תהלים קמ: חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע

"חַלְּצֵנִי יְהוָה מֵאָדָם רָע", מתפלל דוד.
מיהו אָדָם רָע? יש בכלל אָדָם רָע? מותר לומר על אדם שהוא רע?

אין ילד רע, יש ילד שרע לו.
כולנו מכירים את הקלישאה הזאת.
אני מאמין שזו גישה חינוכית נכונה, כיוון שהיא נותנת תקווה לתיקון, למעשה חינוכי.

אבל הילד בן שלושים, והוא ילד של כולנו, ובשלב מסוים יש להסיר את הפוליטיקלי קורקט, ולהצביע על בעיה חברתית אמתית בתוכנו – יש אנשים רעים.

די בשיטוט קליל ברשתות החברתיות, כדי להיתקל בתועפות של רוע, רשעות, שנאה, הסתה, בוז ושיימינג. המקור של התופעה הוא בשולי השמאלימין הקיצוני, אך השוליים הולכים ומתרחבים והשפעתם הרעה הולכת וגדלה. ומזיקה.

יש טוב ורע. מוסר הוא היכולת להבחין בין טוב ורע, לבחור בטוב ולהילחם ברע. בתופעת הרוע הזאת יש להילחם, כדי לנצח אותה, להדביר אותה. הרוב הדומם חייב להציב סכר בפני ההקצנה האוכלת כל חלקה טובה בחברה הישראלית.

את הרע צריך לראות כדי להילחם בו
על הטוב צריך לשמור כדי להתנחם בו. (נתן אלתרמן, "סיום").

* 929