* בעד קרן הארנונה – אני תומך בהצעת הממשלה להקמת קרן ארנונה, שבה רשויות חזקות תעברנה מקצת הארנונה שלהן לחיזוק הרשויות המוחלשות. זו הצעה של צדק חברתי, המבטאת את הערבות ההדדית והסולידריות החברתית בתוכנו.
הפופוליזם האנטי-חברתי של הרשויות העשירות נועד לכסות חזירות לשמה. הפגיעה בחזקים ובעשירים תהיה מינימלית, האזרחים בקושי ירגישו אותה, אם בכלל. התוספת למוחלשים תהיה משמעותית. זו המשמעות של כל ישראל ערבין זה בזה.
על פי ההיגיון של הרשויות החזקות, נכון לבטל גם את מס ההכנסה, שבו החזקים מעבירים מהכנסותיהם לטובת הכלל ובפועל לטובת החלשים בחברה.
השביתה של הרשויות העשירות היא חרפה. שביתה היא נשקם של החלשים, נשק של אין ברירה. השימוש בנשק הזה, בידי רשויות שלטוניות ודווקא החזקות שבהן, ומניעת שירות לאזרחיהן, מבישה.
מה הם רוצים? להעמיק את הפערים? שהחזקים יתחזקו והחלשים ייחלשו?
ההתנגדות של האופוזיציה באה כולה מפוזיציה. קל להם לדמגג (מהמילה דמגוגיה) על העברת כספים לרשויות החרדיות ולמתנחלים. אבל מדובר ברשויות בגליל ובנגב, בערי הפיתוח, בקריית שמונה, בחצור הגלילית, בצפת, בטבריה, בבית שאן, בדימונה, בירוחם, באופקים, בנתיבות וכן, גם ביהודה ושומרון. והדיבור האחד על החרדים והמתנחלים הוא דמגוגי. הביקורת על הציבור החרדי, שאחוז גבוה מן הגברים בתוכו אינם עובדים, מוצדקת, אך מה הקשר למתנחלים, שעובדים בדיוק כמו כל הציבור החילוני והדתי-לאומי ברחבי הארץ?
ההתנגדות של האופוזיציה היא גם קוצר ראות פוליטי. למען רווח מיידי של כותרת בעיתון של מחר עם השתלחות פופוליסטית בחרדים, הם מפנים עורף לציבור בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. הדרך היחידה להחליף את ההגמוניה של הליכוד בשלטון, היא באמצעות התנחלות בלבבות של הציבור הזה. האם ההתנגדות לצעד שנועד לחזק אותם משרתת את המטרה או מחבלת בה?
* אליטה משרתת את עצמה – בכל מקום נורמלי, השמאל מוביל מדיניות כמו קרן הארנונה ותומך בה.
אצלנו הפוזיציה והאוטומטיות מעל הכל.
ארגוני המחאה נגד המהפכה המשטרית מצטרפים למאבק הזה. למה? בשם מה?
הם מדברים על פגיעה ב"ציבור הליברלי". מה זו פוליטיקת הזהויות הזאת? מי זה "הציבור הליברלי"? העשירים? החזקים? האטומים למצוקות החברה?
אליטה משרתת נאבקת למען הציבור הכללי ובפרט לטובת החלשים שבו.
* פופוליזם אנטי חברתי – אני קורא את הנימוקים נגד קרן הארנונה – כמיטב הדמגוגיה הפופוליסטית האנטי-סוציאלית. מי שמתאמץ… מצוינות… כישרון…
באמת?! האם ילד בירוחם וילד בקיסריה עם אותו כישרון בדיוק, נדרשים לאותו מאמץ כדי להגיע לאותן תוצאות? האם לא ברור שהילד מירוחם צריך להתאמץ לאין ערוך יותר, ואין לו תשתיות לכך? כך נוצר דור רביעי, חמישי ושישי לעוני מנוון ובמקביל דור רביעי, חמישי ושישי לעושר מופלג.
בפרשת השבוע שקראנו בשבת, למדנו על הרעיון הנשגב של שנת היובל. אחת לחמישים שנה עושים פריש-מיש, מיישרים קו, כל אחד חוזר לנקודת ההתחלה בשוויון הזדמנויות אמתי (לא "שוויון הזדמנויות" שהוא הזדמנות לאי-שוויון, כהגדרתו הקולעת של יגאל אלון). ספק אם אי פעם התקיימה שנת היובל כהלכתה והיום לבטח הדבר בלתי אפשרי. אבל יש למצוא את הדרכים למדיניות רווחה צודקת, המבוססת על ערכים כמו שוויון ערך האדם וערבות הדדית, כדי לצמצם פערים, כדי להילחם בעוני, כדי לעודד מצוינות אמתית, ולא לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים.
קרן הארנונה היא דוגמה לסוג המדיניות הרצוי. הרי הארנונה הגבוהה בערי המרכז – עיקרה אינו מן התושבים אלא מן העסקים. העסקים הגדולים נמצאים ברובם במרכז. למה כל הארנונה שנגבית מן העסקים האלה תלך לשירות אזרחי הערים החזקות, ואי אפשר לקחת מקצתה לערים החלשות – ללוד ורמלה, לדימונה ולצפת? למה??
* התנגדות מתוך פוזיציה – מתנגדי חוק קרן הארנונה, טוענים שהחוק נועד לסייע לחרדים, למתנחלים ולרשויות המזוהות עם הליכוד. החוק נועד לסייע לרשויות המוחלשות, ואכן החרדים, הערבים והפריפריה ייהנו ממנו. העובדה שהרשויות החלשות מזוהות עם הליכוד, היא תעודת עניות לשמאל ולמרכז, שלא ידעו להגיע לציבור הזה ולסחוף אותו לתמיכה בהם. במקום לתקן זאת, הם רק מחריפים את הבעיה, כאשר בהתנהגותם הם מאוששים את כל הסטיגמות על "האליטות המנותקות", "ישראל הראשונה", "אזרחים סוג א'" וכו'. הם פועלים כאילו אבישי בן חיים ליהק אותם למחזה הזה.
עובדה מעניינת – החוק הזה, ככתבו וכלשונו, היה חלק מחוק ההסדרים 2022, תחת ממשלת בנט-לפיד, כשליברמן היה שר האוצר. החוק הוצא בלחץ הרשויות העשירות. בעיניי, זו כניעה לבעלי זרוע. מישהו אחר יכול לטעון שהממשלה השתכנעה בצדקת טענותיהם כי אלו טענות מוצדקות. כל אחד ודעתו. אבל העובדה היא עובדה, והיא מפריכה את הטענות המייחסות כוונות רעות למגישי החוק. את החוק לא ניסחו הליכוד, לא ש"ס, לא סמוטריץ' ולא יהדות התורה. זה חוק שאגף התקציבים באוצר מנסה לדחוף כבר שנים אחדות. בד"כ אגף התקציבים באוצר אטום לצרכים החברתיים, אבל במקרה הזה הוא יזם חוק חברתי לעילא ולעילא.
ההתנגדות לחוק היא מתוך פוזיציה ונימוקי המתנגדים הם עלבון לאינטליגנציה.
* קרן ארנונה 2022 – כך היה נראה הדיון בכנסת על קרן הארנונה אשתקד, אלמלא הוציאה הממשלה הקודמת מחוק ההסדרים את חוק קרן הארנונה, שנכלל בו מלכתחילה.
יאיר לפיד: "באנו בשביל לעבוד למען האזרחים, והנה, אנחנו דואגים לאזרחים, ולא כמו ראש הממשלה הקודם שדאג רק לעצמו". ליברמן: "קרן הארנונה היא ההוכחה שזה התקציב וחוק ההסדרים החברתי ביותר מאז קום המדינה". גדעון סער: "אנחנו ממשיכי דרכו של בגין, שהיטיב עם העם ודאג לשכבות החלשות וממשיכי חזון חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי". מרב מיכאלי: "אנחנו מקיימים ומקיימות את מה שאנחנו מבטיחים ומבטיחות. קרן הארנונה וארנון היא חוק סוציאל דמוקרטי והיא מבטאת את שינוי סדר העדיפויות הלאומי ברוח מורשת רבין".
נתניהו: "אני הפכתי את ישראל למעצמת-על כלכלית משגשת, כיוון שפתחתי את הכלכלה, ואתם, בחוקים הקומוניסטיים שלכם, כמו קרן הארנונה, מייבאים לכאן את (פאוזה) צפון קוריאה. קיבלתם כלכלה משגשגת ואתם הופכים אותה לכלכלה נחשלת". סמוטריץ': "ביום שנחזור לשלטון, הדבר הראשון שנעשה יהיה לבטל את החוק הבולשביקי הזה". גפני: "החוק הזה הוא מזימה של ליברמן נגד החרדים, כמו המס על הכלים החד-פעמיים ועל המשקאות הממותקים".
* מעשיך יקרבוך – התנגדותי הנחרצת למהפכה המשטרית, לחוק ההשתמטות ולעוד מהלכים הרסניים של הממשלה, אינה הופכת אותי לאוטומט; למתנגד מראש לכל מהלך של הממשלה. לא אפסנתי בבקו"ם של המאבק נגד המהפכה המשטרית את המחשבה העצמאית שלי ולא עטיתי את מדי "בעד הנגד ונגד הבעד".
גישתי לממשלה ולראש הממשלה, היא גישתי כלפי כל ממשלה וכל מנהיג, שבה אני דבק מימים ימימה – מעשיך יקרבוך, מעשיך ירחיקוך. אני בוחן כל החלטה וכל מעשה לגופם. אין לי כל קושי וכל התלבטות לתמוך בצעד חיובי של ממשלה שאני מתנגד לה או להתנגד לצעד שלילי של ממשלה, מנהיג או מפלגה שאני תומך בהם.
אם התנגדתי למדיניות ההבלגה וההכלה של נתניהו בעזה – ברגע שהוא פעל אחרת, אם לא אתמוך בהחלטתו, אהיה צבוע. ואם אני תומך במדיניות רווחה פרוגרסיבית, והממשלה שאני מתנגד לה מובילה מהלך כזה – קרן הארנונה, אני תומך במהלך, גם אם אני מתנגד לממשלה.
להיות רל"ב אוטומטי, זו תמונת ראי של הביביזם. וכפי שאני סולד מן המקור, כך אני סולד גם מן ההשתקפות.
* תפקיד המגזר החרדי בחברה הישראלית – הושטת היד כדי לקחת, לא כדי לתת.
* תבוסה לבי.די.אס. – עד חרם הבי.די.אס. של המגזר המשתמט על מאפיית אנג'ל, לא שמתי לב מאיזו מאפיה הלחם שנמכר בכלבו של אורטל. אחרי החרם, שמחתי לגלות שהלחם הוא של מאפיית אנג'ל, וכך בכל כריך שאני אוכל אני מסייע לשבור את החרם הבי.די.אסי הנורא. אני ממש חש שאני תורם לעם ישראל בכל ביס שאני אוכל.
אני שמח שהחברה לא נכנעה לחרם, לא הדיחה את בר לב, לא התנצלה, לא דרשה ממנו להתנצל, ומסתבר שגם לא הפסידה. כנראה שרוב החרדים צפצפו על החרם ומצד שני חילונים ודתיים-לאומיים רבים הקפידו לרכוש דווקא מהמאפיה הזאת, כדי לשבור את החרם. אפשר לומר שהחברה הישראלית הביסה את בי.די.אס.
* מפלס השתן של חולדאי – שלטון ממושך אינו רק פתח לשחיתות, אלא גם לקהות חושים של השליט שמאבד את היכולת להבחין בין האינטרס הפרטי שלו לאינטרס הלאומי, והוא בטוח ש"המדינה זה אני".
זה נכון גם בשלטון המקומי. ע"ע שלטונו הממושך מדי של רון חולדאי, ראש העיר תל-אביב מאז 1998, והוא עדין לא שבע ורץ לעוד קדנציה. מפלס השתן של האיש היהיר והשחצן הזה כבר מזן חצה את גובה האוזניים והוא משוכנע שתל-אביב זה הוא. ומה שהוא חושב – זה מה שתל-אביב חושבת. ועמדותיו הפוליטיות הן עמדותיה של תל-אביב. ואם מישהו או משהו לא מחליק לו טוב בגרון, הוא לא מתאים לתל-אביב.
ביוני 2019 פרסמתי רשומה שכותרתה "תל-אביב זה אני": "ראש העיר ת"א רון חולדאי, החליט שלא לחלק לבוגרי י"ב את ספרו של הרצל 'אלטנוילנד', כפי שהיה מקובל עד כה, אלא את ספרו של עמוס עוז 'שלום לקנאים'. 'אלטנוילנד', הרומן האוטופיסטי של חוזה המדינה, הוא ספר יסוד של הציונות. יש בו ערכים של חברת מופת, צדק חברתי, שוויון אזרחי. וכל זרם בציונות יכול להתחבר לחלקים מתוכו.
'שלום לקנאים' הוא ספר פוליטי, שמייצג את השקפתו הפוליטית של רון חולדאי. אין זאת הפעם הראשונה, שחולדאי מרשה לעצמו, כראש עיר, לנהוג בגישת 'תל-אביב זה אני', ומכאן שהשקפתו הפוליטית היא 'העמדה של תל-אביב'.
בספרו 'שלום לקנאים' עמוס עוז ניגש לציבור הישראלי עם הצעה לשיח אמתי, פתוח ומכבד, אלטרנטיבה לקנאות ולהקצנה. אך בפועל הוא הציע שיח חד צדדי; הוא ביקש להקשיב לו, אך לא גילה נכונות לקשב אמתי לעמדות שונות משלו.
ואולי דווקא מסיבה זאת הספר כל כך מצא חן בעיני חולדאי.
כדאי לזכור, שהעיר תל-אביב נושאת את שמו העברי של הספר 'אלטנוילנד'. התרגום העברי של סוקולוב לספר היה 'תל-אביב' ".
זו רק דוגמית אחת. בימים אלה של קרע ושסע מצד אחד, וערב בחירות מוניציפליות מצד שני, רוכב חולדאי על גל דוסופובי עכור. תל-אביב היא לכאורה עיר חילונית ולכן יש לפגוע בזכויות הדתיים. וכך, בהחלטה אנטי דמוקרטית שערורייתית הוא לא אישר קיום תפילה חגיגית של הציבור הדתי לאומי בחג העצמאות ברחוב רוטשילד, שבו הוכרזה המדינה, כיוון שזו תפילה בהפרדה.
וכעת הוא שובר את השיא של עצמו בפרשת ישיבת "מעלה אליהו". "מעלה אליהו" היא ישיבה ציונית דתית, הפועלת בתל-אביב מאז שנות ה-90 של המאה שעברה. לומדים בה למעלה מ-300 לומדי תורה לפני שירותם הצבאי ואחריו. אגב, בניגוד למשתמטים, הם באמת לומדים תורה, כי תלמוד שמביא לידי השתמטות אינו תלמוד תורה, או בכל אופן, לא תורת ישראל. תלמידי הישיבה עוסקים גם בתרומה לקהילה ובגמילות חסדים. לבקשת העירייה, הישיבה הסכימה להעביר את מושבה ממקומה, משהובטח לה שתקבל מקום חלופי. ואכן, אותר מקום כזה, במרחק של כ-500 מ' מן המיקום הנוכחי.
כמה שכנים דוסופובים, שרוצים עיר נקיה מדתיים, יצאו בקמפיין נגד הישיבה. ועל פי כל הסימנים, חולדאי זורם עם הקמפיין (אף שטרם יצא בכך באופן רשמי).
יש לציין, שתל-אביב אינה עיר חילונית. תל-אביב היא עיר ישראלית. הישראליות כוללת את החילונים והדתיים כאחד. בדיוק כפי שירושלים אינה עיר דתית, אלא עיר ישראלית, בירת מדינת ישראל. אין לחולדאי שום סמכות לפגוע בתל-אביבים הדתיים, להדיר אותם ולשלול את זכויותיהם. העיר שייכת להם בדיוק כפי שהיא שייכת לו. גם אם הפלורליסט הזה רוצה עיר שכולה פלורליסטים בדיוק כמוהו.
אני מקווה שבניגוד לפרשת התפילה ביום העצמאות, הפעם הישיבה תעתור לבג"ץ, שיגן על זכויות הדתיים בעיר ויכפה על חולדאי לנהוג בהוגנות שלטונית ובשוויוניות.
ובמיוחד אני מקווה שבבחירות המוניציפליות הקרובות תל-אביב תאמר: "אוהבים את חולדאי. בוחרים ראש עיר אחר".
* לא מתקבל על הדעת – הקריאה להתנות את הפסקת האש בהחזרת גופותיהם של אורון שאול והדר גולדין בלתי מתקבלת על הדעת. ואם זה ייקח עוד שבוע? עוד חודש? עוד שנה? האם תושבי הדרום צריכים להישאר עוד יום אחד מיותר תחת אש וצמודים לממ"דים? ואם עוד רקטה או שתיים או עשר תפגענה פגיעה ישירה ותהרוגנה אזרחים?
אני בטוח שיש מנופי לחץ להחזרת גופות חללינו ולשחרור האסירים החיים שעוד לא הפעלנו. על כך נכון להעלות דרישות לממשלה. אבל אין לדרוש דרישות שמשמעותן פגיעה באזרחי ישראל.
* פיגוע התאבדות – תוצאות פיגוע ההתאבדות של המחבל המתאבד בשביתת רעב בכלא, עדנאן: 35 פלשתינאים הרוגים ברצועת עזה, מתוכם ארבעה מירי רקטות של הג'יהאד. שני הרוגים בישראל, מתוכם פועל פלשתינאי. 190 פלשתינאים פצועים. 32 ישראלים פצועים. אפשר לומר שהפיגוע שלו סייע מאוד לעמו.
* מפגן של צביעות – קרנבל הנכבה באו"ם הוא מפגן של צביעות. הפלשתינאים מציגים את יום הקמתה של מדינת ישראל כאסון. זו דה-לגיטימציה לעצם קיומה של המדינה. על הקמת המדינה החליטה עצרת האו"ם. למחרת ההחלטה, התנפלו הפלשתינאים על היישוב היהודי כדי להשמיד אותו, שנתיים וחצי אחרי השואה. ב-15 במאי, למחרת הקמת המדינה, פלשו חמש מדינות ערב אל המדינה בת יומה על מנת לסכל את הקמתה ולהטביעהּ בדם. זו התנפלות של מדינות החברות באו"ם להשמדת מדינה שקמה על פי החלטת האו"ם.
75 שנים הפלשתינאים מתבכיינים על תוצאות תוקפנותם הרצחנית ומאשימים את כל העולם במחיר פשעיהם. והאו"ם מצטרף לחינגה.
* מכחיש השואה המדופלם – מכחיש השואה המדופלם (כן, יש לו דוקטורט סובייטי על הכחשת השואה) אבו מאזן, משווה את ישראל, בנאומו באו"ם, לגבלס, שר התעמולה הנאצי, כיוון שישראל דבקה באמת ומסרבת לדקלם את שקר הנכבה.
* א-לה צפון קוריאה – תאוות הפרסום המטורפת שלה, יחד עם הרוע המאפיין אותה אינה יודעת גבולות. ההברקה האחרונה של גוטליב, הבהמה הגסה – קריאה פשיסטית להשתיק את ערוצים 11, 12 ו-13. היא רוצה שכל התקשורת הישראלית תהיה תואמת ערוץ התעמולה 14.
סליחה, אורן חזן, שחשבנו שאתה תחתית החבית. לעומת הגוטליב אתה ג'נטלמן שיכול לדגמן את ההדר הבית"רי.
מה פשענו, מה חטאנו ומה עווינו, שבבית המחוקקים של המדינה היהודית קיימת התופעה החולנית הזאת?
* גם היום נתניהו לא פיטר את בן גביר.
* ביד הלשון
שׁוֹקֵדָה – שם בחדשות. פגיעת רקטה בשטחים של שׁוֹקֵדָה, שממנה נהרג פועל פלשתינאי ועוד שנים נפצעו, העלה את שוקדה לתודעה.
שוקדה הוא מושב דתי-לאומי המשתייך לתנועת הפועל המזרחי, בשטח המועצה האזורית שדות נגב. היישוב הוא חלק מגוש ההתיישבות "יישובי השובות" – גוש של מושבים דתיים, שנקראו תחילה בשמות שובה א', שובה ב' וכן הלאה. שובה ג' קיבל את השם שוקדה. שובה ד' קיבל את השם צומחה. אולם לבסוף אוחדו שני היישובים לאחד – שוקדה.
המושב עלה לקרקע ב-1957. ייסדו אותו 40 משפחות חלוצים שעלו ממרוקו. בשנות ה-60 הצטרפו אליהם 30 משפחות נוספות. לאחר עקירת גוש קטיף, קלט המושב זוגות צעירים של עקורים מן הגוש.
שם המושב מציין את עצי השקד הגדלים בנגב.
בסמוך למושב נמצא יער שוקדה, המפורסם בעיקר בזכות פריחת הכלניות בו בחורף.
* "חדשות בן עזר"
הבלוג של אורי הייטנר 