מי יהיה הראשון

ב-1984 הוקמה לראשונה ממשלת אחדות רוטציונית, בין הליכוד בראשות שמיר למערך בראשות פרס. במו"מ על הקמת הממשלה שני הצדדים רצו להיות ראשונים, ופרס זכה. בבחירות שלאחר מכן, ב-1988, ניצח הליכוד. לשמיר, כמנצח, היה מרחב תמרון בין ממשלת "ימין על מלא" להקמת ממשלת אחדות לא רוטציונית והוא בחר באחדות. יש מגוון הסברים לניצחונו של שמיר, אך אחד מהם האא שששמיר התמודד מעמדת ראש הממשלה. מכאן, שהיותו השני ברוטציה שיחקה לטובתו ולבטח לא הזיקה לו.

לעניות דעתי, במקרה של רוטציה, יש יתרון לראש הממשלה השני, כי הוא יתמודד בבחירות הבאות כראש הממשלה. מול הדוגמה שהבאתי, ניתן להציג את הפארסה של ממשלת האחדות הרוטציונית האחרונה, בין נתניהו לגנץ, שהוקמה אשתקד. אבל זה מקרה ייחודי, תוצאה ישירה של אופיו של נתניהו. נתניהו חתם על ההסכם מתוך כוונה מראש להפר אותו וכך הוא נהג מיומה הראשון של הממשלה. אבל כל מנהיג אחר, זולת נתניהו, שהיה חותם על הסכם רוטציה, היה נוהג כפרס ומכבד את ההסכם.

על פי הפרסומים בתקשורת (שאינם בהכרח מדויקים, כיוון שערפל הקרב הקואליציוני הוא שעתם הגדולה של הספינים, הדיסאינפורציות וההרדמות) עיקר המחלוקת בין לפיד ובנט היא סביב השאלה מי יהיה הראשון ברוטציה ביניהם בממשלת השינוי. יהיה זה רציונלי יותר אם כל אחד מהם יאמר לחברו: תפאדל, היכנס אתה ראשון.

אבל האמת היא שעצם רעיון הרוטציה בעייתי. רוטציה פוגעת ביציבות השלטונית. נכון שיהיה ראש ממשלה אחד, שיכהן ארבע שנים. רוטציה היא הפתרון הנכון רק במקרה של תיקו בין שני הגושים הגדולים, כשאין לאף צד יכולת להרכיב ממשלה ולכן שני הצדדים מקימים ממשלה ומחלקים ביניהם את הקדנציה. מצב שבו שני גושים מתחרים ביניהם ובתוך אחד הגושים נעשית רוטציה, הוא אבסורד. מן הראוי שכל הגוש יתלכד סביב מועמד.

סביב מי? נכון להתלכד אחרי המועמד שמפלגתו היא הגדולה ביותר בגוש, כלומר יאיר לפיד, שמפלגתו גדולה יותר מפי 2 מכל מפלגה אחרת בגוש. אולם במציאות הפוליטית, מה שצריך לעמוד לנגד עיניהם של מנהיגי הגוש הוא היכולת לגבש קואליציה שתחליף את נתניהו. כנראה שאין ללפיד יכולת כזאת. ראשית, כי בנט הצהיר לפני הבחירות שלא ישתתף בממשלה תחת לפיד. כנראה שמה שיוריד אותו מהעץ ויאפשר את תמיכת בוחריו בהחלפת השלטון, הוא ראשות הממשלה, ולו ברוטציה. שנית, בנט יכול להקים ממשלה עם החרדים. תנאי הכרחי לממשלה חלופית הוא השתתפות החרדים בה. בלעדיהם לא יהיה רוב, כי אין מצב שתקווה חדשה וימינה יסכימו לממשלה שתלויה ברשימות אנטי ישראליות. אין סיכוי שהחרדים יסכימו לשבת תחת לפיד. לעומת זאת, יש סיכוי שיישבו תחת בנט, כשיבינו שאין לנתניהו אופציה להקים ממשלה וכדי להימנע מסיבוב חמישי, לבטח אחרי שנתניהו פגע ביהדות התורה כאשר פעל להעברת מצביעים ממנה לסמוטריץ'.

לכן, למרות שעקרונית לפיד הוא שצריך להקים את ממשלת השינוי, מעשית, כנראה שרק בנט יכול.

יהיה מי שיהיה מועמד הגוש, יהיה עליו לנסות, בראש ובראשונה, להקים ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד. ברור שברוטציה כזאת הראשון צריך להיות מועמד הגוש, כי אם נתניהו יהיה ראשון לא תהיה רוטציה ואם מועמד הגוש יהיה ראשון תהיה רוטציה. והשאלה האם נתניהו יהיה השני ברוטציה או מנהיג אחר של הליכוד, תלויה בתוצאות משפטו של נתניהו.

* "ידיעות אחרונות"