תוצרת הארץ / אריק איינשטיין
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 9.9.19
בספטמבר 1938, לפני 81 שנה בדיוק, התקיימה הבכורה של התכנית המ"א של תיאטרון "המטאטא", שנקראה "חוזרים בתשובה".
"המטאטא" היה תיאטרון עברי סאטירי שפעל בתקופת היישוב העברי טרם קום המדינה ובשנותיה הראשונות של המדינה, בין השנים 1928 ל-1954. "המטאטא" היה במה פוליטית, שביטאה באמצעות מערכונים ופזמונים את רוח הציונות. השם "המטאטא" נגזר מתיאטרון אודיסאי שנקרא "המטאטא האדום". בראשית דרכו הוא פעל כקואופרטיב של השחקנים.
בתיאטרון הופיעו זמרים ושחקנים מן השורה הראשונה, וכתבו לו טובי המשוררים והפזמונאים והמלחינים. רבים מן הפזמונים שהושרו בו זכו לפופולריות ולחיים עצמאיים משל עצמם, וחלקם אף שרדו בזמר העברי במשך עשרות שנים.
המשורר הבולט ביותר שעבד עם תיאטרון "המטאטא" היה נתן אלתרמן. אלתרמן, שהיטיב לבטא את השקפת עולמו הפוליטית והחברתית ולהגיב על הנעשה בארץ, במה שכינה "שירי העת והעיתון" – "הטור השביעי" ב"דבר" ועוד לפני כן במדור "רגעים" ב"הארץ", עשה זאת גם בפזמונים קלילים לתיאטרון "המטאטא".
ציינתי בתחילת דבריי את התכנית המ"א. מדובר בתיאטרון סאטירי, הנדרש להתעדכן כל העת, ומכאן ריבוי התכניות שלו. השיר אותו נשמיע היום, "תוצרת הארץ", לקוח מתכנית זו. אגב, חמש שנים קודם לכן, הייתה ל"המטאטא" תכנית ששמה "המנון לתוצרת הארץ", ללמדך על המקום המרכזי של המאבק למען תוצרת הארץ בחיי היישוב. שירו של אלתרמן, הוא שיר הלל לתוצרת הארץ.
היו אלה ימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, או כפי שנקראים היום משום מה בידי ההיסטוריונים שאימצו את הנראטיב הערבי – "המרד הערבי". הערבים הטילו חרם כלכלי מוחלט על היישוב העברי ותוצרתו, אך היישוב רק התחזק, גם מהבחינה הכלכלית. וחלק מן ההתמודדות הייתה התעמולה לשימוש בתוצרת הארץ. אך גם ללא קשר למאורעות, נעשה תמיד מאמץ לאומי לעודד את קניית תוצרת הארץ, כדי לחזק את הכלכלה של היישוב העברי.
מה היה הטריגר הספציפי לשירו של אלתרמן דווקא אז? על כך קראתי שתי גרסאות שונות. על פי גרסה אחת, מחה המשורר על "יריד המזרח", יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30 והציג יותר ביתני יבוא זרים מאשר "תוצרת הארץ". על פי גרסה אחרת, לא היה זה שיר מחאה, אלא דווקא שיר גאווה בעקבות השתתפות ביריד בינלאומי שהתקיים באיזמיר שבטורקיה, בו הוצג לראשונה ביתן מארץ ישראל. באותה תכנית של "המטאטא" הוקדש שיר נוסף, "עכשיו יריד", ליריד באיזמיר.
מילות הפתיחה של השיר מייצגות את מצב הרוח הקודר בקרב היישוב בארץ ישראל, השרוי זה שנתיים תחת מתקפת טרור קשה. לכן, "אם כבד לבבכם כעופרת, אם אבלה בגופכם הנשמה". המשורר רוצה לנחם את העם, מחפש מהיכן הוא יוכל לשאוב נחמה, ומוצא ששיר התוצרת הוא יהיה מקור הנחמה. הדור, הוא דור ימות המשיח, כלומר הדור שמגשים את חזון הדורות. אבל, המשורר מוצא שהדור הזה קצת מנמנם, ולקום מאחר. לכן הוא זקוק לנביא ומוכיח, תפקיד שבמידה רבה אלתרמן עצמו מילא, אך כאן הוא מתפשר, על לפחות שעון מעורר. ומה השעון צריך לעורר? אהבה וכבוד וחיבה וקנאה לתוצרת הארץ. לא רק אהבה. קנאה. במובן של קנאות. הפניה למאזין, היא שאת כל צרכיו עליו למלא, לא על פי שיקול של טיב המוצר או מחירו, אלא על פי השיקול הפטריוטי, של רכישת תוצרת הארץ וחיזוק הכלכלה של היישוב. ובסך הכל, "יש הכל מתוצרת הארץ", יש גם מרור מתוצרת הארץ, אם תרצה מר ממוות לטעום.
לא הכל טוב ביישוב, והוא מבכה את בעיית הבעיות – הפילוג בתוכו בעיצומה של המערכה: אין אחדות באומה הנולדת, אין שרשרת ידיים אחת, אין כתף, אין חזית מאוחדת. לעומת זאת, מה יש? תוצרת מגוונת – כתפיות, חזיות, ידיות מפליאות מתוצרת הארץ. באותה שנה נוסד גן החיות בתל-אביב, שפעל עד 1980. גם אליו התייחס אלתרמן: וישנו גן חיות, ובגן החיות – אריות מתוצרת הארץ.
אלתרמן מתייחס בשיר גם לעליה החמישית, שרובה הייתה עליה מגרמניה, בעקבות עליית היטלר לשלטון. והוא כותב: "ובתולות בת ציון מדברות באקצנט גרמנית מתוצרת הארץ".
הוא חוזר לתיאור המצב הביטחוני: ושנתיים וחצי בוערת האש בשדות מתוצרת הארץ. נדמה לי שתושבי מערב הנגב יכולים להזדהות עם השורה הזאת, כבר שנה וחצי.
והוא מסיים שאמנם השלטון הוא אנגלי, אך גם הוא משתמש בשיטות מתוצרת הארץ.
ב-1985 הוציא אריק איינשטיין, יחד עם שם טוב לוי, תקליט ששמו "תוצרת הארץ", ולאחר מכן צילם את כל שירי התקליט לתכנית טלוויזיה. ששה מעשרת שירי התקליט הם של אלתרמן (השאר הם של ביאליק, אברהם חלפי, לאה גולדברג ועמנואל זמיר). שיר הנושא הוא "תוצרת הארץ", שירו של אלתרמן, בלחנו של שם טוב לוי. שם טוב לוי היטיב לפתוח את השיר במנגינה נוגה, המתאימה לפתיחה על הלב הכבד כעופרת, והחל בשעון המעורר הוא עובר ללחן קצבי מאוד.
כהקדמה לשיר, אריק פותח במבטא פולני כבד, במילים: "נו באמת שם טוב, אני ביקשתי סול מז'ור ואתה נותן לי פה מז'ור, מה זה?!" במבטא הזה הוא שר את בית הפתיחה של השיר. בקטעי נגינה בשיר, בעיקר סולו סקסופון של ירוסלב יעקבוביץ', אריק איינשטיין, שוב במבטא פולני, קורא קריאות של תגרן בשוק: "רק היום! לא לשים בסל בטעות רבותיי!… של מי התיק הזה?" וכו'. וכאשר הוא שר על בתולות בת ציון היקיות, הוא שר זאת במבטא יקי כבד. הקליפ מלוּוה בתמונות וסרטונים מתקופת המנדט וכרזות תעמולה לתוצרת הארץ.
בין הקריאות כתגרן, המלוות את השיר, מופיעה גם הקריאה: "כחול לבן, רבותיי!" וכדי שלא אגלוש חלילה לתעמולת בחירות, שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-22, נעצור כאן.
אם כבד לבבכם כעופרת
אם אבלה בגופכם הנשמה
האזינו לשיר התוצרת
שאבו מתוכו נחמה
זה הדור דור ימות המשיח,
מנמנם ולקום מאחר.
הוא זקוק לנביא ומוכיח
ולפחות – לשעון מעורר.
לעורר אהבה וכבוד וחיבה
וקנאה
לתוצרת הארץ!
לחלב, לחצץ, לעוגות, לריבה
לגבינה
מתוצרת הארץ!
אם רצית מתוק מסוכר לכבוד חג
לך לבחור
מתוצרת הארץ!
אם תרצה מר ממוות לטעום, אל תדאג
יש מרור
מתוצרת הארץ!
יש מכל הזמנים, יש מכל המינים
הב כוחות
לתוצרת הארץ!
אך שומעים יהודים ואינם מבינים
יש מוחות…
מתוצרת הארץ!
אין אחדות באומה הנולדת
אין שרשרת ידיים אחת
אין כתף, אין חזית מאוחדת
אבל יש, אבל יש לא מעט –
אבל יש כתפיות, חזיות, ידיות
מפליאות
מתוצרת הארץ!
וישנו גן חיות ובגן החיות
אריות
מתוצרת הארץ!
בסדרים ונימוס אל תשאל לפטנט
זה תמיד
מתוצרת הארץ!
ובתולות בת ציון מדברות באקצנט
גרמנית
מתוצרת הארץ!
ושנתיים וחצי אוכלת האש בשדות
מתוצרת הארץ!
ואנגלי השלטון, אך גם הוא משתמש
בשיטות…
מתוצרת הארץ.
הבלוג של אורי הייטנר 