ספינת הדגל של המשימתיות האורטלית

"קיבוץ שיתופי, משימתי" – כך נפתח חזון אורטל.

על החזון השיתופי החלטנו, ברוב קולות, לוותר. ומה באשר לחזון המשימתי?

תמיד ראיתי את מאזן הכוחות בין שני צירי החזון האלה ככלים שלובים. ככל שמפלס השיתופיות גבוה יותר, כך גם מפלס המשימתיות גבוה יותר. בקיבוץ שמבוסס על הנתינה לכלל, על העדפת אינטרס הכלל על האינטרס הפרטי, אך טבעי שגם הקיבוץ יהיה מחויב למה שמחוצה לו, שגדול ממנו, ויירתם למשימות לאומיות.

כעת, לאחר ההחלטה שקיבלנו, אני רוצה מאוד להתבדות. אדרבא, אני מייחל לכך, שהמאזן יהיה של יחס הפוך. שדווקא כאשר הורדנו את מפלס השותפות, ילך חלק מן האנרגיה שהשקענו בשותפות למשימתיות, ומפלס המשימתיות יעלה. זו תקוותי.

****

המשימתיות היא ההירתמות של אורטל למשימות חברתיות ולאומיות שמחוצה לה. בעצם קיומה, אורטל ממלאת משימה לאומית של יישוב הגולן, אולם מעולם לא הסתפקנו בכך. לאורך השנים לקחנו על עצמנו משימות לאומיות, כמו קליטת ארבעה גרעיני עולים, קליטת גרעין צב"ר, אירוח "בית ראשון במולדת", אימוץ חיילים בודדים, אימוץ מבקשות מקלט מאריתריאה ועוד. בשנותיה הראשונות של אורטל, אורטל גם הקימה שבט צופים בקצרין הצעירה. ולצד המשימות הגדולות – הרבה משימות התנדבות נקודתיות.

גולת הכותרת של המשימתיות האורטלית, היא "אדם ואדמה".

****

אורטל היא תולדה של קיבוץ משימתי. קיבוץ בית השיטה, שנתיים וחצי בלבד אחרי האסון הכבד שפקד אותו, עם נפילת 11 מבניו במלחמת יום הכיפורים, לקח על עצמו משימה אדירה – הקמת קיבוץ חדש בגולן.

הקיבוץ נרתם למשימה. הוקם צוות ליווי אורטל. בית השיטה הייתה מעורבת בכל המהלכים להקמת אורטל. חברים ובנים של הקיבוץ עלו לקיבוץ הצעיר, להיות שותפים לו. בית השיטה הקצתה מלווה חברתי, מלווה משקי, מלווה תעשיה, מלווה בניה, מלווה חינוכי. בית השיטה הדריכה את הגרעינים הראשונים ואירחה לתקופות ההכשרה את החבורות הראשונות ואת שמונת הגרעינים הראשונים. בית השיטה הייתה מופת של קיבוץ מאמץ. ספק אם יש אח ורע בתנועה לאימוץ כזה. ובאותם שנים של אימוץ אורטל, בית השיטה לקחה על עצמה עוד משימה חברתית, של שיקום אסירים בכלא שאטה, באמצעות העסקתם בקיבוץ.

לצד בית השיטה, גם מרום גולן, קיבוץ בן עשר, נרתם להקמת אורטל, סייע ואף אירח בתוכו את הקיבוץ החדש טרם העליה לקרקע.

כקיבוץ עם היסטוריית הקמה כזו, ניתן לצפות שהמשימתיות תהיה ב-DNA שלנו.

ואכן, לאורך שנים, אנו חולמים על משימה גדולה שניקח על עצמנו, אולי בתחום החינוך, אולי בתחום הרווחה; משימה שרבים מאתנו יירתמו אליה והיא תהיה ארוכת טווח.

הדבר הקרוב ביותר לכך הוא "אדם ואדמה".

****

רן ק', כמזכיר הקיבוץ, נשא ברמה את דגל המשימתיות. הוא הרבה לדבר על כך שארגון משגשג הוא ארגון שאחוז האנרגיה והמשאבים שהוא מקדיש החוצה גבוה יחסית לאלה שהוא מקדיש פנימה. הוא הוביל מהלך של "קיבוץ משימתי" ועיקרו היה מציאת מיזם קהילתי גדול שאורטל תיקח על עצמה.

במסע הזה הגענו ל"אדם ואדמה". אך טבעי שרן נבחר לנהל את בית הספר.

אחד מראשי "השומר החדש", הארגון ש"אדם ואדמה" הוא זרוע שלו, סיפר לי, שאחרי המפגש הראשון עם הנהגת אורטל, במועדון הקיבוץ, יצאו הוא וחבריו ואמרו זה לזה, על אורטל: "הם מדברים בשפה שלנו". נזכרתי מיד, שרן סיפר לי, שמיד בתום אותה פגישה, אחרי שאנשי "השומר החדש" יצאו, החברים מאורטל ציינו ש"הם מדברים אורטלית".

"אדם ואדמה" הוא מפעל חינוכי מופתי, שלא בכדי זכה השנה בפרס יגאל אלון למעשה מופת חברתי-חלוצי. רשת "אדם ואדמה" זכתה בפרס בזכות "חינוך לערכים ומצוינות תוך שילוב של עשיה חקלאית, עבודת אדמה וחיבור לשורשים". "אדם ואדמה" הוא מפעל חינוכי נפלא, המחנך על ערכי הציונות, החלוציות, ההתיישבות, העבודה והחקלאות. הוא מפעל המחנך באמצעות הגשמה – לא "מדבר על", אלא "עושה את". הערכים שעליהם מחנך "אדם ואדמה", הם הערכים המובילים של אורטל.

זכות גדולה נפלה בחלקנו, להקים את "אדם ואדמה" באורטל. לצערי, הקיבוץ אינו מעורב מספיק ב"אדם ואדמה". בפועל, אין זו ממש משימה שלנו. אנו בעיקר מארחים את המיזם. זו בהחלט נקודה הטעונה שיפור. אך גם עצם האירוח הוא משימה גדולה וחשובה. "אדם ואדמה" הוא סיבה גדולה לגאוות יחידה שלנו. "אדם ואדמה" הוא ספינת הדגל של המשימתיות האורטלית.

****

משימתיות של קיבוץ נבחנת בראש ובראשונה בנתינה. הקיבוץ נותן מעצמו למען המשימה. מה הוא מרוויח? שכר מצווה – מצווה. מה בית השיטה הרוויחה מהקמת אורטל? היא הרוויחה מעצם העשיה, מעצם התרומה. מי שתורם, נהנה מעצם תרומתו ותמיד הוא נשכר ממנה.

אך אנו בהחלט גם מקבלים הרבה מ"אדם ואדמה". תרומתם לחקלאות האורטלית גדולה מאוד. כמי שעובד אתם, אני שוב ושוב מתפעל ממוסר העבודה שלהם, מהחריצות שלהם, מהרצינות שלהם. תקצר היריעה לתאר כאן את חוויותיי מן העבודה אתם במטע ומכך שאני מלמד ב"אדם ואדמה". עוד אקדיש לכך מאמר בפני עצמו.

ומעבר לתרומה בחקלאות, הם תורמים גם לקהילה, כמדריכים בתנועת הנוער, בפעילות תרבותית כמו הובלת טקס יום השואה כבר שנה שניה ברציפות, ערב שירה בפאב לפני חודשים אחדים, קבלת שבת קהילתית מדי שנה ועוד. וגם בנושא הזה יש מקום לשיפור ולקידום שיתוף הפעולה הקהילתי. כיו"ר פורום חינוך ניסיתי לקדם זאת, אך לא בהצלחה מספקת. אני סבור שיש להקים צוות משותף, קבוע, שיקדם את הידוק השותפות בין אורטל ל"אדם ואדמה".

****

בכל מקרה של יישוב המארח בתוכו מוסד או קבוצה זו או אחרת, יש גם חילוקי דעות בעניינים תקציביים וחיכוכים אלה או אחרים. אך טבעי שזה יקרה. וכשזה קורה, סביר להניח שיש אמת וצדק בטענות שני הצדדים. מה עושים? משוחחים ופותרים את הבעיות. ובעתיד תצוצנה בעיות חדשות וגם הן תיפתרנה בשיח והידברות.

מה שחשוב הוא לא לאבד פרופורציות ולדעת להפריד בין טפל ועיקר; בין החזון הגדול והתרומה הגדולה, לבין זוטי זוטות בחיים השוטפים. הבסיס לראיה כזו, היא לא להתייחס למשימה לאומית כאל עוד "כל פעילות עסקית".

קראתי את מאמרו של ע' במידף שעבר בצער רב.

* מידף – עלון קיבוץ אורטל