משיח הזקן / חיים טופול

פינתי השבועית ברדיוטק, 13.3.23

פינתנו מוקדשת לזכרו של חתן פרס ישראל, השחקן חיים טופול, שהלך לעולמו בשבוע שעבר, בגיל 88.

חיים טופול הוא אחד השחקנים הטובים ביותר שפעלו כאן ולבטח השחקן הישראלי בעל הקריירה הבינלאומית המצליחה ביותר.

טופול היה שחקן מצוין, שופע כריזמה, בעל נוכחות מרשימה ביותר על הבמה ועל המסך ומי שידע באופן גאוני להיכנס לדמות. אך לא רק בזכות הכישרון, כי אם גם בזכות עבודה קשה. כשהוא עבד על הדמות של סאלח שבתי, במשך חודשים הוא שהה חלק ניכר מזמנו במעברה, כדי לספוג את האווירה, את צורת הדיבור, את ההווי ולבנות את התפקיד וכך גם בתפקידים אחרים שביצע. אגב, דמותו של סאלח, בגילומו של טופול, נוצרה במערכונים שכתב אפרים קישון ללהקת הנח"ל בראשית שנות החמישים.

בנעוריו עבד חיים טופול כפועל דפוס. כישרונו פרץ בשירותו הצבאי בלהקת הנח"ל – כשחקן, כזמר, כמאייר וצייר וכמנהיג. לצד אורי זוהר הוא הפך את להקת הנח"ל לאימפריה שהחזיקה מעמד שלושים שנה. שניהם היו הדמויות הבולטות בהרכב הלהקה ולאחר מכן טופול היה מפקד הלהקה. לאחר שחרורם מצה"ל הקימו טופול ואורי זוהר את להקת "בצל ירוק", שהתבססה על יוצאי להקת הנח"ל, ופעלה כקואופרטיב של שחקנים וזמרים. הלהקה פעלה חמש שנים והעלתה חמש תכניות. כמה מן השירים הללו השמענו כאן בפינה – "בראשית", "ליפא העגלון" ו"השמלה הסגולה", אך את כולם השמענו בביצועים אחרים.

 עיקר תהילתו של טופול היא מקריירת השחקן לאחר פירוק הלהקה. טופול זכה בשני פרסי גלובוס הזהב ובמועמדות לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.

טופול שיחק דמויות רבות, בסרטים רבים, ישראליים וזרים, אך שתי דמויות מזוהות עמו במיוחד – סאלח שבתי, גיבור סרטו של אפרים קישון "סאלח שבתי" וטוביה החולב, גיבור המחזמר האנגלי והסרט המוזיקלי האמריקאי "כנר על הגג".

טופול היה שגריר של ישראל בעולם; לא רק בעצם הצלחתו ושיווק הישראליות והיהודיות בסרטים ובמחזמר, אלא גם בהיותו פטריוט שהאמין באופן מוחלט בצדקת הציונות ובצדקתה של מדינת ישראל, והביא אתו לכל מקום את האמונה הזאת. טופול גם פעל למען החברה בישראל, בין השאר בהקמת הסניף הישראלי של ארגון הצדקה וההתנדבות וראיטי.

תרומתו של טופול לתרבות הישראלית גדולה מאוד, אך את פרס ישראל על מפעל חיים הוא קיבל בזכות מפעל חיים חברתי שיזם – הכפר "נהר הירדן".

בשנת 2017 השתתפתי בסיור בכפר. את רשמיי מהסיור, כתבתי כעבור ימים אחדים, במאמר במסגרת מיזם 929 על מזמור קמו בתהלים. את מאמרי הקדשתי לשבר הפסוק "אל תבטחו בנדיבים". בין השאר, סיפרתי על הכפר:

"בראשית השבוע השתתפתי בסיור מפעים ומרגש, במיזם חברתי מקסים – כפר נהר הירדן; כפר נופש ייחודי לילדים המתמודדים עם מחלות כרוניות גנטיות או מחלות מסכנות חיים, ולילדים עם צרכים מיוחדים. הכפר מאפשר לילדים המתארחים בו לקחת פסק זמן של מספר ימים משגרת הטיפולים, הכאבים והמגבלות, ליצור קשרים חברתיים חדשים, לחזק את ביטחונם העצמי ולבלות באושר עם גיבוי רפואי מלא – ללא עלות לילד ולמשפחתו.

העלויות של אחזקת הכפר הזה מטורפות – והכל הכל, עד הפרוטה האחרונה, מכספי תרומות. ורובם המכריע של התורמים – ישראלים.

אז נכון, אל לנו לבטוח רק בנדיבים, אך יש להוקיר את הנדיבים באמת, שתרומתם לחברה גדולה ולשם שמים.

ועוד הערה הנוגעת לכפר נהר הירדן – היוזם והרוח החיה של המיזם הוא השחקן חיים טופול. זהו מפעל חייו. כידוע, עמדותיו הפוליטיות של טופול ימניות, אפילו ימניות קיצוניות – הוא היה מתומכי מפלגתו של רחבעם זאבי.

והנה, אחד הדגלים של הכפר, הוא השוויון והשיתוף של כל המגזרים בחברה, ללא כל הבדל ואפליה. הכפר נותן שירות שוויוני ליהודים, ערבים ודרוזים, לחילונים, דתיים וחרדים, למוסלמים ונוצרים ואף לילדי הרשות הפלשתינאית. זהו כפר של שלום, המגשים בחיים עצמם שלום אמת, ומעניין כמה מחרחרי שלום מקצוענים, אנשי 'מחנה השלום', מתקרבים לקידום השלום במפעלו של טופול".

הפינה הזאת היא פינה העוסקת בזֶמֶר. חיים טופול היה גם זמר, בעל קול בס רב עוצמה. השיר המזוהה עמו ביותר הוא "לו הייתי רוטשילד" מתוך "כנר על הגג". אבל אני בחרתי להשמיע שיר שלו מתוך "סאלח שבתי".

השיר המזוהה ביותר עם "סאלח שבתי" הוא "סאלח פה זה ארץ ישראל". אולם השיר הזה נכתב למחזמר "סאלח שבתי" בשנות השמונים, שבו חיים טופול לא השתתף, ואת תפקיד סאלח שבתי גילם זאב רווח. השיר שנשמע הוא מתוך הסרט המקורי – "משיח הזקן".

את השיר כתב אוריאל אופק והלחין יוחנן זראי. בסרט, סאלח שר את השיר, המספר את סיפורו של משיח הזקן, אדם שחי במקום הנקרא "ג'ומלאן". הוא התחתן בגיל שבעים וכך האמין שסוף סוף ייוולד לו בן שיישא את שמו. אשתו ילדה שבע פעמים, אך הוא היה "אבו אל בנאת" ונולדו שבע בנות ואין מי שיישא את שמו, עד שהמשיח בוא יבוא.

יהי זכרו של חיים טופול ברוך!

בג'ומלאן חי משיח הזקן,

לבד בבית בלי אישה בלי בן.

אגר שם כסף במשך שבעים שנה

בשביל לקנות אישה לחתונה.

כמה דינר אסף?

אללה יודע.

אולי שלושה דינר?

אולי פי מאה.

אולי שלושים דינר?

אולי כפליים.

אולי שלוש מאות?

נשתה לחיים.

טוב למשיח טוב. הז!!!

אללה יביא לו מזל טוב. הז!!!

בג'ומלאן חי משיח הזקן,

בגיל שבעים הלך והתחתן.

אישה תמה קנה הוא בכל כספו,

בנים תלד יישאו כולם את שמו.

כמה בנים יוליד?

שבעה אינשאללה.

אם רק יוליד שישה,

שבח לאללה.

אולי רק חמישה,

כוח כבר אין לו.

אם רק ירצה השם אחד ייתן לו.

טוב למשיח טוב. הז!!!

אללה יביא לו מזל טוב. הז!!!

בג'ומלאן חי משיח הזקן,

ביום בלילה התפלל לבן.

בג´ומלאן אף אחד לא האמין,

איך מזל הרה שבע פעמים.

את מי ילדה ראשון?

את הבת ג'מילה.

ומי נולד שני?

הבת ג'לילה.

ומי הבא בתור?

הבת כמילה.

ומי נולד בסוף?

צילה וגילה.

איש לא ישא את שמו. הז!!!

עד המשיח בוא יבוא. הז!!!