פינתי השבועית ברדיו: אנחנו נשארים בארץ

אנחנו נשארים בארץ / כמו צועני
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 18.2.19

פינתנו הפעם מוקדשת לזמרת כתריה, שזכתה במקום השני בתחרות הכוכב הבא לאירוויזיון. לכבודה נשמע שיר שנכתב בעקבות החמצה דומה, בתחרות הקדם אירוויזיון. התחרות הייתה ב-1985, אבל סיפורנו מתחיל ארבע שנים אחורה, בתחרות השירוויזיון מס' 3, בשנת 1981.

השירוויזיון היה תחרות זמר לילדים, בהפקת פשנל, שנערכה ארבע פעמים, בשנים 1979-1982. בין המשתתפים בתחרות היה עוזי חיטמן ששר את שירו "לא רוצים לגדול". משתתף אחר היה אריק לביא, ששר את השיר "דיגידיגידם". במהלך החזרות, שם עוזי חיטמן את עינו על נגן צעיר שזה עתה עלה לארץ מאנגליה, וליווה בכינור את אריק לביא. הנגן היה יונתן מילר, שמנגן על כלים רבים ובהם כינור, מנדולינה, קלרינט, מפוחית, חליל, חלילית, קונטרבס ומיני משרוקיות. חיטמן הוקסם מהכישרון ומהדמות ובהשראתו כתב את השיר "כמו צועני": "פתאום נפלה עלי מן הרגשה כזאת של צועני / עגלה נדודים כינור וניגונים בדמיוני / לנדוד מעיר לעיר ולנגן לי שיר / כינור שמייבב מרעיד מיתר בלב / והוא ממש בנשמתי".

חיטמן ניסה לגשת עם השיר לקדם אירוויזיון בשנה שלאחר מכן ולא התקבל. וכך גם בשנה שאחריה ובזו שאחריה. והוא הגיע למסקנה שכנראה השיר גדול עליו, והוא צריך לתת אותו לכוכב גדול. הוא הציע את השיר לחברו יגאל בשן, וביקש ממנו להופיע אתו בקדם אירוויזיון. בשן הסביר לו: "אני… במעמדי… לא יכול להרשות לעצמי להפסיד. זאת תהיה פדיחה. אבל אם תופיע יחד אתי, אם ניכשל הפשלה תיפול על שנינו". השניים הסכימו, ואז נזכר עוזי חיטמן ביונתן מילר, ההשראה לשיר, וצירף אותו להרכב.

בתחרות היה קרב צמוד ביותר בין "עולה עולה" של יזהר כהן לבין "כמו צועני", על המקום הראשון. ובתחנת השיפוט האחרונה, קיבל יזהר כהן דוז-פואה, וניצח. וזמרי "כמו צועני" נשארו בארץ.

אבל שני דברים טובים יצאו מן הסיפור. האחד, הוא שבשן, חיטמן ומילר הפכו להרכב קבוע, "כמו צועני". השני, הוא תכנית הטלוויזיה הפופולרית לילדים "הופה היי", שההרכב הראשון שלו היה להקת "כמו צועני".

מה שגרם לחיטמן, בשן ומילר להפוך להרכב קבוע, היה ההצלחה הגדולה של השיר "כמו צועני", שהיה ללהיט. בעקבותיו הם כתבו את השיר "אנחנו נשארים בארץ". בשיר הזה הם הביעו את התסכול מכך שהפסידו את הנסיעה לאירוויזיון. כי המקום השני הוא בהחלט מכובד, אבל בסוף יש זוכה אחד ומפסידים רבים. המקום השני, כמו האחרון, נשאר בארץ.

את מילות השיר כתב עוזי חיטמן ויגאל בשן הלחין אותו. בתחילת השיר הם מתארים איך כבר היו בטוחים שיסעו, כבר ארזו מזוודה ופסנתר, אבל… בגלל נקודה, המטוס עולה עולה. רמז לשיר של יזהר, ובשורה הבא לקשר המיתולוגי של יזהר כהן לאירוויזיון – ליבי או בו אה בה. נפלתי על פניי, "אני עוד חי" – רמז לשירה של עפרה חזה באירוויזיון 1983 שזכה אף הוא במקום השני. והבית מסתיים: "ככה זה להיות מקום שני". כלומר, אני עוד חי. וכיוון שהחלום התנפץ, הם נשארים בארץ – עם החדשות, עם מבט, עם ההסתדרות והממשלה, עם המס וההיטל. נישאר כאן בארץ עוד שנה לפחות.

השיר הזה יצר מיתוס, על פיו ההפסד של השיר "כמו צועני" היה על חודה של נקודה. כך, למשל, נכתב באתר פיזמונט. אבל האמת היא שהשיר הפסיד בהפרש של ארבע נקודות. מטעמי חריזה, כדי להתחרז עם מזוודה, עוזי חיטמן כתב "בגלל נקודה" וכך זה התקבע בזיכרון הקולקטיבי.

כאמור, השיר הזה היה ללהיט גדול, והוא דווקא זכה במקום הראשון! הוא היה המנצח במצעד הפזמונים השנתי. ומי היה במקום השני? נכון. "עולה עולה".

הלהיט השלישי של ההרכב היה השיר "ארץ הצבר". הם הופיעו אתו בפסטיגל וזכו במקום ה… שני. איך לא?

ומה ההבדל בינם לבין כתריה? שהיא בכל מקרה הייתה נשארת בארץ, גם אילו ניצחה, כי הפעם אנחנו מארחים את האירוויזיון.

נאזין לשיר, נזכור את עוזי חיטמן ויגאל בשן זכרם לברכה, ונאחל חיים ארוכים וטובים ליונתן מילר.

חשבנו כמעט,
עוד מעט,
אורזים מזוודה,
לקחנו פסנתר,
זה לא עוזר,
בגלל נקודה,
מטוס עולה עולה,
ליבי או בו אה בה,
ואין לי נדודים של צועני,
נפלתי על פני,
אבל אני עוד חי,
ככה זה להיות מקום שני.

אנחנו נשארים בארץ,
אנחנו נשארים,
אנחנו נשארים בארץ,
עד מאה ועשרים.

ושוב עם מבט,
משחק השבת,
בין שמאל לימין,
הסתדרות ממשלה,
עסקת חבילה,
אף אחד לא מבין,
נצא או לא נצא,
העם כל כך רוצה,
נמשיך עוד למשיח לחכות,
עוד מס ועוד היטל,
נמשיך להתבטל,
אנחנו עוד שנה כאן לפחות.

אנחנו נשארים בארץ…

חשבנו כמעט,
עוד מעט,
תופרים חליפה,
בכל זאת ניסע,
נרד בטיסה,
אילת גם יפה,
נשב על הים,
נצחק עם כולם,
איזה כייף החוף כל כך מלא,
השמש חמה,
וטוב בנשמה,
שיהיה לכם עולה עולה.

אנחנו נשארים בארץ…