צרור הערות 16.1.19

* סיכום תקופת איזנקוט – הישגיו העיקריים של איזנקוט כרמטכ"ל היו בגבול הצפון – בסוריה ובלבנון; המערכה ההתקפית הנועזת, המוצדקת והמוצלחת נגד ההשתלטות האיראנית האנטי ישראלית בסוריה, ההתקפות הרבות לסיכול העברת נשק אסטרטגי לחיזבאללה ומבצע "מגן צפוני" שסיכל את האיום האסטרטגי החמור של חיזבאללה לכיבוש יישובים בגליל. זאת גולת הכותרת של הקדנציה שלו. חבל שמדיניות העמימות, שהייתה חלק בלתי נפרד מן המערכה, הופרה לאחרונה, הן בפי הרמטכ"ל והן בפי רוה"מ ושר הביטחון.

הכישלון החמור ביותר של איזנקוט, היה מדיניות ההבלגה וההכלה נוכח הפרת הריבונות וטרור ההצתות בגבול עזה. איני מתכוון להפסקת האש בסבב החמור האחרון, שבה מוקדה עיקר הביקורת ובעטיה ליברמן התפטר, כי אני משוכנע שתגובה חריפה כשהחלה מתקפת הטרור הייתה עוצרת אותה בלי להתקרב אפילו לסבבים ולירי הרקטות. ההבלגה וההכלה שחקו את ההרתעה שנוצרה במבצע "צוק איתן" והביאה ל-3.5 שנות שקט באזור שדימם 14 שנים.

יש לציין, שהן על ההישגים והן על הכישלונות אחראי תמיד בראש ובראשונה הדרג המדיני.

איזנקוט ראוי להערכה גם על עמידתו האיתנה בשמירה והגנה על ערכי צה"ל, כצבא המוסרי בעולם. הוא לא איפשר להפוך את צה"ל לכנופיה מזרח תיכונית, לא נסחף בזרם העכור של פופוליזם דמגוגי ולא נרתע ממסע הסתה מתוזמן ומתוזמר נגד צה"ל ומפקדיו, חרף חוסר הגיבוי, בלשון המעטה, של רוה"מ.

* לא ראש בלאטה – במבצע "חומת מגן" שירת הרמטכ"ל החדש אביב כוכבי כמפקד חטיבת הצנחנים. על חטיבתו הוטלה משימת ההשתלטות על מחנה הפליטים בלאטה בשכם, לצד חטיבת גולני וחטיבת שיריון במילואים. כוכבי החליט לא להיות ראש בלאטה, לא ללכת עם הראש בבלאטה, אלא לפעול ביצירתיות, באופן שבו המשימה תושג במלואה תוך חיסכון מירבי בחיי לוחמינו. הוא הגה וביצע את שיטת "ההליכה דרך הקירות" – כניסה לבתי האויב לא דרך סמטאות המחנה המסוכנות, אלא מבעד לקירות, שנפרצו בפטישים, חומרי נפץ ודחפורים, על פי התנאים השונים. הפעולה הזאת נעשתה בפריצה למחנה בעת ובעונה אחת מעברים שונים. המחבלים שנערכו למתקפה חזיתית בסמטאות הופתעו. 70 מחבלים חמושים נהרגו, עוד רבים נעצרו, נתפס אמל"ח רב. לכוחותינו היו הרוג אחד ומספר פצועים.

השיטה היצירתית הזו נלמדת היום בידי צבאות בכל העולם. צדק ראש הממשלה ושר הביטחון כאשר העלה אותה על נס בטקס הענקת דרגת רב אלוף לכוכבי.

ואילו בקבלת הפנים לכוכבי בשוקניה, דווקא האירוע הזה נזקף לחובתו של כוכבי. במאמרו "להשגיח על כוכבי", כתב יגיל לוי: "זו היתה טקטיקה כוחנית במיוחד, שהרסה את בתיהן של מאות משפחות תוך כדי הרג מסיבי של חמושים ופגיעה באזרחים". אין במאמר זה ולו מילה אחת על החיסכון בחיי חיילינו בזכות הטקטיקה הזאת. אגב, אני בטוח שבזכות השיטה הזו נחסך גם דם של אזרחים בלתי מעורבים בקרב האויב. במאמר גם לא הוזכר שהמבצע נועד והצליח לשים קץ למתקפת הטרור שעלתה בחיי 1,500 ישראלים. כי העובדה הזאת כנראה ממש לא מעניינת.

יש לקוות שהיצירתיות שגילה כוכבי ב"חומת מגן" מבטאת את האופן שבו ינהיג את צה"ל כרמטכ"ל.

* הראיות של גלנט – אם יש אמת בהאשמתו של יואב גלנט, שהיועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה הקודמים נסחטו וכך סוכל מינויו לרמטכ"ל, מדובר במגה-שחיתות פושעת. אם שני שומרי הסף הבכירים ביותר בישראל, פעלו תחת סחיטה, ובשל הסחיטה נקבע מי יהיה או לא יהיה לרמטכ"ל, אין שערוריה חמורה מזאת. שערוריה כזאת חייבת להיחקר.

אם יש לגלנט ראיות כלשהן להאשמה זו, היה עליו להגיש תלונה למשטרה בארבע השנים האחרונות. מדוע הוא לא עשה זאת? הוא יכול לעשות זאת גם עתה. זה המינימום שניתן לצפות מאזרח שומר חוק, לא כל שכן איש ציבור, המודע לפשע מושחת כל כך. וכיוון שמדובר בפשע שנרקם נגדו, ברור שיש לו גם אינטרס ברור להגיש תלונה נגד מי שפגעו בו כל כך. מדוע אין הוא עושה זאת? מדוע במקום להגיש תלונה, הוא מפריח האשמות פרועות?

חזקה על גלנט, שאילו היה לו מידע כלשהו המאושש את האשמתו, הוא היה מתלונן ומביא לפתיחת חקירה. אם הוא לא עשה כן, ניתן להניח שפשוט לא היה כלום ואין כלום, כלומר גלנט משקר ומעליל. אם הוא משקר ומעליל, הדבר מעיד שהוא אינו ראוי להיות איש ציבור. ואם שקרים ועלילות מקנות לו יתרון בפריימריז, הדבר מלמד על דמותו של הגוף הבוחר.

אם גלנט יגיש תלונה למשטרה, אמהר לחזור בי מהפסקה האחרונה.

* דף המסרים העדכני – ציטוט אופייני של אחד ממדקלמי דף המסרים העדכני, מציג את תמצית אידיאולוגיית הביביזם הרדיקלי: "כשני מיליון איש, אולי יותר, יצביעו בבחירות כדי שמועמד יהיה ראש ממשלה, אבל יש כאן אנשים שחושבים שזה דמוקרטי שאדם אחד, שלא נבחר מעולם, שלא יישא באחריות ולא ייתן דין, יכול להחליט להדיח את הנבחר. אבסורד". זה המסר, שאותו מדקלמים באדיקות ובדבקות גם שרים בממשלה, ח"כים ונערי שליחויות.

אין מדינת חוק. אין חוק. המנהיג אינו נדרש למלא את החוק, אינו כפוף לחוק, אינו מחויב לחוק. המנהיג הוא מעל החוק. המנהיג יכול לעשות ככל העולה על רוחו. מן המנהיג נדרש רק דבר אחד. להיבחר. אם הוא נבחר, משמעות הדבר שהוא מבטא את "רצון העם". אמנם אין בישראל בחירה ישירה. אמנם בבחירות האחרונות מפלגתו של נתניהו קיבלה רק רבע מהקולות. אך די בכך שיצליח להרכיב קואליציה בת 61 ח"כים, כדי שהוא יבטא את "רצון העם".

על פי האידיאולוגיה של המהפיכה הביביסטית, כל דרישה לבחון את מי שמגלם את "רצון העם" באמות מידה של חוק, של ראיות, של מוסר, של אתיקה – היא פגיעה ב"רצון העם" ולכן היא אבסורד אנטי דמוקרטי.

מה עומד מול "רצון העם"? לא החוק, לא המשפט, לא ראיות. עומד רצונו הפרטי של "אדם אחד" שהוא בסך הכל פקידנוצ'יק, כי הוא לא נבחר בידי "רצון העם". אין המדובר בסך ראיות שנאספו בחקירה יסודית ומעמיקה של משטרת ישראל, של רשויות המס, של הפרקליטות, ולכן גם לא בראיות שיש לבחון אותן בבתי משפט. לא. המשטרה, רשות המסים, הפרקליטות וכל ערכאות בית המשפט, ובעצם חוקי המדינה ועצם היותה מדינת חוק, מגולמים בפקיד אחד לא נבחר, שכידוע הוא גם סססמולני (או מתחנף לססססמולנים) כמו חברו הססססמולני אלשייך, שכל ייעודו בחיים הוא לסכל את "רצון העם".

את האידיאולוגיה הזאת לא המציא אותו חסיד שוטה שציטטתי. זה דף המסרים שיוצא מבלפור. זאת ההפיכה נגד מדינת החוק, שמוביל ראש הממשלה החשוד, שצדק כאשר קרא להתפטרותו של אולמרט כאשר החלו חקירות נגדו.

* נתניהו הטהרן – חסידי נתניהו יוצאים נגד הקריאות להתפטרותו אם יוגש נגדו כתב אישום, ומנפנפים בחוק על פיו רק פסק דין חלוט מחייב את התפטרותו.

מה הקשר? המשמעות של החוק היא שאם ראש הממשלה הורשע בפסק דין חלוט, גם אם כל 120 הח"כים יתמכו בו וגם אם 100% מן האזרחים יתמכו בו – הוא אינו יכול להישאר בתפקידו, כי החוק אוסר עליו לכהן. כמובן שהחוק אינו אומר שעליו להישאר בתפקידו עד שיהיה פסק דין חלוט. כל שלב בדרך לפסק דין חלוט, יכול להיות סיבה לדרוש את התפטרותו. יש מי שידרוש זאת מראש ממשלה שהורשע, בלי להמתין לערעור. יש מי שידרוש זאת מראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום אחרי שימוע. יש מי שידרוש זאת מראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. יש מי שידרוש זאת מראש ממשלה שהפרקליטות ממליצה להעמיד אותו לדין. יש מי שידרוש זאת מראש ממשלה שהמשטרה ממליצה להעמיד אותו לדין. ויש מי שידרוש זאת מראש ממשלה ברגע שנפתחו נגדו חקירות. זאת הייתה דרישתו הנחרצת של ראש האופוזיציה בנימין נתניהו מאולמרט. כנראה שנתניהו הוא טהרן במיוחד. ומה עם "נאה דורש – נאה מקיים"?

* איזה שינוי? – ראש מפלגת "חוסן לישראל" בני גנץ הבטיח שיפעל לשינוי חוק הלאום. מה הוא אמר בכך? כל עוד לא אמר לאיזה שינוי הוא התכוון, אין שום משמעות לאמירה הזאת. אם הוא מדבר על שינוי מהותי, שיעקר את החוק ממהותו – האמירה הברורה שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי על כל המשתמע מכך, זהו שינוי שלילי וחמור, שיש להתנגד לו. אם מדובר בהשארת החוק על כנו, ותוספת משפט המבהיר שבמדינת הלאום של העם היהודי יישמרו זכויות הפרט השוות לכל האזרחים, אין בכך בעיה, כיוון שזה המצב בלאו הכי, עם התוספת ובלעדיה. אני מציע כבר 4.5 שנים לצרף משפט כזה, אם הדבר יביא להסכמה רחבה על חוק היסוד, החשוב כל כך. אולם עדיפה תוספת המציינת בין סמלי הלאום המעוגנים בחוק את המחויבות למגילת העצמאות על כל עקרונותיה, ותוספת משפט המעגן את שוויון הזכויות לפרט בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

* מהותה של מדינת ישראל – ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושל העם היהודי בלבד. העם היחיד שיש לו זכויות לאומיות במדינת ישראל הוא העם היהודי. העם היחיד שמדינת ישראל מממשת את זכות ההגדרה העצמית שלו הוא העם היהודי. זאת מהות ההכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".

המדינה היהודית מקיימת שוויון זכויות אזרחי מלא לכל אזרחיה, ללא הבדל דת, גזע ומין.

זאת מהותה של המדינה מיום הקמתה, זאת מהותה של מגילת העצמאות והחוקה של מדינת ישראל חייבת לבטא את העקרונות הללו.

חוק הלאום אינו תחליף לחוקה, אלא הוא נדבך בחוקה, שמנסח את מהותה וזהותה הלאומית. אין קדושה בנוסח הקיים של חוק הלאום. אין פסול בשינויים שיתנו סולם למתנגדי החוק לרדת מהתנגדותם התמוהה. ובלבד, שהעקרונות שהזכרתי כאן לא יפגעו כהוא זה.

* אגדת המשילות – המשבר הפוליטי החריף בארה"ב, סביב מימון בניית החומה בגבול מקסיקו והשבתת הממשל, ממחיש עד כמה אגדת המשילות של השלטון הנשיאותי והשיטה הדו-מפלגתית בארה"ב רחוקה מן המציאות.

החוקה האמריקאית מעניקה עוצמה רבה לנשיא, אך מערכת האיזונים והבלמים מקיימת מוקדי עוצמה נוספים, שמגבילים מאוד את עוצמתו.

בשיטה הישראלית, שבה למעשה הרשות המחוקקת כפופה לרשות המבצעת (להלכה זה הפוך, כמובן), המשילות חזקה יותר, לטוב ולרע.

* לא עלה תאנה – מישה ארנס כתב את הטור הפובליציסטי שלו ב"הארץ" עד סמוך למותו. הוא הביא בטורו קול ציוני, ממלכתי וליברלי צלול וחד. הפער בין העמדות שהוא ביטא לבין העמדות של דבוקת שוקן, ההגמונית בעיתון, הוא כרחוק מזרח ומערב.

יש שראו בטור שלו "עלה תאנה" של "הארץ". יתכן שכך ראתה זאת גם מערכת "הארץ". אך דעתי שונה. בעיניי, יש חשיבות רבה ביותר להבעת העמדות הללו דווקא ב"הארץ". חשוב מאוד שקוראי "הארץ" ייחשפו לעמדות הללו, בעיקר כיוון שהן כתובות בכישרון רב, ברהיטות ובשום שכל.

קולו הייחודי של ארנס יחסר מאוד במדבר הצחיח של השוקניה.

* מהפכה תחבורתית וחברתית – נסעתי בראשית השבוע לראשונה בכביש 77 החדש, שהוא למעשה הזרוע הצפון מזרחית של כביש 6. הכביש הזה מדלג על פקקים רבים ומקצר מאוד את הנסיעה. זהו הישג משמעותי, במהפכת תשתית התחבורה בישראל. אין זו רק מהפכה תחבורתית, אלא מהפכה בתשתית החברתית כלכלית של ישראל, כיוון שהיא מקרבת מאוד את הפריפריה למרכז, ובכך מקדמת מאוד את הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית של אזור הספר הצפוני של ישראל.

שעה שנסעתי בכביש, שמעתי ברדיו ביקורת חריפה על משרד התחבורה בשל מחדלי הרכבת. אין זה מן הנמנע שיש כשלים ומחדלים של המשרד והשר ותפקידה של התקשורת לחשוף ולהציף אותם. ודווקא לכן, חשוב לי לאזן את הדברים בהעלאה על נס של המהפכה החשובה הזאת, שאותה הבטיח ישראל כץ, ובעשר שנות כהונתו כשר התחבורה הוא מקיים אותה, ובגדול.

ועם זאת, ספק בידי האם התשתית המשודרגת הזאת כשירה לתת מענה לגידול הצפוי באוכלוסיה בעשורים הקרובים והאם המדינה נערכת לגידול הזה ומתכננת את תשתיותיה בהתאם.

* איפה ישנם עוד אנשים – אין אנשים שאני נהנה לפגוש אותם יותר מוותיקי ההתיישבות. ביום ראשון היה לי עונג כפול – לראיין למחקרִי על ראשית ההתיישבות בגולן את גדליה גל בכפר ויתקין ואת אריק נחמקין בנהלל. גל היה ח"כ ויו"ר ועדת הכספים של הכנסת ונחמקין היה שר החקלאות, אולם אני ראיינתי אותם על תקופה מוקדמת יותר, מלחמת ששת הימים והשנים שאחריה, שבהם השניים היו בהנהגת תנועת המושבים.

אריק נחמקין הוא יליד 1925, יש לו כבר 21 נינים, אך לחיצת היד האמיצה שלו היא כשל חקלאי במיטב שנותיו. בחגיגת הביכורים האחרונה בנהלל, עוד צפיתי בו דוהר על סוסו, לקול תשואות הקהל האוהב. גדליה גל סיפר לי, שלפני שלוש שנים, במלאת לו 83, החליט שהגיע הזמן להפסיק את הפעילות הציבורית הענפה והוא התפטר מתפקידיו הרבים. הפסקת הפעילות הציבורית כוללת… פעילות בעמותה של תיאטרון היידיש, בעמותה שמובילה מסעות ערכיים בארץ ובחו"ל למשוחררי צה"ל והתנדבות שבועית להסעת ילדים פלשתינאים מהרש"פ לבתי חולים בישראל ובחזרה. והוא לא נתן לי לצאת מביתו לפני שהעניק לי צנצנת זיתים שכבש.

איפה ישנם עוד אנשים כמו האנשים הללו?

* ביד הלשון

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה – המקבים נקראו כך על שם המַּקֶּבֶת, פטיש גדול ששימש כלי מלחמה. אך מקובל יותר להשתמש בביטוי מכבים, בכ"ף, שעל פי מדרש השם בספר יוסיפון, אלה ראשי תיבות של מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה.

הציטוט הזה הוא מתוך שירת הים – שירת ההודיה ששרו משה ובני ישראל לאחר חציית ים סוף. שירת הים מופיעה בפרשת "בשלח", פרשת השבוע שלנו. בהפטרה אנו קוראים את שירת דבורה. השבת שבה אנו קוראים את שתי השירות, השבת הקרובה, נקראת "שבת שירה".

* "חדשות בן עזר"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s