דרשה לחנוכה ולפרשת "מקץ" תשפ"ב

קבלת שבת באורטל 3.12.21

השתתפתי השבוע באירוע של הדלקת נרות חנוכה ברמת טראמפ, בהשתתפות חלוצי היישוב והנהלת האגודה, שאני חבר בה. האירוע כלל הפעלת היכרות, שבה עברו תושבים וילדים עם שורה של סקרים בשאלות כמו: קפה או תה? מקלחת בבוקר או בערב? כלב או חתול? עם מטריה או בלי מטריה וכד'. והיו גם שתי שאלות הנוגעות לחנוכה. סופגניות או לביבות? "הנרות הללו" או "אנו נושאים לפידים"? אני הייתי במיעוט שמעדיף את "אנו נושאים לפידים".

מי שעיצבו את השאלון, לא ידעו עד כמה הדוקה הזיקה בין "הנרות הללו" ל"אנו נושאים לפידים". השיר "אנו נושאים לפידים" הוא רק הבית השני בשיר בן שני בתים שנקרא "הנס של הלב האמיץ". הבית הוא פרפרזה על "הנרות הללו". הוא נפתח ב"הנרות הללו שאנו מדליקים, על הניסים והנפלאות בימים ההם ובזמן הזה". והמשכו – "ניסים ונפלאות / שנעשו בידי אנוש – / הנס של הלב האמיץ, / הפלא של רוח האדם, / זו אשר גברה על צבאות ממלכות גדולות, / הֶאדירה דלים, חיזקה מועטים / ותיתן להם ניצחון". המשורר אהרון זאב מעלה על נס את רוח האדם ואת אומץ לבו. היכולת להתריס נגד המציאות, כנגד כל הסיכויים, אם זה נגד מציאות השעבוד לאימפריה היוונית בימים ההם, ואם זאת היכולת להתריס נגד המציאות של חיים בגלות, נעדרי מולדת וריבונות, בזמן הזה – היא הנס הראוי לציון. בלילות האפלים של שנות השלושים, כששמי אירופה קדרו עם עליית הנאצים לשלטון והשואה המתקרבת והארץ בערה במאורעות תרצו-תרצט, התריס אהרון זאב כלפי הפאסיביות של המתנה לנס, ועודד נס אחר, נס של לקיחת האחריות על קיומו ועתידו של העם היהודי לידינו, במעשה אמיץ ואקטיבי. בפנייתו לעם היהודי ובפרט לנוער היהודי, הוא קורא לכל מי אשר לב לו הצמא לאור, לקחת דוגמה מן החלוצים הציונים שעלו לארץ והפריחו שממותיה; "יישא את עיניו ולבו אלינו, לאור ויבוא!"

למה שיבוא אלינו? הרי לא קרה לנו שום נס… הרי לא מצאנו פך שמן… במה אנו יכולים להלהיב את הנוער ולשמש לו דוגמה? במעשה האמיץ, של הירידה לעמק והעליה להר; המעשה ההתיישבותי של כיבוש הארץ וגאולת שממותיה.

על פי המדרש, האל גנז את אור בראשית שברא ביום הראשון, שלושה ימים טרם בריאת המאורות הגדולים – האור שניתן לראות בו מקצה העולם ועד קצהו, בשל חטאי דור המבול ודור הפלגה. האל גְנזוֹ לצדיקים לעתיד לבוא, כלומר בבוא הגאולה. איך תבוא הגאולה? הגאולה לא תבוא בהמתנה לנס, קובע המשורר, אלא אנחנו החלוצים, במעשנו הציוני, מביאים במו ידינו את הגאולה. "לעמק הלכנו, ההרה עלינו, מעינות האורות הגנוזים גלינו". האור הגנוז לא יתגלה מעצמו. הוא גנוז במעיינות, שרק אם אנו נגול מעליהם את האבן, כפי שיעקב גלל את האבן מעל פי הבאר, נגלה אותו, כלומר נביא את הגאולה. הגאולה תבוא בזכות המאמץ והקרבן של החלוצים – "בסלע חצבנו עד דם". העבודה מתישה, שוחקת, מעייפת ומשעממת, בחום הלוהט של הקיץ ובקור המקפיא של החורף, בתנאים של דלות ורעב. מה שנותן לחלוצים את הכוח לעמוד בסבל, הוא האמונה היוקדת שלהם בכך שהם עושים מעשה גדול, גואלים את עם ישראל. "בסלע חצבנו עד דם – ויהי אור!" עבודתנו הקשה, כותב המשורר, החציבה בסלע, תביא אותנו למעיינות האורות הגנוזים, שבהם ישוב ויתגלה לנו אור בראשית. "ויהי אור!" גאולת עם ישראל לאחר 2,000 שנות גלות, כמוה כבריאת העולם מחדש. את המעשה הזה, עלינו, בני האדם, היהודים, לעשות באופן עצמאי. יאמין כל אחד בדרכו, במקומה ותפקידה של ההשגחה העליונה בתהליך; אין האמונה הזאת פותרת אותנו מן המעשה.

פרשת השבוע היא פרשת "מקץ". היא נפתחת בחלומות פרעה. יוסף שמפרש אותם ומציע הצעות מעשיות כיצד להתמודד עם משבר הבצורת והרעב שפענח בהם, עולה לגדולה והופך למשנה למלך, לאיש החזק לא רק במצרים אלא בעולם כולו. יוסף, שבחלומות שלו על גדולה ועל השתחוויות של בני משפחתו אליו, דרדר את עצמו למעמד של אסיר במצרים. יוסף שפותר חלומות של אחרים ומציע רעיונות למען הכלל, למען האנושות, עולה לגדולה. זה המסר שאני לוקח מסיפורי יוסף. בעקבות יוסף יורדים בני ישראל מצרימה, ולימים יקום פרעה אשר לא ידע את יוסף, וישעבד את בני ישראל. ללמדך, שעליה לגדולה של יהודי בגלות – היא במידה רבה מקסם שווא.

המודל שלנו אינו יוסף שעלה לשלטון במצרים אלא החשמונאים, שקראו למי אשר לב לו הצמא לאור לשאת את עיניו ולבו אליהם, אל האור; קראו תיגר על השלטון הזר, שחררו את ארץ ישראל והשיבו אליה את הריבונות היהודית. אולם הריבונות של ימי החשמונאים לא האריכה ימים. פוליטיקה כוחנית ומכוערת, תאוות שלטון חסרת גבולות ופלגנות ממאירה, הביאו לאובדנה. האתגר שלנו, בבית השלישי, הוא ללמוד משגיאות קודמינו ולהמשיך לשאת את עינינו ולבנו אל האור, כי כפי שכתב הרצל, האידיאל הציוני הוא אינסופי, ולעולם תפקידנו יהיה להמשיך ולהביא את הגאולה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s