צרור הערות 23.11.22

* חשבון דמים – לנתניהו חשבון דמים עם סמוטריץ'. לפני שנה וחצי הייתה לנתניהו ממשלת ימין עם רע"ם. כל הליכוד הלך אתו. החרדים הלכו אתו בחדווה ובהתלהבות. אפילו נועם הלכה אתו. וכן, ימינה בשלמותה, מבנט ושקד עד שיקלי, הלכה אתו. מי שהבריז לו היה סמוטריץ', שסירב לכל הלחצים שנתניהו הפעיל עליו והכשיל את המהלך.

נתניהו, איש קר ומחושב, בנה את האסטרטגיה שלו לחזרה לשלטון על דה-לגיטימציה לממשלת בנט-לפיד וחיזוק הברית של סיעות הימין והחרדים. לכן, את כל הכתב"מים הפעיל נגד בנט, שהלך אתו לקואליציה, תוך שהוא מאתרג את סמוטריץ', שמנע ממנו את השלטון.

כעת, לאחר שהשיג את מבוקשו וחזר לשלטון, יש לו חשבון דמים פתוח עם סמוטריץ'. הוא גם זוכר את ההקלטה שבה הגדיר אותו סמוטריץ' "שקרן בן שקרן". החשבון הזה הוא לבטח סיבה מרכזית לסירובו של נתניהו להעניק לסמוטריץ' את תיק הביטחון.

אני רוצה להאמין, שזו לא הסיבה היחידה. שנתניהו מסרב להפקיר בידי סמוטריץ' את תיק הביטחון, גם מטעמי אחריות לאומית. נתניהו זהיר ומתון מאוד בהפעלת הכוח, לטעמי זהיר מדי, והוא יודע שכראש הממשלה הוא יישא באחריות לשפיכות דמים, אם סמוטריץ' הפנאט יסבך אותנו בהרפתקאות. הוא יודע שיהיה עליו לעשות מאמץ עילאי כדי לרסן את בן גביר, שאותו ימנה למרבה החרפה לשר לביטחון פנים. הוא אינו רוצה להתמודד במקביל עם חזית סמוטריץ' כשר הביטחון.

* כנופיית בן גביר – לתשומת לבם של מי שמאמינים ל"תאקיה" של בן גביר "המתון" – כתבה חשובה בערוץ 12 הציגה את הכוורת שלו. כנופיית פושעים פשיסטים, גזענים, צמאי דם, הומופובים, אלימים, תומכי טרור, מציתי כנסיות. קו-קלוקס-קלאן הישראלי.

הכנסת הכנופיה אל לב השלטון והאחריות הביטחונית, היא איום על הדמוקרטיה הישראלית וכתם על תולדות העם היהודי.

* קיצוניים מהקיצוניים – אני שומע אמירות שהעובדה שברוך מרזל ומיכאל בן ארי פרשו מעוצמה כהניסטית והחליטו להקים מפלגה חדשה – מפלגת כהנא, כי עוצמה כהניסטית לא מספיק קיצונית, היא עדות לכך שבן גביר התמתן.

אין גבול לקיצוניות. העובדה שהג'יהאד האסלאמי קם, לא הופכת את חמאס לארגון מתון ושוחר שלום. גם הקמת דאע"ש לא הפכה את אל-קאעידה לארגון זכויות אדם. אפשר להיות קיצונים יותר גם מברוך מרזל. אין לזה סוף.

לגופו של עניין – בן גביר כהניסט כמותם אבל הוא חכם ומתוחכם מהם. לכן הם נשארים בחוץ והוא עומד להיות שר בכיר ומבחינתו – הוא שועט לשלטון, ושם יוכל להגשים את תורת הגזע הכהניסטית. יש כאלה שאינם מסוגלים לקבל את התאקיה הזאת, כי הם רואים בה פגיעה בטוהר האידיאולוגיה. ואולי הם חלק מהמשחק של התאקיה הזאת.

* עצמאות המשטרה – בשנותיו הרבות כראש האופוזיציה, תבע מנחם בגין לבטל את משרד המשטרה. הוא טען שאין מקום במדינה דמוקרטית לשר משטרה. המשטרה היא גוף אזרחי ממלכתי, המחויב לדאוג לכל האזרחים, ואסור שיהיה כפוף לפוליטיקאים.

כשבגין עלה לשלטון הוא לא מינה שר המשטרה והכפיף את המשטרה לאחריות מיניסטריאלית של שר הפנים. לאורך כל תקופת כהונתו של בגין לא היה שר משטרה וכך גם בקדנציה הראשונה של יצחק שמיר.

כאשר קמה ממשלת האחדות הלאומית, היה צורך פוליטי בהרחבת הממשלה כדי לתת תפקידים לבכירי המפלגות, ולכן הוחלט שוב למנות שר משטרה – חיים בר-לב. בממשלת רבין השניה משה שחל כיהן כשר המשטרה. לאחר רצח רבין, פרס רצה להשאיר אותו בתפקידו, אך הוא דרש שידרוג לתפקיד בכיר יותר. המשבר נפתר בפשרה – הוא יישאר בתפקיד אך משרד המשטרה יורחב למשרד לביטחון פנים ויתווספו לאחריותו פונקציות נוספות.

הטרור והפשיעה חייבו קיומו של משרד לביטחון פנים, אך הכלל הדמוקרטי של עצמאות וממלכתיות המשטרה נשמרו, והשר מעולם לא קיבל את סמכויות המפכ"ל. כעת, מתגבשת הסכמה לשינוי דרמטי של תפקיד שר הבט"פ והפיכתו למפכ"ל בפועל, מה שיהפוך את המפכ"ל לבובה ואת משטרת ישראל לכלי משחק בידי פוליטיקאים. ומה שחמור יותר – הפוליטיקאי שיהיה בתפקיד הוא בן גביר – פרחח פרא אדם ופורע חוק, שכל חייו התעמת והתכתש עם המשטרה ועם החוק. מישהו יתעלף מהפתעה אם יחידת להב 433 תיובש?

* דרישות הזויות – ההסכמים הקואליציוניים טרם נחתמו ואיננו יודעים אלו מתביעות החרדים והחרד"לים יתקבלו. לכן, בדברים אלה איני מותח ביקורת על ההסכמים, אלא על הדרישות.

יהדות התורה דורשת את ביטול גיוס החובה לצה"ל. המשתמטים האלה, במקום לחולל שינוי בתוכם, רוצים להסיר מעליהם את הלחץ ואת הפגיעה התדמיתית, ולכן מציעים לפגוע פגיעה חמורה בביטחון המדינה.

הם תובעים לבטל את תוספת השכר לעובדים על עבודה בשבתות ובחגים. אני סבור שיש להמעיט ככל האפשר בעבודה בשבת, אבל ברור שמי שעובד בשבת – מגיעה לו תוספת. זו דרישה אנטי חברתית קיצונית, שאם תתממש תפגע בחלשים ביותר, בשקופים.

העלאה דרסטית של האגרה על החזקת כלבים. דרישה קנטרנית שנובעת משנאת חילונים, כיוון שהציבור החרדי אינו נוהג לגדל כלבים.

הם דורשים חסינות לרבנים. כלומר, לאפשר לרבנים לחטוא ולפשוע, לגנוב, לשחד או לקחת שוחד, לפגוע פגיעות מיניות, להיות פדופילים וכד'. אני משער שרב שייתפס אוכל במסעדה לא כשרה או מחלל שבת – לא יוכל להיקרא רב. אבל מי שעובר על עבירות שבין אדם לחברו – תהיה לו חסינות.

סל קליטה ל"חוזרים בתשובה" שהופכים לחרדים. כלומר, שהמדינה תעודד ותממן את מי שבניו לא ילמדו לימודי ליבה, ישתמטו מצה"ל ולא יהיו חלק ממעגל העבודה, על מנת להקל עליו את המעבר לאורח החיים הזה.

הקיצוניות הדתית דורשת הכפפת הרב הצבאי הראשי לרבנות. כלומר, הפקעת חיל בצה"ל מכפיפות לרמטכ"ל ולפקודות מטכ"ל והכפפתו לגוף חיצוני, שכיום נשלט בידי חרדים המעודדים השתמטות מצה"ל.

הם דורשים הקמת מערכת משפט שתאפשר לבתי דין רבניים לדון בנושאים אזרחיים, על פי דין תורה. או במילים אחרות, ליצור אוטונומיה משפטית בישראל. הצעה אנרכיסטית, מפרקת חברה.

עם דרישה אחת שלהם אני דווקא מסכים: הם דורשים שקיום מסלולים נפרדים לנשים ולגברים במוסדות אקדמיים לא ייחשב לאפליה.

יש לי ויכוח מהותי עם החרדים על תרבות ההפרדה – זהו ויכוח על מהות היהדות. אך איני רוצה לכפות עליהם את אורח החיים שלי. עידוד לימודים אקדמיים לחרדים הוא אינטרס לאומי וכלכלי רב מעלה, ואם כדי לאפשר זאת יש לאפשר להם ללמוד בנפרד, אני בעד.

          * ביד הלשון

בריכת המשושים – בשבוע שעבר הלך לעולמו דוֹדי בן עמי, מראשוני המתיישבים בגולן, סייר, מדריך בחברה להגנת הטבע, ממייסדי בית ספר שדה גולן, אמן בעל שם עולמי בטכנולוגיות קדומות של כלי צור, שעבודותיו מוצגות בטובים שבמוזיאונים הפרה-היסטוריים בעולם ומשורר.

דודי אהב מאוד את השפה העברית ועסק רבות במתן שמות עבריים לאתרים. הוא הציע את שמות הרחובות והמשעולים בקצרין – כולם על שם נחלים ואתרים בגולן, זולת רח' אחד המנציח את שמו של סר לורנס אוליפנט, חוזה ההתיישבות היהודית בעבר הירדן המזרחי בכלל ובגולן בפרט.

דודי העניק שמות עבריים לאתרים בגולן, ובהם הר אביטל והר בנטל (שלהם הוקדשו פינות בעבר). במשך שנים הוא ערך מלחמת מאסף (שלא צלחה) נגד השימוש בשם הקלוקל לנחל גִּילְבּוֹן – "נחל ג'ילבון". בניגוד למיתוס, שמו הערבי של הנחל מעולם לא היה ג'ילבון, ואין שום משמעות לשם הזה.

אתר נוסף שדודי העניק לו את שמו הוא בריכת המשושים. לא רק את השם העניק לה דודי – הוא האיש שגילה את הבריכה הקסומה הזאת, במהלך הסקר של הגולן לאחר שחרורו במלחמת ששת הימים, שבו השתתף דודי.

בְּרֵכַת הַמְּשֻׁשּׁים הוא כינויה של בריכה טבעית המצויה בנחל משושים בחלקו המרכזי-דרומי של הגולן. הבריכה זכתה לשמה בזכות עמודי מסלע הבזלת בעלי חתך משושה.

יהי זכרו של דודי ברוך!

מצרף את הפינות שכתבתי בעבר על הר אביטל, הר בנטל ועל נחל גילבון.

גילבון

אחד מאתרי הטיול הפופולריים בגולן, ובארץ בכלל, הוא נחל גִּילְבּוֹן. אולם רק מעטים מכנים אותו בשמו זה. הרוב הגדול קוראים לו נחל גִ'ילָבּוּן. גם הפאב ליד מחנה סופה, לא רחוק מהנחל, נקרא פאב ג'ילבון.

למה ג'ילבון? כנראה שיש כאלה החושבים שיותר קוּל, יותר גזעי, לכנות מקום בשמו הערבי. לא חמת גדר אלא "אל-חמה"; הרי הרבה יותר אותנטי לקרוא למקום בשם שקיבל לפני 200 שנה מאשר בשם שקראו לו לפני 2,000 שנה.

אופס… לנחל גלבון מעולם קראו נחל ג'ילבון. ואין זה שמו של הנחל בערבית. אז מה זה ג'ילבון ומאיפה השם? אין שם כזה. סתם "הנפצה".

ואיך נקרא הנחל בערבית? הערבים אינם נוהגים להתייחס לנחלים שיש בהם מפלסים שונים כאל נחל אחד. כל מפלס הוא נחל בפני עצמו, ויש לו שם נפרד. חלקו העליון של נחל גלבון נקרא ואדי דֵיר סְרָס, על שמו של כפר בדואי שהיה בסביבה. חלקו המרכזי והמטויל יותר, נקרא ואדי דַּבּוּרָה, על שם הכפר הבדואי דַּבּוּרָה, שהיה במקום. אגב, בכפר זה נמצאו שרידים ארכיאולוגיים יהודיים מתקופת המשנה והתלמוד והחשובה שבהם היא הכתובת: "זה בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר". אליעזר הקפר היה מחשובי התנאים בארץ ישראל. לאחר מציאת התגלית מקובל היה שאליעזר הקפר פעל בכפר זה, אולם סקר ארכיאולוגי שערך פרופ' חיים בן דוד הוכיח שהשרידים מאוחרים מתקופתו, כך שכנראה היה זה בית מדרש של תלמידיו, או בית מדרש ברוח משנתו.

בעוד נחל גלבון מכונה בפי המטיילים בשם הערבי שלא היה ולא נברא ג'ילבון, רבים מהם סבורים שנחל דַּבּוּרָה, נקרא בעברית נחל דְּבוֹרָה, אולי כיוון שהשילוט אינו מנוקד. גם זאת טעות.

רבים מאתרי הגולן קיבלו את שמותיהם העבריים בשנים שלאחר שחרור הגולן במלחמת ששת הימים. חלק מן השמות שִׁחְזְרוּ את שמו היהודי של המקום שנשמר בשמו הערבי, כמו כפר חרוב, חספין, נוב ועוד. אולם השם נחל גלבון ניתן לו עוד לפני מלחמת ששת הימים, ב-1965. הוא נבחר בשל הדמיון לשם גֶ'לַבִּינָה – שמו של כפר בדואי זעיר במוצא הנחל, בין המוצבים הסוריים, מהם נורתה אש על קיבוץ גדות שממול.

חברי דודי בן עמי, משורר וחוקר תרבויות פרה-היסטוריות, ממייסדי ההתיישבות בגולן ומראשוני קצרין, שהיה שותף פעיל בסקר הארכיאולוגי בגולן בשנים שלאחר שחרורו, שמע מפי פרופ' זאב וילנאי המנוח, כי מקור השם באחד ממיני קטניות הנזכרות בתלמוד ירושלמי – גילבונא.

הר אביטל

הר אביטל הוא הר געש כבוי, סמוך לקיבוץ עין זיוון, בקרבת הגבול עם סוריה, מעל תצפית קוניטרה. ההר הוא חלק מרצועת התלים לאורך קו פרשת המים בגולן. ההר מתנשא לגובה 1,204 מ' מעל פני הים ולמעלה מ-300 מ' מסביבתו.

שמו של ההר הוא תרגום של שמו בערבית אבו-נידה (אבי הטללים).

כל אזור ההר הוא שמורת טבע, הנקראת שמורת אביטל. על ההר נמצא מוצב צבאי. זכיתי פעם לשרת בהר במילואים, כמפקד צוות החי"ר המאבטח את ההר. לא ממש ידעתי מה עושים אנשי המודיעין שאותם אבטחנו. היו אלה המילואים הקל"ב ביותר שלי – 5 ד' נסיעה מהבית. מהתצפית ראיתי את הבית שלי.

במלחמת יום הכיפורים, היה הר אביטל באזור הקרבות הכבדים שרובו נכבש בידי הסורים בימים הראשונים של המלחמה. ההר הופצץ בידי מטוסי חיל האוויר הסורי מיד בפרוץ המלחמה וספג הפגזות כבדות לאורך הימים הראשונים למלחמה, אך בשל חשיבותו המודיעינית הרבה, בוודאי אחרי נפילת מוצב החרמון, הוא לא פונה והמשיך לתפקד ללא הפסקה.

ממזרח להר אביטל פועל הפארק הוולקני, שבו ניתן ללמוד על התופעות הגעשיות. מומלץ מאוד! במרכז ההר נטועים מטעי נשירים של קיבוץ אל-רום.

הר בנטל

את הפינה הקודמת הקדשנו להר אביטל, והיום נצפין להר הסמוך לו – הר בנטל. שמו של ההר נסמך לשמו של ההר השכן. כיוון שהר בנטל נמוך מהר אביטל – 1,164 מ' לעומת 1,204 מ', הוא כביכול ההר הילד. אם האחד אבא – השני בן (או נכד – אבא של הטל והבן של הטל). בניגוד להר אביטל, שהוא תרגום של שמו הערבי של ההר – תל אבו-נידה, אין קשר בין שמו של הר בנטל לשמו הערבי – תל אל-ברם, שמשמעותו – ההר שסובבים אותו.

הר בנטל נמצא בצפון מזרח הגולן, בין הר אביטל שממערב לקוניטרה לקיבוץ מרום גולן שנמצא למרגלותיו, ולמעשה בתוך הלוע המקורי שלו. בנטל הוא הר געש כבוי, שחלקו הצפון מערבי התמוטט בהתפרצות געשית בעבר, ולכן הוא דמוי פרסה. בתוך הפרסה נמצא מרום גולן.

על פסגת הר בנטל נמצא בית הקפה "קופי ענן" – שם מבריק, מן הימים שבהם קופי אנאן היה מזכ"ל האו"ם, והוא מרמז גם על היותו בית קפה שבמשך רבים מימי החורף נמצא בתוך ענן.

* "חדשות בן עזר"

8 מחשבות על “צרור הערות 23.11.22

  1. * אני עוקב אחרי המו"מ הקואליציוני הרבה יותר מהקורא הממוצע, ומעולם לא שמעתי על 95% מהדרישות האלו. נראה שמישהו ברשת אסף התבטאויות קנטרניות של חרדים וחרד"לים והפך אותם ל'דרישות'.

    * מצד שני, יש את הדרישות בנושא חוק הגיור שלא אוזכרו כאן. על אף הסטטיסטיקה האחרונה של מרכז המחקר של הכנסת, אינני בטוח שביטול סעיף הנכד מוצדק.

    * מבנה השלטון הבגיני היה דומה לשלטון הבריטי שבו הפרלמנט הוא העליון. הוא נבנה בהנחה שמערכת המשפט תפקידה הוא אך ורק להשליט את החוק אשר נקבע ע"י הכנסת ואין זה תפקידה לדון בחוקים עצמם. ברגע שבית המשפט נדרש להחלטות ערכיות הפוליטיקה נכנסה בהכרח פנימה והמבנה הזה פג תוקפו.

    * כל עוד בג"ץ בנוי בצורה שהוא דה-פקטו בוחר את עצמו, אין לו הלגיטימציה למלא את התפקיד שבחר לעצמו במבנה החדש. הייתי רוצה התגברות צנועה יותר, אבל השתכנעתי שאי אפשר יהיה לעשות רפורמה במינויים בלי ההתגברות קודם.

    * ההחלטות ה'ערכיות' הגיעו גם לתחום הפלילי גרידא. האופנה האקדמית של עוינות לכליאה חדרה למערכת המשפח שלנו, עם התוצאה שכל שבוע אנו נחשפים למקרה אחר של אי צדק משווע.

    האופנה האקדמית הזו מקורה בארה"ב, אבל שם יש לה השפעה מוגבלת בדיוק בגלל ה'פוליטיזציה' של מערכת המשפט שם (כלומר, זה שמערכת המשפט האמריקאית אחראית לציבור וחלקים נכבדים ממנה נבחרים ישירות). בישראל אין הגבלה כזו ואין דרך לשנות את בחירת מערכת המשפט מלבד שינויים דרסטיים.

    אהבתי

  2. א. מסתבר שאינך בקיא. אלה דרישות קואליציוניות. ב. אני מתנגד בתוקף לביטול סעיף הנכד ובכוונתי לכתוב על כך מאמר בימים הקרובים. ג. תפיסת "עליונות המשפט" של בגין הייתה פי אלף יותר אקטיביסטית מזו של אהרון ברק. חבל שאתה מתבטא במה שאינך מכיר. מכל מקום, הוא העמיד את יכולתו של בית המשפט העליון לבטל חוקים של הכנסת כלוז תפיסתו עליונות המשפט שלו. ד. אתה מדקלם את הקשקוש על שופטי בג"ץ שבוחרים את עצמם. אין לכך שחר. מאז שהתקבל תיקון סער, המחייב רוב של 2/3 בוועדה כדי לבחור שופט בבית המשפט העליון, הסיסמה הזאת היא שקר וכזב. ה. בוויכוח על אקטיביזם שיפוטי – מאז שנות ה-90 כתבתי נגד אקטיביזם שיפוטי. אקטיביזם שיפוטי אינו היכולת לבטל חוקים, אלא השימוש המופרז בכוחו של בג"ץ לדיון על חוקים (אגב מעט מאוד חוקים בוטלו אבל אני מדבר על עצם הדיון בחוקים). מרגע שהביקורת על בג"ץ זלגה לתחום הפלילי, מתוך כוונה להלבין פשעים של פוליטיקאים מושחתים ועבריינים – מדובר בניסיון להשליט את השחיתות כהליך הנורמטיבי במדינת ישראל. בכך פטריוטים אמתיים חייבים להילחם.

    אהבתי

    • אולי איני בקיא ואני אכן הרבה מחמיץ דברים. אבל אין סיכוי שדרישה לביטול גיוס החובה לא תגיע לעמוד הראשי של כל העיתונים והאתרים בתוך רבע שעה מעצם המחשבה על רעיון אולי לחשוב על דרישה כזו. זה שינוי טוטאלי במודל של הצבא שמשפיע על כולם. ביטול תוספת השבת פירושו מאבק מיידי בכל הועדים במשק. גם ממשלה של 120 ח"כים תתקשה לבצע את זה.

      עברתי על אתרי החדשות הגדולים שוב ואין שום סימן, והם בכלל לא חוסכים בביקורת על הקואליציה המסתמנת. אפילו דרישה בקשר לזמן הפעילות של המכון המשפטי באבו כביר זכתה לביקורת.

      יש דברים שמאוד לא אמינים אפילו בתור פנטזיות. אני מציע שתבדוק את המקורות שלך שוב, אני בטוח שנפלת בפח של מישהו.

      אהבתי

    • זה ממש לא קוהרנטי להתייחס לתיקון סער כתיקון.

      אם אנו מקבלים שהיתה בעיה לפני ה'תיקון', אז אנו מקבלים שהשופטים הצביעו כבלוק, ושהבלוק הזה כלל את הלשכה שתלויה בהם. ואם אנו מקבלים שיש בלוק, אז מתמטית התיקון נותן להם זכות וטו (ועוד בלי הלשכה) על כל מינוי בנוסף לרוב הכמעט-אוטומטי שהיה קודם. מהצד השני, הפולטיקאים לא קיבלו וטו, בגלל שהנוהג היה לחלק את קולות הכנסת 2-1 וברור שהאופוזיציה לא תחבור עם הממשלה (כן, הקואליציות מצאו דרכים עקומות לעקוף את זה, אבל זה לא פתרון. מה גם שבג"ץ מעולם לא פסל התערבות בהרכב הועדה בעתירות שהוגשו בנושא). כלומר התיקון רק יצר מצב יותר קיצוני ממה שנועד לתקן.

      רוב פסע מאוטומטי + זכות וטו + שליטה חזקה על זהות המועמדים (בגלל שהרוב המיוחס היה רק למינויים לעליון והבעיה שכביכול היתה קודם היתה שרירה בבתי המשפט מתחת) זה ב99.9999% מינוי ע"י עצמם.

      אהבתי

      • שקר וכזב. מהרגע שיש צורך ב-2/3, אין שום אפשרות ליצור בלוק, אלא רק להגיע להסכמות. ואכן, זה מה שקורה מאז שהתקבל התיקון. ואכן, יש שינוי משמעותי בדמות שופטי בית המשפט העליון. וראה זה פלא, גם ה"שמרנים", גם ה"ימנים", הם שופטים והם פועלים על פי חוק ולא על פי הגחמות של הביביסטים והכהניסטים. אז רוצים שיטת ממשל שבה גם בית המשפט יהיה כפוף למנהיג העליון נתניהו. מי אתה רוצה שיהיו שופטים בבית המשפט העליון? טיפוסים כמו שפטל? עוכרי דין מן הזן של בן גביר?

        אהבתי

      • * בשפה העממית, 'בלוק' הוא אנשים שמצביעים ביחד, לא רק גוש עם רוב חוסם. התוצאה של השינוי היתה וטו לבלוק הקיים אבל לא בהכרח לפוליטיקאים. ובגלל שהסמכות לביטול חוקים (ושאר דברים פחות סנסציוניים) גם בידי ערכאות נמוכות יותר – היכן שהוטו אינו קיים – הבעיה נשארה בעינה אפילו תחת הגישה של תיקון סער .

        * מרוב דאגב למינוי בן גביר (חה), אתה מחמיץ את ההרכב הקיים של המערכת שהוא לפחות 50% בסביבות מרצ – ראה את הפסיקה בנושא איחוד משפחות, שהיה חסר מעט מאוד כדי שתהיה אחרת.

        * מה בנה את בן גביר? בן גביר תמיד רץ על המקומות שמערכת המשפט לא הסכימה לשים לב אליהם. הוא היה חסר השפעה עד שארגון להבה נכנס לקטע הטעון של נישואין בין יהודיות לערבים – איפה שהיתה אפס אכיפה בכל מקרה של סכסוך. בסופו של דבר, תהיה רפורמה כזו או אחרת כי המצב הקיים בלתי נסבל. השאלה היחידה היא אם המצב עוד יחמיר והעם מרוב ייאוש יחזק את בן גביר ואז נקבל "רפורמה" שלו או שתהיה רפורמה שפוה קודם. יכול להיות שלא תהיה ברירה ויהיה צורך לכפות את הרפורמה – דווקא כדי לעצור את בן גביר.

        אהבתי

    • מצאתי בדיוק מאיפה הגיעה הרשימה הזו. חברת הכנסת מלינובסקי (מישראל ביתנו) אספה את כל ההסתייגויות והצעות החוק הקנטרניות שהחרדים הגישו בכנסת ה25, ושלחה אותן בתור "הצעות אפשריות של החרדים בדיוני הקואליציה". זה עבר דרך דפנה ליאל ש(כמו עיתונאית) ציינה את המקור המפוקפק והסיפה הסתייגות. משם זה עבר כמו טלפון שבור הלאה והמקור והסתייגות נעלמו להם.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s