותי הקרב החטיבתיים והגדודיים במלחמת "חרבות ברזל" מיישמים את החזון הזה (אף שלא היו מאומנים דיים בכך), אך המודל של "רפאים" הוא של יחידות רב מימדיות אורגניות.
בקרב רעים, ב-7 באוקטובר, נפל בקרב מפקד היחידה אל"מ רועי לוי.
מקור שמה של היחידה הוא חלק מפסוק בספר משלי, שהוא גם הסיסמה שלה: "ְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם". הפסוק במלואו: "וְלֹא יָדַע כִּי רְפָאִים שָׁם, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ" (משלי, ט', י"ח).
רפאים הם מתים. חלק מהמפרשים שמבארים את הפסוק, שמים את הדגש על "לא ידע"; על כך שלא ידעו או לא הבינו את הסכנה, סכנת המוות, שכרוך בפעולה מסוימת. על פי ההקשר של הפרק, הכוונה היא למי שהתפתה אחרי אישה פתיינית ולא הבינו שהם כורים לעצמם קבר.
לא מצאתי הסבר מדוע דווקא הפסוק הזה הוא המוטו של היחידה. יתכן, אך זו השערה בלבד, שהכוונה היא להפתעה ולקטלניות. כלומר, האויב אינו יודע מה מצפה לו מהיחידה הזו, שתזרע בו מוות.
* "חדשות בן עזר"
הבלוג של אורי הייטנר 