פינתי השבועית ברדיו: יש פרחים

יש פרחים / דורית ראובני

פינתי השבועית ברדיוטק, 31.1.22

ביום שישי האחרון מלאו 90 שנה להולדתו של חתן פרס אקו"ם ופרס משרד החינוך על מפעל חיים, המלחין והמעבד מוני אמריליו.

סלומון אמריליו נולד ביוגוסלביה. בגיל 6 החל ללמוד כינור. אחרי השואה המשפחה היגרה לצ'ילה. מוני הצטרף לשומר הצעיר, ניגן בכינור ואקורדיון, למד קומפוזיציה, החל לכתוב יצירות קלאסיות והופיע ברסיטלים וכמלווה של להקות מחול לצורך גיוס תרומות למפעלים ציוניים.

ב-1952, בגיל עשרים, עלה עם גרעין של השומר הצעיר והתיישב בקיבוץ מרחביה. לאחר שירותו בנח"ל חזר לקיבוץ, ונשלח ללימודי מוסיקה וקומפוזיציה בסמינר הקיבוצים ובאקדמיה למוסיקה בת"א. ב-1960 עזב עם אשתו וילדיו את הקיבוץ. במשך עשרים שנה הוא לימד מוסיקה בקיבוץ עין כרמל, הדריך מקהלות ולהקות צבאיות ועבד כמעבד מוסיקלי.

בתחילת דרכו כתב מוני בעיקר מוסיקה קלסית ומאז שנות השישים היה לאחד המלחינים החשובים ביותר בזמר העברי. הוא היה המלחין הבולט ביותר  בפסטיבלי הזמר והפזמון, כתב שירים רבים ללהקות הצבאיות, הלחין שירי משוררים, טקסטים ממקורות ישראל ושירי ילדים. הוא עבד עם טובי המשוררים והפזמונאים ועם טובי הזמרים, לאורך עשרות שנים.

בין הבולטים בשירים שהלחין: "ומתוק האור בעיניים", "רבי עקיבא", "רקפת", "עץ האלון", "ליבבתיני", "השיר על ארץ סיני", "בארץ אהבתי השקד פורח", "ההר הירוק תמיד", "כשאומרים לי שמש", "פרח משוגע", "ציפור בגשם", "שלוש אהבותיי", "בצל כפות תמר", "לכל אחד ירושלים", "חמדה", "ערב קיץ עם יונים", "נגן לי ירדן", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר" ועוד רבים וטובים.

אחת הזמרות ששרו רבים משיריו של מוני אמריליו הייתה דורית ראובני, תחילה כסולנית להקת פיקוד מרכז ושלישיית פיקוד מרכז ובהמשך כזמרת אזרחית. בין שיריו שראובני שרה: "רכבת העמק", "היום היום", "האיש מן הבקעה" והשיר שנאזין לו היום – "יש פרחים".

"יש פרחים", שאותו כתב נתן יונתן, הוא אחד השירים המושמעים ביותר בטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ובשידורי הרדיו ביום זה. גם בטקסי יום הזיכרון באורטל שרנו אותו לא פעם, ולא בכדי כשאני מאזין לו אני שר באופן טבעי את קול ב' של מנגינתו. נתן יונתן הוא אב שכול, ששכל את בנו, ליאור, במלחמת יום הכיפורים. את השיר הזה הוא כתב שנתיים לפני המלחמה, מעט לאחר מלחמת ההתשה, ב-1971.

מוני אמריליו כתב קודם את הלחן, והזמין את נתן יונתן לביתו, השמיע לו את המנגינה וביקש ממנו לכתוב מילים. בו ביום כתב נתן יונתן את המילים.

הביצוע הראשון של השיר היה של צוות הווי צנחנים, עם הסולנית נגה אשד. עוד באותה שנה, הקליטה את השיר גם שלישיית פיקוד מרכז, עם הסולנית דורית ראובני. שני ההרכבים העלו מופע משותף – "אחריי לצנחנים". במופע הזה שלישיית פיקוד מרכז שרה את השיר, וזה הביצוע המוכר ביותר. ביצועים נוספים של השיר הם של להקת פיקוד דרום, צוות הווי נח"ל, "הגבעטרון" ו"האחים והאחיות".

השיר אינו מדבר בפירוש על אובדן חיי אדם או על הצורך לשמור על חיי אדם, אלא על הצורך לשמור על הפרחים. אפשר לראות בו קריאה לשמור על ערכים, על דמות החברה והאדם. אולם יש בו רמזים ברורים לכך שכוונת המשורר לחיים הצעירים של הלוחמים. הרמז הבולט ביותר הוא הבית המדבר על ה"אודם שצעק למרחקים – שדה דמים היה שם קודם ועכשיו הוא שדה פרגים".

השיר כתוב בגוף שני וממוען ל"נערי". המשורר מפנה אותו לראות את הפרחים והשדות. בשיר ארבעה בתים, שכל אחד הוא פניה אל הנער שנפתחת בשאלה "הראית?" ובהפנייתו ליפי הטבע, השדות והפרחים. הפזמון הוא בקשה ממנו לא לקטוף את הפרחים. יש פרחים שבני חלוף ויש פרחים שיישארו לנצח עם המנגינה. בבית הראשון הוא הצביע על שדה זהב שדעך באופל והדליק נרות חצב. בבית השני על האודם של שדה הדמים שהיה לשדה פרגים. בבית השלישי שדה הקוצים השחור שהיה עזוב בקיץ ועכשיו הוא שדה חריש. ובבית הרביעי, היפה ביותר בעיניי, על לובן שדה הבוכים, ש"דמעותיו היו לאבן, אבניו היו פרחים".

בשיר, הקורא לשמור על יפי העולם ויפי החיים, מתואר היופי הזה באמצעות הצבעים: זהב, אדום, שחור ולבן. כל בית מציג שני ניגודים – הזהב והאופל, הדם והפרגים, העזובה והחריש, הדמעות והפרחים.

נאחל למוני אמריליו בן ה-90 עוד שנות יצירה עשירות.

הראית איזה יופי

שרעד ברוח סתיו,

שדה זהב דעך באופל

והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם

שצעק למרחקים,

שדה דמים היה שם קודם

ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,

יש פרחים שבני חלוף

יש פרחים שעד אינסוף

נשארים במנגינה.

אל תקטוף נערי,

יש פרחים שבני חלוף

יש פרחים שעד אינסוף

עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?

שדה קוצים הוא, נערי,

שהיה עזוב בקיץ

ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?

נערי, זה שדה בוכים,

דמעותיו הפכו לאבן

אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי…