* חוק יסוד נתניהו – בשנת 2000, כאשר נפלה ממשלת ברק, נערכו, בהתאם לחוק הבחירה הישירה, בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בלבד. נתניהו החליט להתמודד, והכנסת אף שינתה במיוחד למענו את החוק על פיו רק ח"כ יכול להתמודד (נתניהו התפטר מן הכנסת לאחר תבוסתו ב-1999). אבל הוא דרש שהכנסת תתפזר ותהיינה בחירות הן לכנסת והן לראשות הממשלה, כי ראש ממשלה שיבחר ללא בחירת הכנסת לא יוכל באמת לפעול ולהנהיג את המדינה. לתדהמתו, דרישתו זו לא נענתה, והוא נתקע על ראש העץ שעליו טיפס ולא התמודד. שרון ניצח בבחירות וצירף אותו לממשלתו כשר החוץ.
ועכשיו, בניסיונו לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק בחקיקה פרסונלית על שיטת בחירות שלהערכתו תביא לו ניצחון הוא מציע… בחירה ישירה לראש הממשלה בלי בחירות לכנסת.
לדעתי, הפתרון הטוב ביותר ליציאה מהמשבר, היא לחוקק חוק יסוד על פיו נתניהו יהיה ראש הממשלה לכל חייו.
* תמצית הפלונטר – פרח טיס עף מהקורס ומיהר להתגייס לנ"מ: אם אני לא אטוס אף אחד לא יטוס.
* תאוות שלטון – אחרי שכשל בניסיונו להקים את ממשלת ציר הרשע עם הכהניסטים והאחים המוסלמים, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים, מופע אימים מתלהם, שבו התגולל בגסות ופראות בבנט. צפיתי במופע האימים וראיתי מולי אדם היסטרי ונואש.
היה גם קטע קומי – נתניהו, נתניהו !!! דיבר על מישהו אחר, לא חשוב מי, במושגים של… תחזיקו טוב… תאוות שלטון בלתי מרוסנת. הרי עשרה קבין של תאוות שלטון ירדו לעולם, 9.9 חטף נתניהו והשאר נשאר לכל העולם כולו.
* הפוסל במומו – נתניהו (!!!) על בנט: "תאוות שררה", "אמביציה בלתי נשלטת להיות ראש ממשלה", "אי־קיום הבטחות", "יריקה בפרצופה של הדמוקרטיה". בפסיכולוגיה קוראים לזה "השלכה". זה לא היה בדיוק מפגן של מודעות עצמית.
* מוקד ההסתה – מנדלבליט וליאת בן-ארי יכולים לנוח כמה ימים. מוקד ההסתה הביביסטית הפרועה ממוקדים כעת באדם אחד – נפתלי בנט. מרגע שסמוטריץ' הכשיל את ניסיונו של נתניהו להקים ממשלת ימין עם רע"ם, שבנט הסכים להצטרף אליה ונתן לנתניהו את כל אצבעות סיעתו, נתניהו הבין שלא יקים ממשלה והוא מקדיש את כל מרצו לסיכול הקמת ממשלה אחרת. השיטה – הסתה פרועה נגד בנט.
אני מקווה מאוד שמשטרת ישראל והשב"כ דואגים לשלומו של בנט.
* מבחן הסבירות – האם זה סביר שמי שעומד בראש מפלגה בת 7 מנדטים יהיה ראש הממשלה? אילו נבחנה השאלה בתנאי מעבדה, בניתוק מהמציאות הפוליטית, התשובה היא שלילית. אולם פוליטיקה היא אמנות האפשרי, והסבירות של הרעיון נבחנת מול האלטרנטיבות.
זה לבטח סביר יותר מראש ממשלה שנאשם בשוחד ומנהל ג'יהאד נגד מדינת החוק ומוסדותיה ומנסה להשתלט על משרד המשפטים ולבחור יועץ ממשלתי לממשלה ופרקליט מדינה שיפעלו למען האינטרס המשפטי האישי שלו.
זה לבטח סביר יותר מראש ממשלה שגורר את שרי מפלגתו לבית המשפט ומקיים בו מופע אימים של הסתה נגד מדינת החוק ומוסדותיה.
זה לבטח סביר יותר מראש ממשלה מגלומן שמאמין שמדינת ישראל רשומה על שמו בטאבו, שגלגל אותנו כבר לארבעה סיבובי בחירות ומנסה לגלגל אותנו לסיבוב חמישי, רק כדי למנוע אפשרות שמישהו מלבדו יהיה ראש הממשלה, למרות שכל הפלונטר ייפתר באחת אם רק ישחרר ויזוז.
זה לבטח סביר יותר מראש ממשלה שבעיצומו של משבר כלכלי חמור אינו מעביר תקציב מדינה, כדי לגנוב את הרוטציה עליה התחייב בהסכם עליו חתם ואף עיגן אותה בחוק יסוד.
זה לבטח סביר יותר מראש ממשלה שחותם על הסכם קואליציוני בתרגיל הונאה ציני, ללא כוונה לקיים אותו ומפר אותו מיומו הראשון.
אם הכנסת תצביע ברוב קולות בעד ממשלה בראשות מנהיג מפלגה בת 7 מנדטים, פירוש הדבר שזה רצון רוב העם על פי המנדט שהעניק לנבחריו.
ואסיים בדוגמה תיאורטית. בבחירות בארץ עוץ השתתפו שלוש מפלגות. הירוקים והכחולים קיבלו 40% כל מפלגה, והצהובים קיבלו 20%. הירוקים בשום אופן אינם מוכנים להצטרף לממשלה בראשות הכחולים אבל מוכנים להצטרף לממשלה בראשות הצהובים. הכחולים בשום אופן אינם מוכנים להצטרף לממשלה בראשות הירוקים אך מוכנים להצטרף לממשלה בראשות הצהובים. הצהובים אינם מוכנים להצטרף לממשלה בראשות הירוקים או הכחולים אך מוכנים לצרף כל אחת משתי המפלגות לממשלה בראשותם. איזו מפלגה תעמוד בראש הממשלה?
* עתירות סרק ועתירה צודקת – העתירה לבג"ץ נגד כהונתו של נתניהו כראש הממשלה על אף שהוא נאשם, הייתה עתירת סרק בלתי חוקתית. בג"ץ דחה אותה פה אחד, ברוב מהדהד של 11:0.
העתירה לבג"ץ נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו הייתה עתירת סרק בלתי חוקתית והטרדת בית המשפט ובג"ץ דחה אותה על הסף.
העתירה לבג"ץ להורות ליועמ"ש להכריז על נבצרותו של נתניהו הייתה עתירת סרק בלתי חוקתית ובג"ץ דחה אותה.
בשלושת המקרים האלה, היה זה ניסיון להפוך את בית המשפט העליון לשחקן פוליטי, בציפיה שיפסוק בניגוד לחוק ובעד האינטרס הפוליטי של העותרים. בית המשפט לא נגרר למגרש הזה ופסק על פי חוק.
לעומת שלושת המקרים הללו, העתירה נגד הממשלה בדרישה למנות לאלתר שר משפטים, היא עתירה צודקת ביותר ויש לקוות שבג"ץ יקבל אותה. מניעת מינויו של שר משפטים היא חבלה חמורה ביכולת התפקוד התקין של ממשלת ישראל. קל וחומר, כאשר אין שום סיבה עניינית לאי המינוי, והסיבה היא אנטי חוקתית – רצונו של ראש הממשלה שהוא נאשם בפלילים ומצוי בניגוד עניינים מובהק עם עולם המשפט, לשלוט באמצעות שר-בובה במשרד המשפטים, לפטר את היועמ"ש ולמנות יועמ"ש "נוח" ופרקליט מדינה "נוח" כדי להשפיע על המשפט ואם יצליח – אולי גם לבטלו. אסור לבג"ץ לתת לכך יד. אני מקווה ומאמין שכבר בימים הקרובים בית המשפט יחייב את הממשלה למנות לאלתר שר משפטים, בהתאם לחוק יסוד הממשלה בגרסתו האחרונה, על פיה ראש הממשלה החלופי ממנה את שר המשפטים.
* קונספירציה ופנטזיה – קראתי רשומה ארוכה מאוד ובה תאוריית קונספירציה מטורללת, על כך שמי שמנהלים כעת את המשבר הפוליטי בישראל הם האמריקאים ואם לדייק יותר – ממשל ביידן. מה, באמת האמנתם שיאיר לפיד נסע לחופשה בחו"ל? הוא נסע לקבל תדריכים מהבית הלבן וכדי לרקוח את הקונספירציה שנועדה להפיל את שלטון נתניהו. האמריקאים הם שהורו לבנט איך לנהוג. הם שהורו לעבאס איך להצביע. הכל מובנה היטב.
תחשבו בוודאי שהנה, עוד קונספירציה ביביסטית שנועדה להציג את יריביו כבוגדים, כסוכני מעצמה זרה, כמופעלים בידי ה-CIA כדי לבטל את הבחירה הדמוקרטית החופשית של אזרחי ישראל. אז זהו, שלא. זו רשומה אנטי ביביסטית קיצונית, נוטפת שנאה ובוז לנתניהו.
כאשר אנו נתקלים בתאוריות קוסנפירציה מונפצות, הדבר הראשון שאנו מנסים להבין הוא מה המניע של ממציאי התאוריה. ברור מה המניע של ממציאי התיאוריה שהשב"כ רצח את רבין. ברור מה המניע של ממציאי התאוריה שתופרים תיקים לנתניהו כדי לבצע הפיכה שלטונית. ברור מה המניע של ממציאי התאוריה שהמוסד עומד מאחורי מתקפת הטרור של 11 בספטמבר 2001.
אבל מה המניע של אנטי ביביסט קיצוני להמציא תאוריה כזו? ההסבר היחיד שלי הוא שיותר משזו תאוריית קונספירציה, זו פנטזיה של מי שמייחל להתערבות זרה. הרי אנו מכירים לא מאתמול את הפנטזיה של השמאל הרדיקלי על "העולם" שיתערב ויכריח אותנו לעשות את מה שאנו לא מסוגלים להבין לבד שאנו חייבים לעשות בעצמנו. ש"העולם" ילמד אותנו בדרך הקשה ויציל אותנו מעצמנו. ע"ע פשקוויליו של גדעון לוי שמייחל לחרם שילמד את אזרחי ישראל בדרך היחידה שהם מבינים, דרך הכיס, וכו' וכו' וכו'.
בסופו של דבר הסנטימנט הזה של השמאל הקיצוני הוא ממש מתנה לביביסטים, שקוראים ומסמנים בסיפוק – מש"ל.
* הזנה הדדית – אחרי לילה של מתקפת טרור הרקטות על יישובי מערב הנגב והתפרעויות קשות של פלשתינאים בירושלים, קפץ ארגון "קריימיניסטר" על המצב כמוצא שלל רב, והוציא פשקוויל קונספירטיבי שמסביר שנתניהו עומד מאחורי ההסלמה בשתי החזיתות, כדי להקים ממשלה בראשותו. הפשקוויל הופיע כמעין הצהרה של נתניהו, בזו הלשון:
"אזרחי ישראל בוקר טוב.
אתם חצופים!
איך אתם מעזים לחשוב כלל על החלפת ראש ממשלה מכהן בזמן שירושלים ועזה בוערות ויהודים מותקפים?!?
הסכנה מוחשית ומיידית!
אויבינו בחסות האיראנים ובתמיכת אירגוני השמאל הקיצוני הממומנים על ידו, מנסים לבצע הפיכה שלטונית תוך כדי מצב החירום.
קורא מכאן להשעות בדחיפות את כל ההליכים הקואליציוניים והמשפטיים עד שנצא ממצב החירום עליו אכריז מיד עם צאת השבת.
נמגר את החמאס, נשיב את השקט לירושלים עירנו הקדושה ורק אז נוכל להתפנות לכל השאר.
תודה למשטרת ירושלים על העבודה המצוינת בליבוי המהומות, תודה לסוכנינו הנאמנים בעזה שלא מאכזבים לעולם (המזוודות בדרך).
תודה לרעייתי שרה ובני יאיר ולכל הכוחות הלאומיים האמתיים התומכים בי בשעות קשות אלה.
שלכם
בנימין נתניהו.
(באמת חשבתם שאלך ככה בקלות?)"
אין דבר שבונה, מזין ומפרנס את הביביזם יותר מהחרא הקונספירטיבי הזה. מה עושה תעשיית השקרים הביביסטית? לוקחת פשקוויל הזוי, בזוי, מטורלל ונתעב כזה של קבוצת שוליים רדיקלית ומלבישה אותו על כל מתנגדי נתניהו, למרות שרובם המכריע מוקיע את המסר. כשאני מבקר את נתניהו מיד מדביקים לי תמונות של פשקווילים כאלה עם מסר של: "אתם" עוד מעזים לדבר על הסתה לתרבות של שקר ושנאה? הרי מחר תעשיית השקרים תייחס את הפשקוויל הדוחה הזה גם לבנט, לסער, ללפיד ולגנץ. זה חוק הרדיקלים השלובים. כך בדיוק הקיצונים משני הצדדים מפרנסים ומעצימים אלה את אלה, והרוב השפוי משלם את המחיר.
* תאומים סיאמיים – אם מישהו זקוק להוכחה עד כמה הקונספירטורים הביביסטיים והקונספירטורים הרל"ביסטים הם תאומים סיאמיים, הנה פשקוויל ביביסטי, שכל כך דומה לפשקוויל של "קריים-מיניסטר":
"תגידו לאף אחד לא מוזר העיתוי של הסרטונים והאלימות של הערבים ליהודים פתאום?
כמה אנחנו תמימים.
כמה קל לעבוד עלינו.
בעיה לשלם לכמה צעירים שיכו יהודים ויצלמו והנה לכם מתכון לפיצוץ בעיתוי המושלם?
בואו נזכר בחבורה בבני ברק ועוד דוגמאות…
אף אחד לא עוצר ושואל את עצמו למה?"
כן, אלה מאשימים את נתניהו שיזם את הפרעות בירושלים וירי הרקטות כדי להבטיח את שלטונו, אלה מאשימים את "אססססמול" שיזם זאת כדי לחבל במאמציו של נתניהו להקים ממשלה.
החסרים משוגעים אנחנו?
* האויב של אויבי – כאשר פורעים פלשתינאים מיידים אבנים על משרד המשפטים הישראלי – בעד מי הביביסטים?
* אובדן ביטחון הפנים – יהודים מותקפים בידי פורעים ערבים לאומנים וגזענים בשל היותם יהודים. ערבים מותקפים בידי תמונת הראי שלהם, פורעים יהודים לאומנים גזענים, בשל היותם ערבים. את הקנאות המטורפת הזאת יש לעצור ביד ברזל. מחדל ביטחון הפנים ואובדן המשילות בעשור האחרון, מדרדר את ישראל לתהומות. הלגיטימציה הפוליטית למפלגות קנאיות מלבה ומעודדת את ההקצנה הזאת.
* שרוח העסקנות לא תדבק בו – אני שמח מאוד על בחירתו לכנסת של עמיחי שיקלי – (ימינה) מייסד מכינת תבור וראש המכינה עד בחירתו לכנסת. עמיחי הוא מופת של איש רוח ומעש, מחנך. אני מאחל לו שרוח העסקנות לא תדבק בו, אלא להיפך – רוחו תשרה על סביבתו ותשפיע על דמותה של הכנסת. אני רואה באנשים כמו עמיחי, חילי טרופר, יועז הנדל והרב גלעד קריב את הפנים היפות שיכולות להיות לפוליטיקה הישראלית.
בהצלחה!
* להכיר ברצח העם הארמני – כל הכבוד לביידן על ההכרה ברצח העם הארמני (באיחור אופנתי של מאה שנה). בושה שישראל, המדינה היהודית, המדינה שנאבקת בהכחשת השואה, הראשונה שהייתה צריכה להכיר ברצח העם, טרם עשתה זאת. בכל פעם יש תירוץ "פרגמטי", לכאורה. פעם טורקיה היא בעלת בריתנו וחבל לסכן את היחסים אתה. פעם טורקיה בעימות אתנו וחבל להסלים את המתיחות. פשוט בושה!
* הרייטינג מעל הכל – קיוויתי שהאנושיות והשכל הישר יגברו על תאוות הבצע, ותחקיר עובדה על משי זהב לא ישודר ביום חמישי, שעות אחדות אחרי ניסיון ההתאבדות שלו. למרבה הצער, תאוות הבצע והרייטינג עומדת מעל כל שיקול אחר.
למען הסר ספק – ההתנגדות שלי אינה לתחקיר החשוב ולא לשידורו, אלא לחוסר הרגישות בעיתוי השידור.
* מחיר החופש – איני חשוד באהדה לסמוטריץ', אבל כאשר הוא ראוי לשבח, אני שמח לפרגן לו.
סמוטריץ' הצליח לחלץ עגונה מידי סרבן גט מנוול, כאשר לקח על עצמו ערבות בסך 650,000 ש"ח – הסכום שבו היא נאלצה לקנות את החופש.
מביש שיש צורך בפתרונות כאלה, ומן הראוי להיאבק לשינוי יסודי, אך המאבק אינו צריך להיות על גבה של אישה אומללה. במקרה הפרטני צריך לעזור לה. ויפה מאוד שהוא עזר לה. כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא.
* לא עמדה על דם רעותה – בפרשת "קדושים" שקראנו בשבת (קראנו שתי פרשות – "אחרי מות – קדושים") קראנו את הפסוק המכונן "לא תעמוד על דם רעך". כשחשבתי על הפסוק הזה, עלתה לנגד עיני דמותה של עדי זוסי, שכנתה של שירה איסקוב, שלא עמדה על דם רעותה/שכנתה והצילה את חייה.
* ביד הלשון
בית ציידא – בקעת בית ציידא הוא שמה העברי של בקעת הבטיחה בגדה הצפונית של הכינרת, סמוך לשפך הירדן לכינרת, המנקזת לתוכה את נחלי הגולן: נחל משושים, נחל יהודיה, נחל דליות ונחל שפמנון, שיוצרים את נחלי זאכי ומג'רסה. בבקעת בית ציידא נמצאת שמורת הטבע מג'רסה, שטחים חקלאיים של יישובי הגולן, חוות בקר של משפ' שניידר, פארק הירדן ולצד נכסי הטבע והנוף, החי והצומח, יש בה גם נכסים ארכיאולוגיים ומורשת היסטורית של ראשית ההתיישבות הציונית.
השם בית ציידא ניתן לבקעה על שם העיר בית ציידא מתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. העיר, המופיעה במקורות היהודים והנוצריים של התקופה, מזוהה עם תל בית ציידא בפארק הירדן. בשכבות התל נתגלו שרידים של ערים מתקופות היסטוריות שונות: יישוב מתקופת הברונזה הקדומה (בסביבות המאה ה-30 לפנה"ס), עיר מתקופת המקרא שמזוהה כבירת ממלכת גשור ויישוב מתקופת בית שני, שזוהה כבית ציידא.
בלשון המקרא ובעברית המודרנית ציד הוא תפיסה והריגה של בעלי חיים בכלל, אך בעברית של תקופת המשנה והתלמוד משמעותה הוא דיג. בית ציידא פירושה בית הדייג. מכאן, שבית ציידא הייתה כפר דייגים. ואכן, נמצאו בה שרידים של ציוד דיג. עם זאת, יש החולקים על הזיהוי, בטענה שתל-בית ציידא אינו סמוך לכינרת, ושבית ציידא נמצא דווקא באזור בית הבק, אף הוא בבקעת בית ציידא, היושב 500 מ' ממזרח לשפך הירדן לכינרת.
מראשית הציונות עשתה התנועה הציונית מאמצים לגאול את אדמות בקעת בית ציידא לצורך התיישבות יהודית באדמות הפוריות הללו. ניסיונות אלו נמשכו עד סוף שנות השלושים, חרף העובדה שהגולן ובתוכו בקעת בית ציידא שויכו לסוריה על פי החלוקה של חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם הראשונה. בתחילת המאה ה-20 התיישבה קבוצת חלוצים, עולים מחצי האי קרים באוקראינה, בבית הבק, אך לאחר חמש שנות התמודדות קשה עם מחלת המלריה שהביא למותם של מתיישבים, עם הצפות ושיטפונות ועם ניתוק תחבורתי (הקשר של המתיישבים עם שאר חלקי הארץ נעשה באמצעות שיט בסירות לטבריה), הם נטשו את המקום ב-1909.
בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים האזור היה בשליטה סורית. בבית הבק פעל מוצב סורי שממנו הותקפו סירות דיג ישראליות לאורך הכינרת. במבצע כינרת (1955) נכבש המוצב יחד עם מוצבים סוריים נוספים בחופי הכינרת. פעולה זו הביאה לכמה שנות שקט בגזרת הכינרת, אך החל מסוף שנות החמישים ועד שחרור הגולן במלחמת ששת הימים, שבו המוצבים לפעול ולתקוף.
* "חדשות בן עזר"
