גרעין גנוב

בשני המידפים האחרונים כתבתי על חוברת תכנון אורטל משנת 1977. את עיקר
סקירתי, הקדשתי ל"חבורת הגולן" – חבורת בוגרי הצבא שהקימה את אורטל.
האזכור לגרעיני הנח"ל בחוברת, היה במסגרת סקירת התארגנות בית השיטה להקמת
אורטל, ובין השאר שליחת מרכז ומדריכים להקמת גרעין שביעיות (י"א) של תנועת
הצופים ואיתור מדריך לגרעין השני.

 

הגרעין המדובר הוא גרעין "אורטל", גרעין א' לאורטל.
את המאמר הזה אייחד לסיפור על גרעין "אורטל", שספק אם חבריו מכירים
אותו.

 

הגיבור של הסיפור, להגיד אותו מותר, הוא יהודה וולמן. יהודה
הוא חבר קיבוץ מרום גולן, ראש המועצה האזורית גולן בשנים 1988-2001, שנהג להגדיר
את אורטל "קיבוץ ללא הפסקה"; תואר שהולם אותנו היום יותר מאי
פעם.

 

בתקופה המדוברת היה וולמן ראש משלחת הקיבוץ המאוחד בתנועת הצופים. הוא
מילא תפקידים רבים: מרכז כיתות י"א י"ב, מרכז מחלקת הכשרות (כל גרעיני
הנח"ל ותחום ההגשמה), מפקד טיולי התנועה לסיני, מרכז סמינרי ההדרכה ואיש הקשר
והביצוע של תנועת הצופים מול התנועות הקיבוציות בנושא הקמת היאחזויות נח"ל
וקיבוצים חדשים. תקופת שירותו של וולמן בתפקידים האלה הייתה תקופת השיא של הצופים
כתנועת הגשמה, עם 18 גרעינים גדולים מידי שנה (כלומר כ-60 גרעינים שפעלו במקביל).

 

התקופה שבה התרחש הסיפור היא סוף מאי 1976.

 

****

 

קצת רקע היסטורי: ב-1 במאי 1976 השתתף יהודה הראל באסיפה
חגיגית של בית השיטה שעסקה בנושא ההתיישבות. באסיפה הוא זרק את הרעיון – שבית השיטה,
מרום גולן ועין זיוון ייקחו על עצמם את הקמת הקיבוץ הרביעי של הקיבוץ המאוחד בצפון
הגולן. מזכיר בית השיטה מיכאל ירבעם (אבא של שגב) הרים את הכפפה.
בחודש שלאחר מכן היו מחלוקות ותנודות בבית השיטה באשר למהלך, אך בסופו של דבר הוא
אושר באסיפה.

 

מדהימה בעיניי העובדה, שקיבוץ ששנתיים קודם לכן חווה את הטראומה
הנוראה – אובדן 11 מבניו במלחמת יום הכיפורים, נטל על עצמו משימה כה אדירה של הקמת
קיבוץ חדש, נרתם לכך בכל כוחו, בכל מאודו, בליווי שספק אם היה כמותו בכל תולדות התנועה
הקיבוצית.

 

ב-1 ביוני 1976 העלה יהודה הראל בפני ועידת הקיבוץ המאוחד, שהתכנסה
בשפיים, הצעה גרנדיוזית – כל שני קיבוצים בתנועה, ותיק וצעיר, ייקחו על עצמם הקמת
קיבוץ שלישי.

 

להצעה הכללית נוספה הצעה אופרטיבית לביצוע מידי – בית השיטה, מרום
גולן ועין זיוון העלו לוועידה הצעה פרטית שלהן, להקמת הקיבוץ הרביעי בצפון הגולן. אפשר
לומר שההצעה אנסה את הממסד התנועתי, כי אי אפשר היה לסרב ליוזמה כזאת, של מי
שמודיעים: אנו לוקחים על עצמנו את המטלה.

 

אולם, כידוע, "בין אמר ועשה – ת"ק פרסה". העובדה
שוועידה מקבלת החלטה, אינה מבטיחה בשום אופן את ביצועה בפועל. במקרה הזה, בית
השיטה לקחה את ההובלה, נרתמה במלוא עוצמתה למהלך ולצדה מרום גולן.

 

הכל היה מהיר, מיידי, ביצועיסטי, בולדוזרי. כך גם הקמת גרעין
"אורטל".

 

כאן נכנס לתמונה יהודה וולמן. התובנה שלו הייתה, שכדי להבטיח החלטה
חיובית בוועידה, אין די בכך שהקיבוצים יצהירו על כוונתם להקים אותו, אלא עליהם
לבוא לוועידה עם נדוניה. יש כבר גרעין מודרך לקיבוץ והתחייבות להדריך ולארח בחמש השנים
הקרובות את חמשת הגרעינים הראשונים של אורטל. הבעיה היא, שבמאי כל הגרעינים כבר שובצו לקיבוצים וחלקם אף החלו
לפעול. איך אפשר יהיה להקים לאלתר גרעין יש מאין? ובעיה נוספת – איך בית השיטה,
שרק בשנה שקדמה לה אימצה גרעין לנערן, תוכל לקחת על עצמה הדרכת גרעין בטווח של
ימים ספורים?

 

הבעיה נפתרה בצורה יצירתית.

 

באותה תקופה גרעיני הנח"ל של הצופים קמו באמצע י"א. בשנה
וחצי שעד השל"ת המוקדם, נקרא הגרעין מסגרת – הוא מנה את כל חניכי שכבת
י"א של הצופים שיועדו לקיבוץ. מבין כלל חברי המסגרת, הגרעין הוא אותם חניכים
שבסופו של דבר חתמו לנח"ל והלכו לשל"ת. במשך אותה שנה וחצי, שלח הקיבוץ
לתנועה מרכז מסגרת במשרה מלאה. אני, למשל, הייתי מרכז המסגרת (ואח"כ מדריך
הגרעין) של גרעין "טל" (גרעין ח') שב-1 בספטמבר מלאו 30 שנה
ליציאתו לשל"ת; הגרעין הראשון שחלק מן השל"ת שלו עשה באורטל.

 

לקראת הקמת המסגרות ארגנה תנועת הצופים סמינר מרכז מסגרת. וולמן הודיע
מראש שההשתתפות בסמינר היא חובה. קיבוץ ברור חיל אימץ את הגרעין של קיבוץ חולית
בחבל ימית. מרכז המסגרת מטעם ברור חיל הבריז ולא השתתף בסמינר. מבחינתו של
וולמן, זאת הייתה ההזדמנות. הגרעין לחולית, שעמד להתחיל לפעול, ישנה את ייעודו
לאורטל.

 

הסיפור הזה כלל אינו פשוט. אף קיבוץ אינו מוותר על גרעין. ומבחינת
הקיבוץ המלווה, מדובר בלמעלה ממאה צעירים, מאה זוגות ידיים עובדות, שהיו נחוצות לו
מאוד, הוא בנה עליהם ואיך הוא יוותר עליהם?

 

ובמקרה הזה הבעיה הייתה קשה שבעתיים. ברור חיל וחולית היו שייכות
לתנועת איחוד הקבוצות והקיבוצים. בית השיטה והקיבוץ המיועד לקום בגולן היו שייכות
לתנועת הקיבוץ המאוחד. העברת גרעין מתנועה לתנועה הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית,
והיא חוללה מלחמת עולם. הנהגת האיחוד, ובראשה מזכיר התנועה הכריזמטי והחזק מוסה
חריף, שבאותם ימים נכנס לתפקידו (לימים ח"כ ומי שנחשב למועמד רציני
לראשות הממשלה בעתיד, שנהרג עם משפחתו בתאונת דרכים), עמדה על הרגלים האחוריות כדי
לסכל את המהלך. את המסר שלהם ניתן לסכם בשתי מילים: "על גופותינו". וולמן
התעקש, והשאר היסטוריה.

 

אך כל זה לא יכול היה לקרות, אלמלא היה מרכז מסגרת של בית השיטה –
שיכול להיכנס לתפקיד מיד. הנהגת הקיבוץ ראתה בשלמה גלר, חבר הקיבוץ, כאיש
המתאים לתפקיד. אלא ששלמה היה בשנת חופש, שאותה בילה ב… איראן, שהייתה אז ביחסי
ידידות עם ישראל, שם הוא מצא עבודה טובה ורווחית. בדיוק שבוע לאחר מכן הוא עמד
לבוא לביקור מולדת קצר.

 

בדרך לא דרך, וולמן השיג את שלמה גלר, והודיע לו, שעם בואו, ביום
שישי, הוא ממתין לו עם משימה לאומית. שלמה נחת ביום שישי. ביום ראשון שלמה וולמן
כבר נפגשו עם חניכי י"א בדימונה ובאשקלון, וכך קם הגרעין שהסב את יעדו;
הגרעין הגנוב.

 

****

 

מכל הסיפור המופלא הזה, רק דבר אחד הטריד אותי. בכל זאת, מדובר
בחולית, קיבוץ צעיר מאוד בחבל ימית שבצפון סיני. לא באיזה קיבוץ שבע במרכז הארץ.

 

שאלתי על כך את וולמן, וזאת הייתה תשובתו: "לחולית היה פער של חוסר בגרעין באותה שנה.
בנח"ל כבר רצו שני גרעינים טובים קודמים. כעבור שנה, ברור חיל נערכו באופן נפלא
להדרכת גרעין נוסף, והצופים עמדו במשימה של הקצאת עוד שני גרעינים בהמשך הדרך".

 

… למרבה הצער, כל זה לא עזר לחולית, שנעקרה בנסיגה מסיני, עברה
למערב הנגב ומעולם לא התאוששה מן המכה.

 

**** מגרעין "אורטל" חיות בקיבוץ עד היום דינה פ', יעל
גל, שלומית ושרית. 

 

* מידף – עלון קיבוץ אורטל