פינתי השבועית ברדיו: ישבתי על הפנדר

ישבתי על הפנדר / אריק רודיך
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 11.2.19

בשבוע שעבר הלך לעולמו מוזיקאי מוכשר, שבלט בעיקר בשנות השבעים והשמונים, אך די נשכח במשך השנים, ודבר מותו בקושי הוזכר בכלי התקשורת – אריק רודיך.

אריק רודיך היה מלחין, מעבד, מפיק מוזיקלי, פסנתרן וזמר. לא בכדי את ההגדרה זמר השארתי לסוף הרשימה, כי את עיקר הקריירה הוא הקדיש ליצירה המוזיקלית, ולא לביצוע. הוא כתב ועיבד הרבה לזמרים אחרים, כתב מוזיקה לסרטים. גם המילה פסנתרן קצת מטעה, אולי נכון יותר לומר קלידן, כיוון שהוא בלט בעיקר במוזיקה האלקטרונית, והיה מהראשונים בארץ שניגן על סינטיסייזר ועל פסנתר פנדר. גם השיר שנשמע נקרא "ישבתי על הפנדר".

היצירה המוכרת ביותר של אריק רודיך, היא היצירה האינסטרומנטלית "אחרית". פרסומה הרחב נבע מכך שהיא הייתה נעימת הרקע שליוותה את תחזית מזג האוויר בטלוויזיה. כאשר אני אומר טלוויזיה – הכוונה לערוץ האחד והיחיד שהיה אז. כלומר, באותם ימים "הטלוויזיה" הייתה רק אותו ערוץ. כולם צפו בו, ובוודאי ב"מבט", מהדורת החדשות שהרייטינג שלה היה כמעט 100%. בתחזית מזג האוויר, לא עמד החזאי ודיבר, אלא היו שקופיות של אזורים בארץ ומתחת לשיקופית טמפרטורות היום והלילה, וכותרת כמו "גשם מקומי" או "בהיר". והשקופיות התנגנו על רקע "אחרית". וכך, כל ילד ידע לזמזם את יצירתו היפהפיה של אריק רודיך.

אריק רודיך נפטר בגיל 65. הוא נולד בחולון, למשפחה מוזיקלית. אביו היה מורה לגיטרה וכינור. הוא החל לנגן פסנתר בגיל 5 וכל חייו לא עזב את הקלידים. הוא הופיע בלהקת צדיקוב ושירת בלהקת הנח"ל כפסנתרן. למד הרמוניה וקומפוזיציה ובנסיעה לארה"ב נחשף למוסיקה האלקטרונית ולמוזיקת הפאנק.

את הקריירה כסולן הוא חב לרוני בראון, המייסד והמנכ"ל של חברת התקליטים "הליקון", ותמלילן ומוזיקאי בפני עצמו. בשנות השבעים בראון השתייך עדיין לחברת סי.בי.אס. הוא גילה את רודיך כזמר, שכנע אותו בכישרונו, ואף כתב את מילות שירו הראשון "ישבתי על הפנדר".

השיר הוקלט בסוף 1977. הפריצה של רודיך הייתה טובה. השיר אמנם לא היה להיט גדול, אך זכה להשמעות ברדיו, צעד במצעדי הפזמונים והכניס את רודיך לתודעת הציבור. הוא הוגדר בתקשורת כאחד מאמני הפופ האיכותיים בישראל, הוזמן להופיע בפסטיבל נואייבה המיתולוגי ב-1978. ב-1979 רודיך כתב את פסקול הסרט "דיזנגוף 99" שכלל מספר שירים ובהם שיר הנושא "דיזנגוף אצלי בלב". ההישג הגדול ביותר שלו בתור מבצע היה בפסטיבל הזמר והפזמון 1980, שבו הופיע עם עדנה לב בשיר "הלילות היפים שלנו" שזכה במקום השני, ולאחר מכן זכה להצלחה במצעדי הפזמונים.

כאמור, הקריירה שלו התמקדה בעיקר בכתיבה, עיבוד והפקה מוזיקלית לאמנים אחרים. בין הבולטים שבהם עופרה חזה, ירדנה ארזי, מאיר בנאי ואשתו לאה לופטין. הוא כתב מוזיקה לסרטים ופעמיים זכה על כך באוסקר הישראלי.

אריק רודיך הוציא חמישה תקליטים. הראשון, "סטאללה" (1981), הוא תקליט אינסטרומנטלי, שכלל את "אחרית". ב-1985 הוציא את "גיל האהבה" – שירים של יורם טהרלב, שאותם הלחין. תקליטו האחרון, "שמע ישראל", יצא ב-1997, ואותו הגדיר רודיך "פרויקט חזנות". את קטעי החזנות עצמם הוא לקח מן ההקלטות המקוריות שלהם, הוריד מהם את הליווי, הפיק ועיבד אותם מחדש, והקליט עליהם ליווי מוזיקלי בעיבודיו המקוריים.

רודיך היה מוזיקאי יצירתי, מקורי, לא הולך בתלם, לא אמן מיינסטרים. האם היה חשוב לו להצליח? להפיק להיטים? לפחות על פי השיר שנשמע, התשובה חיובית. בשיר הוא מבטא תשוקה להפיק להיט.

השיר, שרוני בראון כתב את מילותיו ואריק רודיך את לחנו, הוא "ישבתי על הפנדר", שיר הסולו הראשון שלו. זהו שיר ארס פואטי, כלומר יצירת אמנות העוסקת ביצירת האמנות עצמה. מתואר בו אמן הכותב תחת לחץ של הרדיו להספיק לכתוב ולהקליט כי בארבע יש אולפן. ועדין אין שיר. וכשכבר יש פתאום מוזה, הטלפון מתקשר כדי ללחוץ עליו מהרדיו להספיק לכתוב, ואז הלך הרעיון. הסוף טוב: "כתבתי ושרתי. הקלטתי". אבל השיר מסתיים בתקווה מהולה בספק וחשש: "אולי להיט".

המילים אינן פאר היצירה, אך הן מבטאות סיפור אמתי שכמותו מספרים יוצרים רבים, בוודאי בימים שבהם לא היו מחשבים ולא אולפנים ביתיים והיה זמן אולפן מוקצב וקצר, וצריך היה לעמוד בלוח הזמנים. ולפעמים זה היה מלחיץ.

המנגינה של השיר והביצוע של רודיך מצוינים, וכשאני שומע אותו, אני חש בהחמצה. כי בסופו של דבר אריק רודיך לא הצליח, במיוחד לא כזמר, וחבל.

מהו הפנדר שעליו ישב הכותב? פנדר היא חברה אמריקאית לייצור כלי נגינה וציוד מוזיקלי, שהקים ליאו פנדר ב-1946, והיא התמחתה בעיקר ביצירת גיטרות למיניהן. בשנות החמישים ייצר בארה"ב הרולד רודס פסנתר חשמלי. בשנות השישים פנדר לקח אותו כשותף והם החלו לייצר ולשווק את הפנדר רודס, שהיה הכלי הבולט בפופ וברוק של שנות השבעים בכל העולם, וגם בארץ. אם נקרא את רשימת הקרדיטים על עטיפות תקליטי הרוק של שנות השבעים והשמונים, לא נמצא כמעט שיר שלא מופיע בו הפנדר.

השיר מתחיל בשורה "ישבתי על הפנדר". המספר יושב על הפנדר בניסיון ליצור את יצירתו בלוח הזמנים שאולפן ההקלטות הכתיב לו.

לזכרו של אריק רודיך, נאזין לשירו הראשון.

ישבתי על הפנדר
צלצל הטלפון
ויש שיצלצל לו
נכנס כבר שיגעון

הבנאדם יושב לו
בסוף מתחיל לכתוב
אז תנו לחיות.

הטלפון הפסיק כבר
הלך הרעיון
לוקחים לי את המוזות
כן לתת צ'אנס אחרון
כבר שתים עשרה ורבע
בארבע יש אולפן
צריך לכתוב.

החבר'ה מהרדיו
אמרו תקליט
אמרו אתה בסדר
אז בוא ותשיר ותקליט ותביא רק ביט ביט ביט ביט.

הראש נוקש בלחץ
תפעיל ת'מסחטה
אני כבר קצת מזיע
כן וגם החום עלה
צריך לצאת לדרך
אחרת נאחר
ת'אוטובוס.

החבר'ה מהרדיו
אמרו תקליט
אמרו אתה בסדר
אז בוא ותשיר ותקליט ותביא רק ביט ביט ביט.

החבר'ה מהרדיו
אמרו תקליט
אמרו אתה בסדר
כתבתי ושרתי הקלטתי אולי להיט.