ללא בשורה

השתתפתי בוועידת התק"ץ כציר מטעם אורטל. כקיבוץ המונה מעל 100 חברים אנו זכאים לשני צירים, והעובדה שלא היה ציר שני, מעידה על רמת העניין של החברים באורטל בנעשה בתנועה הקיבוצית. המצב בקיבוצים אחרים אינו טוב יותר. יש קיבוצים שלא שלחו אף ציר אחד. האמת היא שגם התנועה לא עשתה כמעט דבר כדי ליצור עניין בקיבוצים ובתקשורת הקיבוצית לקראת הוועידה.

תחושתי הייתה שהוועידה נקבעה כסרח עודף לכנס הנהגות הקיבוצים השמיני, שהחל ב"גליליון" ביום שני אחה"צ, ונמשך שלושה ימים. הוועידה הוצמדה אליו ונמשכה פחות משש שעות. כנס ההנהגות הוא אירוע יוקרתי ונוצץ. הוא חשוב כי הוא מחבר את התנועה להנהגות הקיבוצים. למעשה, הוא הוועידה האמתית של התנועה. אבל הוא דומה יותר ל"וועידת ידיעות אחרונות". הוא יוקרתי, מעניין, נואמים בו אח"מים, אבל אין לו שום סמכות לקבל החלטות. הוועידה, לעומת זאת, היא המוסד הדמוקרטי העליון של התנועה. התקנון מחייב כינוס ועידה בכל ארבע שנים, והתרשמתי שהיא נועדה במידה רבה לסמן V.

היה לי חשוב להשתתף בוועידה, מתוך רצון להשפיע, בתקווה שתהיה זו ועידה שתצא ממנה בשורה לקיבוצים ולחברה הישראלית. הבשורה שקיוויתי לה, היא החלטה שהתנועה חוזרת להקים קיבוצים חדשים.

מאז שנות השמונים המוקדמות, התנועה הקיבוצית לא הקימה ולו קיבוץ אחד. מה טעם קיומה של תנועת התיישבות, אם אינה מיישבת? זהו ביטוי לניוון. אפשר להבין את אי הקמת קיבוצים חדשים בשנות המשבר הקשות, אולם היום, כשהנהגת התנועה מתהדרת במצב כלכלי, חברתי ודמוגרפי הטוב ביותר בתולדות התנועה, מתבקש שתקים קיבוצים חדשים.

לא אחת העליתי בפני ניר מאיר את הנושא והוא השיב שהקמת יישובים חדשים אינה משימה לאומית היום ולכן התנועה לא תעסוק בכך. אך היום, כאשר ממשלת ישראל מובילה מהלך של חידוש ההתיישבות החדשה בנגב ובגולן, הטענה הזו אינה רלוונטית עוד. ואכן, שמחתי מאוד על החלטת מזכירות התנועה להצטרף למהלך בהקמת קיבוצים חדשים.

בהצעות ההחלטה לוועידה לא הופיע נושא ההתיישבות החדשה. מטרתי בוועידה הייתה להביא לקבלת החלטה כזאת. קיוויתי שתהיה זו ועידת מפנה, שבה תחזור התנועה, לאחר שלושה עשורים וחצי, לייעודה.

בדברי הפתיחה של ניר מאיר, הוא לא הזכיר במילה את הנושא של הקמת קיבוצים חדשים, לאכזבתי. הצעות ההחלטה נדונו בחוגי דיון. בחוג שבו השתתפתי הצעתי הצעה בדבר הקמת קיבוצים חדשים והחוג אימץ את הצעתי. ללא כל תיאום מראש, לפחות עוד שלושה חוגים קיבלו הצעה דומה.

כאשר מוקי צור הציג בפני מליאת הוועידה את הצעות ההחלטה הסופיות, היו בהן חדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הטובות הן שנושא הקמת קיבוצים חדשים נכנס אליהן. החדשות הרעות הן, שהנוסח היה שהתנועה "תבחן הקמת קיבוצים חדשים". נו, תבחן. אין התחייבות. אפילו לא "תשאף". תבחן. החלטה פארווע.

הצבעתי בעד. מה יכולתי לעשות? להצביע נגד? הרי בסך הכל הסכמתי עם כל מה שכתוב בסעיף ואפילו הצלחתי להכניס לתוכו את נושא ההתיישבות הצעירה.

האמת היא שהצבעתי בעד כל הסעיפים. וכך נהגו כולם. כל סעיף התקבל כמעט פה אחד, עם מתנגד או שניים ונמנע או שניים. זאת, כיוון שהכל היה פארווע. שום אמירה משמעותית, שעלולה לעורר מחלוקת. אמירות כלליות, שאין סיבה להתנגד להן, אך אין בהן בשורה.

אציג דוגמה שהפריעה לי. בהצעה המקורית שעלתה לוועידה הופיע המשפט: "התנועה הקיבוצית רואה בקיבוציה נדבך מרכזי וחיוני בפיתוח ובחיזוק קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית החותרת לשלום ולצדק חברתי". בנוסח הסופית, נעלמה המילה "ציונית" מהגדרת המדינה ועברה ל"התנועה הקיבוצית, כתנועה ציונית". כמובן שאני אוהב את הניסוח המגדיר את התנועה הקיבוצית כתנועה ציונית. אך למה הוסרה המילה ציונית מהגדרת המדינה?

אילו מלכתחילה היה נכתב "מדינה יהודית ודמוקרטית" זה היה בסדר גמור, ולא הייתה מפריעה לי היעדרה של ההגדרה "ציונית". מה שהפריע לי, זו העובדה שמשזו הייתה ההגדרה, היא כל כך הפריעה לאנשים והם פעלו באופן אקטיבי להסרתה. למה? מה מפריע להם בכך שהמדינה תוגדר כציונית? הרי הם לא סתם קפצו. כאשר הוצג הנוסח במליאה, שאלתי מדוע הוצאה המילה "מדינה ציונית" וקיבלתי תשובה שהיא מיותרת והוחלט להסתפק בהגדרה המופיעה במגילת העצמאות. אלא שבמגילת העצמאות נכתב "מדינה יהודית" והמילה דמוקרטיה כלל אינה מופיעה בה. כפי שנכון להוסיף "דמוקרטית", למה לא נכון להוסיף "ציונית"? אבל למישהו המילה מדינה ציונית הפריעה מאוד, והוא טרח להעלות את הנושא לחוג הדיון, וחוג הדיון אימץ את עמדתו, וועדת הניסוח קיבלה את הצעת החוג והזיזה את ה"ציונית" להגדרת התנועה. פארווע. העיקר לא להרגיז אף אחד. שניתן יהיה להציג אחדות. ואכן, אחרי ההצבעה הנפרדת על כל סעיף הייתה הצבעה כללית על ההצעה כולה והיא התקבלה פה אחד. התאפקתי לא להיות הילד הרע ולהתנגד או להימנע. אבל האמת היא שהנוסח היה כזה שאפילו אין טעם להתנגד לו.

אני רואה בוועידה החמצה. לא יצאה ממנה בשורה.

* "זמן קיבוץ"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s