צרור הערות 4.7.21

* דרוש: המורד הראשון – ההצבעה הצפויה על הוראת השעה להאריך את חוק האזרחות, היא מבחן אישי של כל אחד ואחד מח"כי הליכוד – האם הנאמנות שלו היא למדינת ישראל או לנתניהו. ובמקרה הזה – יש סתירה מוחלטת בין השנים. האינטרס של נתניהו מנוגד לאינטרס הלאומי. ההצבעה הזאת מעמידה כל אחד ואחד מהם בפני הכרעה מצפונית – האם להיות נאמן לציונות או לניהיליזם הביביסטי. ההצבעה הזאת היא מבחן לכל ח"כ מהליכוד, האם הוא נאמן למצפונו או לחליל של השרלטן שמוליך את חבריו ואותו כמו עדר כבשים.

דרוש – המורד הראשון. האמיץ הראשון שיודיע לנתניהו שהוא מצפצף על הוראתו הבלתי ציונית בעליל והוא יצביע בעד האינטרס הלאומי והביטחוני. אני מאמין שברגע שיקום האמיץ המצפונאי הראשון, רבים ילכו אחריו והמזימה של נתניהו לחבור לבל"ד ולפגוע בדם קר במדינת ישראל תתפורר בתוך שעות.

* ענייניות באופוזיציה – שלי יחימוביץ' היא אחת הפרלמנטריות הטובות ביותר בתולדות הכנסת. על כך, יש הסכמה כללית משמאל ומימין, של ח"כים ששירתו אתה ועיתונאים שסיקרו אותה. מה הייתה גדולתה? קודם כל, העובדה שהשכילה והצליחה להשפיע על השיח הציבורי ולקדם את סדר היום החברתי כלכלי שבו האמינה. שנית, העובדה שהצליחה להעביר חוקים רבים וחשובים. כל זאת, כח"כית מהשורה באופוזיציה (עוד בטרם הייתה יו"ר מפלגת העבודה וראש האופוזיציה).

איך ח"כית באופוזיציה מצליחה לגבש רוב לחוקים שהיא מקדמת? באמצעות בריתות ושיתופי פעולה עם גורמים בקואליציה; בראש ובראשונה במפלגות החרדיות אך גם בליכוד. רק באמצעות שיתופי פעולה כאלה ניתן להצליח. בלעדיהם, ניתן לצעוק, אך לא להשפיע. הדרך היחידה להשפיע מהאופוזיציה, היא לא להיות אופוזיציה אוטומטית, שמתנגדת אוטומטית לכל מה ששייך לקואליציה; או כפי שנהגנו להזכיר לעצמנו במאבק על הגולן, כאשר ריסנו את הזעם שהיה אצור בתוכנו – שהמטרה שלנו אינה לריב עם השומר אלא לאכול את הענבים. אופוזיציה עקרה שעוסקת אך ורק בריב עם השומר, מבוקר על הבוקר שלמחרת, היא אופוזיציה עקרה. גם אם היא מרגישה נהדר מכך שהיא "אופוזיציה לוחמת", אין לה כל השפעה.

ההצבעה הצפויה של האופוזיציה הביביסטית נגד הוראת השעה בחוק האזרחות היא בעייתית קודם כל בהיותה הצבעה אנטי ציונית, מנוגדת לאינטרס הלאומי ופוגעת בביטחון המדינה. אבל היא אבסורדית גם מן הסיבה שזו הצבעה של מפלגות האופוזיציה נגד חוק שהן הניחו על שולחן הכנסת בשבוע האחרון של ממשלתם. הרי הצבעה אבסורדית כזאת, מעבירה לציבור מסר של חוסר רצינות. אם אתם הגשתם את החוק, איך אתם מצביעים נגדו.

מרבית החוקים שעולים היום לכנסת, הם עדיין חוקים שהממשלה הקודמת הניחה על שולחנה, והאופוזיציה עושה פיליבסטרים ולוחמת בשצף קצף בחוקיה שלה. הרי זה ממש מגוחך.

אופוזיציה אפקטיבית, היא אופוזיציה עניינית. אופוזיציה שנאבקת נגד הממשלה, שמציגה אלטרנטיבה רעיונית, פוליטית ופרסונלית, אך גם תומכת במה שראוי לתמוך. האם תנועת החירות העלתה על דעתה להצביע נגד חוק השבות, נגד ירושלים כבירת ישראל או נגד מלחמת סיני, כיוון שהיא אופוזיציה? האם הליכוד הצביע נגד הממשלה בישיבה החגיגית לאחר מבצע אנטבה? האם הרוב המוחלט של המערך לא תמך בהסכם השלום עם מצרים למרות היותו באופוזיציה? (ואלה מהמערך שהתנגדו, לא עשו זאת כיוון שהם באופוזיציה אלא כיוון שהתנגדו עקרונית לעקירת היישובים). האם תנועת התחיה שבאופוזיציה העלתה על דעתה להתנגד לחוק הגולן, כיוון שבגין, שבאותם ימים היא נלחמה נגדו בשל הנסיגה מסיני, הוא שהציג את החוק לכנסת? האם מרצ הצביעה נגד ההתנתקות, כיוון שהיא באופוזיציה?

איזה ליקוי מאורות יכול לגרום לליכוד ולמפלגות הימין להצביע נגד חוק האזרחות אך ורק כיוון שהם אופוזיציה? הרי אם הממשלה תציג חוק יסוד ההגירה, על פי אותו היגיון הם יצביעו נגדו, גם אם יתמכו בתוכנו.

וכאשר האופוזיציה היא אוטומטית, נגד הכל, ללא שיקול דעת ובלי להפעיל את השכל הישר, קל וחומר שחבריה לא ישתפו פעולה עם הקואליציה או עם ח"כים מהקואליציה בשום נושא. וכך, השפעתם תהיה אפסית. אז אני מבין שיש בבייס מי שמוחאים כפיים על הלוחמנות חסרת הפשרות, אבל אני משוכנע שרוב האזרחים מצפים מנבחריהם לענייניות.

* תנועת מחאה או נשיאה באחריות – על מרצ להחליט האם היא עדין תנועת מחאה, האם היא עדין אופוזיציה עקרה, או היא בשלה לאחריות לאומית. כפי שמרצ ידעה לתמוך בגירוש 400 פעילי חמאס ובמבצע "דין וחשבון" בממשלת רבין כי כחברה בממשלה היא נשאה באחריות לביטחון המדינה, כך עליה לנהוג גם עתה, בהצבעה על חוק האזרחות.

ממשלת האחדות הרחבה מורכבת ממפלגות בעלות אידיאולוגיה מנוגדת, מתוך הבנה שהאינטרס הלאומי והחברתי העליון מחייב זאת. ברור היה לכל הצדדים שהשותפות הזאת מחייבת פשרות. ברור לימינה ולתקווה חדשה שהממשלה הזאת לא תוכל להחיל את ריבונות ישראל על בקעת הירדן. ברור למרצ שהממשלה הזאת לא תעקור יישובים ולא תקדם מדינה פלשתינאית. יש נושאים שימתינו בארבע השנים הללו. יש די נושאי פנים וחברה, נושאים של שיקום החברה הישראלית, שהממשלה צריכה להתמקד בהם.

פירוש הדבר הוא דבקות בסטטוס קוו בנושאים האלה. פתיחת שערי מדינת ישראל לפלשתינאים, תוך שינוי דרמטי של המדיניות של כל ממשלות ישראל מאז 2003, כולל הממשלה היונית ביותר בתולדות המדינה, ממשלתו של אולמרט, היא הפרת הסטטוס קוו.

אם מרצ חוברת לנתניהו הנקמן, שמתכוון בעליל לפגוע במדינת ישראל בהצבעה הזאת, כי מי צריך את מדינת ישראל אם אני לא שולט בה, וכנראה שמפלגות גוש ביבי הולכות אחריו כמו עדר, אז מה הטעם בקואליציה הזאת?

* דברים שרואים מכאן – יש למרצ אחריות על הבריאות, אחד התחומים החברתיים הגדולים והחשובים, שבשנה האחרונה ראינו עד כמה הוא מהותי לחוסן הלאומי של ישראל. יש למרצ אחריות על איכות הסביבה – נושא שבכל העולם הוא בראש סדר היום ואצלנו הוא כמעט בתחתית ויש לה הזדמנות להעלות אותו על ראש שמחתנו כראוי. יש למרצ אחריות על שיתוף הפעולה האזורי; אמנם בעיניי זה משרד מיותר וצריך היה להיות חלק ממשרד החוץ, אבל זה תחום חשוב מאוד ליחסי החוץ של ישראל והעצמת מעמדה במזרח התיכון והעמקת השלום. יש להם אחריות גדולה. אבל יש לזה גם מחיר. הם לא יכולים לשבת בממשלה ולברוח מאחריות כדי לקרוץ לבייס. שיגלו מנהיגות ויאמרו לבייס את האמת – שדברים שרואים מכאן, כשהאחריות עלינו, לא רואים משם כשהאחריות היא רק להפגין ולמחות.

* השוואה נואלת – בשבועות האחרונים השוקניה מצויה באמוק של מאבק אובססיבי נגד חוק האזרחות. בימים האחרונים, אולי מתוך הנחה שנתניהו ועושי דברו יוציאו להם הפעם את הערמונים האנטי ציוניות מהאש, הם התפנו לנושא חדש – החוק הפולני והחזרת הרכוש היהודי. שני פשקווילים התפרסמו השבוע, של שני כותבים אנטי-ציוניים מדופלמים, דניאל בלטמן וב' מיכאל, שגינו את ישראל על צביעותה, בכך שהיא דורשת את הרכוש הגזול של יהודי פולין בעוד היא עצמה שדדה את רכושם של הפלשתינאים שהיא גירשה בנכבה.

כל עולמם האפל מוכוון מטרה – להציג את הפלשתינאים כבני דמותם של היהודים בשואה, ומכאן שאנחנו בני דמותם של הנאצים (במקרה הזה ההשוואה הפופולרית היא חלקית, כי כאן מדובר בסכסוך "רק" עם הפולנים, כך שהם נאלצים להסתפק בהשוואתנו לפולנים).

כדאי לזכור – היהודים מעולם לא נלחמו בפולנים. הם מעולם לא איימו על פולין. פולין מעולם לא נאלצה להילחם על קיומה מול היהודים שניסו להשמידה. הפולנים לא איבדו אחוז מאוכלוסייתם במלחמת מגן מול היהודים שקמו עליהם להורגם. הרי כלל לא היה סכסוך בין העמים. ולכן, כל ההשוואה הזאת היא עיוות אינטלקטואלי ובעיקר מוסרי מוחלט.

ב' מיכאל כמובן שירבב בפשקוויל שלו גם את חוק האזרחות, כי הרי אסור לאפשר לאובססיה הזאת לדעוך. הפעם כל חציו האנטי ישראליים מכוונים לשר החוץ לפיד, אותו הוא מכנה "ראש הממשלה הרזרבי". וזה טבעי ששר החוץ של המדינה השנואה עליו והנתעבת בעיניו יהיה על המוקד של אש השנאה החולנית שלו; שנאת ישראל היוקדת, המפעפעת מכל נקבוביות עורו.

* זה טבעו – אני לא מבין את הכעס על נתניהו שבדה מלבו את השקר כאילו ישראל ויתרה על חופש הפעולה הצבאי שלה. וכי מה ציפיתם משקרן? שיאמר אמת?

* שחיתות פוליטית – הצבעה כפולה היא גניבת הצבעה – מעשה של שחיתות פוליטית מובהקת. ח"כ קארה טוען שעשה זאת בשוגג, אך זה נשמע תמוה. אילו הצביע פעם אחת במקום ח"כ סילמן בלבד, ניתן היה לקבל את הטענה. אך כיוון שהצביע פעמיים –  גם בשם עצמו וגם בשמה, קשה לקבל את טענתו.

הליכוד דורש לבדוק את הצבעותיו הקודמות, לראות אם הוא לא עשה זאת בעבר, וזו דרישה מוצדקת. נקווה מאוד שיתברר שהיה זה מקרה חד-פעמי.

על סמך תקדים יחיאל חזן (2003), מדובר בעבירה פלילית ולכן על היועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית. אך אני מודה שהשאלה הפלילית פחות מעניינת אותי מהעבירה הציבורית, המוסרית והאתית. ללא קשר להחלטה זו או אחרת של היועמ"ש, על ועדת האתיקה של הכנסת לנקוט נגדו באמצעים על פי סמכותה.

מן הראוי שראש הממשלה, שהוא יו"ר מפלגתו ויו"ר הכנסת יגנו את המעשה.

המהפך השלטוני והחיבור הקואליציוני בין מפלגות בעלות עמדות מדיניות מנוגדות נועד להתאחד למען ניקוי החברה הישראלית והפוליטיקה הישראלית מן המעשים הללו, ולכן מתבקש שהשלטון החדש יוקיע באופן נחרץ את המעשה.

* ראש ממשלת ישראל בבירת ישראל – לא יעלה על הדעת שנשיא ארה"ב לא יתגורר בבית הלבן בוושינגטון, שראש ממשלת בריטניה לא יישב ברחוב דאונינג 10 בלונדון ושמנהיגי צרפת, בריטניה ורוסיה לא יתגוררו בבירותיהם פאריס, ברלין ומוסקבה. קל וחומר, כאשר מדובר בראש ממשלת ישראל, שנאבקת בהכרת העולם בירושלים כבירתה ופועלת להעברת שגרירויות אליה. לא יתכן שראש ממשלת ישראל יתגורר ברעננה ולא בירושלים.

יתר על כן, המדינה מעמידה מעון רשמי לרשותו, ואם הוא יתגורר בביתו ברעננה, המדינה תתחזק את המעון, ובוודאי גם ייעשה בו שימוש לפגישות רשמיות וגם את ביתו הפרטי של בנט ברעננה. בעיניי, יש לשנות את החוק כך שהמדינה תממן את מעונו הרשמי של רוה"מ ולא תממן ולו באגורה אחת את ביתו הפרטי (למעט הוצאות אבטחה).

אילו היינו באמצע שנת הלימודים, ובנט היה מבקש להישאר בביתו ברעננה עד סוף שנת הלימודים כדי שילדיו לא יעברו באמצע השנה, ניתן היה לאפשר זאת. אבל אנו בחופש הגדול, וזה העיתוי המתאים ביותר למעבר משפחת בנט לבלפור.

עם טיעון נוסף שעשוי להצדיק את הדרישה למעבר לבלפור – הסבל של שכני משפחת בנט ברעננה בשל ההפגנות, איני מסכים. גם לבית בבלפור יש שכנים, וגם הם יסבלו אם תמשכנה ההפגנות. יתר על כן, אחרי שנתיים של סבל מגיעה להם קצת מנוחה.

אך, כאמור, בעיניי רצונו של בנט להמשיך להתגורר ברעננה אינו קביל.

* הפסקה שנשמטה – אמיר אוחנה התראיין בשש עם אמנון לוי בערוץ 13 וציטט מתוך מאמר שלי ב"ידיעות אחרונות", שבו הבעתי תמיכה בפיצול תפקיד היועמ"ש והתובע הכללי. חבל שהוא לא ציטט מתוך אותו המאמר את המשפטים הבאים: "אוחנה התנהל במשרד המשפטים כסוס טרויאני וכפרויקטור למסע נקם של רוה"מ במערכת המשפט. הוא נכנס למשרד המשפטים חדור אמביציה להרוס; המציא והפיץ תאוריות קונספירציה מטורללות על המשרד שבראשו הוא עמד, כמו אגדת ה'פרקליטות בתוך פרקליטות', סכסך, השפיל, פגע, חיבל, זרע מדנים ויצר אווירת חשדנות ופחד במשרד ובמערכת המשפטית".

* נגד מרים נאור – אני מתנגד למינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית על אסון מירון. למה? מה יש לי נגד נאור? שום דבר. נהפוך הוא – יש לי אליה כבוד רב והערכה רבה. קראתי ברשת הפצת טענות על "ניגוד עניינים" כביכול של נאור, ולמיטב שיפוטי אלה קשקושים. אין שום ניגוד עניינים. אז למה אני מתנגד למינויה?  אני מתנגד לה כיוון שהיא זאת שמונתה לעמוד בראש הוועדה. הייתי מתנגד באותה מידה לכל מינוי אחר. פשוט, כי איני מאמין בוועדות חקירה שיפוטיות. חוק ועדות החקירה הממלכתיות קובע שנשיא בית המשפט העליון ממנה את ועדת החקירה, ובראשה יעמוד שופט בית המשפט העליון, או שופט בית המשפט המחוזי או שופט בדימוס. ועדת חקירה פועלת כבית משפט, עם עדים שעדותם כמוה כעדות בבית משפט. כל מושאי החקירה רואים עצמם והכל רואים בהם נאשמים במשפט והם מיוצגים בידי עורכי דין. והמשמעות של ועדת החקירה היא מציאת האשם.

יופי, אז מצאנו את האשם. איך זה ימנע את האסון הבא? לא ימנע. מה שאנו זקוקים לו אינו ועדת חקירה למציאת האשם לאסון הקודם, אלא ועדת תחקיר להפקת לקחים כדי למנוע את האסון הבא. ועדה כזו צריכה להיות מורכבת מאנשי מקצוע ומומחים. אחד מהם, ולא היו"ר, צריך להיות משפטן, כדי להביא לידי ביטוי את ההיבטים המשפטיים.

מרים נאור היא שופטת, ועל כך היא ראויה לכבוד ויקר, אך היא לא רלוונטית לחקירה הזאת.

* התפוז המכני – צפיתי בזעזוע בתכנית "זמן אמת" בכאן 11, שהוקדשה לתחקיר על תכנית לנערים פגועי ראש שהוביל פרופ' עמוס רולידר בקנדה לפני כשלושים שנה. בזעזוע, אך אני מודה שלא נפלתי מהכיסא מתדהמה. מאז ומתמיד רולידר נתפס בעיניי כאדם מסוכן. לא יכולתי לפספס אף פעם את זיק הטירוף בעיניו, במבטו, בצורת הדיבור שלו ובצחוק המרושע שלו. ולכן, אף פעם לא יכולתי להבין איך רואים בו גורו של הורות. אמנם לא תיארתי לעצמי שהוא הפעיל מכונת אילוף סדיסטית כזו, אך כשנחשפתי לעדויות ולצילומים, הם די אוששו את הרושם האינסטינקטיבי שלי ממנו.

שתי תובנות הציפו אותי מהרגע הראשון של התחקיר, ולא הופתעתי שהם עלו אח"כ בפי דוברים אחרים. האחד הוא התפוז המכני. כאשר הוצגה מהות הטיפול – יצירת מיאוס בקרב ה"מטופל" מההתנהגות הבעייתית שלו, שבעטיה הוא הגיע לטיפול, או בעצם לאילוף, נזכרתי מיד בסרט "התפוז המכני". צפיתי בסרט הזה כנער בכיתה ט', לפני למעלה מ-43 שנים. ואף על פי כן אני זוכר היטב סצנות מזעזעות מהסרט ובעיקר את התפיסה של גמילה מאלימות, באופן שעיקר את האישיות של ה"מטופלים". והרי זה בדיוק מה שעשה רולידר. התובנה השניה היא "בלתי חוקי בעליל". לא יכולתי לקבל את ההצגה של המטפלים שהיו כפופים לרולידר כקורבנותיו. מדובר באנשים בוגרים, אנשים העוסקים בטיפול, ואסור היה להם לשתף פעולה אתו ועם הוראותיו. ברגע שהם נהגו כך, הם אשמים במעשים נוראים ואינם יכולים להתחבא מאחורי הפקודה שקיבלו מהבוס, כי זו פקודה בלתי חוקית בעליל. בעליל – כלומר כזו שמצופה מכל אדם נורמטיבי להבין שאסור לו לבצע אותה.

אחת העדויות המזעזעות והמצולמות, הייתה הטיפול בילד שהתקשה לשלוט ביצר שלו לשלוח יד לאוכל. בכל פעם שהתאפק מלשלוח יד קיבל סוכריה לפיו, וכששלח את היד כופפו לו בכוח את הידיים אל מאחורי הכיסא. זעקות הכאב שלו ממש שוברות את הלב. הרי כך בדיוק מאלפים בעלי חיים. ואני בספק אם היום מותר לנהוג כך גם בחיות.

          * ביד הלשון

קץ הימין – בגיליון החדש של כתב העת המשובח "האומה" מופיע מאמר של ניצה פרילוק על "חרוזים לעת מצוא" – ברכות מחורזות לאירועים, הקדשות וכד', ובהם של גדולי המשוררים והסופרים כמו ביאליק, יל"ג, ז'בוטינסקי, ש"י עגנון ואחרים.

בין השאר מובא שיר שכתבה כלה יהודיה איטלקיה, רחל לוצאטו מורפורגו, ליום חתונתהּ בשנת 1824. בשיר מופיע הביטוי "קץ הימין" ומבארת מחברת המאמר: "המילה 'ימין' מובנָהּ בשיר 'ימים' (כמו נישואין בסיומת האות נון) אך גם 'אלוהים' ('ימין ה' עשה חיל')". איני מכיר פירוש ש"ימין" הוא אלוהים. בפסוק מתהילים "יְמִין יְהוָה רוֹמֵמָה יְמִין יְהוָה עֹשָׂה חָיִל" יש מעין האנשה של האלוהים באמירה שיד ימינו עושה חיל.

קץ הימין פירושו קץ הימים (הנו"ן במקום המ"ם הוא מן הארמית). מהו קץ הימים? אחרית הימים, הגאולה השלמה, ביאת המשיח. קץ הוא יקיצה; יקיצה מהסיוט של הגלות הארוכה וכו'.

כתבה לוצאטו מורפורגו בשירהּ: "ברך יום שמחתנו, הגיה את חשכנו; חיש נא קץ הימין". ביום חתונתה היא פונה לאלוהים שיברך את יום שמחתה ובהזדמנות חגיגית זו היא מבקשת להחיש את קץ הימין, כלומר לקצר פז"ם ולזרז את הגאולה השלמה.

בתפילת "אל מלא רחמים" לחללי צה"ל אנו מתפללים שהחללים "יעמדו לגורלם לקץ הימין" כלומר בתחיית המתים. הפסוק הזה אינו מופיע בתפילת "אל מלא רחמים" לאדם פרטי. הביטוי לקוח מספר דניאל, שמסתיים במילים: "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ וְתַעֲמֹד לְגֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין". אומר לדניאל האיש (המלאך?) שבעצם תמה שליחותו, שילך להשלים את חייו. לאחר מכן, אם לא כמו פולניה טובה אז לפחות כמו בבלי טוב, שינוח בקבר, עד יום תחיית המתים. ואז, בתחיית המתים, הוא יקום וישמע מה הגורל הצפוי לו בסיבוב הבא. זהו המקום היחיד בתנ"ך שמדובר בו על תחיית המתים!

נעמי שמר השתמשה בביטוי, הפעם בסיומת המקובלת בעברית – ימים, בשירה "כמו חצב":

אִמְרוּ מָתַי קֵץ הָיָּמִים

הֲלֹא מִדְבָּרִיּוֹת שְׁלֵמִים

יֵשׁ לַעֲבֹר בְּמְחִי כַּנָף

שֶׁבֵּין הַקָיִץ וְהַסְּתָו.

* "חדשות בן עזר"

5 מחשבות על “צרור הערות 4.7.21

  1. מסטיק ריבלינול
    ריבלין מיאס עצמו על אנשי ימין רק משום שהוא הלך רכיל כנגדם וניסה להתחבב, די בהצלחה, על השמאלנים. ריבלין כפוליטיקאי לא הפגין איכויות מיוחדות, מלבד עממיות, שנסכה עליו רוח חביבות אבל לאו דווקא של אדם חכם וחד.
    בישראל בשנות ה-80 עדיין היה כבוד למלכות, למרות שהפגנות השמאל היו רעשניות כבר אז. את בגין לא כינו ראש ממשלת הימין ורבין א' לא היה ראש ממשלת העבודה. כולם היו ראשי ממשלות ישראל. השינוי בירידת הממלכתיות נבע מהתקשורת והמרשתת כבר ב-2000 ובלי קשר לנתניהו. פתאום פופוליזם היה לקיים את מצע המפלגה. פתאום פופוליזם היה גם לא לבצע את מצע המפלגה. פתאום פינוי עמונה זה פופוליזם. פתאום אי פינוי ח'אן אל-אחמר בניגוד לרוב דעת הקהל ולבג"צ זה עדיין ייחשב לפופוליזם. אבל אם נניח שממשלת לפיד-ליברמן-עבאס לא תפנה את ח'אן אל-אחמר, מה שאכן לא יקרה, אתם תגידו – אחריות לאומית. מבקרי נתניהו שתומי העין התכסו בסיסמאות ולא ניהלו ביקורת אמת הוגנת. כי המציאות הקשתה עליהם, והדרך הנוחה להביע את עמדות 'רק לא ביבי' היתה התנגחות לוליינית וארסית. ריבלין הרבה לשחק את המשחק הפוליטי הזול. הוא גינה כל ביטוי ימין, אפילו חלבי ביותר, אבל התעלם ולא גינה את אלימות השמאל בהפגנות בלפור מעולם, כולל את הסצינות הבהמיות המחרידות. כש-2 מפגינים זינבו באברמוביץ' בהפגנת ימין במוזיאון ת"א, ריבלין יצא בגינ8וי נרגש. אבל כשעיתונאי ימין הוכו ע"י מפגיני שמאל, כולל בשבועות האחרונים, הוא שתק, כמו כל התקשורת הממסדים העלובה שלנו.

    איינשטיין צדק. הטיפשות היא מקור לכל הרוע בעולם, כולל הרשעות. רשעות היא מאה אחוז טפשות, אבל טיפשות היא יותר מרישעות. רשע הוא טיפש. אבל טיפש לא חייב להיות רשע. לעומת הרבה טיפשים במחנה 'רק לא ביבי', נתניהו מצטייר מולם כאיש ההגון והראוי מכולם. זה ראש ממשלה שקידם את כלכלת ישראל למעמד גבוה בעולם והפך אותה למוקד התעניינות של משקיעים. זה מנהיג שידע לדבר עם מנהיגי עולם בגובה העיניים, ולא לסלף את רוח דיבורם אח"כ לתקשורת (כמו שעשה בנט לאחר שיחתו עם ביידן).
    השמאל שינן שוב ושוב שקרים על נתניהו כתזמורת מאורגנת ומאותרגת על שהפך אותם ל"אמת", לפחות בינו עצמו. וגם כשמתברר יום יום ש"האמת" הזאת נפרמת ומתרסקת איש מפעיליהם לא מוכן להודות בקלונם ולתקן את נבלתם. מה גבלס היה צריך יותר מזה?
    תעמולה היא דוקטרינה סבוכה. "בני עמי בחרו בטרור" הוא ביטוי מכליל שיכול להתפרש כך או כך. אני מסכים איתך שריבלין התכוון לאלו שביצבעו כביכול את הרצח ולא לכל העם. הביטוי של נתניהו "האנשים שמואשמים ברצח משפחת דוואבשה" הוא ביטוי מדוייק וממצה שלא מאפשר פרשנות שניה. וזה הבדל עצום המצביע על תבונה ואחריות. הביטוי של ריבלין משמש עד היום תועמלנים אנטישמים בעולם, ולך תסביר להם. מבקרי ריבלין מדעת או שלא מדעת התקוממו כנגד אמירתו העגלגלה והחלקלקה. האנטישמים בעולם מחבקים את האמירה הזאת.

    שורש הבעיה שלך היא ביקורתך הלא רציונלית את נתניהו. אינך מסוגל לנתח אירוע פשוט, בלי לערבב לתוכו את דעתך האישית עליו, גם אם בחלקה נכונה לכאורה. כל דבר טוב שעשו ממשלות נתניהו זה "הם עשו זאת", וכל דבר רע זה "נתניהו אשם". זה נייר הלקמוס של המקנאים בנתניהו וכל יעודם בחיים הוא רק לחבוט בו. הייתי אומר, שאתה דגם מוקטן של האידיוט השימושי בן כספית. הרושם של רבים בציבור השפוי הוא שאתם בסך הכל מקנאים בו וביכולותיו ולא מסוגלים לסבול ולראות בהצלחתו. זו לא אידיאולוגיה, שכשלתם להוכיח, אלא הכל עניין אישי. הקנאה במוצלח בכיתה.

    שמעתי בסיפוק את אי הצלחת הקוקוליציה לאשר לשנה נוספת את "החוק לשעתו" למניעת איחוד משפחות ערביות. ושמחתי לא נבעה מכך שהוראת השעה הזאת כשלה לעצמה, אלא שנחשף השקר והקלון של הממשלה הלא דמוקרטית הזאת. כי אם החקיקה היתה עוברת היינו מקבלים מיד עוד 3000 משפחות ערביות כאזרחי ישראל ובעקבותיהן עוד כ-2000 הממתינות להן. כך סיכמה בחשאי שקד עם עבאס. והם כמובן לא עדכנו את חברי הכנסת בסיכום הסודי הזה, עד שעיתונאי ערבי חשף אותו. גם לא צויין שהם הסכימו בינהם שהחוק יתקיים רק לחצי שנה, עד שהצדדים ימצאו פתרונות להזרמת עוד אלפי ערבים לתוך ישראל. ממשלת עוועוים זו עושה צחוק מהציבור והמדינה. אין לה מדיניות אחת מושכל, וכל שר משמש שם ראש ממשלה של משרדו.

    הניהיליזם ההייטנרי מתעלם מהאמת כאשר נתניהו מפריע לו לפגוש אותה, ולא באשמת נתניהו. נתניהו, שבהיותו בקואליציה שלו לא יכול היה לחוקק חוק יסוד ההגירה/התאזרחות, לאו דווקא בגלל התנגדות הבג"צ השמאלני אלא בעיקר בגלל התנגדות שותפיו שנכפו עליו בקואליציה שלו – ברק, לפיד, כחלון, פרץ. הליכוד גיבש חוק יסוד הגירה בפעם האחרונה ב-2018 ולאחרונה עדכן אותו, אבל לא היה לזה רוב. עכשיו, באופוזיציה, הליכוד הציע לבנט ושות' לחוקק את החוק המקורי לחודשיים ובמהלכן להגיש את חוק היסוד החדש לטרומית. זה פתרון ראוי וטוב להתמודדות מול הגירת הערבים למדינת האוייב השנואה עליהם. בשום מקום בעולם מדינה נורמלית לא מאפשרת לאוייביה להגר ולהתאזרח בתוכה. וזו לא רק בעיה ביטחונית, אלא קודם כל דמוגרפית. במצב בו הסכסוך בין המדינה ובין אזרחיה הערביים ואחיהם מעבר לגבול נמשך, אין להתפשר בעניין הזה. וממשל הזדון של לפיד-ליברמן-עבאס מתפשרת עם עצמה. בנט ושקד, על אף שפעם דגלו בחוק הזה, לא יכולים עכשיו לקדמו כי הם שבויים של הקוקוליציה שהם הצליחו להקים על עצמם. ומי שלא מבין זאת הופך את עצמו לבדיחה מסוכנת לעצמה. ותודה לביבי שמציל שוב את הציוניות מידי המתהדרים בה של בזכות.

    שחימוביץ
    שלי יחימוביץ היא כל כך מוצלחת עד שהיא הצליחה לעכב את פרוייקט הפקת הגז בים התיכון כמעט 5 שנים במחיר של לפחות 7 מיליארד ₪, מחיר עלויות העיכוב ואי מכירת גז לצרכנים בארץ ובחו"ל. ועל כך גם עוכרי ישראל מודים לה. זכור לי שהאסטרטגית הגדולה כששמעה שנתגלו מצבורי גז מול הים במצרים ב-2015 היא צעקה מיד שזו עוד סיבה לסגור את פרוייקט הגז שלנו כי לא יהיו לנו קליינטים. אז מצרים בינתיים היא רוכשת הגז הגדולה של ישראל. גם ירדן. וכמובן, ישראל. חברת חשמל נמצאת לפני השלב האחרון של הוצאת הפחם ודלק המאזוט והפיכת מתקניה למופעלי גז בלבד. שיעור הזיהום באויר שישראל ירד ביותר מ-70% והוא ממשיך לרדת. ישראל מוכרת גז גם לקפריסין וליוון וצינור גז הולך ומותקן דרך קפריסין ויוון לאירופה. ישראל תהיה יצואנית גז לאירופה לפחות ל-30 שנים הקרובות. ואת זה צדיקת הכלכל ואיכות הסביבה ניסתה להכשיל ועיכבה בפועל

    בניטו הנועז
    ישראל ויתרה על חופש הפעולה הצבאי שלה והרי היא לא פותחת במלחמה נגד חמאס כפי שהבטיחו כל ראשראשי הממשלה מבנט, ליברמן ועד לפיד והורוביץ. הרי טונות של קיתונות הם שפכו על נתניהו שלא נכנס בכוח בחמאס כדי להפסיק את הטרור. וזה היה אפילו לא כל כך מזמן, גם ב"שומר החומות". ומה עושה ממשלת הנכאים הזאת – על כל בלון או רקטה היא תוקפת מתקן חמאסי נטוש. זה מה שהם יכולים לעשות, הפיות הגדולים האלה? הרי בכך הם מחזקים את נחישות החמאס לחזור לסורו.
    העם מצפה לנחישות! העם רוצה מלחמה, כמו שמנהיגוניו הבטיחו לו!

    קוקליציה בפעולה
    השחיתות של קרא נסלחת כי הוא שירת מטרות נכונות של ממשלת הזדון הזאת, שכל קול נבוב יקר לה מיהלום.

    ראש ממשלת רעננה
    כנראה שבכל זאת נפתלי הבנטיסט עדיין לא מקבל ולא קולט שהוא פורמלית ראש הממשלה, ולכן ביום שני כינה את נתניהו ראש הממשלה. טעות פרויידיאנית שמעידה על עצמה. והיום בכנסת פנה אליו יו"ר הכנסת כ"אדוני ראש הממשלה" ובנט היה עסוק בלהמשיך לדבר, עד שגנץ שישב לידו הפנה את תשומת ליבו שקוראים לו. האיש נראה מסכן, רדוף, מכופף מכובד העול והבוז שהוא סופג מהציבור.

    ציטוטי אוחנה
    אני מתפלא על אוחנה שבכלל ציטט אותך. היו כתבות יותר משכילות בעניין הזה. בכל מקרה הוא עשה נכון והוציא רק את הראוי לציטוט, ואת היתר לא טרח לציין, כי הם לא רק שלא היו רלוונטיים לעניין הראיון שלו אלא גם היו ביטויים מופקרים והזויים. אבל מה אתה מלין על אי ציטוט קטן שלך. ניסנקורן היה שליח לדבר עבירה. כדי לשחררו מתיק פלילי של התנהלותו בבחירות להסתדרות מול יחימוביץ' הוא הפך לעושה דברה של הפרקליטות העבריינית. גם אותי ניסנקורן לא ציטט מלא כשכתבתי: "ניסנקורן התנהל במשרד המשפטים כסוס טרויאני וכפרוייקטור של מנדלבליט במסע הנקם שלהם ברוה"מ ולהגנת מערכת המשפט המקרטעת והפרקליטות הנוכלת. הוא נכנס למשרד המשפטים חדור אמביציה להגן על המאפיה כדי שהיא תגן עליו; המציא והפיץ תאוריות קונספירציה מטורללות כנגד נתניהו ואנשיו, כמו אגדת ה'פרקליטות המקצועית וההוגנת', סכסך, השפיל, פגע, חיבל, זרע מדנים ויצר אווירת חשדנות ופחד כנגד שוחרי התיקון בקילקול בפרקליטות המדינה."

    אהבתי

    • אתמול הייתה בכנסת הצבעה שמית – בעד הציונות או בעד הביביזם. ברור לי שאילו הייתה שם, היית מצביע עם ביבי@טיבי נגד הציונות.

      אהבתי

  2. מר הייטנר, מאוד יפה שאתה בתור חבר של סער במפלגת תקווה חדשה – מייעץ עצות לאופוזיציה, עזוב האופזיציה איננה צריכה את העצות שלך, היא גם לא מתרשמת יותר מדאי מדאגתך הכנה לשלומה, עדיף במקום זה שתתמקד בטובת הקואליציה וטובת המדינה, שבנט וסער לא ימכרו את כל ארצנו למנסור עבאס והתנועת האסלאמית בנזיד עדשים

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s