מאות אלפי אזרחים פטריוטים, דגלי הלאום בידם, משתתפים במחאה להגנה על הדמוקרטיה ומדינת החוק ונגד המהפכה המשטרית.
יש מי שאינם יכולים להצטופף שעות בקפלן או לעמוד בצמתים; זקנים ונכים. אך גם בהם בוערת המחאה וגם הם רוצים להשמיע את קולם.
בדיוק לכבודם נערכה "הפגנת הכיסאות" ברחבת האריה השואג בכפר גלעדי. מאות מוותיקי הגליל והגולן הפגינו בישיבה, חלקם על כיסאות גלגלים, חלקם בליווי מטפלת מהפיליפינים.
אצטט משפט אחד מנאומו של מוקי צור: "דמוקרטיות אינן נרצחות. דמוקרטיות מתאבדות".
מירי אלוני, אף היא על כיסא גלגלים, שרה בבכורה עולמית את המנון המחאה, שהיא אפילו לא הספיקה להקליט אותו, "זה לא יעבור", שכתב הפזמונאי קובי לוריא שליווה אותה.
גם אני נמניתי עם הדוברים. להלן – נאומי.
****
כפי שאתם רואים, עזבתי את עבודתי במטע של אורטל באמצע יום העבודה. אדמתנו, אמנם, אין פנאי לה. אבל זו שעת חרום. במלחמת מצווה יוצאת גם כלה מחופתה. ואנחנו נלחמים על נשמתה של הדמוקרטיה הישראלית.
אני נער צעיר בן שישים. רוב הנוכחים כאן הרבה יותר ותיקים ממני. יש בקהל הזה, במצטבר, אלפי שנות עשיה ציונית בהתיישבות, בביטחון ובחינוך, בחקלאות, בתעשיה, בתיירות ובמדע. אנשים שהקדישו עשרות שנות חיים למען מדינת ישראל. וכעת אנו נזעקים להגן על מפעל חיינו.
על שלושה דברים מדינת ישראל עומדת: על היהדות, על הציונות ועל הדמוקרטיה. אין כל סתירה בין המרכיבים הללו. הם משלימים זה את זה ואם נשכיל לחזק ולטפח אותם נבטיח את ביתנו הלאומי כבנין עדי-עד. אולם אם ניטול, חלילה, אחד מן האדנים הללו, נסכן את הבניין כולו.
המהפכה המשטרית היא איום של ממש על הדמוקרטיה הישראלית. אין דמוקרטיה שאינה מדינת חוק, שהכל כפופים בה לחוק, שהכל שווים בה בפני החוק. אין דמוקרטיה שאין בה הפרדת רשויות עם איזונים ובלמים, שאין לה מערכת משפט חזקה, עצמאית ובלתי תלויה. כל אלה ייעלמו אם תיושם, חלילה, המהפכה המשטרית. האיום על הדמוקרטיה הוא איום קיומי על מדינת ישראל.
מערכת המשפט הישראלית אינה מושלמת. יש בה בעיות, יש מה לתקן. אבל כשיש כאב ראש – הפתרון אינו עריפת הראש. המהפכה המשטרית היא עריפת הראש, היא שפיכת התינוק עם המים. משמעותה היא הפיכת הרשות השופטת לזרוע של הממשלה, השולטת בלאו הכי בכנסת. אין אף דמוקרטיה בעולם הפועלת כך.
בתקופת המאבק על הגולן בשנות ה-90, קראנו: "עקירת יישובים קורעת את העם". וגם היום, עקירת הרשות השופטת קורעת את העם. ומדובר בלא פחות מעקירת הרשות השופטת, כרשות עצמאית. מרוץ האמוק של הדי-9, מרוץ של שכרון כוח ותאוות נקם, מרוץ מתוך אובססיה של לדרוס, לרמוס, להרוס – הוא מרוץ הרסני שמרסק את החברה הישראלית.
יש לעצור את מרוץ האמוק הזה. יש לעצור את בליץ החקיקה המסוכן הזה. את המהפכה ההרסנית הזאת יש להמיר בהידברות לרפורמה קונסטרוקטיבית בהסכמה רחבה, על בסיס מתווה הנשיא.
החברה הישראלית נמצאת במצב מסוכן ביותר. מצב שבו על הגה השלטון נמצאים שורפי האסמים. גם בקרב המחאה יש שורפי אסמים, הגם שהרוב המוחלט של מאות אלפי המוחים רחוקים מכך. יש לגנות את האיומים באלימות ואת האיומים בירידה מן הארץ, סרבנות והוצאת כספים מן המדינה. אין לנו ולא תהיה לנו ארץ אחרת! אין לנו ולא תהיה לנו מדינה אחרת! ואנו נאבקים על דמותה.
* מידף – עלון קיבוץ אורטל, "חדשות בן עזר"
הבלוג של אורי הייטנר 