איזו משתמטת

רוב מוחלט של בנותינו ובנינו, בנות ובני הקיבוצים, רואים בשירותם הצבאי זכות גדולה. על הערכים הללו הם חונכו משחר ילדותם, וזו הדוגמה האישית שקיבלו מהוריהם, מאחיהם ומחברי הקהילה.

הם מתנדבים לשירות המשמעותי ביותר, הקרבי ביותר. רבים מהם הולכים לפיקוד. רבים מהם – פחות מבעבר אך עדין יותר מחלקם בכלל האוכלוסיה, הולכים לקצונה. במשך שלוש שנים ויותר, הם מקדישים את כל כולם להגנה על המדינה, להגנה על המולדת, להגנה על שלומם, ביטחונם וחייהם של אזרחי ישראל.

רבים מאוד מהם מוסיפים לשלוש שנות השירות בצה"ל שנת שירות נוספת למען החברה הישראלית בחינוך, ברווחה, בקליטת עליה או במכינות קדם צבאיות.

אבל כשיש איזו משתמטת, שבאופן אוטומטית נהיית מיד סלבריטאית, גם בעיתון שלנו, "הזמן הירוק", היא מכונה בכינוי החיבה המכובס "סרבנית מצפון".

מצפון?! מה להשתמטות ולמצפון? האם המצפון הוא המוביל את בנותינו ובנינו התורמים, העושים, המשקיעים, הלוחמים, הנכונים אף לחרף את נפשם, או אצל איזו משתמטת?

מספיק עם הכביסה הזאת. משתמט הוא משתמט הוא משתמט. השתמטות אינה קשורה למצפון אלא להעדר מצפון. המשתמט ראוי לבוז, לגנאי, להוקעה. לא לכבוד, לא לכינויי חיבה ובטח לא לזיהום המילה מצפון.

* "הזמן הירוק"