פינתי השבועית ברדיו: אייכה

שולי רנד ושלומי שבן

פינתי השבועית ברדיוטק, 14.2.22

הפינה הזו נועדה לשידור בשבוע שעבר. למחרת השידור שלא התקיים נפתח בראשל"צ הכנס השנתי ללשון העברית "לשון ראשון". באירוע הפתיחה החגיגי הוענק לשלומי שבן פרס מאיר אריאל ליצירתיות בשפה העברית.

הפרס, ע"ס 36,000 ₪, מוענק מידי שנה בידי עיריית ראשל"צ לאמן יוצר. הפרס מיועד לבטא הוקרה על יצירה אמנותית או הגותית בולטת בשפה העברית, אשר טבעה את חותמה או הביאה להנגשת השפה העברית ואוצרותיה לקהלים גדולים ומגוונים.

בנימוקי השופטים לבחירה נאמר: "פרס ראש עיריית ראשון לציון על יצירתיות בשפה העברית על שם מאיר אריאל מוענק השנה למוזיקאי, הזמר, היוצר והכותב שלומי שבן. שלומי פילס לו דרך מבטיחה בעולם המוזיקה הקלאסית והאמנותית, הצטיין בנגינה בפסנתר ואף ניגן בהצלחה רבה עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה.

את העושר המוזיקלי שצבר בתחום זה בארץ ובאנגליה העביר בהצלחה מרובה למוזיקה הפופולרית, וזיכה אותנו בשלל אלבומים  – הן לבדו, הן בזיווגים נפלאים עם הטובים שבאנשי הזמר העברי, ובעשרות שירים – מהם למילים מקוריות שלו, מהם למילים של יוצרים אחרים ומהם לתרגומיו.

וכשם שהמוזיקה קולחת בשיריו בטבעיות רבה, כך המילים העבריות זורמות בהם, והן כשירה לעצמה: המילים 'מותק את אצלי בראש' נשמעות כאילו הורתן בעברית, אבל הן תרגום לשירו של בוב דילן – תרגום יצירתי החש וממחיש את ניגונה של העברית בת ימינו. ואולם העורקים המוזיקליים של שלומי שבן מוליכים גם את נגינות הלשון העברית לדורותיה, ונוכל למצוא בה אמירות כגון 'והעיר ממולכדת עפר ובלואים', 'מבט ועיניים מתפייסים', ו'מחר למחר חובר'.

על מפעלו רב הפעלים של שלומי שבן ועל תרומתו לעברית המתנגנת אנחנו שמחים להעניק לו הערב את פרס ראש העירייה ליצירתיות בשפה העברית ע"ש מאיר אריאל".

הפרס ניתן לשלומי שבן על יצירתו כתמלילן, אך בעיניי הוא בראש ובראשונה פסנתרן וירטואוזי, אח"כ מלחין, אח"כ זמר ובסוף תמלילן. אך הוא כותב מילים מוכשר ביותר ובהחלט ראוי לפרס.

שלומי שבן כשלעצמו הוא מעריץ מושבע של מאיר אריאל ואף הקליט אחדים משיריו. אחד מהם, "דאווין של שיר מחאה", השמענו כאן בפינה. שבן התייחס לכך בהודעה שהוציא בתגובה לבחירתו: "אני מאוד מתרגש לזכות בפרס, במיוחד שהוא על שמו של אמן המילים, מאיר אריאל ז"ל, שהוא עבורי מגדלור ומצפן אמנותי. אני שמח לקבל את האיתות הזה מכם. בתקופה בה אנו נמצאים זה כמו איתות בחשיכה".

מדי שנה אנו מקדישים את הפינה לחתן פרס מאיר אריאל וכך אנו עושים גם השנה. איזה שיר של שלומי שבן נשמיע? מן הסתם, שיר שהוא כתב את מילותיו, הרי על כך הוא זכה בפרס.

אבל כאן נכנס טוויסט בעלילה. בשבוע שעבר שולי רנד חגג את יום הולדתו השישים. ופינתנו אינו יכולה כמובן לעבור על כך לסדר היום. ולכן נחגוג בפינה את הפרס לשלומי שבן ואת יום ההולדת העגול של שולי רנד ונפגיש אותם בשיר משותף. מתבקש היה להשמיע דואט שלהם בשיר של שלומי, והם ביצעו יחד את "עברנו לצפון", אך בכל זאת אשמיע דווקא שיר של שולי רנד. וזה גם לא לגמרי דואט, כי רק שולי שר ושלומי מלווה אותו בנגינה, אך הם מציגים את שיתוף הפעולה כדואט, ולא בכדי, בביצוע הזה מתנהל דיאלוג מרתק בין השירה והגיטרה הקלסית של שולי לבין הפסנתר הקטנטן של שלומי.  

גם שולי רנד הוא אמן יוצר, כותב מילים ומלחין מוכשר מאוד וזמר מצוין. לפני כשנתיים שלומי שבן אירח אותו בתכניתו המצוינת בכאן 11 וברשת ג' "חי בגימל"; תכנית שבה אירח בהיכל התרבות אמנים שונים, ללא קהל בשל הקורונה, שוחח אתם ושר וניגן אתם. הכימיה בין השניים הייתה נפלאה, פרי של הערכה הדדית עמוקה.

הדואט שנשמע הוא "אייכה". אני זוכר נסיעה בכביש הבקעה בשנת 2008, שבה פתחתי את הרדיו ונדהמתי. שאלתי את עצמי האם מאיר אריאל קם לתחיה. או אולי נמצאה איזו הקלטה נשכחת שלו. הייתה זו הפעם הראשונה ששמעתי את שולי רנד שר; לראשונה אחרי חזרתו בתשובה. דומני ש"אייכה" היה הסינגל הראשון שהוא הוציא, ומכל מקום, הוא הראשון ששמעתי. לדעתי, זה השיר המזוהה ביותר עם שולי רנד. שיר מקסים. השיר הוא חלק מתקליטו "נקודה טובה".

הפעם האחרונה שפגשתי לפני אותה השמעה את שולי רנד, הייתה בסרט "החיים על פי אגפא". היה זה כמובן שולי רנד אחר לגמרי. ההתאהבות שלי בשולי רנד הזמר הייתה מהאזנה ראשונה. רכשתי את תקליטיו וצפיתי במספר הופעות שלו. אחת מהן, הייתה מופע, מוזיקלי אך גם תיאטרלי למדי, של שירי מאיר אריאל. השמענו אותו בפינה הזו באחד מאותם שירים, "מים מתוקים".

בדומה לשיר "מים מתוקים" של מאיר אריאל, גם "אייכה" משתמש במים כמטפורה לחיים.

השיר הוא פניה אישית של הכותב לאלוהיו, בגוף שני, שבה הוא משתף אותו במשבר אמונה שהוא חווה, ובמצוקה אליה נקלע מתוך המשבר. זוהי מצוקה קיומית. "לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות. אנה מפניך אסתתר? מה אטען, מה אצטדק, מה אדבר". הוא מציג את עצמו כ"יהודי שעל חוט הסערה הוא תלוי, נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת. השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת".

כאמור, המטאפורות בשיר הן של מים. הוא מתאר את עצמו כמי שחותר בחשיכה. החתירה היא עולם האמונה שבה בחר, אך לא קל לו בה, קולות מן העבר, כלומר מימיו כחילוני, קוראים לו לעצור. בכל זאת הוא ממשיך בחושך לחתור, אך אינו בא על סיפוקו, אינו חש בשלמות, והוא שואל ומבקש, אייכה?!

הוא מתאר קונפליקט פנימי בין שני קולות בתוכו. קול אחד, אותו הוא מגדיר "זקן וכסיל ששולח בי חצים" ואת הקול השני הוא מגדיר בגוף ראשון, אני. אני הולך וכושל, והוא, אותו זקן וכסיל, הולך ומעצים. הוא פונה אל הנשמה שלו, הנשמה הקדושה, שבורת הכנף, מבקש ממנה לא לבכות ולהעיד כמה הוא היה נכסף. בבית האחרון הוא חוזר למשל החתירה במים. בסופו של יום הוא יפלט אל החוף. האם זה חוף מבטחים? השורה הבאה רומזת שמדובר במוות. שסופו של יום הוא סוף החיים. "האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף". ואז, ביום הדין, "אצעק ואצטדק ואספר, איך בחושך הייתי חותר ושואל ומבקש וכוסף!" והשיר מסתיים שוב באותה שאלה, באותו חיפוש, באותה זעקה: אייכה?!

השיר הוא תפילה של אדם לאלוהיו אך הוא גם מסר של שולי רנד למאזיניו. אל תחשבו שהאמונה והדת מקלים על החיים, ועכשיו יש לכל תשובה ופתרון. להיפך, לעתים הן מסבכות את החיים, מעוררות שאלות וספקות ותהיות. והתשובה שלו, תרתי משמע, היא להמשיך ולחתור ולחפש כל חייו, עד סופו של יום.

ועוד נקודה מעניינת. ה"אייכה" המקורי הוא פניה של אלוהים לאדם. אלוהים פנה לאדם הראשון, אחרי שאכל מפרי עץ הדעת טוב ורע, במילה "אייכה". אלוהים מבקש את האדם, כמאמרו של הרב השל. שולי רנד הפך את היוצרות, ומשתמש באותו ביטוי, בשם האדם המחפש את האלוהים.

ברכות לשולי רנד ליום הולדתו השישים ולשלומי שבן, חתן פרס מאיר אריאל.

ריבונו של עולם אם נדבר גלויות

לפעמים אין לי כוח בעולמך להיות

אנה מפניך אסתתר?

מה אטען מה אצטדק מה אדבר?

חנון ורחום הן לפניך גלוי

כאן יהודי שעל חוט השערה הוא תלוי

נלחם בעצבות בייאוש המכרסם כתולעת

השמחה נסתלקה ממני וגם הדעת

קולות מהעבר לוחשים לי לעצור

אבל אני מוסיף בחושך לחתור

ושואל ומבקש, אייכה?!

אותו זקן וכסיל שולח בי חיצים

אני הולך וכושל הוא הולך ומעצים

נשמה קדושה אל נא תבכי שבורת כנף

הן תעידי עלי כמה הייתי נכסף

כשסודות מהעבר פקדו עלי לעצור

אבל אני מוסיף בחושך לחתור

ושואל ומבקש, אייכה?!

בסופו של יום הן אפלט אל החוף

האדמה הרחומה אותי אליה תאסוף

ואז אצעק ואצטדק ואספר

איך בחושך הזה הייתי חותר

ושואל ומבקש וכוסף! אייכה?!

מחשבה אחת על “פינתי השבועית ברדיו: אייכה

  1. הערונת,.
    הביטוי "אותו זקן וכסיל" שהתייחסת אליו, יכול להתייחס לכינוי על פי הגמרא ליצר הרע, על פי הפסוק בקוהלת "טוב ילד מסכן וחכם, ממלך זקן וכסיל", שהגמרא מייחסת את הכינוי "זקן וכסיל" ליצר הרע. אם חושבים על זה כך, הדימוי בשיר והפניה ברורים הרבה יותר.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s