יו"ר פורום חינוך – סיכום תפקיד

לאורך שנים רבות, נעשה ניסיון להקים את פורום חינוך באורטל. משום מה, הניסיון לא צלח. בכל פעם הפורום נפגש פעם או פעמיים וגווע.

לפני שש שנים, יזמו מנהלות החינוך קרן פ"א ורותם ג"נ את חידושו של הפורום ואף קבעו קווי יסוד להפעלתו. הגשתי את מועמדותי לחברות בפורום ונבחרתי. הנהלת חינוך פעילה פנתה אליי בבקשה לשרת כיו"ר הפורום, נעניתי לבקשה והפורום בחר בי לתפקיד. בתום קדנציה של שלוש שנים, שָׁבה ההנהלה הפעילה והציעה לי את התפקיד. שוב נעתרתי ונבחרתי. לקראת תום הקדנציה השניה, הודעתי להנהלה הפעילה שלא אלך לקדנציה שלישית, כיוון שבתפקידים ציבוריים כאלה יש חשיבות לעקרון הרוטציה ולשילוב חברים חדשים.

השבוע סיימתי את תפקידי כיו"ר ואת חברותי בפורום.

****

פורום חינוך הוא פורום-על הכולל בתוכו את שתי מסגרות החינוך: הגיל הרך וגיל בית ספר – החינוך החברתי קהילתי. תפקיד הפורום לקבוע את מדיניות החינוך באורטל, לקבל החלטות עקרוניות בנושא החינוך, ללוות, לתמוך וכשצריך – גם לבקר את מנהלי החינוך. הפורום אינו עוסק בשוטף, מלבד קבלת דיווח מהמנהלים בכל ישיבה. עם זאת, כל נושא שמנהלי החינוך ראו לנכון להביא לדיון והחלטה של הפורום – נִדוֹן בו.

פורום חינוך מורכב משני מנהלי החינוך, מזכיר הקיבוץ, מנהל שירותי קהילה (מש"ק), שני נציגים מקצועיים, שנבחרים בידי מנהלי החינוך – נציג לגיל הרך ונציג לחינוך החברתי-קהילתי וחמישה נציגי ציבור. השבוע הרחבנו את מספר נציגי הציבור לשישה.

ישנם קיבוצים שבהם יו"ר פורום חינוך הוא מנהל-על של מערכת החינוך, ורכזי הגיל הרך וגיל בי"ס כפופים לו. אצלנו זה אחרת. יו"ר פורום חינוך אחראי על פורום חינוך ואינו חלק משרשרת הניהול. מנהלי הגיל הרך וגיל בי"ס כפופים למש"ק ולמזכיר (בהתאמה). לדעתי, המבנה הזה נכון, מונע בלבול ובלגן ניהולי. עם זאת, אני ממליץ שיו"ר הפורום יצטרף כחבר קבוע בהנהלת חינוך פעילה (המונה את שני המנהלים, המזכיר והמש"ק). אני כיו"ר השתתפתי רק בישיבות או סעיפים בישיבה שנגעו לפורום עצמו. את סדר היום קבעתי בשיתוף עם ההנהלה הרחבה, בקבוצת ווטסאפ שנועדה לכך. כיו"ר הייתי שותף לראיונות ולהחלטה על בחירת מנהלי החינוך. כן, השתתפתי בישיבות יו"רים באזור, אך היו כאלה רק 4-5 לאורך התקופה.

****

לנוכח הניסיון הלא מוצלח של קיום הפורום בעבר, ראיתי את עיקר תפקידי בהבטחת עצם קיומו של הפורום וכשאני מסכם את התפקיד, אני רואה את הצלחתי בכך שהיה זה פורום חי ומתפקד באופן רצוף ושוטף. עובדה זו הפכה אותו למשמעותי ויוקרתי, מה שהפך את ההצטרפות אליו למבוקשת.

אלה היו עקרונות הפעולה שלי כיו"ר:

א. הקפדה על ישיבה אחת לחודש, ביום ושעה קבועים. לאורך שש השנים כמעט שלא היו חודשים שבהם לא התקיימה ישיבה. בתחילת הקורונה היו ישיבות נוספות, שלא מן המניין.

ב. הקפדה על כך שהישיבות תהיינה פנים אל פנים ולא בזום (אלא במקרים חריגים שלא כל החברים יכלו להשתתף ולא רצינו לדחות את הישיבה).

ג. קביעת תכנית שנתית של הנושאים לישיבות הפורום, בידי הפורום עצמו, שהייתה השלד המרכזי של פעולתו. אף פעם לא עמדנו בתכנית כמות שהיא, אם בשל נושאים שצצו במהלך השנה ואם כיוון שנדרשנו להקדיש יותר מישיבה אחת לנושא שהקצינו לו מפגש אחד. גם כשחרגנו מהתכנית השנתית, היינו כל הזמן עם יד על הדופק ובקשר עין עם התכנית השנתית, ולא התברברנו.

ד. הקפדה על תזכורות לצוות שבוע לפני כל ישיבה, עוד תזכורת יום לפני הישיבה ותזכורת אחרונה ביום הישיבה. אמנם אני סומך על אחריותם של חברי הפורום, אך לא לקחתי סיכונים. אף חבר לא יכול לשכוח את הישיבה.

ה. הקפדה על כתיבת פרוטוקול הישיבות, באופן הנכון בעיניי (גם כהיסטוריון, אך לא רק) לכתוב פרוטוקול: לא רק ההחלטות, אלא סטנוגרמה של כל הדוברים. לאורך כל הישיבות, ניהלתי את הדיון ובמקביל תמללתי את כל מה שנאמר בו. את הפרוטוקולים שלחתי לחברי הפורום מיד בתום הישיבה או לכל המאוחר – למחרת.

ו. שיתוף הציבור במידע על כל ישיבות הפורום ועל כל ההחלטות, במידף הראשון אחרי הישיבה.

ז. אף שבהרבה מן הישיבות הפלגנו למחוזות של חשיבה וחלום ולא דשדשנו רק במיידי ובנראה לעין, הכנסתי נוהג בפתח כל ישיבה, להביא "דבר תורה" – טקסט כלשהו העוסק בחינוך או בענייני השעה, מתוך מקורות ישראל, הספרות והשירה והפילוסופיה. ברוב הפעמים אני הבאתי את דבר התורה אך כמעט כל חבר בפורום הביא לפחות פעם אחת דבר תורה.

ח. הקפדה על כך שתמיד יהיה בפורום ייצוג של לפחות תושב אחד מן ההרחבה, כביטוי לעקרון הקהילה האחת.

ט. שיתוף ציבור – נערכו שלושה מפגשים לציבור ללא נושא, שבהם הציבור יוכל להעלות כל נושא בתחום החינוך, יקבל תשובות במקום כמיטב יכולתנו וכל נושא זכה לדיון וטיפול, או בפורום חינוך או בידי המנהלים. נערכו מפגשים של שיתוף הציבור בנושאים רבים כמו חזון החינוך, החלטה על בית הספר התיכון שבו ילמדו ילדינו, פתיחת בית הספר "ילקוט הרועים", אופי שנת המצוות ועוד. כמו כן, פתחנו את הפורום לכל נושא שחבר או תושב ביקש להעלות בו לדיון.

בעניין אחד נמתחה עליי ביקורת בפורום – בכך שלא קבעתי שעת סיום לישיבות ולעתים הן גלשו אל השעות הקטנות. אני לא מאמין בקטיעה מלאכותית של דיון שלא מוצה; מחוגי השעון אינם מתכתבים עם תוכן הדיונים, ואיני אוהב להיות עבד של הזמן.

****

מכל הנושאים שבהם עסק הפורום, אני גאה במיוחד על המהלך המשמעותי של כתיבתו מחדש של חזון החינוך. הייתי שותף לכתיבת החזון הקודם. כשהתחלנו את התהליך, הערכנו שנאשר את החזון הקודם בשינויים קלים. בסופו של דבר כתבנו מן היסוד חזון חדש, בהרכב מורחב של הפורום (שכלל את כל מי שביקשו להצטרף) ושלוש פגישות לכלל הציבור. כנגזרת מהחזון כתבנו את המטרות והעקרונות של מימוש החזון בפועל בגיל הרך, בחינוך החברתי-קהילתי ובחינוך המיוחד.

בשנה שעברה אימצנו מודל ניהולי שהציג לנו נדב, למעקב אחרי מימוש החזון בפועל. יש לציין שהחזון נוכח כל הזמן במערכת, ניצב לנגד עיני המנהלים והמדריכים. קרן נהגה לפתוח כל אסיפת הורים בהצגת החזון.

נושאים נוספים שבהם עסקנו:

– מתן מענה לניהול ותפקוד מיטבי של מערכת החינוך בתקופת הקורונה והסגרים, כאשר ההנחיות שקיבלנו השתנו מיום ליום ולעתים מספר פעמים ביום. הייתה זו התקופה האינטנסיבית ביותר של עבודת הפורום.

– בעקבות הקורונה, ערכנו תהליך מונחה בידי מנחה מקצועית בנושא היערכות לשעת חירום. הנושא לא מוצה עד תום.

– ההחלטה על בחירה חופשית של כל ילד והוריו לאיזה בי"ס תיכון לשלוח את ילדיו. נכנסתי לתהליך, שכלל גם מפגשי שיתוף הציבור, בדעה א' (כל הילדים ילמדו באותו בית ספר, בשל החשיבות החברתית) ויצאתי ממנו בדעה ב' (העדפת חופש הבחירה, מתוך הנחה שמערכת החינוך החברתי-קהילתי תדע לתת מענה לחוסר החברתי).

– ההחלטה על הקמת "ילקוט הרועים" והאפשרות להצטרף אליו.

– ההצטרפות לתנועה החדשה. קיימנו מספר דיונים על תנועת הנוער, אך אני מרגיש שממש לא מיצינו את הנושא ועל הפורום להמשיך ולעסוק בו.

– ארגון הגיל הרך עם יציאת ילדי עין זיוון מאורטל לאחר עשרות שנים. קיימנו דיון מעמיק במשמעות של מעבר לגן רב גילאי, וראינו את היתרונות והחסרונות בכך.

– מעבר החינוך החברתי בכיתות א'-ו' ממבנה תלת-שנתי לדו-שנתי, והחזרה כעבור שנתיים של ניסוי וטעיה למבנה התלת-שנתי.

– קיצור פעולת המערכת בקיץ וסיומה עשרה ימים לפני סוף אוגוסט, כדי לאפשר נשימה לעובדים והערכות פיזית וחינוכית נאותה לשנה הנכנסת.

– שילוב ילדי התושבים במערכת החינוך על פי עקרון הקהילה האחת.

– תקצר היריעה להזכיר את כל הנושאים אך אציין דיונים על שנת המצוות, על יום הילד, על שיתוף הפעולה עם ועדת תרבות, על חיבורים בין נוער אורטל ל"אדם ואדמה", דיון עם נציגות בני הנוער על האפשרות לכניסת בני י"ב בתנאים מגבילים לפאב, ניהול עצמי של הנוער, מתכונת חובת העבודה, שינוי תקנון חינוך משלים ובכלל שינויים בתקנוני חינוך, השתלבות הילדים והנוער בשנת הארבעים, הפעלת המערכת בימי שלג, הפעלת מצלמות בפעוטונים על פי דרישת המדינה, בעיית ההסעות לבית הספר, פרופיל המדריך במערכת,  וכמובן דיון על התכנית השנתית של שתי המערכות מדי שנה.

עם פרישתן של רותם ושל קרן מתפקידיהן, ערכנו יום גיבוש לפורום שבמרכזו – הרצאה מקצועית.

לצערי, לקראת סוף תפקידי, אנו מתמודדים עם שתי בעיות: חוסר יציבות בניהול מערכת גיל בית ספר, אחרי שנים רבות של יציבות ובעיית כו"א חריפה בהדרכה.

האתגר המרכזי שהפורום יידרש לו בשנים הקרובות, יהיה שמירה על החינוך הקיבוצי, בגיל הרך ובחינוך החברתי-קהילתי, בקיבוץ המתחדש, ושמירה על העיקרון של "דרוש כפר שלם לגדל ילד אחד", כלומר המשך החינוך המשותף.

****

נהניתי מאוד מהתפקיד והשתדלתי לתרום בו כמיטב יכולתי ונסיוני לחינוך באורטל, במשך קצת יותר משש שנים.

עבדתי עם מספר בעלי תפקידים: מנהלות הגיל הרך רותם ורווית, מנהלי החינוך החברתי-קהילתי קרן, שחר וג'וש, המזכירים רן, ענבל ויאיר, המש"קים אריאל ל' ורונן, אנה שמילאה את מקומותיהן של קרן ורותם כשיצאו לחופשות לידה והילה כ' שמילאה מקום בגיל הרך אחרי סיום תפקידה של רותם ועד כניסתה של רווית.

תודה לכל בעלי התפקידים ולכל חברי הפורום ולכל החברים, התושבים, העובדים, הנוער והילדים.

בהצלחה לאנה – יו"ר פורום חינוך החדשה.

* מידף – עלון קיבוץ אורטל