המשת"פים של הנגיף

פרדוקס הקורונה

הקורונה היא מגפה עולמית, שתוקפת את העולם כולו, אך המענה לקורונה תלוי בי אישית. כלומר, לא רק בי, אורי הייטנר, באופן אישי, אלא גם בך, הקורא. בך ובכל אדם. ללא הרתמות שלנו, אף מדינה ואף ממשלה ואף ארגון בריאות עולמי או מקומי לא יצליחו להדביר את המגפה. כל אחד מאתנו נושא באחריות אישית לשמור על בריאותו ובריאות משפחתו ולתת את חלקו להגנה על קהילתו, על מדינתו ועל העולם מפני המחלה.

התפקיד של כל אחד מאתנו הוא לשמור בהקפדה על הנחיות עטיית המסכות והריחוק החברתי, ומעל לכל – להתחסן. ברור לכל שהמענה האפקטיבי ביותר, שגם אם אינו תנאי מספיק הוא בוודאי תנאי הכרחי להתגברות על המגפה, הוא התחסנות. מי שאינו מתחסן – עורק מן המערכה, פוגע בעצמו ופוגע בכל סביבתו. מי שאינו מתחסן הוא סייען של הנגיף.

הקורונה הסבה נזק כבד לכלכלה הישראלית ולחברה הישראלית, בשל הסגרים וההגבלות בשלושת הגלים הראשונים. כיוון שעוד לא היו אז חיסונים, הסגרים הללו היו סגרי אין ברירה. היום, כאשר יש חיסונים, אין שום סיבה שבעולם להגיע לסגר ולהגבלות. ואם נגיע לכך, ונחזור שוב לנזק הכלכלי, החברתי, החינוכי והנפשי שכרוך בסגר, תהיה זו אשמתו הישירה של כל מי שלא התחסן ולא חיסן את ילדיו בני ה-12 ומעלה (ובקרוב יהיו חיסונים לבני 5-12). סרבן החיסונים מסכן את עצמו, מסכן את ילדיו ומסכן את החברה כולה.

          מכחישי המדע

החיסון אינו שנוי במחלוקת. אין כאן ויכוח בין עמדות שונות; זה לא ויכוח בין ארץ ישראל השלמה לשתי מדינות לשני עמים, זה לא ויכוח בין קפיטליזם ומדינת רווחה, זו לא מחלוקת בעד או נגד התיישבות בגולן, זו לא מחלוקת בעד או נגד הטורבינות בגולן, זה אפילו לא עימות בין הציונות לאויביה. אין "דעה" נגד ההתחסנות. ה"מחלוקת" על החיסונים היא כ"מחלוקת" בין העובדה שכדור הארץ עגול לבין ה"דעה" שכדור הארץ שטוח. אלא שמי שטוענים שכדור הארץ שטוח, הם אולי תמהונים אך הם אינם מזיקים לבריאותם ולבריאות הציבור, ולכן אפשר לפטור אותם בחיוך סלחני. לא כן מתנגדי החיסונים. עמדתם התמהונית מהווה סכנה חמורה לבריאותם ולשלום הציבור.

אני באמת תמה איך זה שאנו כבר עמוק בתוך המאה ה-21 ועדיין רבים כל כך נוהים אחרי מכחישי מדע, רופאי אליל, מאחזי עיניים וממציאי קונספירציות ומעדיפים להאמין לפייק-ניוז שהם מפיצים ולא לעובדות המדעיות החד-משמעיות ולקונצנזוס של 99.99% מהקהילה המדעית והרפואית בארץ ובעולם. זה נשגב מבינתי.

          דילמה מוסרית

חברות הענק גוגל ונטפליקס החליטו לחייב את כל עובדיהן להתחסן. האם הצעד הזה נכון? האם הוא מוסרי? האין זו פגיעה בחופש של האזרח על גופו?

אני בדילמה. אין לי ספק שככל שרבים יותר יתחסנו כך ייטב לאנושות. ושיש בכל העולם כת הזויה של מכחישי המדע והרפואה שמסיתה נגד ההתחסנות ומסכנת את האנושות. האם זה נכון לכפות? כפיית החיסונים נגד הפוליו בישראל בשנות החמישים והשישים, הצילה את חייהם של מאות אלפי ילדים מהמחלה האיומה הזאת (ומדובר בחיסון שיעילותו פחותה בהרבה מזו של החיסון נגד הקורונה, שהוא החיסון היעיל ביותר בתולדות הרפואה). מצד שני, אני בספק אם כפיה כזאת אפשרית בימינו. אולי המדינה לא צריכה לכפות, אבל מקום עבודה רשאי לומר שהוא אינו רוצה לסכן את עובדיו. יש הבדל בין מצב שבו מדינה מחייבת את אזרחיה להתחסן, למצב שבו עסק פרטי בשוק החופשי אומר לעובדיו שאם הם בוחרים לא להתחסן, הם מוזמנים לבחור בין הרבה מקומות עבודה אחרים, שעדיין אינם מחייבים להתחסן.

האם זכותו של אדם על גופו עומדת מעל הכל? אם חולה סרטן, למשל, בוחר להימנע מטיפולים, הוא פוגע רק בעצמו; בגופו, בבריאותו ובחייו. הבחירה הזאת היא זכותו המלאה, וכל ערעור על הזכות הזאת הוא בלתי מוסרי. אבא שלי ז"ל, חתם על צוואה לחיים, שבה אסר על כל התערבות להארכת חיים מלאכותית. היה לו חשוב לחיות ולמות בכבוד. אנו, ילדיו, הקפדנו על כך באדיקות, וראינו בבחירתו החופשית, כשעוד היה מפוכח, בחירה מוסרית ואנושית המחייבת אותנו ואת מערכת הרפואה. אני חייב לציין שגם הרופאים כיבדו לחלוטין את הבחירה.

אילו סרבני ההתחסנות היו פוגעים רק בעצמם, היה זה בלתי מוסרי בעליל להתערב בבחירתם. העובדה שהם פוגעים גם בחסרי ישע – ילדיהם (בוודאי כאשר גיל החיסון יירד בקרוב לגיל חמש), משנה את התמונה. ולמרות הדילמה המוסרית, איני יכול להעלות על דעתי כפיית חיסון על ילדים שהוריהם מתנגדים לכך. אך האין זו זכותו של גן ילדים לומר שמתוך אחריות לשלום הילדים האחרים, הוא מוכן לקבל רק ילדים שהתחסנו (דילמה שאינה נוגעת רק לקורונה, אלא גם לחיסונים אחרים)?

כיוון שמדובר במגפה, הפגיעה של מי שאינם מתחסנים היא בחברה כולה. זכותה של החברה להגן על עצמה ועל חבריה, על חייהם ועל בריאותם. לכן המדינה כופה עטיית מסכות. לכן המדינה כופה בידוד. ולדעתי, יש להחמיר את הענישה על הפרת בידוד. האם זה נכון לכפות חיסונים?

כאמור, אני בדילמה מוסרית. טענה קטגורית לפיה כפיה כזאת בלתי מוסרית, כי היא פוגעת בזכות האדם על גופו, תוך התעלמות מהפגיעה בזולת, היא בריחה מהדילמה המוסרית.

          חובתה של מערכת החינוך

הצלחת מבצע החיסונים הראשון (לא הצלחה מלאה, כי כפי שאנו רואים עד היום יש רבים שלא התחסנו) היא הישג אדיר של מדינת ישראל.

נכון לזקוף את ההישג הזה לשני גורמים. האחד, הוא ראש הממשלה לשעבר נתניהו, שהוביל להישג גדול, בהבנה המוקדמת שהפתרון המרכזי למגפה, בוודאי כל עוד אין תרופה, הוא חיסונים והירתמותו המהירה והטלת כל כובד משקלו להשגת החיסונים בכמות הדרושה, לפני כל מדינה אחרת בעולם. איני חשוד באהדה יתרה לנתניהו, בלשון המעטה, אבל מי שמתכחש לגודל הישגו, עושה שקר בנפשו.

אולם לא די בכך שיש חיסונים כדי להצליח כל כך במבצע החיסון. גם להצלחה הזו אין אח ורע להישג הישראלי. ההישג הזה נובע ממערך הבריאות הציבורית, שנבנה עוד בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל טרם המדינה, כבר בשנות העשרים של המאה שעברה, עם הקמת קופת חולים של ההסתדרות הכללית ובהקמת קופות החולים האחרות בעקבותיה, לפני הקמת המדינה ואחריה. המערך הזה הוא ביטוי לחברת הרווחה שנבנתה טרם קום המדינה, הפכה בתש"ח למדינת רווחה, ולמרות הכרסום בה בשנים האחרונות, היא עדין שרירה וקיימת.

אחד הביטויים היפים של הבריאות הציבורית ביישוב ואח"כ במדינה הוא מערך הבריאות בבתי הספר – אחות בכל בית ספר, ביקורי רופא בבתי הספר. למערך הבריאות בבתי הספר היה תפקיד כפול. האחד הוא הדאגה לשלומם ובריאותם של הילדים וראיית מערכת החינוך עצמה כאחראית על כך, כראוי לחברת רווחה. השני הוא חינוך הילדים לבריאות.

ההישג הגדול ביותר של מערך הבריאות בבתי הספר הוא החיסונים שמקבלים ילדי ישראל מזה עשרות שנים, שהצילו מאות אלפי ילדים, אולי מיליונים, ממחלות שונות ומשונות. אך טבעי, שכאשר העולם ואנו בתוכו מצויים בעיצומה של מגפה קשה, והפתרון למגפה הוא חיסון, מערכת החינוך תראה כתפקיד ראשון במעלה שלה לחסן את ילדי ישראל.

למה דווקא בבתי הספר? כאשר מחסנים בבתי הספר, החיסון זמין, פשוט, מהיר וכמעט כל הילדים יתחסנו. בתוך שבוע אפשר לחסן כמעט את כל ילדי ישראל. כאשר צריך לסמוך על בני נוער שבזמנם החופשי ילכו לקופת חולים… זה לא יקרה. כפי שאנו רואים שזה בקושי קורה היום. צריך בכל דרך לקדם את החיסונים הללו. אין שום סיבה הגיונית לא לעשות זאת בבית הספר. שרת החינוך צריכה לראות את בריאות ילדי ישראל כאחריות שלה. האינטרס שלה כשרת הבריאות הוא שלא יהיו עוד הגבלות, סגרים, בידודים ארוכים והמשך הפגיעה בתלמידים, אחרי הפגיעה הקשה כל כך בשנה וחצי האחרונות. הדרך לכך היא החיסונים.

יש לי הערכה רבה ליפעת שאשא ביטון ואני מאמין שהיא תהיה שרת חינוך מצוינת. אבל בנושא הזה עמדתה הזויה והיא מועלת באחריותה. ואם היא אינה מבינה את אחריותה, יש להפקיע מידיה את ההחלטה ולהעבירה לקבינט הקורונה. יש ממשלה בירושלים ולא כל שר הוא שליט עליון בתחום אחריותו.

העובדה שמערכת הבריאות והחינוך לא עשו מבצע כזה מיד עם האישור לחסן את בני הנוער, בשלהי שנת הלימודים הקודמת, היא מחדל חמור שאת תוצאותיו אנו משלמים עכשיו.

ומעבר לחיסונים בבתי הספר יש עוד דרכים של המדינה לעודד את ההתחסנות בדרכי חינוך והסברה, גזרים ומקלות.

          רוצו להתחסן

החדשות הטובות הן שבני השישים ומעלה ממהרים בהמוניהם לחיסון השלישי. החדשות הרעות הן שלמעלה ממיליון ישראלים חסרי אחריות עוד לא התחסנו בפעם הראשונה.

"לעולם יראה אדם את עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע עצמו לכף חובה… לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה… בשביל חטא יחידי שעשה זה, אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה" (תלמוד בבלי, מסכת "קידושין").

אם כל אחד מאתנו יתייחס לחיסון שלו כאילו הוא שיכריע לשבט או לחסד את המערכה נגד הקורונה, כולנו יחד נמגר את הקורונה.

רוצו להתחסן!

* "שישי בגולן"

מחשבה אחת על “המשת"פים של הנגיף

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s