פינתי השבועית ברדיו: נעמה

נעמה / אסתר עופרים

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 7.9.20

בחודש שעבר נפטר בגיל 87 המשורר, הפזמונאי, המחזאי, העורך והצייר אברהם בר-עוז.

בר-עוז נולד כאברהם תעיזי, בן להורים שעלו מן העיר תעז בתימן. אביו, מנחם תעיזי, הוא נצר של גדול משוררי תימן, שהקדשנו לו את אחת הפינות – ר' שלום שבזי. בר-עוז נולד וגדל בבית צר ודל בכרם התימנים, בן למשפחה בת 11 ילדים. כנער הוא הצטרף לתנועת הנוער הדתי העובד ולמד בישיבת "כתר תורה" ובבית ספר מקצועי ולפרנסתו עבד כשרברב בבית החולים הדסה בת"א. כנער הוא התגייס לאצ"ל, וחברותו באצ"ל הייתה התקופה המעצבת בחייו.

כבר בנעוריו החל לכתוב שירה. חלק ניכר משירתו מוקדש למחתרות ולגבורת עם ישראל לדורותיו, והוא זכה לכינוי "משורר המחתרות". אחד מספריו, משנות השישים, נקרא "שירי הרוגי מלכות" והוא מוקדש לעולי הגרדום ולגיבורים שנפלו על תקומת ישראל מאברהם שטרן-יאיר, מייסד הלח"י ועד אלי כהן. ב-1972 הוא פרסם את ספר שיריו "באצבע גלויה", שבו חזה את מלחמת יום הכיפורים ועסק באספקטים הביטחוניים, המדיניים והחברתיים שלה.

בר-עוז היה אמן מעורה ומעורב, איש ימין מובהק שעד ימיו האחרונים המשיך לבטא בפייסבוק את השקפת עולמו – ארץ ישראל השלמה, התנגדות לוויתורים טריטוריאליים וביקורת נוקבת על בג"ץ.

בר-עוז היה בראש ובראשונה משורר מוערך; זכה בפרסים ובהם פרס ראש הממשלה ושיריו נלמדו בתכניות הלימודים. אך את עיקר פרסומו בציבור הרחב הוא קיבל בזכות הפזמונים שכתב, שהיו פופולריים מאוד בזמנו, והושרו בידי האמנים הבולטים ביותר ובהם יפה ירקוני, צמד "הפרברים", צמד "העמרנים", אסתר עופרים, בועז שרעבי, ישראל יצחקי ואחרים. מרבית הפזמונים נשכחו עם השנים. רובם היו שירים של אהבת המולדת. אזכיר כמה מהם: "מרחבייך" שהלחין דניאל סמבורסקי וביצע צמד "העמרנים", "על גמלי" ששרה אהובה צדוק, "בערבות לכיש" בביצוע ישראל יצחקי, "שיר ההלך הבודד" בביצוע לוסי ארנון, "אליהו גיבור ישראל" לזכרו של אלי כהן ועוד.

שירו הידוע ביותר, ששרד עד היום, הוא "נעמה", ללחנו של שלמה בידרמן, שבוצע בפי אסתר עופרים בפסטיבל הזמר והפזמון תשכ"א (1961) וזכה במקום השני. השיר חודש בשנות ה-80 בפי עפרה חזה בגרסה קצבית ומודרנית יותר. אנו נאזין לביצוע המקורי של עופרים, למרות שאני אוהב מאוד דווקא את הגרסה של עפרה חזה.

השיר הוא שיר אהבה לבחורה ששמה נעמה, אך הוא שופע גם אהבת הארץ והתפעמות מנופיה ושדותיה. השיר הוא בסגנון מעט תנ"כי.

פזמון השיר נכתב בגוף שני, אל נעמה, אך דומה שאין הוא אומר לה ישירות את הדברים, אלא יותר משיח אותם בינו לבינו, משוחח אתה בדמיונו. הוא תוהה: "אן תלכי, אן תסורי לבדך? אי דרכך יורדה, ספרי לי נעמה". והוא מוסיף "סוד לי קט – אשוח לי בדד, לרוחות אגל סודי". הסוד, מן הסתם, הוא אהבתו לנעמה. אין הוא מעז לומר לה את סודו, והוא מגלה אותו רק לרוחות.

הבתים כתובים בגוף שלישי. הם מורכבים מארבע שורות, ששלוש הראשונות הן תיאורי נופים מרהיבים, שאף הם נפעמים מהופעתה של נעמה בשורה הרביעית. בבית הראשון: "עמק חורש – סוד ילבשו. שמש כבר חובקה הרים. מרחבים יחדיו ירגשו: מי יורדה אל הכרמים?" יש כאן, כמו בהרבה מאוד שירים עבריים, זיקה ברורה לשיר השירים. וכך גם הבית השני: "הבוצרים שירם ירונה, בכרמים הרוח שט. ציפורים עפות צפונה, נעמה שרה בלאט".

כיבדנו בפינה זו את אברהם בר-עוז, שהלך לעולמו. יהי זכרו ברוך!

עמק חורש – סוד ילבשו.

שמש כבר חובקה הרים

מרחבים יחדיו ירגשו:

מי יורדה אל הכרמים.

אן תלכי, –

אן תסורי לבדך…

אי דרכך יורדה

ספרי לי, נעמה…

סוד לי קט –

אשוח לי בדד

לרוחות אגל

סודי…

הבוצרים – שירם ירונה

בכרמים הרוח שט.

ציפורים עפות צפונה.

נעמה שרה בלאט…

אן תלכי…  

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s