אקיבוש

לקראת סיומו של יום עיון שעסק בסוגיית בתי הכנסת בקיבוצים, ובעצם בזהותו היהודית של הקיבוץ, קם אחד המשתתפים שמאוד בער לו לדבר, ודומה שהוא עשה את כל הדרך מהדרום הרחוק רק כדי לומר את המשפט החשוב, והוא אמר בערך כך: "כל מה שאנחנו מדברים כאן לא שווה כלום כל עוד מתקיים אקיבוש. איזו זהות יהודית יש כאשר מתקיים אקיבוש בלה בלה בלה וגו'". או שמא הוא התכוון לומר "הכיבוש"? לא יודע.

אני חייב לציין שלפחות חלק מן היושבים סביבי מילאו את חלל הפה באוויר ונשפו אותו בקוצר רוח כאומרים: די לניג'וס. אחרים חייכו בסלחנות. אבל התקרית הזאת היא סימפטום. תסמונת אקיבוש.

אקיבוש, אני כותב, ולא "הכיבוש", כיוון שמדובר בדפוס לשוני העומד בפני עצמו, שיש לו כבר חיים משלו. מין דמון, שניתן להסביר באמצעותו את כל חוליי החברה הישראלית, ולתרץ כל השתמטות מעשיה. אקיבוש, ואחותו הצולעת "אאיטנכלות" ובעיקר "אמיטנכלים" שחובה להכות בהם והצלנו את ישראל.

למעלה משני עשורים לא היה בישראל שיח כלכלי חברתי – דרך כלכלית אחת משלה בכיפה כאמת מדעית, כביכול, והמחלוקת בנושא זה בין המפלגות הייתה מי מוכשרת יותר ליישמה. השמאל והימין הוגדרו רק על פי היחס לאקיבוש. וכך, הסמן הימני של השיח החברתי כלכלי בישראל, נחמיה שטרסלר, נחשב לאיש שמאל, הרי הוא נגד אקיבוש. וכששלי יחימוביץ' החליטה לשנות את השיח המעוות הזה, להחיות את השיח החברתי כלכלי ולהחזיר לדיון הציבורי את ערכי הסוציאל דמוקרטיה, ואפילו העזה לומר שלא אמיטנכלים אשמים בפער החברתי ובבעיות הכלכליות, כמעט חיים בלעוה. יש לשבח אותה על היושרה והאומץ, לומר את דבריה ללא כחל ושרק לפני הפריימריס. כעת, משנבחרה, ברור שקיבלה מנדט לשינוי השיח הישראלי.

אך לא רק הפערים הכלכליים חברתיים נובעים מן אקיבוש, כידוע. גם, למשל, האלימות בחברה הישראלית. בכל פעם שמישהו נדקר במועדון, אנו קוראים למחרת בעיתון שהכל בגלל אקיבוש. מה חשבתם? שהאלימות תיעצר בקו הירוק?! שהקלגסים המתעללים בפלשתינאים לא יביאו איתם את הנורמות הללו כשהם חוזרים הביתה?!

מעניין. אני מציע לעשות מחקר כזה: לבדוק את כל מי שהואשמו בעבירות אלימות בעשור האחרון. לראות מה האחוז מתוכם ששירתו בצה"ל, לעומת כלל האוכלוסיה. אח"כ לראות מה אחוז הלוחמים הקרביים מתוכם, לעומת כלל האוכלוסיה. אח"כ לראות מה אחוז המילואימניקים הקרביים מתוכם. האם מחקר כזה יאושש את הטענה? או שמא הוא יצביע על יחס הפוך בין שירות קרבי בשטחים לבין אלימות? האמת, עם יד על הלב, מישהו חושב שיש בכלל צורך במחקר, כדי לדעת את התשובה הנכונה? אבל מה הבעיה להגיד? זה הרי נשמע כל כך יפה. אקיבוש וגו'. באמת נשמע טוב.

או, הטענה שתאונות הדרכים הן בגלל אקיבוש. הרי "הגורם האנושי" מביא לכאן את נורמות אקיבוש. והרי רמת התשתיות ירודה, כיוון שכל הכסף הולך ל"כבישי האפרטהייד של אקיבוש".

מי שיבחן את העובדות יגלה, להפתעתו, שב-1967 נהרגו בתאונות דרכים 406 ישראלים. ב-2010 נהרגו 394. זאת, בעוד האוכלוסיה יותר מאשר שִלשה את עצמה ומספר כלי הרכב הכפיל את עצמו פי כמה וכמה. מספר ההרוגים לגודל האוכלוסיה ירד פלאות באותן שנים. אבל אלו עובדות. אפשר להשוות את כוחן של עובדות לכוחן של סיסמאות? ניתן להשוות את עוצמת המציאות לעוצמת מיתוס אקיבוש.

הדוד נוזל? הברז מטפטף? הילד לא נותן לישון? הכל בגלל אקיבוש.

                                                                      * "ידיעות הקיבוץ", BSH, "שישי בגולן", "חדשות בן עזר"

כתיבת תגובה