פינתי השבועית ברדיו: נערת רוק

נערת רוק / ריקי גל

פינתי השבועית ברדיו "אורנים" 25.11.13

 

פרשת איל גולן פתחה לנו צוהר לצד האפל של עולם הזוהר. יש בעולם הזה הרבה שליטה, הרבה כסף, הרבה כוח – הערצת ההמונים מעניקה המון כוח לזמר הנערץ, ומעמידה אותו במבחן. מה הוא יעשה עם הכוח הזה? האם הוא יעשה עמו משהו למען הציבור, שממנו הוא קיבל את הכוח הזה? האם הוא ישתמש בכוחו לתרום לחברה?

 

אייל גולן השתמש בכוחו בצורה הנלוזה ביותר, כאשר ניצל את הילדות המעריצות שלו והשתמש בהן כסחורה לסיפוק תאוותיו ויצריו, תוך שהוא משתמש ב"פמליה" הדואגת לספק לו את הסחורה, ונהנית משאריותיה. על פי ההערכות, ספק אם יש די ראיות לגבש כתב אישום נגדו, כי אי אפשר להוכיח האם הוא ידע שהן קטינות, וכי עדויות הנערות מבולבלות. ואם לא יוגש כתב אישום, הוא עלול לצאת מהפרשה כמנצח, וכלי התקשורת ישחרו לפתחו וישלמו הרבה כדי לזכות בראיון הראשון עמו, רווי הרייטינג, שבו הוא יספר על העוול שנעשה לו, איך שפכו את דמו, על הימים הקשים שעבר, ואולי גם על רדיפה עדתית. והקורבנות שלו, שאפילו עוד אינן מבינות שהן קורבנות, יִשָׁכְּחוּ.

 

התופעה הזאת של ניצול מיני של מעריצות קטינות ופתיות, אינה ייחודית לאייל גולן. היא אינה ייחודית לזמר המזרחי ולא רק למוסיקה הישראלית. היא תופעה מוכרת בעולם הפופ והרוק. הפרשה הזאת מדליקה הרבה נורות אדומות, ומחייבת את החברה להתמודדות ערכית וחינוכית.

 

אנו נשמע היום את השיר "נערת רוק", העוסק בנערה שרצתה לגעת בזוהר של עולם הרוק, אך התדרדרה לחיים בזבל. כאן לא מדובר בהתחברות לכוכב מצליח, אלא לאיזו להקת רחוב, חבורת רוק, לא כל כך מצליחה. לחבורה הזאת הנערה מנסה להתקרב, וגם כאן הדרך עוברת במיטות חברי הלהקה. הנערה שרצתה לגעת בזוהר היא נערה אומללה, "עיניה ריקות או עצובות … מטומטמות, קרות". והעיניים הן, כידוע, ראי הנפש. סוף השיר הוא פסיקה חד משמעית: "היא היתה רוצה להיות נערת רוק אבל אין דבר כזה".

 

השיר רווי ביטויים מיניים קשים וגסים ותיאורים פורנוגרפיים. בדרך כלל אני סולד מביטויים כאלה. אני מבכר עדינות מרומזת, דוגמת מאיר אריאל ב"סוף עונת התפוזים": "זרועות וצווארים". השאר פתוח לדמיונו של המאזין. וכשהוא רוצה להיות קצת יותר ישיר, ב"סופשבוע בכפר", הוא כותב "צחוק ועילוסין". ונעמי שמר ב"אהבה בת עשרים" שוררה "את גופך השביעו נחת".

 

אבל העדינות הזאת, אינה רלוונטית לשיר "נערת רוק", כי אין שום דבר עדין או שמח ביחסי המין של אותה נערה וחברי הלהקה "שלא רוצים ממנה כלום, או לא יותר ממה שהיא נותנת". הבּוֹטוּת המילולית של השיר, תואמת את הבוטות של המציאות המתוארת בו.

 

את השיר כתב יצחק לאור, ששמו נקשר בעבר לעבירות מין לא פשוטות. הלחן הוא של מתי כספי. שרה ריקי גל.

 

ריקי גל היא אחת הזמרות הטובות בישראל, לאורך עשרות שנים. בשיר הזה היא מגיעה לשיא הווירטואוזיות הקולית והמוסיקלית שלה.

 

זה יכול להיות גם סרט קולנוע
נערה רזה
שיער ארוך
חזה כבד
(או רק פטמות בולטות מאוד)
ואף אדום מקור (או קוקאין)
עם להקת הרוק, ברחוב ליד הפארק
חורף עוד מעט

כשהם מנגנים, היא לא אוספת כסף
היא יושבת קצת רחוק מהם על מן קופסה שחורה
(או שהיא קמה לה פתאום ויושבת פתאום
על אבן חדה מחוץ למעגל)

עיניה ריקות או עצובות
היא בכלל לא אוהבת מישהו מהם.
היא שוכבת רק עם המתופף
(או עם כולם, או עם אף אחד לא,
או לפעמים עם מי שנשאר
אִתה, לבד, במקרה)

הם לא רוצים ממנה כלום,
או לא יותר ממה שהיא נותנת.
גם עיניהם ריקות מטופשות.
היא מחכה למישהו אחר
התגלגלה אִתו עד רומא
בחזרה נסעה לבד
(או נסחבה אִתו,
או נסחבה עם מישהו אחר)
וכשנסעו דיבר אִתה על זו שעזבה אותו
שהוא אוהב אותה עדיין,
בת זונה (או שידבר אִתה
על תכניות הנישואין שלו, על כסף
ועל נדודים קבועים).

עיניה ריקות, מטומטמות, קרות אולי
בכלל היא מפגרת ובימים קרים מאוד
הם נכנסים לאיזו אכסניה זולה ומדברים
הרבה על קוקאין ולפעמים בקור על בירה
לא קרה חולמים על נסיעה להודו
באוטובוס צפוף דרך איסטנבול וקאבול
חם שם וזול שם אפשר להביא ולמכור גם קצת כאן.
הם לא רוצים להפיק תקליט ולא אכפת להם
כמעט משום דבר

היא מזדיינת בקלות
(או כמעט לא זזה כמעט
כל הדפיקה או מסייעת
בתנועה קלה של הישבן שלה
לאקט החדירה וקופאת
או משתוללת)
היא לא אוכלת או היא כן
אוכלת או היא לא גומרת או
היא כן גומרת או היא לא מדברת
היא לא נותנת לא מזדיינת לא או כן
מאוננת אולי רק מבשלת להם אולי רק מתבוננת
בהם בשקט בשקט
בסוד הם מעשנים מריחואנה ושותקים

היא היתה רוצה להיות
נערת רוק אבל אין דבר כזה