ביום ראשון, ערב החג, אירחנו את חברינו מאלוני בשן לסדר טו בשבט. היה אירוע מרגש, שמח ומרומם נפש.
חשנו עד כמה אהבת ישראל, אהבת ארץ ישראל, אהבת הגולן, אהבת התרבות היהודית הישראלית; כל אלה חזקים יותר מכל מחלוקת ומכל הבדל באורחות החיים.
את הערב הנחיתי יחד עם ערן מאיר מאלב"ש. את המוסיקה הוביל שחר נדב מקשת.
הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד!
לאחר הסדר, ניגש אליי אחד החברים מאלב"ש, שהודה לי על היוזמה והאירוח, ואמר: "אלה החיים האמתיים. בתקשורת ובפוליטיקה אנחנו שומעים על הקרע והשסע ומלחמת אחים, אבל המציאות היא מה שאנחנו עושים כאן". לא הסכמתי אתו. אמרתי לו שהקרע הוא המציאות ומה שאנחנו עושים זאת המציאות. השאלה איזו מציאות תגבר. מה שאנו עושים זה מאבק על דמות החברה, ועלינו להתעקש ולפעול ולא לתת לשוחרי הקרע ולמפיצי השנאה לנצח.
למחרת בבוקר קראתי בוויינט פשקוויל של איזה ימנן מחרחר שנאה וקרע, שמדקלם את המנטרה רוויית השנאה והדעות הקדומות, על פיה המאבק הוא בין יהודים וישראלים. לא ניתן לחצוף הזה ושכמותו להטיל דופי ביהדותנו, ולא ניתן להם להתנער מן הישראליות שלהם. הדיכוטומיה בין ישראליות ויהודיות היא המתכון לקרע. התרופה היא היהדות הישראלית והישראליות היהודית של מחנה המיינסטרים הציוני, שיעמוד מול מחנה השונאים, הקורעים והמשסעים, שקיימים בין שני המחנות.
****
תודה רבה לסיסי, על הארגון המופתי של האירוע. ידעתי שאני יכול להתמקד בתוכן ולהיות סמוך ובטוח שהארגון יהיה על הצד הטוב ביותר. תודה לעדי על העיצוב הנפלא של המועדון. אורחינו היו המומים מן הסידור. תודה לענבל ק' ולג'וד על השותפות והעזרה. ולכל מי שיצאו מהבית בערב החורפי, השתתפו, שרו, קראו, שתו ואכלו והיו שותפים להצלחה.
כבר דיברנו עם אלוני הבשן על אירוח אצלם בסדר טו בשבט תשפ"ד.
* מידף – עלון קיבוץ אורטל
הבלוג של אורי הייטנר 