בקבוצת הדיון על התהליך האסטרטגי, שבה השתתפתי, עלתה הצעה לעצור את הקליטה עד שנסיים את התהליך. יש הגיון בנימוק של ההצעה – איך אנו יכולים לשווק את אורטל, לפני שהחלטנו לאן פנינו? ואני אוסיף על ההיגיון הזה תובנה נוספת: הרי יהיו שינויים בתחום הקליטה, אז איך אנו יכולים ליצור תהליך קליטה בתנאי ערפל אלו?
עמדתי בנושא חד-משמעית – את המנגינה הזאת אסור להפסיק.
****
ב-1991 החלטנו לעצור את הקליטה לשנה. הייתי כמעט היחיד שהתנגד להחלטה. השנה הזאת התארכה לעשור שלם! בתקופת המשבר לפני למעלה מעשור שוב החלטנו להפסיק את הקליטה עד שנקבל החלטות, וזה נמשך 4-5 שנים. להחליט על הפסקת הקליטה זה קל מאוד. להניע אותה מחדש, זה מהלך קשה. מחיר ההפסקות הארוכות הללו היה כבד מאוד, בכל התחומים. לא הייתה לנו מסה קריטית להתמודד עם משבר ועזיבה. אלמלא אחזנו בציציות ראשנו וחילצנו את עצמנו משקיעה, באמצעות תנופת הקליטה הגדולה בשמונה השנים האחרונות, איני רוצה אפילו לדמיין לעצמי היכן היו נמצאים היום. אסור לנו לחזור על הטעות הזאת.
תנופת הקליטה איחתה את הבורות הדמוגרפיים שהיו סכנה קיומית לאורטל. היום אנו במצב טוב לאין ערוך. אך לא לעולם חוסן. הפסקת קליטה עלולה שוב לסכן אותנו. עלינו ללמוד משגיאות העבר ולא לחזור עליהן.
אתן שתי דוגמאות למחיר שעלולה לגבות מאתנו הפסקה בצמיחה הדמוגרפית. האחת – בתחום החינוך. לפני שיצאנו למסע הקליטה, ילדי אורטל היו מיעוט קטן מבין הילדים בבתי הילדים שלנו. במהרה התמלאו בתי הילדים בעשרות ילדי אורטל. בשנה שעברה עין זיוון עזבו את מערכת החינוך שלנו והקימו מערכת גיל רך עצמאית. אלמלא הקליטה הגדולה, קומץ ילדים מאורטל היו נאלצים לנדוד לעין זיוון. לכאורה, זה נראה רחוק. אך הסכנה רובצת לפתחנו. כבר עתה, אחרי שנתיים לא מוצלחות בקליטה, חלק מבתי הילדים מתקרבים לקו האדום. עצירה בקליטה תביא, חלילה, לסגירת בתי ילדים. דומני שמיותר להסביר מה משמעות הדבר לקיבוצנו.
הדוגמה השניה היא בתחום המשק. כפי שראינו ברשימה שפרסם ירון במידף שעבר, עיקר האסטרטגיה העסקית שלנו מבוססת על הצמיחה החקלאית. הצמיחה הזאת היא פרי תכנית הנחלות. תכנית הנחלות הכפילה את שטחי החקלאות של אורטל בזכות הקליטה לחברות. אולם עדין לא השלמנו את המכסה שבמסגרת התכנית, ואם נעצור, אנו מסכנים את התכנית כולה, במקום לעבוד על הרחבתה לשלב ב'.
כך – בכל שטחי החיים.
****
בתכנית 2022 החלטנו על האטה בקליטה. הבנו שחברה אינה יכולה למתוח את כל כוחותיה בקצב כזה לאורך שנים רבות. החלטנו לרדת לקליטת 3 משפחות בשנה. הכותרת שנתנו לתכנית החומש הייתה "מספרינט למרתון". הרעיון היה, שאנו עוברים כעת לקצב קליטה קבוע, שימשך לאורך שנים, כחלק מאורח חיינו. למרבה הצער, בשנתיים האחרונות לא עמדנו בתכנית. אולם כעת, יש גל פניות חסר תקדים, אנו בקשר עם משפחות רבות, משפחות מצוינות. בקצב שבו החלטנו, עלינו להתמיד בכל מזג אוויר. גם בתנאי ערפל וחוסר ודאות.
זה לא קל. אני רגיל להציג לכל משפחה בביטחון את אורטל ואת הקליטה בה, ולפתע אני נאלץ להסביר להם שאנו בתהליכי בדיקה ויתכן שחלק מן הדברים שעליהם אני מספר ישתנו. אני מסביר להם שהמודל הכלכלי של הקליטה שאני מציג להם עומד להשתנות, אך עדיין איני יכול לדעת מה יהיה השינוי. התקשרתי לכל המשפחות שאתנו בקשר, חלקן עוד מהשנה שעברה, כדי לשוחח אתן על כך.
זה לא קל לי, זה לא קל להם, מן הסתם יתכן שתהיינה משפחות שתאמרנה לנו: "קודם תהיו סגורים על עצמכם ואח"כ תחזרו אלינו", ואכבד זאת. לשמחתי, בינתיים לא שמעתי אמירה כזאת מאף משפחה, אך לא אופתע אם זה יקרה.
אבל אני מאמין בשקיפות, ומסביר את המציאות כמות שהיא. לא נוח להתנהל בחוסר ודאות, אך החיים מזמנים לנו אי ודאות, כבודדים וכקיבוץ, ואין כל סיבה לעצור את החיים בשל אי הוודאות.
במצב הזה, עלינו לזרז את קבלת ההחלטות שלנו בנושא הצמיחה הדמוגרפית, כדי שאפשר יהיה בהקדם להעביר למשפחות מסר מדויק. אני מאמין שזה לא ייקח יותר משבועות ספורים.
****
כפי שענבל דיווחה במידף שעבר וגם אני כתבתי על כך בשני מאמריי האחרונים, אנו עומדים לשנות את המודל הכלכלי של הקליטה.
יש לכך שלוש סיבות:
א. סיבה כלכלית – אורטל אינה יכולה לממן את הקליטה והבניה בקצב הרצוי לאורך זמן במודל הנוכחי, וכיוון שהצמיחה הדמוגרפית חייבת להימשך, אין מנוס משינוי המודל הכלכלי.
ב. סיבה חברתית – ההתנגדות לעלויות הקליטה יצרה, לצערי, אווירת התנגדות לעצם הקליטה וחמור יותר – לנקלטים. הצלחנו בקליטה בשנים האחרונות בזכות ההסכמה החברתית הרחבה והרוח הגבית של מרבית הציבור, כולל השתתפות בפועל של מרבית החברים כמארחים, כמשפחות מלוות, כחברים בוועדות הצמיחה הדמוגרפית. שינוי המודל עשוי להחזיר את האווירה האוהדת החיונית כל כך להצלחה.
ג. סדרי עדיפויות – את ההחלטה על הקליטה הגדולה ועל העלויות שלה קיבלנו פה אחד כאשר היינו במשבר דמוגרפי וכדי לייצב את הקיבוץ היה הכרח להציב את הקליטה בראש סדר העדיפויות, גם הכלכליים. בזכות ההצלחה, אנו נמצאים היום במקום אחר.
ההשקעה הגדולה בקליטה באה על חשבון צרכים אחרים שירדו למקום נמוך יותר בסדר העדיפויות. הפיגור הממושך במימוש אותם צרכים יצר תסכול, בעיקר בקרב משפחות ותיקות. כעת, לצד המשך הצמיחה, יש לשנות את סדר העדיפויות ולהעלות למקום גבוה יותר בסדר העדיפויות נושאים כמו קרן חיים/הורשה, ביטחון סוציאלי, שיפוץ בתים ועוד, החיוניים לחיזוקנו כקיבוץ שיתופי לדורות.
- מידף – עלון קיבוץ אורטל
הבלוג של אורי הייטנר 