לפני שבועות אחדים, סמוך לצאת ספרי "יהודה הראל – ביוגרפיה", פרסמתי בטור זה את הפרק, מתוך הספר, "תכנית שפיים", המספר את סיפור המאבק שהוביל יהודה בוועידת הקיבוץ המאוחד (הקבה"מ) בשפיים (יוני 1976) להקמת הקיבוץ הרביעי של התנועה בגולן, הלא הוא קיבוץ אורטל. כמסופר בפרק, "תכנית שפיים" של יהודה הייתה הרבה יותר מקיפה ומרחיקת לכת, ונגעה במרחב גדול של נושאים לאומיים ותנועתיים, אך הוא התמקד בסופו של דבר בהקמת אורטל, כדגם להקמת קיבוצים חדשים בידי התקבצות של שלושה קיבוצים שמתגייסים להקים אותם.
בהכנת הספר, נחשפתי לאלפי מסמכים ותעודות, שכמובן רק מקצתן צוטטו בספר, בשל קוצר היריעה. כך גם בפרק זה.
במאמר זה, אציג שלוש תעודות הנוגעות למאבק על הקמת אורטל בוועידת שפיים; תעודות בעלות חשיבות להיסטוריה של הקמת אורטל.
****
המסמך הראשון הוא הצעת הפעולה של הקיבוצים מרום גולן ועין זיוון להקמת אורטל. ההצעה הזאת נשלחה עוד טרם הוועידה, כהצעה לעומתית להצעת מזכירות התנועה, שלא כללה בתכניתה את הקמת הקיבוץ. בית השיטה עדיין לא הייתה בתמונה, ואף שיהודה חיפש קיבוץ ותיק מלווה, בשלב זה דובר על הקמת הקיבוץ בידי הקיבוצים הקיימים בגולן בלבד. ראוי לזכור שמדובר בקיבוצים צעירים מאוד, שלקחו על עצמם את המשימה. מרום גולן הייתה בת 9, עין זיוון בת 8 ואל-רום בת 4. ראוי לשים לב, בהערכה, לנכונותם של הקיבוצים, מיוזמתם, להקצות מנחלותיהם להקמת אורטל.
כפי שסיפרתי בספר, הייתה זו הצעה לעומתית, והופעל על יהודה לחץ כבד לא להעמיד אותה, מחשש של מזכירות התנועה מפני הפסד מביך בהצבעה. בסופו של דבר, המזכירות נכנעה והכניסה את אורטל להצעתה.
הצעות פעולה – עין זיוון, מרום גולן
הוועידה מחליטה על הקמתו המידית של יישוב רביעי בגולן ע"י הקבה"מ במשבצת ההתיישבותית שמדרום לעין זיוון. משבצת זאת מיועדת ע"י הגורמים המיישבים לקבה"מ, וזאת במסגרת המשימות ההתיישבותיות של התנועה.
היישוב יוקם ע"י יישובינו בגולן ע"י הפעולות הבאות:
1. הדרכת גרעיני השלמה ליישוב.
2. הקמת גרעין בוגרי צבא – ריכוזו והכשרתו.
3. טיפול וליווי מקצועי וחברתי של היישוב המוקם.
4. מתוך הכרה שהיישוב החדש צריך להיות בנוי במתכונת דומה ליישובים הקודמים, מוכנים המשקים לוותר על חלק מאמצעי הייצור שלהם (קרי 500-1,000 דונם שלחין ומים).
הקיבוץ [בז'רגון התנועתי המושג "הקיבוץ" פירושו – הקיבוץ המאוחד, לעומת יישוב או משק, ככינוי לקיבוץ הבודד] יממן, במידת הצורך, את קידום תקציבי ההתיישבות לצורך הקמתו המיידית של היישוב.
****
גם המסמך השני הוא הצעת החלטה לוועידה. הצעה של יהודה הראל שנוסחה במהלך הוועידה ומתוך הדיונים והמחלוקות בתוכה. ההצעה הזאת כבר כוללת את בית השיטה בין הקיבוצים שיקימו את אורטל.
הצעת החלטה של יהודה הראל
הוועידה מברכת על החלטת בית השיטה, עין זיוון ומרום גולן בדבר נכונותם לקחת על עצמם הקמת יישוב חדש, פיתוחו והאחריות לו.
הוועידה קוראת ליישובי הקיבוץ לאמץ דרך זו. דרך זו תאפשר הרחבה וחיזוק של התכנית ההתיישבותית וכניסה לאזורי התיישבות נוספים, וביצוע מהיר יותר של התכנית.
****
המסמך השלישי והאחרון, הוא קטע מתוך נאומו של יהודה בוועידה. הנאום הזה אופייני מאוד לדרכו של יהודה. יש בו את החזון הגדול – לפיו הקיבוץ המאוחד ייקח על עצמו להקים מיד לפחות 15 יישובים בגולן, בבקעת הירדן, בסיני, בגליל ובנגב, כאשר כל שלושה יישובים ותיקים יתאגדו להקים יישוב רביעי. יש בו את ההבנה שהתנועה אינה עומדת לקבל את ההצעה, אך התעקשות לתת צ'אנס לפחות לניסיון אחד – הקמת אורטל. רק בהקשר של התכנית הקטנה – הקמת אורטל, עמדה שאלה מדינית אקוטית, החשש שאם יהיה הסדר ביניים נוסף (היה זה שנתיים אחרי הסדר הפרדת הכוחות עם סוריה ותשעה חודשים לאחר הסדר הביניים עם מצרים) האזור המוּעד לנסיגה הוא אזור קוניטרה, וכדי למנוע את הסכנה, יש ליישב את האזור.
להלן, מתוך נאומו של יהודה:
"זאב צור [1911-1994, חבר שדה נחום, ממנהיגי הקיבוץ המאוחד, איש המשק והכלכלה הבולט בתנועה, מנאמניו של אבי הקבה"מ טבנקין, בשנות השישים ח"כ וסגן שר החקלאות, ותומך נלהב ונאמן של ההתיישבות בגולן ובבקעה] אמר, שהליכה לגולן ביולי 67' הייתה המעשה החשוב שהקיבוץ עשה מאז ההתיישבות של מלחמת השחרור. הוא אמר את זה. אני חושב שהגיע הזמן לחזור וליישם את הניסיון – וזה מה שמוצע בהצעה שהוצעה כאן על ידי עין זיוון ומרום גולן – ליישם את הניסיון שצברנו ברמת הגולן בהצלחה התיישבותית מסוימת, לא מבוטלת. ההצעה שהוצעה כאן היא דגם. כל חשבון יוכיח, שמה שיכולה לעשות עין זיוון, מה שיכולה לעשות מרום גולן, יש בקיבוץ עשרות רבות של משקים שיכולים לעשות יותר ולפחות אותו הדבר. אם תחלקו אותם לשלושה, כשבכל קבוצה יש יישוב אחד גדול, אחד בינוני ואחד קטן – לפחות יתקבל המספר של 15. 15 נקודות שאפשר לגשת להקמתן עכשיו. להקים אותן תוך חודשים. הוקמו 4 יישובים אזרחיים, מאחזים אזרחיים ברמת הגולן שלושה חודשים לאחר שהוחלט על זה, במחיר זול יחסית של 4 מיליון ל"י ליישוב. אפשר להתפרש עכשיו. אפשר את האדמות המופקעות בגליל לא להפקיע לטובת מינהל מקרקעי ישראל, אלא לטובת מתיישבים מיד, שיעלו לשם. אין צורך לחכות עם זה. אין צורך בסדר עדיפויות. אם מטילים את זה על יישובים באחריות מלאה – זאת ההצעה – אחריות מלאה על היישוב, בכל יישוב של הקיבוץ – הקמת יישוב חדש כענף מרכזי, כמו בי"ס, עם כוח אדם, עם אמצעים שמוקדשים לזה, יעסיק את האסיפה כל שבוע ואת המזכירות כל שבוע.
בדרך הזאת שאנחנו מציעים, שקיבלו אותה כבר שני משקים קטנים ויישוב גדול – בית השיטה, יכולים ללכת יישובי הקיבוץ ולהוות דרך לתנועה ההתיישבותית כולה, איך הולכים בפריסה גדולה במהירות, ואיך עושים את זה במידה רבה על חשבוננו ולא על החשבון המצומק והקשה של המדינה. תהיה בזה גם דוגמה לכל הארץ.
אינני יכול לפרוס עכשיו את כל ההצעה. אני חושב שכבר מאוחר בשביל להציע אותה לוועידה. לצערי, לא הצלחתי להביא לדיון עליה בפני הוועידה במשך חודשים. עכשיו מה ניתן להציע? ניתן להציע לאשר את הניסיון הזה שמוצע על ידינו. ולתת לנו אפשרות לגשת לעבודה, כדי להקים את היישוב הזה עוד הקיץ. אנחנו בצירוף עוד יישוב אחד גדול. ואני מקווה שזה יהיה בית השיטה, אם התנועה תחליט על כך. מסוגלים לבצע את זה עוד הקיץ.
…אני מציע שיאשרו לנו את ההצעה שלנו לגבי המשבצת דרומית לעין זיוון. הגולן מופיע כמקום שמיני או תשיעי בסדר העדיפויות של ועדת ההתיישבות, או ועדה שהוקמה לצורך זה בקיבוץ. אין לזה שום הצדקה. חברים, כל אחד מכם יודע מה צפוי מבחינת לחצים, ואיזו התמודדות צפויה על הגולן בקיץ בעוד שנה. כל אחד יודע. זה לא חדש. אני לא מגלה שום דבר. כל אחד יודע באיזה אזור בגולן זה יהיה – באזור קוניטרה. ואני מציע לכל אחד מכם לדעת גם, שמי שיכריע את המאבק הזה יהיה הקיבוץ המאוחד. לי אין שום ספק בזה. בגלל מיקומו, בגלל אופיו, בגלל היישובים שיש לו שם, הוא יכריע את המאבק הזה. וכדי שהוא יעמוד בו – עוד ישוב עד הקיץ הבא, זה ניתן. אנחנו לא מרגישים את עצמנו מספיק חזקים להיות לבד. רוצים עוד יישוב. רוצים שביישוב הזה יהיה מעורב עוד יישוב גדול בקיבוץ המאוחד, כמו בית השיטה, כמו מעגל מיכאל. רוצים ביחד לעמוד במעמסה הזאת.
תאמינו לי, להעביר את ההחלטות האלה על קרקע, על מים, על אנשים, ויתורים כלכליים במשקים כל כך חלשים כמו אל-רום, כמו עין זיוון ומרום גולן – היה קשה מאוד. אני מבקש מאוד מאוד מהוועידה לא לפספס את העניין הזה. זאת הזדמנות. זה לא קורה בכל יום. צריך לאשר את זה. צריך לאפשר לנו להתחיל, ולאפשר לעוד יישוב להצטרף למאמץ הזה, ואנחנו על אחריותנו, ביחד עם היישוב הזה, כמו בית השיטה, ניקח את זה ונטפל בזה, עד שהיישוב הזה יוכל לעזור ולהקים יישוב נוסף.
****
יהודה אומר תמיד שהוא גאה בכישלונות שלו, כיוון שכל ניסיון גדול שכשל, הוליד הצלחה קטנה. כך חזונו לאחר מלחמת ששת הימים, שהתנועה הקיבוצית תקים לאלתר עשרות ומאות יישובים בכל רחבי ארץ ישראל השלמה, תעורר את הנוער ואת תנועות הנוער בארץ ובגולה לתנופה אדירה של עליה והתיישבות, שתביא לתחייתה של תנועת העבודה הציונית ושל התנועה הקיבוצית ותחולל מפנה ציוני סוציאליסטי בחברה הישראלית. לשם כך הוא עלה לגולן לאחר המלחמה. אפשר לומר בצניעות, שהחזון הזה לא ממש הוגשם. אך מהכישלון הזה צמח מפעל ההתיישבות הנפלא בגולן.
וכך חזונו בתכנית שפיים – גם הוא לא צלח. אך מתוך הכישלון הזה צמחה הצלחה יפה – קיבוץ אורטל שלנו.
דבר נוסף האופייני ליהודה, הוא שאת החזונות הגדולים יש להגשים מלמטה. קודם כל מן האנשים, החלוצים ההולכים לפני המחנה (וקודם כל הוא עצמו). אח"כ, בידי הקיבוצים הבודדים שלוקחים על עצמם משימה. אח"כ בידי הקיבוץ המאוחד, שתשמש דוגמה לכל התנועה ההתיישבותית. והמדינה? גם כאשר יהודה היה סוציאליסט מושבע, וגם היום, כשהוא ליברטריאן מושבע, הוא לא כל כך מאמין במדינה, ולא מצפה ממנה שהיא תעשה את המעשים. וכאן, במשבר הכלכלי של אחרי מלחמת יום הכיפורים, הוא לא רצה להעמיס על קופת המדינה המרוקנת, את המשימה ההתיישבותית, אלא שרובה תהיה מתקציב הקיבוצים והתנועה, ובתעודות אחרות הוא קרא להורדת רמת החיים בקיבוצים כדי להתגייס למשימה.
וכדאי לשים לב לעוד נקודה. יהודה ביקש לאפשר את הקמת אורטל, שבעתיד אף היא תהיה יישוב שיוכל להיות שותף להקמת יישוב נוסף. הוא התכוון בוודאי לטווח של שנים ספורות. היום, 41 שנים לאחר הקמת אורטל, טרם ניתנה לנו ההזדמנות הזאת. היום, כאשר יש ניצנים של דיבורים על הקמת יישובים חדשים בגולן, אולי תהיה לנו הזדמנות להיות שותפים למשימה. אך העיקר, בעיניי, הוא אורטל כקיבוץ משימתי, יותר ויותר משימתי. והקמת בית הספר "אדם ואדמה" בשנה הבאה, היא התגלמות המשימתיות האורטלית.
* מידף – עלון קיבוץ אורטל
