פינתי השבועית ברדיו: "ספירת מלאי"

ספירת מלאי  / יוסי בנאי


פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 9.4.12


 


החלק האחרון בליל הסדר הוא ה"נרצָה" – תוספת מתקופת ימי הביניים, המורכבת משירים ופיוטים. חלקו הראשון של ה"נרצה" הוא פיוטים העוסקים בגעגוע לא"י והכמיהה לגאולה, כמו ב"ויהי בחצי הלילה" וחלקו האחרון, פזמונים אהובים שנועדו למשוך את הילדים ולעורר בהם ציפיה ותקל עליהם להחזיק מעמד עד סוף הסדר; פזמונים כ"חד גדיא" ו"אחד מי יודע". "אחד מי יודע" הוא מעין חלון הראווה של היהדות, תצוגה של ערכים וסמלים יהודיים, המוצגים במספרים, מ"אחד אלוהינו", דרך "שני לוחות הברית" וכן הלאה עד "שלושה עשר מדיא".


 


הפיוט הזה הוא ההשראה לשירו של יוסי בנאי "ספירת מלאי". בנאי רואה בפיוט מעין "ספירת מלאי" של היהדות, ובהשראתה הוא כתב את ספירת המלאי של הישראליות, נכון לתקופה, שנת 1974, לאחר מלחמת יום הכיפורים.


 


יוסי בנאי, חתן פרס ישראל, היה אחת הדמויות החשובות והמשפיעות ביותר על התרבות הישראלית – שחקן, במאי, בדרן, קריין, זמר וגם פזמונאי. את דרכו כפזמונאי החל אחרי שכבר היה אייקון ישראלי מפורסם בכל שאר התחומים. את שירו הראשון כתב בגיל 42. היה זה השיר "ספירת מלאי".


 


יוסי בנאי עבד על תכנית וחיפש חומרים. הוא נפגש עם נעמי שמר, ידידתו ושותפתו לעבודה האמנותית; היא כתבה לו מספר שירים, בעיקר גרסאות עבריות לאהבתם המשותפת – שאנסונים צרפתיים, של ז'ורז' ברסאנס, ז'אק ברל ואחרים, שהמפורסם שבהם הוא "אהבה בת עשרים". היא כתבה לו גם מספר שירים מקוריים, ובהם "על כל אלה". בנאי ביקש מנעמי שמר לכתוב לו מילים, ואמר שיש לו רעיון לשיר: ספירת מלאי של מה שיש לנו בישראל. "מה למשל?" שאלה נעמי שמר, והוא השיב: "למשל, מדינה אחת. פעמיים ים" וכו'. "נו, אז בשביל מה אתה צריך אותי?", שאלה נעמי שמר. "כתוב בעצמך!" היא השיבה. "אבל את המשוררת בינינו, מה לי ולכתיבת שירים". "אני אכתוב את המנגינה, כתוב את המילים ותביא לי".


 


נעמי התעקשה, ויוסי חזר הביתה, התיישב ליד השולחן, וכתב את השיר. ואכן, השיר מתאר הווי ישראלי של התקופה, מילדים במקלט, דרך שני שרים בלי תיק וחצי תריסר אלופים במיל', ועד הסרט "גבעה 24 אינה עונה", שהוא משנות ה-50 ולכן "גבעה 24 עדין לא עונה". ובפזמון הוא חוזר לפיוט של ליל הסדר, ומחבר את הישראליות שלנו ליהודיות שלנו – אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.


 


זמן קצר לאחר מכן יוסי בנאי כתב ל"גשש החיוור" את "אף אחד לא קם" ובהמשך עוד שירים נפלאים, שהאהוב עליי ביותר מתוכם הוא "אני וסימון ומואיז הקטן". נעמי שמר עמדה בהבטחתה, והלחינה את מילות השיר "ספירת מלאי".


 


מדינה אחת, פעמיים ים / ואגם אחד וקדחת גם, / שמש אחת עגולה,/ עם אחד חכם מלא סגולה, / כאב ראש אחד ושלוש גלולות / ושישה ימים ושבעה לילות. / אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו / שבשמיים ובארץ. // עלייה גדולה מאלפיים שנות גולה, / שתי חופשות שנתיות ואחת רגילה. / יום של ניצחון, יום של מפלה, / רגע ביטחון, שלושים ימי מחלה. / טרומפלדור בגליל וקונצ'רטו לחליל / וחצי תריסר אלופים במיל'. // אחד אלוהינו… // עם אחד עתיק, שני שרים בלי תיק, / הראשון עצוב, השני מצחיק, / ילדות אחת קשה, שנים של התשה / ומי שרוצה עצמאות – בבקשה. / מלחמות חמש, חטיבת חרמ"ש / וחייל אחד משחק שש בש. / אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו / שבשמיים ובארץ. // חיילים שלושה עייפים במשלט, / ושבעים ילדים צוחקים במקלט. / שלושה אסירי ציון יצאו לחופשי, / אסיר עולם אחד בחודש השישי. / יום הילד, יום הפרח ויום השנה. / וגבעה עשרים וארבע עדין לא עונה. // אחד אלוהינו, אלוהינו, אלוהינו / שבשמיים ובארץ.


 


קישור ליוטיוב:


http://www.youtube.com/watch?v=9Ec9FrUVKrM


 

כתיבת תגובה