פינתי השבועית ברדיו: ביום מסה

ביום מסה / מתי כספי

פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 18.6.12

 

היום אשמיע שיר של משורר נשכח, שנדחק לשולי התודעה הספרותית, אך בעיניי הוא משורר נפלא ואני מקווה שעוד תהיה עדנה לשירתו. נשמע שיר של משה טבנקין, המשורר והמחנך, חבר קיבוץ עין חרוד ומראשי התנועה למען א"י השלמה, בנו של אבי תנועת הקיבוץ המאוחד יצחק טבנקין ואחיו של יוסף טבנקין, ממפקדי הפלמ"ח, מפקד חטיבת "הראל".

 

השיר הוא "ביום מסה", שבו המשורר מתעמת עם מי שבגדו בדרכם. אני מעריך שכוונתו היא לתנועתו, הקיבוץ המאוחד, שסטתה מהדרך שהטווה מייסד התנועה, אביו – הדבקות בשלמות הארץ. ראשי התנועה, אלון וגלילי, שהיו תלמידי טבנקין, הנהיגו את הקיבוץ המאוחד, בשנים שאחרי מלחמת ששת הימים, לתמיכה ברעיון הפשרה הטריטוריאלית, נוסח תכנית אלון, אף שגלילי הצליח למנוע קבלת החלטה רשמית של התנועה המאמצת את תכנית אלון, מפאת כבודו של טבנקין וכדי למנוע פילוג ופרישת תומכי טבנקין.

 

יתכן, שכוונתו של משה טבנקין היא לקיבוצים שסטו מן הדרך הקיבוצית. אמנם השיר נכתב בתחילת שנות ה-70, כעשור וחצי לפני משבר התנועה הקיבוצית ותחילת תהליך ההפרטה, אך כבר אז בנושאים שונים, הקיבוצים סטו מן האידיאולוגיה המקורית, כמו למשל בנושא העבודה השכירה. טבנקין האב נלחם ללא הצלחה בתופעה וראה בה סכנה לקיבוץ. יתכן שמשה טבנקין ראה בכך סטיה של הקיבוץ מדרכו, הדרך שנועדה להביאו אל מחוז חפצו – הגשמת רעיונותיו, ועליה על דרך המובילה אל מחוז אין בו חפץ. השיר מתאר את ה"מחוז אין בו חפץ", כמקום חלול, חסר תוחלת, חסר חיוּת. כאל מקום של מוות – "שבו יש מלוא חופניים רק אפר".

 

כדי להזדהות עם השיר, אין צורך להזדהות דווקא עם האידיאולוגיה של כותבו. באופן המהותי, יש בו ביטוי לתחושה הקשה של מי שחש נבגד בידי אנשים שראה בהם שותפים לדרך, והוא רואה בהם אובדי דרך. אני ראיתי כך בראשי תנועת העבודה, שהקימו את ההתיישבות בגולן, ובראשית שנות ה-90 חל מהפך בדרכם והם ניסו להוביל לנסיגה מהגולן. לא פעם השתמשתי בשיר הזה, בביקורתי על אותם אנשים בשנות המאבק. אגב, בנו, נכדיו וניניו של משה טבנקין חיים בגולן, וניניו מתחנכים בבתי הילדים של קיבוץ אורטל. השתמשתי בשיר גם בביקורת כלפי חברים לקיבוצי, שאיבדו את אמונתם ברעיון השיתופי.

 

מתי כספי הצעיר, בשנות העשרים לחייו, שהיו שנות פסגת גאוניותו ויצירתיותו, כתב לחן נפלא לשיר והקליט אותו לאלבומו הראשון, שיצא בשנת 1974.

 

בבגוד באדם דרכו – / מארבע רוחות העולם / רגליו יוליכוהו שולל – / אל מחוז אין בו חפץ // מערה יער – אטום. / שחללו – בלוי / שעיגולו – חתום. / שעפרו – קלוי. // שאין בו אבן על אבן / שאין בו ענף לקושש. / שאין בו פחמי כירים. / אין בו לחם. / אין אש / אין מים. // שבו יש / מלוא חופנים / רק אפר.