החיים
יפים / אחינועם ניני
פינתי
השבועית ברדיו "אורנים" 24.4.17
ב-1997 הסעיר סרט שואה יוצא דופן את עולם הקולנוע. היה זה סרטו של
הבמאי והשחקן האיטלקי רוברטו בניני "החיים יפים". הסרט זכה להצלחה רבה,
היה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, וזכה לשלושה: הסרט הזר הטוב ביותר, השחקן הטוב של
השנה שהוענק לבניני עצמו, שכתב את התסריט, ביים את הסרט ושיחק בו בתפקיד הראשי
ופרס המוסיקה המקורית הטובה ביותר.
אולם הסרט עורר מחלוקת חריפה, ברמה העקרונית. היה זה סרט על השואה,
אבל סרט שונה בתכלית מסרטי השואה הרגילים. הייתה זו קומדיה טרגית על השואה. ועצם
כתיבת קומדיה על השואה, נתפסה בקרב רבים כחילול הקודש, כגימוד השואה, כהתייחסות לא
רצינית לשואה.
ואכן, כך ראו אותו רבים, ובהם מבקרי קולנוע ישראליים כמאיר שניצר
ועמיתים שלו בעולם. אך בסך הכל, הקהל קיבל אותו בחיוב, והבין את הרעיון העומד מאחוריו
– להעביר דווקא באמצעים קומיים את מוראות השואה לדור הבא, בדיוק כפי שבשנים
האחרונות מקובל לעשות זאת באמצעות ספרי וחוברות קומיקס.
הסרט מציג את דרכו של הגיבור לגונן על ילדיו מפני מוראות השואה, באמצעות
הסתרת המציאות והכחשתה, ובניית מציאות מדומה סביבם, המרחיקה מהם את עובדות החיים
הנוראים בגיהינום אליו הם נכנסים. הוא מנסה ליצור מצג שווא על פיו החיים יפים, כדי
שיוכלו ליהנות מהם ככל הניתן, גם בתופת של השואה. הדרך שלו להתמודד עם השואה היא
ההומור, שלכאורה נועד לגונן רק על ילדיו, אך למעשה הוא מגונן גם עליו.
ראיתי את הסרט בשעתו, ולא כל כך אהבתי אותו. אמנם איני שותף להתנגדות
העקרונית, אבל משהו בדמותו התזזיתית המוגזמת של יהושע, גיבור הסרט, אותו גילם
בניני, נראה בעיניי כל כך בלתי אמין, שגרם לי ליחס שלילי אל הסרט.
המוסיקה של הסרט, אותה כתב ניקולה פיובאני והיא בוצעה בידי תזמורתו,
היא נפלאה.
אחינועם ניני וגיל דור כתבו על המוסיקה הזאת את השיר בעברית ובאנגלית
"החיים יפים".
השיר אינו עוסק ישירות בעלילת הסרט, אבל הוא מעביר את המסר המרכזי,
שהחיים יפים, וכל עוד אפשר, יש למצות אותם, גם אם לשם כך יש להעמיד פנים. אולי זה
משחק, אבל הצחוק מזכיר שהמשחק נמשך, והחיים יפים כל כך.
את יופיים של החיים מתארת אחינועם ניני בתיאורי היום יום,
הטריוויאליים כל כך, שהם אלה ההופכים את החיים ליפים כל כך:
סתם, חיוך ללא סיבה / תום, ימים של אהבה / שיר ישן לאור ירח / וריח משכר שלך / וכך אותך אני זוכר.
אני אוהב מאוד את אחינועם ניני כזמרת ויוצרת. היא אחת המוכשרות והטובות
במוסיקה הישראלית. אני סולד מפעילותה הפוליטית, ובעיקר מהשתתפותה שוב ושוב
בפרובוקציה הפרברסית של טקס זיכרון משותף עם הפלשתינאים, דווקא ביום הזיכרון לחללי
צה"ל.
אבל אני מתנגד לחרמות, מתנגד לכל הקריאות להחרים אותה, ואין זו הפעם
הראשונה שאני משמיע כאן משיריה. ובוודאי כשמדובר בשיר יפה כל כך, שאתו ועם מסריו
אני ממש מזדהה.
סתם, חיוך ללא סיבה
תום, ימים של אהבה
שיר ישן לאור ירח
וריח משכר שלך
וכך אותך אני זוכר
גל שוטף את העולם
חום הולך ונעלם
צחוק מאיר את השמיים
מזכיר שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה….
בך אסתכל מתוך עיניו
אחבק אותך ויחד ננצח במשחק
בין מציאות לחלומות
בין האושר לדמעות
תמיד אוהב אותך מאוד
עם הקסם שבלב
בוא נשכח את הכאב
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך
לה לה לה…
רק עוד רגע ובינתיים
נזכור שהמשחק נמשך
והחיים יפים כל כך.
הבלוג של אורי הייטנר 
לדעתי הלא-קובעת, מדובר בסרט הטוב ביותר שראיתי מעודי, גם ברעיון, גם בביצוע וגם בחוכמה המופלאה של הצגת הנאציזם במערומיו. גאונות שאין כדוגמתא. שוב, לעניות דעתי הלא-קובעת. השיר נפלא ללא ספק, הביצוע נהדר, ואכן מדובר בזמרת כשרונית ומרשימה, שעל נביבות עמדותיה הפוליטיות אפשר רק להצטער כשם שאפשר לחייך על שם הבמה הבינלאומי שלה (היא יהודיה הדואגת לבריאות החך של הגויים ולכן אחינועם זו מוכרת בעולם בשם הרך והנעים: נועה)
אהבתיאהבתי