* הפסקת אש תמורת הפסקת אש – כשהתפרסמו תנאי הג'יהאד האיסלאמי להפסקת האש כתבתי:
אני בעד הפסקת אש תמורת הפסקת אש. בלי שום תנאים ובוודאי לא התנאים ההזויים שהגא"פ דורש.
בשום אופן לא להפסיק את הסיכולים הממוקדים, שהם חשובים ואפקטיביים מאוד.
באשר לדרישה להחזיר את גופת המחבל המתאבד עדנאן – אני בהחלט בעד החזרתה תמורת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין, יחד עם כל גופות המחבלים שנמצאות בידינו.
* דרישה אבסורדית – הדרישה שישראל תתחייב להפסיק את הסיכולים הממוקדים, משמעותה, שישראל תשב בחיבוק ידיים עד שהמחבלים יחליטו, בעיתוי המתאים להם, לשוב ולחדש את הפשע נגד האנושות – ירי רקטות לעבר אוכלוסיה אזרחית.
כדאי להזכיר שה"סבב" הזה לא החל בסיכול הממוקד של שלושת הארכי-מחבלים, אלא כשבוע קודם לכן, בפשע המלחמה של שיגור 104 רקטות מכוונות לעבר אוכלוסיה ישראלית אזרחית, כ"תגובה" או ליתר דיוק כמינוף פיגוע ההתאבדות של עדנאן, המחבל המתאבד באמצעות שביתת הרעב בכלא. מה יהיה התירוץ הבא? ומתי הוא יגיע? בעוד ימים? שבועות? חודשים?
זו דרישה אבסורדית ובשום אופן אסור לישראל להיכנע לה, כי אסור לישראל לוותר על זכותה להגן על עצמה ועל חיי אזרחיה.
* כמיטב המסורת – כמה זמן לקח לג'יהאד האיסלאמי להפר את הסכם הפסקת האש שנכנס לתוקף ב-22:00?
שניה.
* הם יורים גם בפלשתינאים – מחבלים פלשתינאים ששיגרו רקטות מכוונות לעבר אוכלוסיה ישראלית אזרחית על מנת לרצוח יהודים, רצחו פועל פלשתינאי, אב ל-6 ילדים. הרקטה עיוורת.
* לשנות את המשוואה – אלוף (מיל') עמירם לוין צייץ את הצעתו בנוגע למבצע "מגן וחץ" – "לשטח כל שכונה ממנה יורים רקטות ליישובינו במטרה להרוג עשרות ומאות אזרחים שלווים". מה פירוש לשטח? עם מאות, אלפי, רבבות הרוגים? זה רעיון מטורף.
לוין מציע הצעת ייאוש. וכך הוא מנמק אותה: "ארבע שנים, ארבעה מבצעים, אותן תוצאות, הגיע הזמן לשנות המשוואה". בזה הוא צודק, אך הצעתו לשינוי המשוואה, לא רק בלתי מוסרית ומנוגדת לערכי מוסר הלחימה וטוהר הנשק של צה"ל, אלא יהפכו את צה"ל לכנופיה ואת ישראל למדינה מצורעת. מה לוין מנסה, להתחרות בבן גביר?
אכן, יש לשנות את המשוואה. יש לקיים ברצועת עזה מבצע מן הסוג של "חומת מגן" ביו"ש, שתשמיד את תשתיות הטרור ותפרק את הרצועה מנשק המשגרים והרקטות, ותחזיר את חופש הפעולה לצה"ל, כמו בשטחי הרש"פ.
* המניעים הנסתרים לא מעניינים – אני קורא את גל הדיבורים על המניעים הנסתרים של נתניהו בהחלטה על המבצע. דעתי בנדון, היא שכאשר ראש הממשלה עושה את הדבר הנכון למדינת ישראל ולביטחון ישראל, ממש לא מעניין אותי אם יש לו גם מניעים נסתרים. אז אולי מתוך שלא-לשמה בא לשמה. העיקר הוא ההחלטה הנכונה שנתניהו קיבל. וכמי שביקר אותו על ההכלה וההבלגה, מן ההגינות שאשבח אותו על התקיפה.
אלה שמדברים על "מלחמת שלום בן גביר" וכו', הם אידיוטים שימושיים של הכהניסט, שמהדהדים את הנראטיב הכהניסטי, על פיו השביתה האיטלקית הילדותית של עוצמה כהניסטית היא שגרמה למבצע. האמת היא הפוכה. ההחלטה על המבצע התקבלה עוד לפני המשבר עם בן גביר, בהתייעצות הביטחונית שממנה בן גביר מודר. הקבינט לא התכנס כדי למדר את בן גביר. ההחלטה שנתניהו העביר בקבינט הייתה להסמיך אותו ואת שר הביטחון לקבל את ההחלטות, כדי להמשיך ולמדר את בן גביר. ולכן, הניכוס של הפעולה לבן גביר מנותק מן המציאות.
אפשר להבין את ההיגיון הפוליטי בנראטיב של בן גביר המנכס לעצמו את המבצע. אבל מה ההיגיון של הדהוד המסר הזה בידי גורמי שמאל? הם רוצים לחזק את הכהניסטים?
נתניהו גילה אחריות כאשר הדיר ומידר את בן גביר מההכרעות הביטחוניות. חבל שהוא לא גילה אחריות דומה במשבר שליחת הכהניסט לנאום בקבלת הפנים של האיחוד האירופי.
* כתם לדיראון עולם – החלטת הקבינט הייתה להסמיך את נתניהו וגלנט לקבל את ההחלטות. המטרה היא להמשיך להדיר את הפרחח הכהניסט מן ההחלטות. נתניהו דאג שתצאנה תמונות מן הישיבה בהן רואים את כל המשתתפים בה, חוץ מהכהניסט, על מנת להשפיל אותו. דרעי, שמוזמן להשתתף כמשקיף בקבינט, אינו טורח לבזבז את זמנו על פורום שהפך ללא חשוב, שמתכנס לעתים רחוקות כדי לצאת ידי חובה, אך לא מתקיימים בו דיונים חשובים ולא מתקבלות בו החלטות משמעותיות.
אי אפשר שלא להבחין בסלידתו העמוקה של נתניהו מהכהניסט. טוב שהוא ממזער את הנזק, אך אין זה מוחק את כתם ישיבת הכהניסטים בממשלה. הכתם הזה יירשם לדיראון עולם על ראשו.
* ד"ר נתניהו – בשבתו כד"ר נתניהו, האיש הקרוב אליו, אתו הוא פועל בשיתוף פעולה, עמו הוא מתייעץ, לו הוא מקשיב (!), שחוות דעתו חשובה לו, שחשוב לו לפרסם תמונות בחברתו, הוא יואב גלנט, שאך לפני שבועות ספורים מיסטר ביבי פיטר כיוון שהעז לומר את האמת. בשבתו כד"ר נתניהו, שותפיו לדיונים, להערכות ולקבלת החלטות הם הרצי הלוי ורונן בר, מראשי אותו "דיפ-סטייט" מומצא, פרי דמיונו הפרוע של מיסטר ביבי ותעשיית השקרים וההסתה שלו, ואפילו, לא ייאמן – היועמ"שית טלי בהרב מיארה. כן, בשבתו כד"ר נתניהו שותפת הסוד שלו היא בהרב מיארה השנואה, בעוד שר המשפטים יריב לוין מודר וממודר. כשהוא ד"ר נתניהו, יאיר נתניהו הוא הנסיך הגולה סתוּם הפה, ויריב לוין, דיסטל אטבריאן, טלי גוטליב וכל חבורת הזבל מורחקים מסביבתו. כשהוא ד"ר נתניהו, הוא מוודא שנער האשפתות, המוקיון הפשיסט, יהיה רחוק מסביבתו ככל הניתן. אגב, במצב נורמלי, אי כינוס הקבינט לפני מבצע כזה, הגם שהוכשר בידי היועמ"שית וכנראה שהוא חוקי, היה התנהלות בלתי תקינה. במצב נורמלי, מידורו של השר לביטחון פנים, לא רק מההחלטות אלא אפילו ממידע על מבצע, שעלול להסתבך לאירועים פנימיים מן הסוג של מאורעות "שומר החומות" היה נחשב למחדל חמור. אבל כאשר בתפקיד הזה משמש פרא אדם מטורלל כמו בן גביר, זה הכרח ביטחוני.
ד"ר נתניהו מוביל מערכה נגד אויבי ישראל האמתיים, להבדיל ממיסטר ביבי שמוביל מלחמת חורמה נגד אויב מומצא שבדה מלבו – מערכת המשפט הישראלית, תוך סיכון החברה הישראלית, כלכלת ישראל, מעמדה המדיני של ישראל וביטחון המדינה.
בארבעת החודשים הראשונים לממשלה, מיסטר ביבי שלט באופן בלעדי והביא את מדינת ישראל אל סף תהום חסר תקדים. בהחלטותיו לבטל את פיטורי שר הביטחון, "להשהות" את המהפכה המשטרית ולפתוח במו"מ על רפורמה בהסכמה לאומית רחבה ובגירוש יאיר, החל ד"ר נתניהו להפציע מחשכת מיסטר ביבי. במבצע "ענן וחץ" ד"ר נתניהו גבר על מיסטר ביבי.
שאלת השאלות היא את מי נפגוש בלשכת ראש הממשלה בבוקר שלמחרת המבצע – את ד"ר נתניהו או את מיסטר ביבי?
* לא הזמן למחאה – ביטול ההפגנה השבועית בקפלן נעשה מהנימוק הביטחוני – החשש לשלומם של המפגינים.
זה נימוק מוצדק, אך יש נימוק מוצדק יותר לביטול ההפגנה. שעה שאנו בלחימה, יש להתאחד ולהניח בצד את המחלוקות. נכון היה לבטל את כל ההפגנות בכל רחבי המדינה, וחבל שהדבר לא נעשה.
וגם בקפלן נערכה הפגנה, למרות ההחלטה. כמה עשרות אנשים נענו לקריאה של יותר מעשרים ארגונים לבוא ולהפגין. בערך שני מפגינים על ארגון.
* תמונת ניצחון – 40,000 איש שהולכים למופע שעה שהאויב מטווח את תל-אביב – זו תמונת ניצחון.
זה החוסן הלאומי. מסביב יהום הסער, אך לבנו לא ישח.
(כמובן שללא אישור הגורמים המקצועיים בפיקוד העורף, לא היה מתקיים המופע).
* כדי שיוכלו לקיים שגרה – כששירתתי בלבנון (לא ברצועת הביטחון, בלב לבנון), היה דיבור פופולרי ופופוליסטי, על הפער הבלתי נסבל בין המציאות שבה חיילים נלחמים ונהרגים בלבנון ובמקביל, כמו ביקום אחר, בתי הקפה בת"א מלאים.
הטיעון הזה תמיד חרה לי. הרי ההיפך הוא הנכון. אנו, החיילים, נלחמים שם כדי שבת"א האזרחים יוכלו לקיים שגרה.
זה קצת שונה אך גם דומה לטענה ששעה שתושבי הדרום יושבים בממ"דים לא ראוי לקיים מופע בת"א. ההיפך הוא הנכון. מטרת האויב לשבש את חיינו. אני רואה ערך רב בקיום מקסימלי של חיי התרבות, בכפוף לשיקול הדעת המקצועי של פיקוד העורף.
* אזעקה מוקלטת – מהטלוויזיה בוקע קול אזעקה וכתוב: "אזעקה מוקלטת". כך, יום יום לאורך המבצע. הכיתוב "אזעקה מוקלטת" נועד למנוע בהלה ממי ששומעים את האזעקה. אלא שמי שצופה בכתבה, מבין שהאזעקה מוקלטת גם ללא הכיתוב. מי שעלול להיקלע לבהלה הוא מי ששומע את האזעקה בלי לצפות בטלוויזיה. אותו, הכיתוב שאינו רואה לא ירגיע.
ניתן להעביר את המידע ואת המראות גם בלי להשמיע אזעקה בימים מתוחים כל כך.
* ממתי רוגל אלפר מתנגד לרצח ילדים – בשני ימי המבצע הראשונים פרסמה השוקניה פשקווילים של רוגל אלפר, שמגדיר את המבצע – מבצע של רצח ילדים. בפשקוויל השני הוא חזר שוב ושוב על המילה רצח, למקרה שמישהו פספס, וסיים באיחול להרצי הלוי: "אני מקווה שהאזרחים שהרגת בעזה ירדפו אותך עד יום מותך".
אילו היה מדובר באדם שמתנגד לרצח ילדים, ניחא. אבל רוגל אלפר תומך נלהב בטרור הפלשתינאי, שבו רצח ילדים הוא המטרה. צבוע.
* פשקוויל של שמחה לאיד – כאשר מחבלים רצחו את לאה, רינה ומאיה די, פרסם אלפר פשקוויל של שמחה רבתי לאידה של המשפחה. כאשר הימ"ם חיסל את המחבלים, הוא יצא בפשקוויל חריף נגד החיסול. ופתאום הוא מזדעק על "רצח" ילדים. צבוע.
* שם ודגל חדש – אלה שמפנטזים על הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינה לא יהודית, תחת השם המכובס והשקרי "מדינת כל אזרחיה", חושבים שהמדינה הזו תיקרא ישראל, והעם המעורבב, שבדו מלבם, יקרא "הלאום הישראלי".
למה הם חושבים שהערבים יסכימו שהמדינה החדשה תקרא "ישראל"? למה הם יסכימו שהעם החדש יקרא "ישראלי"? הם הרי יודעים היטב את האמת – שישראל הוא שמו של העם היהודי. אין שום הבדל, ולו קל שבקלים, בין עם ישראל לעם היהודי. אלה שני שמות לאותו עם. ארץ ישראל, היא ארצו של עם ישראל. כלומר ארצו של העם היהודי. מדינת ישראל, היא מדינתו של עם ישראל, כלומר של העם היהודי. אם ישיגו את חלומם, להקים מדינה חדשה על חורבותיה של ישראל, למה שיסכימו לכנות אותה בשם המדינה שהחריבו? הרי מטרתם תהיה למחוק את שמהּ ואת מהותהּ.
הנה, בעמוד הדעות של "הארץ", תחת פשקווילהּ של מבריחת השב"חים אילנה המרמן, שתקפה בחריפות, ולא בפעם הראשונה, את המחאה נגד המהפכה המשטרית, על כך שהיא נאבקת למען "דמוקרטיה ליהודים בלבד" ולמען מערכת המשפט שהיא מכשיר בידי אקיבוש, ולא מנהלת את המאבק הנכון, נגד אקיבוש, מלחמות הברירה, ההתנחלות, הגזענות וכו' ("נפלתם על המחאה הלא נכונה") מופיע פשקוויל של תאמר נפאר, אמן וזמר ראפ ערבי. כותרת הפשקוויל המתבכיין הוא "אזרח סוג מת". נקודת המוצא הוא הרצח הפלילי בגלבוע, שמסמל בעיניו את מצב הערבים ישראל. הפתרון שלו הוא "החלפת ההמנון". המנון הוא כמובן ביטוי למהותה של המדינה. הוא רוצה המנון אחר, שיעניק מהות אחרת למדינה, או שיבטא מהות של מדינה אחרת, שתקום על חורבותיה של ישראל. הוא מציע המנון חלופי, שנפתח במילים: "כל עוד בלבב פנימה / נפש כל האזרחים הומייה". הנה, התגלמות הפנטזיה. ישראל תהיה "מדינת כל אזרחיה". רגע, רגע. ישראל?! למה ישראל? כך מסתיים ההמנון: "ארץ שדורשת שם ודגל חדש". שם חדש. לא ישראל.
למה? את התשובה ניתן למצוא במזמור פג בתהילים: "כִּי-הִנֵּה אוֹיְבֶיךָ יֶהֱמָיוּן, וּמְשַׂנְאֶיךָ נָשְׂאוּ רֹאשׁ. עַל-עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד וְיִתְיָעֲצוּ עַל-צְפוּנֶיךָ. אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא-יִזָּכֵר שֵׁם-יִשְׂרָאֵל עוֹד". אותו מזמור שאנו קוראים בעצרת הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שנגדו יוצאת בחריפות ובארסיות מבריחת השב"חים אילנה המרמן בפשקווילהּ.
* ארכי-אנטישמי – רוג'ר ווטרס, גדול המטיפים האנטישמיים אחרי מלחמת העולם השניה, מחרים את ישראל, חוץ מאת השוקניה.
לפני שנים אחדות הוקדש חצי מוסף ל"ראיון" מתחנף, לקקני ומאדיר של גדעון לוי עם ווטרס. ובשבוע שעבר עוד ראיון, הפעם ב"גלריה". בראיון הוא אמר שכל עוד ישראל היא מדינת היהודים הוא ימשיך להחרים אותה ולטענתו – אינו אנטישמי.
אז יש לי חדשות בשבילו. מי שחושב שלכל עם ועם זכות להגדרה עצמית במדינת לאום ריבונית במולדתו חוץ מלעם היהודי, הוא אנטישמי. ומי שמקדיש את כל אונו ומרצו למלחמת חורמה נגד מדינת ישראל, אך ורק כי היא מדינתו של העם היהודי, הוא ארכי-אנטישמי.
* שיקול מקצועי – מבצע "מגן וחץ" מביא לקדמת הבמה את מפקד פיקוד הדרום אלוף אליעזר טולדנו. וכפי שאנו נוכחים, על ראשו מונחת כיפה סרוגה. ומדוע אני מטריח את קוראיי בעובדת הטריוויה הזאת? האם היא כל כך חשובה?
האמת היא שהיא בכלל לא חשובה. טולדנו הגיע לתפקידו לא בזכות הכיפה ולא למרות הכיפה, אלא בשל התאמתו. אז מדוע אני כותב על כך? לנוכח קמפיין מכוער נגד הרמטכ"ל – אגב, דתל"ש כשלעצמו, ונגד צמרת צה"ל, בשל אי קידומו בסבב המינויים האחרון של תא"ל עופר וינטר. על פי הקמפיין, הוא לא קודם כיוון שהוא דתי, והדיפ-סטייט בלה בלה בלה, עוצר קידומם של קצינים דתיים בלה בלה בלה, קצינים סוג ב' וכל החרטא-ברטא הזה.
מובילי הקמפיין מעלימים מן הציבור מידע שלבטח ידוע להם – בסבב המינויים המדובר, שבו קודמו רק ארבעה קצינים, הועלה לדרגת אלוף ומונה לתפקיד מפקד פיקוד ההכשרות והאימונים בזרוע היבשה ומפקד הגיס המטכ"לי, דוד זיני. זיני הוא דתי, עם כיפה סרוגה גדולה, חבר המושב קשת בגולן, המזוהה עם החוגים החרד"ליים ביותר בציונות הדתית, שלמד בתלמוד תורה ואת התיכון עשה בישיבה התיכונית בחיספין שבגולן והוא אב ל-11 ילדים.
אם השיקול לאי מינוי וינטר הוא היותו דתי, מדוע קודם זיני? זו פשוט השמצה גסה וקמפיין נתעב.
אין ספק שוינטר הוא מפקד מצליח ומוערך מאוד. אז מדוע לא קודם? כי ככל שמתקרבים לצמרת צפוף יותר, והוא אינו המפקד המצליח והמוערך היחיד, ומי שנבחר לתפקיד טוב ממנו, או לפחות הרמטכ"ל סבור שהוא טוב ממנו. השיקול הוא מקצועי, וגם אם הוא שגוי, הוא מקצועי. אני מעריך מאוד את וינטר (כאשר הותקף לשווא על נוסח פקודת היום שלו במלחמת "צוק איתן" פרסמתי מאמר תמיכה בו) ואני בטוח שהוא ראוי לקידום. אני משוכנע שגם המתמודדים מולו ראויים לקידום. ובסופו של דבר, מי שמחליט הוא הרמטכ"ל. והשיקול של הרמטכ"ל אינו "רצון הרוב" או מסר פופוליסטי מסוג זה, אלא ההתאמה לתפקיד. אם השיקולים שלו יהיו אחרים, לא יהיה ראוי לתפקידו.
אני רוצה מאוד לראות את וינטר אלוף בצה"ל, באחד הסבבים הבאים.
* תמונת ראי של אחמד טיבי – בעקבות הרצח בגלבוע, תקפתי את הח"כים הערביים שרקדו על הדם של הנרצח הערבי, בניסיון לשוות לרצח הפלילי אופי לאומני.
מסתבר שיש להם תמונת ראי – גורמים יהודיים שמציגים את הרצח הפלילי כתקרית לאומנית ומעלים על נס את הרוצח. ברשת מתקיים מבצע גיוס המונים לתמיכה ברוצח דני מוקין, "שלחם למען כולנו".
* היהודים האמתיים – הדרך של החרדים לעשות דה-לגיטימציה לביקורת עליהם, היא הגדרת הביקורת כ"אנטישמיות". מה שעומד מאחורי הטענה הזאת, היא היומרה שלהם להיות היהודים האמתיים, ומי שאינם כמותם לא באמת ממש יהודים. אבל החילונים שמשרתים בצה"ל יהודים טובים הרבה יותר מחרדים שמשתמטים מצה"ל, כך שאם ביקורת על יהודים היא אנטישמיות [היא לא], הביקורת שלהם על החילונים היא אנטישמית.
* הגפנו את המגפה – ארגון הבריאות העולמי הכריז על סיום מצב החירום בשל הקורונה.
אני מגדיר זאת אחרת: ניצחנו את הקורונה!
מי זה "ניצחנו"? האנושות.
אשרינו שזכינו להיוולד בעידן שבו המדע והרפואה הגיעו למצב שבו בזמן כה קצר זוהה הנגיף ופותחו חיסונים ותרופות שהגיפו את הנגיף. רק לפני מאה שנה העולם הותקף בידי השפעת הספרדית, והתוצאות היו שונות בתכלית. איזו קפיצת דרך במאה שנה בלבד. זה בלתי נתפס.
בקצב הזה, יתכן שעל מגפה שתפרוץ בעוד מאה שנה, האנושות תתגבר בתוך שבועות ספורים.
* יוניקורן – מתוך מאמר של תהילה שינובר: "דווקא בגלל שאני מאמינה כל כך בנועה קירל ובכישרון שלה, אני חושבת שהיא הייתה יכולה להצליח גם בלי לעלות על הבמה בחזיה".
מה רצית? שהיא תעלה בלי חזיה?
* ביד הלשון
חפים מפשע – בהצהרה לתקשורת על מבצע "מגן וחץ" דיבר ראש הממשלה על כך שבעוד הפלשתינאים מנסים לפגוע בחפים מפשע, אנחנו עושים כל מאמץ כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע. ראש השב"כ אמר אותו מסר, אך לא השתמש בביטוי "חפים מפשע" אלא "בלתי מעורבים".
אני מעדיף את גרסת "בלתי מעורבים" ובעצמי משתמש בביטוי "אוכלוסיה אזרחית".
הביטוי "חפים מפשע" שגוי, בעיניי. ההפרדה בין אוכלוסיה אזרחית לבין כוחות צה"ל היא בין "חפים מפשע" לבין מה? לבין פושעים? הרי גם לוחמי צה"ל הם חפים מפשע. ההבדל הוא בין כוחות לוחמים לבין אוכלוסיה אזרחית.
* "חדשות בן עזר"
הבלוג של אורי הייטנר 