שיר העמק / אריק איינשטיין

פינתי השבועית ברדיוטק, 7.11.22

בשנה שעברה מלאו מאה שנים לייסוד נהלל, המושב הראשון. בשל הקורונה, בוטל האירוע המרכזי. בח' באלול השנה, במלאת 101 שנים לייסוד המושב, נערך האירוע המרכזי, חגיגת 100 ו-101 שנה לנהלל. כיוון שאשתי, יעל, היא בת נהלל, וכבר כשלושים שנה אני חש קשר עמוק למושב, השתתפנו בחגיגה היפה והמרגשת.

היום, י"ג בחשוון, מלאו מאה שנה לעליה לקרקע של קיבוץ בית אלפא, הקיבוץ הראשון של תנועת "השומר הצעיר". התאריך הלועזי היה 4 בנובמבר. בית אלפא הרחיב מזרחה את הגבול המזרחי של עמק יזרעאל ושל ההתיישבות היהודית. הוא היה לאורך שנים יישוב ספר מבודד במלוא מובן המילה. ב-1929, במאורעות תרפ"ט, הוא הותקף, אך בסיוע חיל הסְפָר ההתקפה נהדפה.

אירוע דרמטי מרכזי בתולדות הקיבוץ ארע ב-1940, וזעזע את התנועה הקיבוצית כולה. הוא זכה לכינוי "הטרנספר". הקיבוץ התפלג על רקע פוליטי, בין תומכי השומר הצעיר לתומכי מפא"י. תומכי מפא"י נאלצו לעזוב את ביתם, את יישובם, להיעקר ממפעל חייהם, ולנדוד יחד עם ילדיהם לקיבוץ רמת יוחנן. במקביל, תומכי השומר הצעיר ברמת יוחנן עברו לבית אלפא. במלאת 100 שנה לבית אלפא, הוציא בן הקיבוץ עומר עינב ספר על הטרנספר – "נישאר פה לעולם". לספר נערכו אירועי השקה בבית אלפא וברמת יוחנן. שמעתי הרצאה של המחבר על הספר בכנס השנתי של פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה, שאני חבר בו.

בית אלפא בקצה המזרחי של העמק ונהלל בקצה המערבי, הונצחו בשירו המופלא של אלתרמן "שיר העמק". "מבית אלפא עד נהלל" מסומן האזור המתואר בשיר. נשמיע אותו היום, לכבוד חג המאה של בית אלפא.

"שיר העמק" נכתב לסרטה המיתולוגי של מרגוט קלאוזנר, מפיקת הקולנוע האגדית, "לחיים חדשים". שמו המקורי של הסרט היה "הארץ המובטחת (לחיים חדשים)", אך נתקבע בזיכרון הקולקטיבי כ"לחיים חדשים". הסרט שהופק ב-1934 היה סרט הסברה ציוני, שנועד להציג ברחבי העולם היהודי את הישגי הציונות בארץ ישראל, מתוך מטרה לגייס כספים למפעל הציוני.

המלחין דניאל סמבורסקי הלחין את פס הקול של הסרט, שכלל גם ארבעה שירים, שהוא כתב להם מילים. אך המילים היו בנאליות ולא ברמה גבוהה, וסמבורסקי עצמו הבין זאת. הוא פנה למשורר הצעיר אלתרמן, בן ה-24, ארבע שנים לפני שפרסם את ספר שיריו הראשון, אך הוא כבר פרסם שירים בעיתונים וכתבי עת והחל לקבל הכרה בכישרונו הגדול. הוא העביר את ארבעת הלחנים לאלתרמן, כדי שיכתוב להם מילים. אלתרמן חיבר למנגינות את השירים "שיר העמק", "שיר בוקר" שמתחיל במילים "בהרים כבר השמש מלהטת", "שיר הכביש" ו"תל-אביב". שלושת השירים הראשונים נכנסו לסרט. השיר "תל אביב" לא נכנס, אך המנגינה שלו ליוותה את כתוביות הקרדיטים בסוף הסרט.

חלק מן השיר בסרט הוקלט וצולם בקיבוץ גבעת ברנר. בסרט רואים את המלחין, דניאל סמבורסקי, יושב ליד פסנתר בחדר האוכל של הקיבוץ ומלמד את החלוצים את השיר. לאחר מכן רואים חלוצים בשגרת יומם, בשדה, בסדנה ובגילוח הבוקר מול המראה, שרים את השיר. ראיתי את הקליפ הזה לראשונה באחד הפרקים המעולים בסדרת הטלוויזיה המצוינת "עמוד האש", בערוץ היחיד, לפני למעלה מארבעים שנה, שהציגה את תולדות הציונות. כנער חובב היסטוריה בכלל והיסטוריה ציונית בפרט, הייתי גרופי של הסדרה. הקליפ המקורי של השיר מתוך הסרט, מופיע ביוטיוב, ואני ממליץ בחום לצפות בו.

השיר מחולק לשלושה בתים. בסרט הופיעו רק השניים הראשונים. הבית הראשון פסטורלי. הוא מציג את המנוחה שבאה ליגע והמרגוע – לעמל. הוא מתאר את נוף העמק הלילי, עם הלבנה מעל והטל מלמטה.

הפזמון החוזר מתכתב עם פסוק מישעיהו: "שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל". אלתרמן שואל, בהשראת הפסוק: "מה, מה לילה מליל"? "דממה ביזרעאל" הוא מבהיר. והוא פונה אל העמק: "נומה עמק, ארץ תפארת" ומרגיע אותו: "אנו לך משמרת". המשמרת חוזרת ל"מה מליל" של ישעיהו. הפזמון משנה את אווירת הבית. מול הפסטורליה של הבית, הוא מרמז על סכנה האורבת להתיישבות ולמתיישבים בעמק, ועל הצורך בשמירה.

בבית השני חוזר אלתרמן לפסטורליה ומתאר את יפי המעשה החקלאי של ההתיישבות בעמק. את ים הדגן המתנועע, את שיר העדר המצלצל. "זוהי ארצי ושדותיה", הוא מציין בגאווה, "זהו עמק יזרעאל". והוא מברך אותו: "תבורך ארצי ותתהלל, מבית אלפא עד נהלל". יש לציין שאחותו של אלתרמן, לאה, הייתה מחלוצי קיבוץ ניר דוד – תל עמל, השכן לבית אלפא. אלתרמן היה קרוב מאוד לאחותו והעריץ את מפעלה החלוצי. הוא היה קשור מאוד לקיבוצה ואף כתב את המנונו. כך שהקשר שלו לעמק לא היה רעיוני, אלא הוא הכיר את העמק ואהב אותו.

הבית השלישי, שנשמט מן הסרט, הוא מִפְנֶה באווירת השיר. כנרמז בפזמון, הוא מתאר באופן מוחשי את הסכנה למתיישבי העמק.

הוא מתחיל ב"בום": "אופל בהר הגלבוע". אחרי הלילה החיוור תחת אור הלבנה-מֵעל בבית הראשון, כאן הוא פותח בחושך. האופל הוא האפלה, החושך. אך המילה אופל נושאת בחובה אסוציאציה הרת אסון – את איוב.  "הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ-אֹפֶל" מקלל איוב את הלילה המר והנמהר שבו נמחקה משפחתו. "כִּי טוֹב קִוִּיתִי, וַיָּבֹא רָע; וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר, וַיָּבֹא אֹפֶל" אומר איוב במקום אחר. איוב מקביל בתקבולת הזאת את האופל לרע.

כאשר אלתרמן פותח את הבית במילים "אופל בהר הגלבוע", זה כבר סימן מבשר רע. ואכן, קול זעקה עף גבוה משדות עמק יזרעאל. "מי ירה?" הוא שואל. "ומי זה שם נפל?". השאלה נשארת פתוחה. אך באווירת הימים ברור שהיורה הוא ערבי ומי שנפל הוא מתיישב יהודי בעמק. לימים ריחפו גרסאות שונות על זהות ההרוג, אך הן לא היו נכונות, כיוון שהנופלים הללו נהרגו במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט ואילו השיר נכתב שנתיים לפני פרוץ המאורעות והסרט עלה כעבור שנה לאקרנים שנה לפני המאורעות.

השיר זכה לגרסאות רבות. נשמיע את האהובה עליי, גרסתו של אריק איינשטיין. משום מה, אריק החליף את סדר הבתים, בין הבית השני והשלישי. השיר, בעיבודו המקסים של אבנר קנר, הופיע בתקליטו של אריק איינשטיין "ארץ ישראל הישנה והטובה" חלק ב', שיצא ב-1976.

מזל טוב לקיבוץ בית אלפא!

בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ

וּמַרְגּוֹעַ לֶעָמֵל.

לַיְלָה חִוֵּר מִשְׂתָּרֵעַ

עַל שְׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

טַל מִלְּמַטָּה וּלְבָנָה מֵעַל,

מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?

דְּמָמָה בְּיִזְרְעֶאל.

נוּמָה עֵמֶק, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת,

אָנוּ לְךָ מִשְׁמֶרֶת.

יָם הַדָּגָן מִתְנוֹעֵעַ,

שִׁיר הָעֵדֶר מְצַלְצֵל,

זוֹהִי אַרְצִי וּשְׂדוֹתֶיהָ,

זֶהוּ עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

תְּבֹרַךְ אַרְצִי וְתִתְהַלַּל

מִבֵּית אַלְפָא עַד נַהֲלָל.

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

אֹפֶל בְּהַר הַגִּלְבּוֹעַ,

סוּס דּוֹהֵר מִצֵּל אֶל צֵל.

קוֹל זְעָקָה עָף גָּבוֹהַּ,

מִשְּׂדוֹת עֵמֶק יִזְרְעֶאל.

מִי יָרָה וּמִי זֶה שָׁם נָפַל

בֵּין בֵּית אַלְפָא וְנַהֲלָל?

מַה, מַה לַּיְלָה מִלֵּיל?…

2 מחשבות על “שיר העמק / אריק איינשטיין

  1. ההתיישבות הקיבוצית לפני קום המדינה ואחרי מלחמת ששת הימים איפשרו את הקמת המדינה ואת הצבת גבולותיה מדרום הנגב ועד צפון רמת הגולן.

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s