סוף קיץ / עפרה חזה

פינתי השבועית ברדיוטק, 12.9.22

הקיץ קרב לסופו. עדין יש ימים חמים, אפילו חמים מאוד, וכבר אמרו חכמינו ששלהי דקייטא קשיא מקייטא, כלומר שלהי הקיץ קשים מהקיץ. אגב, הם בהחלט הגזימו. אבל יש גם בסוף הקיץ גלי חום.

מצד שני, החצבים המבשרים את הסתיו כבר פורחים, הילדים כבר סיימו את חופשת הקיץ וחזרו ללימודים, הבקרים והערבים קרירים, בוודאי כאן בצפון הגולן, בשבוע שעבר היו טפטופים באזורים שונים בארץ, וגם מחר ומחרתיים צפויים טפטופים קלים בעיקר במישור החוף. רוב פירות הקיץ כבר נקטפו, חלקם כבר לגמרי מאחורינו. קטיף פירות הסתיו החל. ואו-טו-טו קרבים חגי תשרי, המזוהים עם הסתיו. והיום – אכלתי את הקרמבו הראשון השנה.

אני פריק של מזג האוויר, בעיקר של חורף ומשקעים, והשנה, שבה אני עובד בחקלאות, העניין שלי במזג האוויר גובר ועם המעקב אחרי השינויים העוברים על העצים, מזג האוויר מרתק אותי שבעתיים. ולכן, בסוף הקיץ הזה, אקדיש לעונה זו את הפינה ונשמיע את עופרה חזה באחד משיריה היפים – "סוף קיץ", שאת מילותיו כתבה חיה ורד והלחין יאיר רוזנבלום.

המשוררת חיה ורד נולדה בפולין ב-1912, עלתה לארץ ב-1924. ב-1941 עברה לקיבוץ גברעם, שבו עבדה כמורה ומחנכת, ולאחר מכן כעיתונאית ועורכת בעיתונות של התנועה הקיבוצית. ב-1958 עברה להתגורר ביישוב חופית שבעמק חפר, ושם עבדה כמורה ומחנכת במוסד הנוער "נעורים". לאורך כל השנים פעלה, במקביל לעבודתה, כמשוררת וסופרת, לילדים ולמבוגרים. היא נפטרה ב-1997. לא רבים משיריה הולחנו. אני מצאתי איזכור אחד ב"זמרשת" לשיר שנקרא "האשכול", ומלבדו – רק את השיר הזה, שזכה להצלחה.

השיר "סוף קיץ" יפה מאוד ואהוב עליי מאוד. ניכר על המשוררת, שהיא חיה רוב חייה בהתיישבות הכפרית, מכירה את הטבע ומיטיבה להתבונן בו ולתארו בְּשירהּ. הנה, מספר תיאורים של העובר על החקלאות ועל הטבע בעונה זו של סוף הקיץ: בגנות כבר מונָה אדמה את וְלדיה, בגרנות הֶחציר על עצמו נערם, בשׂדרות משליכה צפצָפה את בגדיה, בַּגדרות מעלות הכבשים את צַמרן, בכרמים מקפלות הגפנים את עליהן, בתלמים משחימה אדמה קו לקו, בגבהים הלילות כבר עוטים מעיליהם, בִּנְכאים חלילו של הרוח נתקף. והיא מספרת על ברבורי הענן שטסים בשרשרת, על הדרדר שכמש ועל עמוד המטר שמעבר לאופק ניצב. על להבו הצחור של החצב שנשלף מהקרקע. את הימים המתקצרים.

ולצד תיאורי הטבע, היא מתארת את ההשפעה על נפש האדם. היא מתארת עגמומיות מסוימת לנוכח הסתיו הקרב. העולם מתלבלב, אך מסכית עוד הלב לתוגה שבעין נקשרת. כשהימים מתקצרים, בנפש הומים כיסופים ותוגות. הבית האחרון מוקדש לאיכר, הצופה בבוקר הקר איך הקיץ מַפנה את העורף, וכברת אדמה, שדמו בדמה, מחכה לזרעים ומטר.

בראש השנה תשמ"ג, לפני ארבעים שנה בדיוק, שודר ברשת ג' מצעד הפזמונים השנתי לשנת תשמ"ב. עפרה חזה זכתה בתואר זמרת השנה. לכבוד הזכיה, שודר במצעד שירה החדש של עפרה חזה "סוף קיץ", שאותו הלחין במיוחד יאיר רוזנבלום ועיבד אלדד שרים. השיר היה ללהיט גדול, וגם בשנה הבאה, תשמ"ג, זכתה עפרה חזה בתואר זמרת השנה. "סוף קיץ" היה מלהיטיה הגדולים באותה שנה, שצעד שבועות רבים במצעדי הפזמונים ואף בראשם ובאותו פסטיבל שנתי הגיע למקום השביעי. השיר מופיע בתקליטה של עפרה חזה "חי".

מילותיה היפות של חיה ורד, לחנו היפה של יאיר רוזנבלום וקולה הענוג ושירתה המדויקת של עפרה חזה, מטיבים לבטא את העונה המיוחדת הזו.

כבר הקיץ חלף,

כבר טסים מעליו

ברבורי הענן בשרשרת.

כבר כמש הדרדר,

ועמוד המטר

מעבר לאופק ניצב.

העולם מתלבלב,

אך מסכית עוד הלב

לתוגה שבעין נקשרת,

כשהקיץ חלף

ומקרקע נשלף

להבו הצחור של חצב.

בגנות כבר מונה אדמה את ולדיה,

בגרנות החציר על עצמו נערם,

בשדרות משליכה צפצפה את בגדיה,

בגדרות מעלות הכבשים את צמרן,

בכרמים מקפלות הגפנים את עליהן,

בתלמים משחימה אדמה קו לקו,

בגבהים הלילות כבר עוטים מעיליהם,

בנכאים חלילו של הרוח נתקף.

כי הקיץ חלף,

כי רוחף מעליו

מפרשו הסמוי של החורף.

מתקצרים הימים,

ובנפש הומים

כיסופים ותוגות כמיתר…

וצופה לו איכר,

איך בבוקר הקר

הקיץ מפנה את העורף.

וכברת אדמה

שדמו בדמה,

מחכה לזרעים ומטר.

בגנות כבר מונה אדמה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s