פרשת "עקב" תשפ"א

דרשה לפרשת "עקב", קבלת שבת באורטל 30.7.21

ספר דברים הוא נאומו הגדול של משה בפני בני ישראל, סמוך למותו, ולקראת כניסתם, בלעדיו, לארץ כנען. גם הפרשה שלנו, פרשת "עקב", היא חלק מן הנאום הזה.

בין השאר אומר להם משה את הדברים הבאים: "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל. אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת-הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ, עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם. עַם-גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים, אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ הוּא-הָעֹבֵר לְפָנֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא יַשְׁמִידֵם וְהוּא יַכְנִיעֵם לְפָנֶיךָ וְהוֹרַשְׁתָּם וְהַאֲבַדְתָּם מַהֵר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לָךְ. אַל-תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר: בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְהוָה לָרֶשֶׁת אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת. וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת-אַרְצָם, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת-הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב. וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ  כִּי עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף אָתָּה.

ונשאלת השאלה, מהי התכלית של המסר הזה? למה כל כך חשוב לפאר את אלוהים? למה כל כך חשוב שבני ישראל ידעו ויזכרו שאלוהים נותן להם את הניצחון? ולמה כל כך חשוב להזכיר להם שלא בזכות מעשיהם הטובים וצדקתם הם יקבלו את הצ'ופר הזה? מה כל כך חשוב לאלוהים לקבל את הקרדיט הזה מבני אדם?

להבנתי, מטרתו של משה אינה לפאר את גדולתו של אלוהים, אלא להזהיר את ישראל מפני זחיחות, מפני אופוריה, מפני עודף ביטחון עצמי וגישה של "אני ואפסי עוד" בעקבות ניצחונותיהם, שעלולים להביא אותם לגבהות לב, ליוהרה, שתוביל לשאננות ולסיאוב. לאחר המשפטים הללו הוא מונה בפניהם את חטאיהם בשנות הנדודים במדבר. חשוב לו שהם לא יראו בעצמם, כתוצאה מניצחונם הצפוי, צדיקים גדולים, כיוון שיש להם עוד הרבה מה להשתפר ולהתחזק, מבחינה מוסרית ואמונית, ואם יחשבו עצמם לצדיקים גדולים כשהם רחוקים מכך, לא יהיה להם כל עניין בשיפור, בתיקון, בעבודה על עצמם. וכדי לסמן להם מהו המופת שאליו עליהם לשאת את עיניהם, הוא מתאר את אלוהים במילים הבאות: "לֹא-יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד. עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה, וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה". זה מה שאלוהים דורש מבני ישראל.

משה לא זכה לעלות לארץ ישראל, אפילו לא לבקר בה. אולם הוא מנחיל לעמו את אהבת ארץ ישראל, ומתאר אותה בביטויים נהדרים, המופיעים במקומות שונים בפרשה. בין השאר בפסוקים הבאים: "אֶרֶץ טוֹבָה, אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם, עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם, לֹא-תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת".

אסיים בכמה מילים אישיות. היום הזה הוא יום מיוחד בעבורי, היום שבו סיימתי את תפקידי כמרכז צוות היכרות אחרי תשע שנים. היום נפרדתי מהצוות המסור. לאורך השנים הללו נשאתי שליחות גדולה של הבאת משפחות רבות אל "הארץ המובטחת", כפי שאני רואה את אורטל. השתדלתי להדביק אותם באהבתי את אורטל, בלי לצייר תמונה כוזבת של מקום מושלם, אלא תמונת אמת של מקום שיש מה לשפר ומה לתקן בו, וכל מי שמגיע אליו, מוזמן להיות שותף בבנייתו ותיקונו. מקום שבו עוד אפשר לחלום.  

מחשבה אחת על “פרשת "עקב" תשפ"א

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s