פינתי השבועית ברדיו: דור התשלו

דור התשלו / אהוד אריאל
פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 4.9.17

ביום רביעי שעבר נערכה הופעה של אהוד אריאל ושלי, "מאיר לעולם כולו", מסע בעקבות מאיר אריאל ושירתו, ביישוב קדימה-צורן. סיפרתי על המופע בפינה זו כשיצאנו לדרך. המיוחד במופע שקיימנו בשבוע שעבר, הוא העובדה שזהו חידושו, אחרי הפסקה של עשרה חודשים, ואנו מקווים לרוץ עמו מעתה ברצף.

במהלך ההפסקה הזאת, הוציא אהוד אריאל תקליט חדש, "סיפורו של עץ רימון", ולכן החלטתי להקדיש לו היום את הפינה.

"סיפורו של עץ רימון" הוא תקליט רוק אמוני. אהוד אריאל אינו זמר עם כיפה. הדתיות שלו, חזרתו בתשובה, היא עניין קיומי במהות חייו, במהות אמונתו, במהות אמנותו. זו משמעות חייו.

מוסיקת רוק, במהותה, אינה מוסיקה בכיף, מוסיקה שהנאת המאזין היא מטרתה העיקרית, אלא ביטוי כן ונוקב של היוצר, של מחשבותיו, של רעיונותיו, של כאביו וכעסיו, של אמונתו. ולכן, מוסיקת רוק של אדם כאהוד אריאל, היא בהכרח מוסיקת רוק דתית אמונית.

אין בעובדה זו כדי למנוע מאהוד אריאל לשיר שני שירים של בוב דילן, בתרגומו של מאיר אריאל. אלא ששירים אלה, "האיש שבי" ו"למות זה לא הסוף", הולמים בעליל את תפיסת העולם של התקליט.

אהוד אריאל הוא חסיד ברסלב, והתקליט מבטא אותו כמתחזק באמונתו הברסלבית ואת הדרך הברסלבית כפי שהיא מתבטאת בנשמתו ובאורח חייו. בשני שירים ניתן הקרדיט על המילים לר' נחמן ואהוד אריאל "תוספות בלשון דורנו". כלומר, אהוד מציג את עצמו כתחנת ממסר להעביר לנו, בני המאה ה-21, את רעיונותיו של ר' נחמן. שיר נוסף, הוא הפתקה המפורסמת של ר' נחמן, ובה הקוד הברסלבי "נ… נח… נחמ… נחמן מאומן", בלחנו של אהוד. ושאר השירים הם שיריו של אהוד – נטו.

המסר המרכזי בתקליט הוא השליחות שהינה יעוד חייו של האדם, של היהודי, של ה"אני", של הכותב עצמו. מסר נוסף, שנגזר ממנו, הוא המשמעות של הזמן והצורך לנצל אותו היטב, כדי למלא את השליחות שלנו.

השיר שבחרתי להשמיע, הוא השיר היחיד במופע "מאיר לעולם כולו" שאינו של מאיר אריאל, אלא של אהוד; "דור התשלו". התשלו (1975-6) היא שנת הולדתו של אהוד אריאל, ובשיר הוא מנסה לברר מהי השליחות של דורו, מהי הרוח של דורו.

לכל דור, לכל קבוצה, לכל עם, לכל דת יש רוח הפועמת בו. "על רוח נלחמים, מימימה ועד אלו הימים".

הרוח של דור הסבים, החלוצים, בוני הארץ, בוני קיבוץ משמרות שבו נולד וגדל אהוד, ייבשה ביצות. הרוח של דור ההורים הקימה את המדינה, לחמה עליה. ומה הרוח, מה השליחות, של דור הבנים?

המסר של אהוד אריאל, הוא שהרוח של דורו היא להפוך את מדינת ישראל לחברת מופת, לאור לגויים. הוא אינו מפרט מהי אותה חברת מופת, וטוב שכך. מן הסתם, הוא מכוון למדינה ברוח התורה, ברוח תורותיו של ר' נחמן מברסלב, אך הוא משאיר את השיר פתוח, כך שכל בני דורו המחפשים דרך לחברת מופת, יוכלו להתחבר לשיר.

הוא אף מזהיר מפני האלטרנטיבה – דור ללא שליחות ישקע בריקנות; בסמים, בקעקועים, בירידה מהארץ וכד'.

מה שדרוש לדור, כמו לדורות שקדמו, הם שני דברים – רוח ועשיה. כי "רוח בלי עשיה היא כמו אש בלי עץ". כלומר, חסרת תוקף ויכולת מימוש והתמדה, כאן על פני האדמה. והרי יש הרבה מה לעשות, יש הרבה מה לבנות.

אהוד אריאל מציין שהגויים מחכים שנהיה אור, כל העולם מחכה שנהיה אור.

חשבתי על כך, שבשנת התשלו, העולם, כלומר האו"ם, השווה את הציונות לגזענות, בהחלטה האנטישמית ביותר בתולדותיו. ממשלת ישראל בראשות רבין, התכנסה בעקבות ההחלטה, והחליטה על תגובה ציונית הולמת – הקמה מיידית של ארבעה יישובים חדשים בגולן. הייתה זו אמירה שהרוח הציונית לא כבתה והיא תתממש במעשה.

וטוב להיווכח שבקרב מי שנולדו באותה שנה, קיימת אותה רוח, המחפשת את העשיה, כדי להמשיך את הדרך שאותה החל לסלול דור הסבים, וכל דור ודור נדרש להוסיף נדבך משלו, ברוחו.

דור התשלו מדוע אתה מוכרח? מדוע אני חייב!
על מה אני נלחם? על מה שאני אוהב!
כל זמן שאני נרדם – מתחזק האויב…

יוצא שאנשים, רוח אוהבים
על רוח נלחמים
מימימה ועד אלו הימים;
רוח איסלם, רוח נצרות, רוח יהדות, רוח שטות.
מאז ואולי לתמיד על דרך החיים נלחמים,
אותה סובבת ומסובבת רוח הדברים.
רוח עקרה שתילי זיתים מחצרות
רוח הֵשיטה אותם אל ארץ האבות,
ברוח חבר'ה יבשו ביצות
ברוח קרב – ניצחו מלחמות.

עכשיו אולי בלי כוונה – תינוקות נולדו
אל שתילי זית מצהיבים – עיניים פקחו
סמים לקחו – קועקעו
עין לציון בוכיה כשמהארץ ירדו
ועכשיו מה? זמן חכמה!
אין כֹּחַ מה? העצלנות במחשבה.
רוח בלי עשיה היא כמו אש בלי עץ.
עשייה לזולת, אני לא מתלוצץ.

הרבה כבר עשו, אך יש הרבה לעשות.
הרבה כבר בנו, אך יש הרבה לבנות.
רבה העזובה על פני הפורחת
עכשיו זמן מסירות נפש ובשבת – נחת.

זה מה באנו לומר – זו המניה.
אין זמן לישון! חשובה כל שניה.
הספירה – התחילה לאחור.
הגויים מחכים – שנהיה אור.
אור אור אור
כמה היינו רוצים להיות אור
כל העולם מחכה שנהיה אור.