* כאשר ינוס מפני הארי – וחג שבועות תעשה לך…
אזעקות בטבריה וסביב הכינרת. שם נמצאים רוב המפונים מהצפון. להיות מפונים מהבית למקום מקלט ושם לחטוף מטח ואזעקות… לא נעים.
"כַּאֲשֶׁר יָנוּס אִישׁ מִפְּנֵי הָאֲרִי וּפְגָעוֹ הַדֹּב, וּבָא הַבַּיִת וְסָמַךְ יָדוֹ עַל־הַקִּיר וּנְשָׁכוֹ הַנָּחָשׁ".
* הם בפלנטה שלנו? – קמה תנועה חדשה – "עורי צפון – התנועה להתיישבות בדרום לבנון". הם אף מארגנים יום עיון. האמת? תכנית מעניינת. אם זה היה כנס אקדמי ברובד האינטלקטואלי הייתי שמח לבוא. הייתי יכול אפילו להרצות בו על המפה שהגישה ההסתדרות הציונית העולמית לחבר הלאומים בדיונים על קביעת הגבול הבינלאומי אחרי מלחמת העולם הראשונה, שכללה את דרום לבנון עד הליטני כחלק מן המדינה היהודית.
אבל זה לא דיון תאורטי אלא מעשי. כלומר, הם הקימו תנועה הדורשת בפועל כיבוש והתיישבות בדרום לבנון. הם חיים בפלנטה שלנו? הזויים. מה הם מציעים, שליטה על מאות אלפי לבנונים? טיהור אתני?
הם משיחיסטים מנותקים כמעט כמו אלה, שאחרי 7 באוקטובר עוד מדברים על מדינה פלשתינאית.
יש לי הצעה בעבורם. מה דעתכם שניישב את קריית שמונה, מטולה ושלומי? הנה, משימה התיישבותית ציונית חיונית, דחופה ובהסכמה לאומית רחבה.
* מצפון למטולה ומנרה – תמכתי בנסיגה מרצועת הביטחון בלבנון, וקראתי לנסיגה כזו עוד שנים לפני שהייתה בקונצנזוס. כפי שכבר כתבתי לאחרונה, ברור לי היום שטעיתי. נוכחנו בשמונת החודשים האחרונים, שבאין רצועת ביטחון בשטח לבנון – הרצועה היא בשטחנו. ולכן, אחרי המלחמה הזאת יש להקים רצועת ביטחון בלבנון.
רצועת הביטחון אינה צריכה להיות בהכרח זהה לזו הקודמת. יש ללמוד ולהפיק לקחים מטעויות העבר בעיצוב הרצועה החדשה. בכל מקרה יש לעמוד על כך שמטולה, מנרה, חניתה, מרגליות וראש הנקרה, ימשיכו לעבד את אדמתם עד התלם האחרון, ומצפון להם יישב צה"ל ויגן עליהם.
* התוקפנות הישראלית – ב-7 באוקטובר, בשעתה הקשה ביותר של ישראל בתולדותיה, כשהיא בוססה בדמה, מוכה וחבולה, שבורה ורצוצה – לבנון תקפה אותה. לא הייתה כל התגרות ישראלית שיכולה לתרץ את התוקפנות הזאת. התוקפנות הזאת נבעה מרצון לזנב בישראל המותקפת, להוסיף מכאוב.
התוקפנות הזאת נמשכת כבר למעלה מ-8 חודשים, היא לא פסקה ולו ליום אחד, והיא רק הולכת ומתגברת.
ישראל לא החזירה מלחמה שערה. נהפוך הוא. ישראל פינתה עשרות אלפי תושבים מבתיהם והפכה אותם לפליטים בארצם, כדי לחסוך מעצמה את הצורך להגן עליהם. ישראל הקימה רצועת ביטחון בשטחה, כדי להימנע מהקמת רצועת ביטחון בשטח לבנון. וכבר למעלה משמונה חודשים מתנהלת מלחמת חפירות, וגם כששדות הגליל והגולן עולים באש השריפות, ישראל מבליגה.
ובחלוף שמונה חודשי תוקפנות לבנונית נגד ישראל, ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי קיים סדרת פגישות עם שגרירי מדינות מהאיחוד האירופי ודן איתם "במצב בלבנון והאזור ובמאמצים לעצירת התוקפנות הישראלית בדרום המדינה". כן, התוקפנות הישראלית. ראש ממשלת המדינה המחויבת להחלטת מועצת הביטחון 1701, הקובעת שצבא לבנון יתפרס בדרום לבנון וחיזבאללה לא יעבור את הליטני דרומה – החלטה שלא קוימה אפילו יום אחד, מתלונן על התוקפנות הישראלית.
לא אתפלא אם אירופה והאו"ם ומן הסתם גם גורמים בארץ וב"הארץ" יאמצו את ההגדרה. ואולי בית הדין בהאג יוציא צווי מעצר לבכירים ישראלים על פשעי מלחמה נגד לבנון.
* המטיפים הצבועים – אין ביטוי נעלה יותר למוסר האנושי מפעולה לחילוץ חטופים מידי טרוריסטים. כל אדם שוחר חופש, צדק ושלום בעולם אמור להצדיע למי שביצעו פעולה כזו ולהעלות את הפעולה על נס כמופת לאנושות כולה.
אבל שגרירי הצביעות המתחסדת בעולם וגרוע יותר – חוגים חולניים בתוכנו, חלקם כנראה חשוכי מרפא, מגנים את ישראל על הפעולה ומכנים אותה "טבח". כלומר, בעיניהם, ישראל צריכה לתת למחבלים להמשיך להחזיק באזרחיה החטופים, להתעלל בהם ולרצוח אותם והתירוץ לכך הוא שחילוצם גובה חיי אזרחים פלשתינאים.
"טבח" הם מכנים זאת כי נהרגו, לטענתם, 270 איש. קודם כל, אלה נתוני משרד התעמולה ("הבריאות") של חמאס, וכבר ידוע והדבר נחקר ונבדק, שתיאורי חמאס שקריים ומנותקים מכל קשר למציאות. סביר להניח שמספר ההרוגים נמוך הרבה יותר. שנית, חמאס מקפידים לא להפריד בין מחבלים לאזרחים בדיווחיהם. רבים מההרוגים, סביר להניח שרובם, הם מחבלים חמושים. המחלצים נתקלו בירי עז מכל עבר, כולל ניסיון לירות RPG ישיר לעבר רכב המחולצים, והשיבו אש והרגו את המחבלים. כל הרג של מחבל הופך את העולם לטוב יותר. כן ירבו מחבלים הרוגים. שלישית, האם באמת ה"בלתי מעורבים" אינם מעורבים? למשל, המשפחות ש"אירחו" בבתיהם את החטופים והתעללו בהם, הם "אזרחים". הם פושעים נגד האנושות שראויים למוות. כמה מן האזרחים שנהרגו הם באמת "בלתי מעורבים"? ודבר אחרון – כדי לחלץ את החטופים היה מוצדק גם להרוג 2,700 אזרחים. חובתנו לחלץ את החטופים בכל מחיר.
איזו צביעות דוחה. כעת האו"ם מאשים את ישראל ב"פשעים נגד האנושות" במלחמת "חרבות ברזל". אלפי מחבלים פלשו לישראל וביצעו טבח של 1,200 ישראלים; רצחו, אנסו, ערפו ראשים, חטפו אזרחים, בזזו, העלו בתים באש. אין פשע חמור מזה נגד האנושות. האם מותר לישראל להגן על אזרחיה? האם מותר לישראל להגיע אל המחבלים ולחסל אותם? חמאס מבצע פשע נוסף נגד האנושות, כאשר הוא הופך אזרחים וילדים פלשתינאים למגינים אנושיים. אז מה? כתוצאה מכך המחבלים צריכים לקבל חסינות? כל אזרח או ילד פלשתינאים שנהרגו במלחמה – דמו בראשם של מחבלי חמאס.
אין מדינה בעולם שהייתה משלימה עם טבח כזה, ואני בטוח שאף מדינה לא הייתה מגבילה את צבאה במלחמה כדי למזער ככל האפשר פגיעה באזרחים, כמו ישראל. ולכן, עלינו לאטום את אוזנינו מפני להג המטיפים הצבועים.
עלינו להתעלם מהצביעות המתחסדת הזאת ולהמשיך להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה. וחשוב שנאמר את הדברים בקול, כדי לחזק בתוכנו את תודעת הצדק והאמונה בצדקתנו. ולהעביר את המסר הזה לעולם, כדי שגם האמת והצדק יישמעו, ואני מאמין שבסופו של דבר גם ינצחו.
* טיול בוקר ברח' שוקן – רוגל אלפר מאשים את ישראל במאתיים הרקטות ששוגרו אליה ביום רביעי שעבר. למה? כי היא חיסלה את בכיר חיזבאללה. אכן, אחרי חודשים ארוכים של שקט מוחלט, שבו לא נורתה אפילו יריה לעבר ישראל, הישראלים התוקפנים חיסלו, ובאשמתם קרה מה שקרה השבת.
הנה, גם כשישראל מכילה כבר שמונה חודשים את תוקפנות חיזבאללה, מפנה את יישוביה כדי לא להגן עליהם, מקימה רצועת ביטחון בשטחנו כדי לא להעביר את המלחמה לשטח האויב – גם אז ברח' שוקן ברור שאנחנו התוקפנים ואנחנו אשמים בירי לעברנו. אלפר לועג בפשקוויל ציני ארסי לחיסול, הרי את מה שעבדאללה עשה יעשו אחרים. נכון. מדיניות חיסולים אינה יכולה להסתפק בחיסול עבדאללה א'. יש לחסל את המחליף שלו, נגיד עבדאללה ב', ואת המחליף של המחליף שלו ואת המחליף של המחליף של המחליף שלו.
חברו לדבוקה גדעון לוי, יוצא נגד שחרור החטופים. הייתה זו פעולה חסרת מצפון.
בערמומיות מתנשאת הוא זורק איזו עצם לקוראיו… כן, אפשר להבין את השמחה… אבל בשביל "שמחה לרגע", כן, כך מציג זאת המנוול, אנחנו עושים טבח, והוא כמובן מדקלם את ה"נתונים" של משרד התעמולה ("הבריאות") החמאסי. והמסקנה שלו היא שישראל איבדה את המצפון. כן, מבצע הירואי של חילוץ אזרחים חטופים ממלתעות המחבלים היא בעיניו ביטוי לאובדן מצפון. מבחינתו, השארת החטופים ביד חבריו הנאצים שמתעללים בהם ורוצחים בהם, היא ביטוי ל…מצפון.
לוי חף ממצפון. אדם שמתעב את עמו ואוהב ומעריץ את רוצחי עמו, הוא תת-אדם. יצור נחות, חולה ובזוי.
* מה אתם רוצים? – בשבועיים האחרונים, מאז נאום ביידן, שבו הוא הציג את תכנית נתניהו לעסקה עם חמאס, הפגנות המחאה התמקדו בקריאה לישראל לאמץ את מתווה נתניהו.
והנה, בלינקן הבהיר שישראל אכן אימצה את מתווה נתניהו וחמאס דחה אותו. וזאת לדעת, מתווה נתניהו הוא התקפלות כמעט טוטלית מעמדותיה של ישראל ואימוץ כמעט מלא של תביעות חמאס. אבל חמאס הקצין את דרישותיו.
אז על מה אתם עוד מפגינים? מה אתם רוצים?
עד כמה העובדה שסינוואר יודע שאם ישיב בשלילה יופעל בישראל לחץ חזק על הממשלה להמשיך ולוותר, להמשיך ולהיכנע מקשיחה את עמדותיו? האם ההפגנות מקדמות את שחרור החטופים? באמת?!
* על סף הכרעה – הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות":
"מערכת הביטחון לדרג המדיני: צה"ל על סף הכרעת חמאס, לא לחשוש מסיום המלחמה תמורת השבת החטופים".
ואני תמה. אם אנו אכן על סף הכרעת חמאס, מה ההיגיון לעצור ולהציל את חמאס? לא עדיף ללחוץ עוד מעט ולהכריע אותם ולהשיב את החטופים כחלק מתנאי הכניעה של חמאס?
הרי הדרישה של חמאס אינה רק הפסקת המלחמה, אלא גם יציאת כל כוחות צה"ל מעזה ונסיגה לקווי 7 באוקטובר והשארת שלטון חמאס ברצועת עזה על כנו. על פי תנאי הכניעה שהם יכתיבו, ייאסר על ישראל, בערבויות בינלאומיות, לפעול ברצועת עזה אחרי המלחמה כדי לסכל טרור. על פי תנאי הכניעה לא יהיה פירוז של רצועת עזה. להיכנע לתביעות הללו, המסכנות את ביטחון ישראל, כאשר אנו על סף הכרעה?! זה הגיוני?
* הגבול עם מצרים – ציר פילדלפי נסלל והגדר נמתחה לצדו, לאחר הנסיגה מסיני בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. זה הגבול בין המדינות על פי חוזה השלום.
בשנים שבהן ציר פילדלפי לא היה הגבול בין ישראל למצרים, הוא היה ציר ההברחות, שהפכו את חמאס מארגון טרור לצבא טרור ואפשרו את מתקפות הרקטות הבלתי פוסקות על אזרחי ישראל ואת טבח 7 באוקטובר.
ההשתלטות הישראלית על ציר פילדלפי חשובה, אך אין די בכך. הציר, שאותו יש להרחיב, חייב להישאר בשליטה ישראלית מלאה באופן קבוע. זה יהיה גבול הקבע בין ישראל למצרים, כפי שנקבע בהסכם השלום בין המדינות.
* חשיפה מיותרת – הסיפורים המפורטים על מבצע ארנון ועל כל מה שקדם לו, מעוררים גאווה, מסעירים את הדמיון ומהווים השראה של אומץ ויצירתיות.
ואף על פי כן, אני תמה – לשם מה? למה לחשוף שיטות פעולה? אולי עוד נזדקק להן בחילוצים הבאים? ברור שאף פעולה לא תדמה לקודמתה, אבל לבטח יש שיטות שמשתמשים בהן יותר מפעם אחת, ולא הכל נכון לחשוף.
* בנים יורשים אנו לה – ביטוי יפה של הסולידריות הישראלית היה בשבת, שבה חולצו ארבעת החטופים. בכל רחבי הארץ, באופן ספונטני, חילונים כתבו מודעות על לוחות המודעות בבתים משותפים או על גדר בית הכנסת הסמוך, שבהן בישרו לחבריהם ושכניהם שומרי השבת על החדשות המשמחות. המחווה הזו התקבלה בשמחה, באהבה, בהתרגשות ובחום בידי השכנים הדתיים.
אבל מיד צצו קנאים נרגנים, והעלו פוסטים שמגנים את "חילול השבת" הזה ואת מי שנהנו מ"חילול השבת". איזה חמוצים מקולקלים.
ועוד – קראתי פוסט של קנאי דתי נרגן, שמזכיר לקוראים שתיקון ליל שבועות נועד ללימוד תורה ולא ל… והגחיך את אלפי אירועי תיקון ליל שבועות שבהם לימוד התורה הוא של התורה במובן הרחב שלה כתורת חיים, ולא במובן המצומצם והמצמצם שאליו מתכוון אותו קנאי נרגן. ואת הלימוד השונה משלו הוא הציג כאיזה "שנטי" ומיד כל מיני מגיבים תפסו טרמפ והוסיפו עוד קיסמים למדורת האש הזרה בהגחכת הלימוד בתיקון ליל שבועות.
אמנם הקנאות הזאת מכוערת ומעוררת סלידה, אבל אני קצת שמח. אותם קנאים נלחמים מלחמת מאסף, של מי שחשים שהבעלות שהם מנסים לתפוס על התורה הולכת ונשמטת מידיהם.
עשרות אלפים השתתפו השנה, כבכל שנה, בכל רחבי הארץ בתיקון ליל שבועות של ארגוני היהדות הישראלית וההתחדשות היהודית. אלפי יהודים דתיים אורתודוקסיים השתתפו אף הם, כמו בכל שנה, באותם אירועים. משנה לשנה נוספים עוד ועוד אירועים ועוד ועוד משתתפים.
המוני יהודים מאמצים את אמירתו של ביאליק: "אין אנו בנים חורגים לתרבותנו העתיקה. בנים יורשים אנו לה! שלנו היא, ובעל הבית צריך שיתהלך בשדותיו כבתוך שלו".
תיקוני ליל שבועות במתכונת שמקובלת על אותו קנאי נרגן, מתקיימים במגזר החרדי, ומובילים לכפירה בעיקר – ההשתמטות מההגנה על המולדת. ומה שמטריד אותו הוא המוני היהודים שמקיימים את תיקון ליל שבועות בפתיחות, ובלימוד תורת חיים הנוגעת לכל רבדי חיינו.
* המערכה נמשכת – במערכה נגד מארת ההשתמטות, נחלנו תבוסה. הח"כים האוטומטים של קואליציית מלא-מלא, זולת צדיק אחד בסדום – יואב גלנט, הצביעה בעד ההשתמטות.
הפסדנו בקרב, אבל המערכה נמשכת. הפסדנו בקרב על החלת הרציפות על החוק. הקרב הבא הוא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, על תוכן החוק. זו הזדמנות להפוך את החוק על ראשו ולשנות אותו מן היסוד. זו ההזדמנות להפוך את חוק ההשתמטות לחוק גיוס.
ח"כים מן הליכוד והציונות הדתית שהצביעו בעד החוק, אמרו שאחרי שתוחל הרציפות הם ישנו אותו. יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבה יידון החוק, ח"כ יולי אדלשטיין, הצהיר שלא ייתן את ידו לחוק שלא יהיה מקובל על מערכת הביטחון. כעת הם עומדים במבחן נאמנותם למצפונם ולאינטרס הלאומי.
כעת, זו ההזדמנות למנף דווקא את החוק הנפסד והנואל הזה לשינויו המוחלט, והפיכתו לחוק שיתקן את המעוות ויביא לגיוס החרדים למילוי חובתם היהודית ולהגנה על המדינה היהודית ועל ארץ ישראל.
* תורת ההשתמטות – ישראל זקוקה ללימוד התורה וללומדי התורה. אבל מי שבאמת לומד את התורה – מתוך תלמודו וכמשתמע מתלמודו, היה הראשון להתגייס לצה"ל. ההשתמטות היא כפירה בעיקר וחילול השם נורא. אין לישראל שום צורך בלימוד תורת ההשתמטות. צריך לנתק לחלוטין את מוסדות ההשתמטות, כולל החינוך העצמאי, שהוא חינוך להשתמטות, מעטיני המדינה. גדול תלמוד המביא לידי מעשה. חסר טעם, חסר כל ערך, משחית ומזיק תלמוד "תורה" המביא לידי השתמטות. הוא משחית את המדינה, הוא משחית את המגזר המשתמט ומעל לכל הוא משחית עד היסוד את המשתמטים עצמם. מי שתוצר לימוד ה"תורה" שלו הוא "עמוד על דם רעך", הוא אולי לומד תורה, אך בטח לא תורת ישראל.
* השתמטות מגנא ומצלא – בשבועות האחרונים יש התעוררות חשובה מאוד בקרב הציונות הדתית, נגד ההשתמטות החרדית. רבנים, אנשי חינוך וגדולי תורה יוצאים נגד ההשתמטות ובעיקר נגד חילול השם הנורא בהשתמטות בשם התורה, כביכול, תוך שהכותבים מוכיחים שההיפך הוא הנכון – התורה מצווה ומחייבת את הגיוס.
בין השאר, מפריכים אותם רבנים את התירוץ המפוקפק של "תורא מגנא ומצלא", כאילו לימוד התורה הוא ההגנה על עם ישראל ולכן חשוב שהם ילמדו ולא יתגייסו. על כך יש תשובות רבות, ובהן העובדה שכאשר לומדי תורה ובני משפחותיה חולים, הם הולכים לרופא ולא אומרים שתורא מגנא ומצלא. כמו כן, נאמר, שהשימוש במונח הזה כדי לתרץ את ההשתמטות מעוות את משמעותו – שהתורה מגינה ומצילה את הלומד מפני פיתויי יצר רע, לעשות רע. כלומר היא עשויה להגן עליו מפני עצמו.
אבל כאשר בוחנים זאת באופן אוביקטיבי, רואים שהחרדים דווקא צודקים. עובדה, אף אחד מהם לא נהרג במלחמה. ולכן, נכון לומר: השתמטות מגנא ומצלא. אמנם לא את עם ישראל, אבל היא מגינה ומצילה בזמן המלחמה את המשתמטים. כלומר, כל עוד יהודים רבים, חילונים, מסורתיים, דתיים-לאומיים וחרד"לים מחרפים את נפשם על קיום המדינה ועל חיי אזרחיה, ובהם המשתמטים, ההשתמטות מגינה על המשתמטים ומצילה אותם.
יתר על כן. המשתמטים מוכיחים את טעותם של רבני הציונות הדתית הטוענים שהתורה מגינה ומצילה את הלומד מפני פיתויי יצר רע. עובדה, הלימוד לא הגן עליהם ולא הציל אותם מפני יצר הרע של ההשתמטות. מצד שני, ניתן לפקפק אם אותם משתמטים באמת לומדים את תורת ישראל. כי אם למדו אותה באמת, היו יודעים שבמלחמת מצווה, ואין ספק שמלחמת ישראל (שהיא מלחמה אחת מאז קום המדינה ועוד קודם לכן) שהיא מלחמה על עצם הקיום, היא התגלמות המושג מלחמת מצווה – אפילו כלה יוצאת מחופתה. כלומר, אין פטור לאף אחד ולאף אחת. וגם ברשימת הפטורים ממלחמת רשות לא מופיע פטור ללומדי תורה. אילו למדו באמת את תורת ישראל, לבטח היו שומעים משהו על המושג "פיקוח נפש". אילו למדו באמת את תורת ישראל, לבטח היו מכירים את הציווי "לא תעמוד על דם רעך".
כיוון שאנו מחויבים ללמד סניגוריה על עם ישראל, אני מוצא טיעון אחד להגנתם של המשתמטים. הם תינוקות שנשבו. כך שטפו את מוחם מיום היוולדם. אך שערי תשובה לא ננעלו, ונקווה ונתפלל לחזרתם בתשובה. וגם נעודד את חזרתם בתשובה, למשל בניתוק מוחלט של כל מוסדות ההשתמטות, כולל מערכת החינוך להשתמטות, מפטמות תקציב המדינה.
* על שמו של אלכסנדר זייד – דבר מעניין שלמדתי על רס"ב זייד מזאריב מזרזיר, הגשש הבדואי שנפל בקרב עם מחבלים שניסו לחדור באזור כרם שלום.
הוא קרוי זייד על שמו של אלכסנדר זייד האגדי, איש אגודת השומר, שהיה חברו של סבא רבא שלו.
אֲדָמָה-אַדְמָתִי,
רַחוּמָה עַד-מוֹתִי,
רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ.
אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם
שֶׁאָדַם וְנָדַם
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
יש מעט יישובים יהודיים, אם בכלל, שביום העצמאות מקושטים בדגלי הלאום כמו זרזיר.
* סיעה של כלומניקים – חנוך מילביצקי, עוד ביביריון תת רמה. מאיפה גרדו את הכלומניקים האלה? איזו סיעה של ריקים ופוחזים נהייתה מהליכוד?
* מי שילם לך – איזה ביביסט התנצח אתי בפייסבוק וכשהסתתמו טיעוניו והוא נותר עירום ועריה, הוא שלף את הקלף הביביסטי הנחות – "מי משלם לך כדי שתכתוב את זה?". כמובן שבכך תם הדיון אתו. איני מסוגל לרדת לדיוטה הביביסטית הנחותה הזאת.
זמן קצר לאחר מכן צפיתי בחדשות. תוארה שם הפגנה של ציונים דתיים נגד חוק ההשתמטות, ליד ביתו של ח"כ אוהד טל מהסמוטריצ'יה. מה היה לו לומר להגנת תמיכתו בהשתמטות? "מי שילם לכם כדי שתפגינו?"
היה לי, לפני כשנה, ויכוח עם ביביסט שאמר שכל המפגינים בקפלן עושים זאת תמורת תשלום. חברים שלו סיפרו לו שהפגינו תמורת 300 ₪. כמובן שאת החברים האלה הוא המציא, אבל הוא אשכרה האמין שמשלמים למפגינים.
זאת תרבות השקר והרעל הביביסטית, שהגיעה השעה שנגרש מחיינו.
* עבריינותו אומנותו – הפרקליטות לבג"ץ: התנהלות בן גביר – הפרה בוטה של החוק.
מי שהיה עבריין כל חייו, הוא עבריין גם כשר הממונה על אכיפת החוק.
ראש הכנופיה הפשיסטית הגזענית הטרוריסטית.
עבריינותו אומנותו.
* מה יש לו לתרום – ראש הכנופיה מתבכיין על שנתניהו אינו מזמין אותו להתייעצויות ביטחוניות.
לשם מה יזמין אותו? מה יש לילד המגודל הזה לתרום? הוא ישיר בהתייעצויות "שיישרף לכם הכפר"? הוא ינהם "מוחמד מת"?
* ממשלת אחדות ומועד מוסכם לבחירות – טוב עושה נתניהו, כשהוא מכנס "התייעצויות ביטחוניות" וממדר את הקבינט.
לא, זה לא מנהל תקין. ממש לא. אבל זה עדיף על דיונים ביטחוניים עם ראש הכנופיה, התינוק המגודל, חסר שיקול הדעת, שאין לו שום תרומה אך גלום בו הרבה הרבה נזק.
,
אבל זה לא יכול להימשך כך. ראש הכנופיה מגדף את נתניהו, מתדרך נגדו, משתין עליו והוא לא מפטר אותו. ראש הכנופיה עוקף את המפכ"ל כדי להורות לשוטרים לפעול נגד החלטות הממשלה ולספק תחמושת לאנטישמים בעולם, והוא לא מפטר אותו.
אז מה הפתרון?
להקים לאלתר ממשלת אחדות לאומית, בהשתתפות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו והימין הממלכתי ולהיפרד מהכנופיה הכהניסטית, אולי גם מהסמוטריצ'יה. הממשלה תהיה זמנית, עד מועד בחירות מוסכם.
מן הראוי היה שנתניהו יתפטר, כפי שכל אדם נורמטיבי היה עושה אחרי אסון 7 באוקטובר, אבל לכל הפחות עליו ללכת אל העם ולבקש שוב את אמונו.
* קורס מפעילי בליסטראות – האם בגילי יש סיכוי שישלחו אותי לקורס מפעילי בליסטראות ויידוי כדורי אש?
אני מבין שבוגרי הקורס מוגדרים קשת 5.
* שמונים שנה לצופי ר"ג – בשנות נעוריי הרחוקות שבט צופי רמת גן לא היה ביתי השני. הוא היה ביתי הראשון. שם חייתי.
הייתי מדריך ורשג"ד, פעיל מרכזי מוביל בשכבה שלי ובכלל השבט, תרבותניק.
זו התקופה המעצבת של חיי. משם הלכתי לגרעין לאורטל ועד היום אני מגשים את הדרך.
אמש נערך אירוע לציון שמונים שנה לשבט. אני עוד זוכר כחניך בכיתה ה' את חגיגות השלושים… ואני זוכר את אירועי הארבעים, החמישים והשישים. בשבעים לא היה אירוע.
האירועים הקודמים היו הפקות גדולות בפארק הלאומי. הפעם – מפגש מחזורים צנוע בשבט, לפני פסטיבל הזמר והמחול המסורתי שנערך מידי שבועות ולצד "המחנה הגדול" הוא גולת הכותרת של פעילות השבט. מסתבר שהמסורת המפוארת נשארה.
השבט נראה בדיוק כפי שנראה באותם ימים, כאילו הזמן קפא מלכת. זה נפלא מבחינה נוסטלגית. מצד שני… ארבעים ושלוש שנה… ושום שינוי? גוגל סיפר לי שהשבט הוכר כמבנה לשימור.
מאז ימיי בשבט ביקרתי בו פעמיים, בסיורי שורשים לילדים שלי כשהיו קטנים. גם מאז חלפו לא מעט שנים. והיום שוב.
המפגש מרגש. פגשתי חברים ועמיתים, חניכים שלי, מדריכים שלי. חיבוקים וצ'פחות. כיף. העלאת זיכרונות.
וכמובן…. אילן זילכה הנצחי. ראש השבט ואני מבין שהוא כבר ראש תנועת הצופים בדימוס. ועדיין – הצופים הם כל חייו. הגיע לבוש במדי החאקי עם כל הסמלים והאותות.
הופתעתי שהוא רק בן שמונים. כילדים ונערים הוא נראה לנו נורא מבוגר. מסתבר שהיה רק בשנות השלושים של חייו.
* ביד הלשון
טְרֶבּוּשֶ֫ה – הסרטון הוויראלי של חיילי המילואים המיידים מעבר לחומה גבוהה כדורי אש להצתת תא שטח סבוך במתחם האויב, החזיר לתודעה שמות של כלי מצור עתיקים, בני 6,000 שנה (ויש חוקרים הטוענים שכבר לפני כ-8,000 נעשה בהם שימוש) – בליסטרה וקטפולקה.
אולם מראיון בוויינט עם המילואימניקים היצירתיים שפיתחו את כלי הנשק, מתברר שהמודל שלהם היה כלי אחר – טְרֶבּוּשֶ֫ה. טְרֶבּוּשֶ֫ה הוא כלי מצור ששימש בימי הביניים ליידוי קליעים גדולים לעבר חומות של עיר נצורה. אופן פעולת הטְרֶבּוּשֶ֫ה: צוות מושכים או משקל הנגד במכונה, גרמו לתנועה של מנוף גדול המונח על ציר אופקי. בקצהו השני של המנוף היה קלע עשוי חבל, שהגביר את מהירות ההטלה עד לשיא המסלול, שם השתחרר הקלע והאבן המשיכה במסלולה למרחק רב.
אותם מילואימניקים יצירתיים, בעלי כושר המצאה ותכנון, כישרון טכני רב ובעזרתו האדיבה של גוגל, ייצרו את המכונה. לטענתם, הם משתמשים בה מאז אוקטובר.
* "חדשות בן עזר"
הבלוג של אורי הייטנר 