צרור הערות 6.9.17

* מילכוד 2017 – מה עושים עם הטירוף הצפון קוריאני? על פניו, ברור שאי אפשר לתת לקים להשתולל, ואין לחכות עד אחרי שיטיל פצצה גרעינית, אלא יש לצאת למתקפה מקדימה. מצד שני, אולי דווקא מכה מקדימה עלולה להביא לתגובה מטורפת שתסכן יותר מכל את שלום העולם? מלכוד קשה, דילמה נוראה, לא פשוט להיות נשיא ארה"ב, ודווקא לעת הזאת ממלא את התפקיד הזה אדם שקיים ספק רב לגבי עצם כשירותו.

עם זאת, יש לזכור שלא טראמפ יצר את המצב הזה, אלא הוא ירש את פירות מחדליהם וכישלונותיהם של קודמיו, לפחות מאז קלינטון. אסור היה לאפשר מצב שבידי מדינה מטורפת יש נשק גרעיני.

הלקח המשמעותי ביותר מהמשבר הזה, הוא שאסור לאפשר לאיראן – מדינה מטורפת וקנאית לא פחות מצפון קוריאה, להיות מדינה גרעינית. זו אחריותן וחובתן של ארה"ב ושל ישראל.

* עזות המצח של חמאס – בעסקת שליט חתם כל מחבל משוחרר על התחייבות לא לחזור לטרור. כצפוי, רבים מהם הפרו את ההתחייבות בטרם יבשה הדיו. חלקם נעצרו ויושבים שוב בבתי הכלא בישראל.

דרישת חמאס לשחררם היא עזות מצח אופיינית. כעת הם דורשים את שחרורם תמורת מידע על הנעדרים.

כך יש להתייחס לדרישה החצופה: א. לא עוד עסקה תמורת מידע. המידע הוא חובה בסיסית, שאסור שיהיה עליה מיקוח. ב. במקרה זה, אנו יודעים מה עלה בגורל החיילים – מדובר בחללי צה"ל. ג. תמורת גופות של חללי צה"ל אין להחזיר מחבלים חיים. ד. גם אילו היה בידי האויב חייל חי, בשום אופן אין לחזור לעסקאות בתנאים מטורפים, שעולים אחר כך בחיי ישראלים רבים, כפי שהיה בעסקאות דוגמת עסקת ג'יבריל ועסקת שליט. ה. גם בעסקת שבויים, בשום פנים ואופן לא ישוחרר מחבל ששוחרר בעסקה קודמת וחזר לטרור.

* פגיעה בשתי הרשויות – כיצד צריכה להיראות הפרהסיה הישראלית בשבת? מהי דמותה של השבת במדינה היהודית? זוהי סוגיה ציבורית, חברתית ותרבותית, חשובה מאוד, ויש לקיים על אודותיה הידברות חברתית, מתוך מגמה לגבש הסכמות רחבות. וככל שנדרשות בסוגיה זו הכרעות, המקום להכרעה הוא הכנסת, הרשות הציבורית הנבחרת, המייצגת את חלקי העם.

הסוגיה הזאת אינה משפטית ואין לה כל מקום בבית המשפט העליון.

העתירה של ח"כ תמר זנדברג לבית המשפט העליון, בדרישה שיכפה על הממשלה להחליט על תחבורה ציבורית בשבת, מעוררת ספק האם זנדברג ביקרה אי פעם בשיעור אזרחות. עתירה זו פוגעת הן בכנסת והן בבית המשפט. היא פוגעת בכנסת ומחלישה אותה, כאשר היא שולפת ממנה תחום ליבה הנוגע אליה ומוסרת אותו, גם אותו, להכרעת בית המשפט. היא פוגעת בבית המשפט העליון ומחלישה אותו, כאשר היא גוררת אותו למחלוקת פוליטית בנושא לא לו. העובדה שאת העתירה הגישה חברת כנסת חמורה שבעתיים, ואינה אתית. בידי חברת כנסת יש כוח שקיבלה מן הציבור, להצביע ולחוקק. ברגע שהיא פונה לבית המשפט בסוגיה פוליטית שבה היא במיעוט, היא מבזה את הכנסת.

אסתכן בהערכה שבית המשפט ידחה את העתירה, אך בית המשפט שגה בעצם נכונותו לדון בסוגיה. מן הראוי היה שידחה את העתירה על הסף, כיוון שאין היא מעניינו.

* טענת סרק – לפני שבועות אחדים כתבתי על פרשת הקב"ט של המועצה האזורית עמק המעיינות, שפוטר מעבודתו, וטען שפיטוריו נובעים משירות המילואים שלו כמג"ד. הסברתי עד כמה הטענה הזאת משוללת יסוד, ולו בשל העובדה שבמטה הבכיר של המועצה 7 מג"דים במילואים, בהם שלושה בפועל, וכן בשל העובדה שמי שנבחר להחליפו הוא עצמו סמג"ד במילואים, שיתמג"ד בהמשך. לפיכך, טענתי, הקב"ט המפוטר גורם נזק למאבק למען המילואימניקים, כאשר הוא מגייס את היותו מילואימניק לטענה כוזבת נגד פיטוריו.

מה שלא ידעתי כאשר כתבתי את הדברים, זאת העובדה שאחד מאותם מג"דים במילואים הוא רביב מור, מי שהיה מ"פ שלי ולאחר מכן המג"ד שלי במילואים, בגדוד הצנחנים. רביב הוא המנהל הישיר של הקב"ט.

ואני יכול לומר בנקיטת חפץ, שאילו סיפרו לי ששערות צמחו על כף ידי ועל כף רגלי, היה לי קל יותר להאמין לסיפור הזה, מאשר לכך שרביב פיטר אדם בשל שירות המילואים שלו. או במילים אחרות – כל האגדה הזאת אינה אלא קשקוש מקושקש.

* ביד הלשון

מעשה ידיו להתפאר – כאשר אנו רוצים לשבח אדם על עבודתו, אנו נוהגים לומר עליה "מעשה ידיו להתפאר". ביטוי זה לקוח מן ההפטרה שנקרא השבת, לפרשת "כי תבוא", מספר ישעיהו, פרק ס, פס' כא: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי, מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר".

* "חדשות בן עזר", "על השבוע"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s