בקיבוץ אפיקים הלך השבוע לעולמו עמיקם אֹסם, חבר הקיבוץ, מחנך, משורר, סופר, כותב מקאמות ומספר סיפורים מחונן, מעמודי התווך של קיבוצו לאורך עשרות שנים ומאנשי הרוח הבולטים של התנועה הקיבוצית. בין שלל תפקידיו היה מזכיר הקיבוץ, שליח תנועת הצופים בבוסטון, שליח לימוד עברית בחבר המדינות, מרכז מחלקת התכנון האסטרטגי בתק"ם ונשא בתפקידים בתחום החינוך והתרבות בעמק הירדן ובתנועה הקיבוצית.
שירו "לבוא הביתה" מיטיב להגדיר את מהות הבית הקיבוצי ומהות האחריות של חבר הקיבוץ לביתו הקיבוצי, לקהילתו. שיר שאני מזדהה עמו מאוד.
לָבֹא הַבַּיְתָּה זֶה לָשוּב;
לְשָעָה, לְשָנָה, לְתָמִיד,
אֲבָל תָּמִיד
לָשוּב!
…אֶל הַחֹם, אֶל הָרֹך,
אֶל הָאַחֲרָיוּת…
לִהְיוֹת בַּבַּיִת זֶה לָדַעַת
לִטֹּל חֵלֶק
בַּיּוֹמיוֹם הַפָּשוּט
שֶל
קוּם! צֵא! וָעֲשֵה,
כֶּאֶחָד מִן הַרַבִּים
וְעִמָּם.
בן 85 היה עמיקם במותו.
יהי זכרו ברוך!
* מידף – עלון קיבוץ אורטל