חומת מגן ברצועת עזה

השתלטות הטליבאן על אפגניסטן תוך כדי הנסיגה האמריקאית, מזכיר נשכחות. כך השתלטה תנועת האחות של הטליבאן, חמאס, על רצועת עזה, לאחר הנסיגה הישראלית. נכון, אז זה קרה שנתיים אחרי הנסיגה. אולם הקריסה המהירה של שלטון הרש"פ בהנהגת פת"ח ברצועת עזה הייתה קדימון לקריסת הממשל האפגני בשבועות האחרונים. אולם בעוד ארה"ב שוכנת אלפי מילין מאפגניסטן, לנו יש גבול משותף עם רצועת עזה, ואת תוצאות אשליית ה"שגר ושכח", או אם תרצו "התנתקות", אנו חשים על בשרנו עד היום. אם ישראל תיסוג מיהודה ושומרון ותקום מדינה פלשתינאית עצמאית, גם עליה ישתלט חמאס במהרה, וגוש דן יהיה באחת לעוטף חמאסטן.

למה גבולנו עם הרש"פ שקט יחסית ושונה מגבולנו עם רצועת עזה? הסבר מקובל הוא שברש"פ שולט פת"ח בעוד ברצועת עזה – חמאס. יש הקוראים לישראל "למוטט את שלטון חמאס ולהשליט שם את פת"ח", כאילו בנינו הם בשר תותחים של אבו-מאזן וחבורתו. הטוענים זאת מתעלמים מן העובדה שהסיבה לכך שפת"ח עוד שולט ברש"פ היא שכבר 15 שנה אבו-מאזן מסרב לקיים בחירות כי הוא יודע שניצחון חמאס בהן מובטח.

הסיבה להבדל במצב הביטחוני ברש"פ וברצועת עזה אינה שלטון פת"ח מול שלטון חמאס. הרי כשישראל נסוגה מן הרצועה ועקרה את גוש קטיף ב-2005 רצועת עזה הייתה חלק בלתי נפרד מהרש"פ בהנהגת פת"ח. גם בשנתיים שבין ההתנתקות לעליית חמאס תושבי הנגב המערבי הותקפו ברקטות. מן העיר עזה והערים האחרות ברצועה (דיר אל-בלח, חאן-יונס ורפיח) ישראל נסוגה כבר ב-1994, לאחר הסכם אוסלו. הרצועה נשלטה בידי ערפאת, ותחת שלטונו עזה הייתה קן לשיגור מרצחים והחל מ-2001 החל ירי הרקטות.

כך היה גם ביו"ש. מרגע שישראל נסוגה מאזור A והוקמה הרש"פ היא הייתה בסיס טרור ושיגור מחבלים מתאבדים שזרעו מוות, הרס ואימה ברחובותינו. כל עליה על אוטובוס, כניסה למסעדה או לבית קפה הייתה הימור ברולטת החיים. פיגוע התאבדות רדף פיגוע התאבדות. אחרי למעלה מאלף נרצחים והתערערות הביטחון ישראל יצאה למבצע "חומת מגן" (2002) שבו היא מוטטה את תשתית הטרור. מבצע "חומת מגן" יצר חופש פעולה לצה"ל ולשב"כ ברש"פ. הרש"פ ממשיכה לנהל את חיי הפלשתינאים, אך מבחינה ביטחונית כוחות הביטחון של ישראל פועלים בתוכה כדי להגן על שלום אזרחי ישראל. מדי לילה השב"כ וצה"ל מגיעים אל המחבל לביתו ועוצרים אותו לפני שהוא מספיק לצאת לפיגוע רצחני בשטח ישראל.

ההבדל הביטחוני בין הרש"פ לרצועת עזה אינו נובע מזהות המפלגה השלטת בשתי הישויות, אלא מכך שביו"ש נערך מבצע "חומת מגן" והשליטה הביטחונית חזרה לידינו וברצועת עזה לא. במאי 2002, אמור היה להתבצע שלב ב' של המבצע – ברצועת עזה. כלוחם בחטיבת הצנחנים הדרומית, גויסתי בצו 8 לפעולה. במשך מספר ימים התאמנו בצאלים למשימה שלנו – פריצת ציר פילדלפי. ברגע האחרון הפעולה בוטלה. אנו הועברנו לטול כרם. ההבדל בין המצב הביטחוני בנתניה שבקרבת טול כרם לשדרות שבקרבת הרצועה, נובע מכך שבטול כרם התבצע "חומת מגן" וברצועה – לא.

אי אפשר להשאיר את המצב ברצועה כמות שהוא ולצאת שוב ושוב ל"סבבים" בעזה שאינם משנים את המצב. על ישראל לבצע ברצועת עזה את "חומת מגן 2" ולהחזיר לצה"ל את חופש הפעולה בתוכה נגד הטרור.  

* ידיעות אחרונות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s