הרגע לומר: עד כאן!

נאומי בהפגנה בירושלים נגד השחיתות

יש רגעים שבהם אזרח פטריוט חייב לומר "עד כאן".

התכנסנו כאן הערב, אזרחים פטריוטים, מתוך תחושה שאנו נמצאים ברגע כזה.

כאשר ראש ממשלת ישראל מוביל מסע הסתה כלפי המשטרה ונגד שלטון החוק, כולל מסע של שיימינג אישי במגמת סיכול ממוקד נגד מפכ"ל המשטרה, אך ורק כיוון שהוא נאמן לחוק ולמדינת ישראל ולא למי שמינה אותו, זה הרגע לומר: עד כאן!

כאשר מתנהלת תעשיית קונספירציות מטורללות כלפי שלטון החוק בישראל, כאילו המשטרה "תופרת תיקים" ושאר הבלים ועלילות, זה הרגע לומר: עד כאן!

כאשר הרשתות החברתיות מוצפות במסע דה-לגיטימציה כלפי המוסדות הממלכתיים, מוסדות החוק והמשפט, ומדינת ישראל מוצגת כמדינת משטרה אנטי דמוקרטית, שנשלטת בידי משטרה ובתי משפט שמבצעים פוטש נגד השלטון הנבחר; מסע כזה, שאפילו גדעון לוי ביום רע במיוחד מתקשה לגייס רמה כזו של שנאה עצמית, והמהלך הזה הוא בהשראת הנהגת המדינה, זה הרגע לומר: עד כאן!

כאשר הממשלה מובילה מסע חקיקה מושחת, שנועד ליצור תשתית משפטית להלבנת שחיתות שלטונית – חוק קרנות המזבח ("הצרפתי" בכיבוסית) שנועד להעמיד את ראש הממשלה מעל החוק ולהפוך את ראשות הממשלה לעיר מקלט למושחתים ואף ללא הגבלת זמן; החוק לשיבוש חקירות נגד בכירים ונגד שחיתות שלטונית ("ההמלצות" בכיבוסית), חוק שולה זקן ("ההקלטות" בכיבוסית) שנועד לשבש את האפשרות להפליל מושחתים באמצעות הקלטות סתר, זה הרגע לומר: עד כאן!

כמו כל אזרח, גם ראש הממשלה נהנה מחזקת החפות. אולם האינטרס הציבורי המובהק הוא ניהול חקירה יסודית, שלא תותיר אבן בלתי הפוכה, כדי לבדוק את החשדות הכבדים נגד ראש הממשלה. וכאשר ראש הממשלה החשוד מוביל מסע לפגיעה בחקירה באמצעות חקיקה והסתה – המסע הזה חמור ומושחת יותר מכל החשדות נגדו גם יחד.

איני יודע מה תעלינה החקירות נגד ראש הממשלה בממד הפלילי. אולם הרף שעלינו, כאזרחים, להעמיד בפני הנהגת המדינה, גבוה לאין ערוך יותר מאשר הסף הפלילי. יותר משהמאבק הזה הוא מאבק נגד, הוא מאבק בעד – בעד הנהגה המבוססת על ערכים של ממלכתיות, דוגמה אישית, טוהר מידות, ניקיון כפיים, יושרה, אמת ו"הצנע לכת".

אנחנו אזרחים פטריוטים. הנאמנות שלנו, ההזדהות שלנו, המחויבות שלנו, אינה למחנה, למגזר, למפלגה או למנהיג, אלא למדינת ישראל, לעם ישראל. לא נהפוך סטטיסטים בניסיון לגונן על שחיתות, מתוך נאמנות ל"המחנה".

כל אימת שאני מתבטא ברוח הדברים שאמרתי כאן, אני מקבל תגובות בנוסח: "מה אתה מעדיף, ממשלה שתיסוג מהגולן"?

גם אם אתעלם מן העובדות ההיסטוריות על המו"מ שניהל נתניהו עם אסד, אני רואה לנכון להבהיר. המאבק על גבולות המדינה חשוב ביותר. המאבק על תוכנה של המדינה, על דמותה של החברה, על צביונה של ההנהגה, חשוב לא פחות. במאבק על דמותה של המדינה, נגלה אותה נחישות שאנו מגלים במאבקים על גבולותיה.

אסיים בדבריו של הנביא ישעיהו: הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע, שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר.

שבוע טוב!

מחשבה אחת על “הרגע לומר: עד כאן!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s