זכות גדולה

זכות גדולה נפלה בחלקי – להיות שותף להקמת יישוב חדש בארץ ישראל. אני חבר בצוות ההקמה ובוועדת הקבלה של היישוב החדש רמת טראמפ, בצפון הגולן.

גלגלי הקמת היישוב, במובן התכנון הפיזי ובמובן של גיבוש הקהילה המייסדת, מתקדמים מהר ויפה. כבר בעוד חודשיים-שלושה תעלה הקבוצה הראשונה של החלוצים למגורונים במחנה הזמני של היישוב. וכעת המשימה שלנו היא גיבוש הקבוצה. נטלתי חלק במפגשים עם מועמדים, והייתה זו בעבורי חוויה מרגשת ומרוממת נפש, לפגוש אידיאליסטים חדורי תשוקה חלוצית.

רמת טראמפ תהיה יישוב קהילתי משותף לחילונים ודתיים, שדגליו הם התיישבות, קהילתיות, שותפות דתית-חילונית, משימתיות למען החברה הישראלית ואיכות הסביבה.

כן, כמו רבים אחרים גם אני לא מתלהב משמו של היישוב, אם לנקוט לשון המעטה. ואיני ממעיט בחשיבות הדבר, כיוון ששמו של יישוב הוא מרכיב חשוב בזהותו. אבל התוכן חשוב הרבה יותר מהשם, והתוכן הוא הקמת היישוב הראשון בגולן במאה ה-21, הערכים שבבסיסו והחבורה החלוצית שתקים אותו. ושם של יישוב ניתן גם לשנות, והיו דברים מעולם.

****

לפני שבועות אחדים נערך מפגש מרומם נפש של צוות ההקמה עם נציגי גרעין "חגי", שהם מרכיב משמעותי בהרכב האנושי שיְיַסֵּד את היישוב. בפתיחת המפגש התבקש כל אחד מן המשתתפים להסביר למה הוא כאן; למה הוא חלק מהקמת היישוב. אשתף כאן בדברים שאמרתי:

אני מאמין גדול בהתיישבות, בערך ההתיישבות, כערך ציוני של יישוב ארץ ישראל, של יישוב הגולן, ולא פחות מכך כערך חברתי; היצירות החברתיות המופתיות ביותר של הציונות נוצרו בהתיישבות ואני מאמין שכך יהיה גם בעתיד. כך גם היום – היישובים המשותפים לחילונים ודתיים, לא רק בחיים זה לצד זה אלא כקהילה משותפת, נותנים את המענה הטוב ביותר לאחת הבעיות הקשות בחברה הישראלית, השסע בין חילונים ודתיים.

לצערי, כבר שנים רבות לא מקימים יישובים. לא אחת העליתי את הנושא בפני מנהיגי תנועתי, התנועה הקיבוצית, ולא מצאתי אצלם שום נכונות לחשוב בכלל על הקמת קיבוצים חדשים בעתיד הנראה לעין. גם בגולן העליתי לא אחת את הצורך בחידוש ההתיישבות, שוחחתי על כך עם ראשי המועצות, כתבתי על כך מאמרים וזה לא קורה.

לפני כשנה וחצי פנו אליי מייסדי גרעין "חגי" וביקשו להיפגש עם יהודה הראל ואתי. הם סיפרו לנו על רצונם להקים יישוב חדש בגולן וביקשו להיעזר בניסיוננו. שמחתי והתרגשתי מאוד מהפגישה. בעקבותיה, נפגשתי עם ראש המועצה חיים רוקח, לשוחח אתו על הגרעין ועל הרעיון. רוקח הפתיע אותי, כאשר הוא סיפר לי בסוד שראש הממשלה עומד להכריז ממש בימים הקרובים על הקמת יישוב חדש בגולן על שם טראמפ, כתודה על הכרתו בריבונות ישראל על הגולן.

מאז אני קשור לגרעין, קשור לרעיון, קשור להקמת היישוב. כאשר המועצה פנתה אליי בבקשה שאצטרף לצוות ההקמה, זה היה ממש טבעי בעבורי להצטרף ועשיתי זאת בחפץ לב.

****

אני היחיד בצוות ההקמה העושה זאת בהתנדבות. שאר חברי הצוות הם עובדי המועצה והחטיבה להתיישבות. הוזמנתי הן כמשוגע לדבר והן כחבר מליאת המועצה, כנציג יישובי צפון הגולן.

אני רואה בהקמת היישוב החדש תרומה גדולה לאזור צפון הגולן ולכל אחד מיישוביו. אני מקווה ומאמין שהאזור כולו יירתם לסייע לרך הנולד.

אני שמח על הזכות להיות שותף למפעל החשוב הזה. ואני חולם על היום שבו אהיה שותף להקמת קיבוץ שיתופי חדש של חילונים ודתיים בגולן.

* מידף – עלון קיבוץ אורטל

5 מחשבות על “זכות גדולה

  1. ישר כח על הפעילות שלך לחיזוק ההתיישבות בגולן אורי הייטנר.

    באשר לשם ״רמת טראמפ״: בניגוד לכל מיני אנשים, אני חושב שהשם הזה, שהוצע במקור על ידי ד״ר גיא בכור Guy Bechor באפריל 2019, כלומר זמן קצר אחרי ההכרה של הנשיא טראמפ בריבונות ישראל על הגולן, הוא שם ראוי, מכמה סיבות. 

ראשית, הוא מתגלגל יפה על הלשון (למשל בגלל ה״ת״ בסוף המילה הראשונה וה״ט״ בתחילת המילה השנייה, וגם בגלל ״רמ״ במילה הראשונה וה״ראמ״ במילה השנייה). שנית, הוא מרמז על השם ״רמת הגולן״, בגלל המילה הראשונה שבו. שלישית, הוא נותן הכרה לנשיא טראמפ שבזכותו ישראל קיבלה בפעם הראשונה אחרי כמעט 52 שנה, הכרה חיצונית בריבונותה על הגולן, ולא סתם ממדינה שולית, אלא מהמעצמה הגדולה בתבל. רביעית, חלק נכבד מהקריירה של הנשיא טראמפ הוקדשה (לפני שהוא הפך לנשיא ארה״ב) ליזמות בתחום הבנייה והקמת מבנים, ויש משהו סמלי בכך שישוב חדש שנבנה בגולן, אחרי עשרות שנים, יזכה להזכיר בצורה כזו או אחרת את שמו של הנשיא ה״בנאי״ שכאמור הכיר בריבונות ישראל על חבל הארץ הזה.

    נכון, כמו לכולנו, גם לנשיא טראמפ לא חסרים חסרונות, ובפרט יש בו ובסגנונו משהו שאינו מאוד אנין, אם לנסח זאת בלשון המעטה, אבל במבחן התוצאה, וזה הדבר המרכזי (הסגנון הוא הקנקן, המעשים והתוצאות הם מה שבתוך הקנקן) הוא תרם תרומה נכבדה ביותר למדינת ישראל, ובכמה וכמה היבטים, כשאחד מהם הוא כאמור בנוגע לגולן. 

בהקשר הזה, אני חושב שחשוב שאנחנו, תומכי ריבונות ישראל על הגולן, נדע להתמקד בעיקר ובפרט חשוב, לדעתי, שלא נצטרף לכל מיני גורמים שמשקיעים את מיטב משאביהם בביצוע דה-לגיטימציה שיטתית ובלתי פוסקת לנשיא טראמפ (דה לגיטימיציה שחלק גדול ממנה, אגב, הוא תוצר של עיוותים, הסתרות, הטעיות, מניפולציות, שקרים, וכדומה, בדומה לתעשיית השקרים נגד מדינת ישראל), הידיד הענק של מדינת ישראל. והשמעה בלתי פוסקת של אי-נוחות משם הישוב היא, לעניות דעתי, השתתפות בתעשיית הדה-לגיטימציה הזו.

    הרבה הצלחה לישוב החדש, ובהזדמנות זו גם שנה טובה והרבה בריאות לך, לבני משפחתך, ל״רמת טראמפ״, לגולן, למדינת ישראל, וגם לנשיא טראמפ 🙂.

    אהבתי

      • תודה על התגובה אורי הייטנר. את המאמר ״נווה הנשיא״ אליו מפנה הקישור שצירפת הכרתי. למעשה, קראתי אותו זמן קצר אחרי שהוא פורסם ב 22 במאי 2019. הוא בהחלט חידש לי לא מעט דברים שלא ידעתי. אני רוצה להגיד משהו בצורה מפורטת בנוגע לאוסף הנימוקים שהוצגו שם כנגד מתן שם לישוב שיכלול את מילה ״טראמפ״.

        1. ראשית, כתבת שאתה מתנגד עקרונית להנצחת אישים בעודם בחיים. על זה ניתן לענות שכמה מהישובים האחרים שהזכרת במאמרך נקראים על שמם של פוליטיקאים בכירים מחו״ל והם קיבלו את שמם בזמן שאותם פוליטיקאים היו בחיים. לדוגמה:

        א. קיבוץ כפר בלום: קיבל את שמו בשנת 1943. הוא נקרא על שם ליאון בלום שנפטר בשנת 1950 וכיהן כראש ממשלת צרפת בשנים 1936–1937 וגם בין סוף 1946 לתחילת 1947.

        ב. המושב בלפוריה: קיבל את שמו בשנת 1922. הוא נקרא על שם הלורד בלפור שנפטר בשנת 1930.

        ג. המושב כפר טרומן: הוקם בשנת 1949 וקיבל את שמו הנוכחי לכל המאוחר בשנת 1950 (ראה הסרטון בתגובה הבאה, משנת 1950). הוא נקרא על שמו של הארי טרומן שכיהן כנשיא ארה״ב בשנים 1945–1953 ונפטר בשנת 1972.

        אתה בעצמך היית מודע לאמור לעיל עוד במאמר הנ״ל, כאשר כתבת ״אחרי שנוכחנו שקריאת יישוב על שמו של מנהיג זר אינו תקדים, אלא דבר מקובל, וחלק מן המנהיגים הללו הונצחו עוד בחייהם…״.

        2. שנית, כתבת שאתה בוודאי ובוודאי מתנגד עקרונית להנצחת אישים בעודם מכהנים בתפקידם, כי יש בכך יותר משמץ של חנופה, יותר מקורטוב של קרתנות ויותר מקמצוץ של פולחן אישיות.

        א. כמו שניתן לראות בסעיף ג לעיל, כפר טרומן נקרא על שם נשיא ארה״ב טרומן בעוד הנשיא טרומן מכהן בתפקידו, כלומר ״רמת טראמפ״ אינו הישוב הראשון שנקרא על שם נשיא ארה״ב בזמן שהנשיא מכהן בתפקידו.

        ב. באשר לעניין החנופה: אכן, הנצחת אישים בעודם בחיים, ובטח כאשר הם מכהנים בתפקידם, הוא משהו שיש בו יותר משמץ של חנופה ויותר מקמצוץ של פולחן אישיות. אבל חנופה היא דבר שגרתי בזירה הפוליטית, וגם הרבה מעבר לה: למעשה, היא מופיעה באינטרקציות חברתיות רבות, בדיוק בגלל המאבק הבלתי פוסק על שרידות, כח ומשאבים; העניין הזה לא התחיל ב״רמת טראמפ״ ולא צפוי להיפסק שם. ובכל מקרה, בהקשר הספציפי של ״רמת טראמפ״ חשוב להדגיש שיש נימוקים לשם הזה גם מעבר לעניין החנופה, וזה הוזכר בתגובה הקודמת שלי; למעשה, אפשר להכליל חלק מהנימוקים הללו גם לישובים נוספים שנקראים של שמותיהם של כל מיני אנשים, והעניין הזה מופיע בין השורות ולפעמים גם במפורש במאמר שלך ממאי 2019 אליו צירפת קישור לעיל.

        כדוגמה נוספת, מעבר לסוגיית ״רמת טראמפ״ וישובים אחרים, אפשר להסתכל על מבני ציבור באוניברסיטאות: רבים מהם קרויים על שמם של כל מיני נדבנים, בדיוק מפני שאותם נדבנים הסכימו לתרום את הכסף כדי להנציח את שמם ולפאר את עצמם עוד בעודם בחיים ובזמן שהם מכהנים בכל מיני תפקידים (פילנטרופיים ומעבר לכך). כזהו בניין הפקולטה למדעי המחשב בטכניון (נקרא על שם הנרי טאוב) והספרייה המרכזית באוניברסיטת חיפה (נקראת על שם בני הזוג יונס וסוראיה נזריאן). ויש גם דוגמאות אחרות, כמו יערות קק״ל שנקראים על שמם של כל מיני תורמים, ורואים את זה עוד בסרט סאלח שבתי משנת 1964. בכל המקרים הללו גם ניתן למצוא יותר משמץ של חנופה, אבל בזכות זה הגיעו המשאבים (כגון הכסף) שאיפשרו להקים את המבנים, יערות וכו׳.

        ג. יתר על כן, לא חסרים מקרים של חברות מסחריות שנקראות על שם המייסדים בזמן שהמייסדים היו/הינם בחיים (רמי לוי שיווק השקמה, היולט-פקארד, ועוד ועוד). ועוד משהו בכיוון הזה: הרבה בניינים בעולם קרויים על שמו של דונאלד טראמפ: הכוונה היא לבניינים מהסוג Trump Tower. גם כאן ניתן לפעמים למצוא יותר משמץ של פולחן אישיות (עצמי), אבל לא תמיד זו הסיבה לשם (לפעמים הסיבה היא פשוט רצון של המייסדים לגרום לכך שהעסק שלהם יהיה מוכר, או כזה שיזוהה עם שמם, והרי בתחילת הדרך מדובר על עסק קטן והרבה פעמים לא מוכר, וגם המייסדים הם הרבה פעמים דמויות אנונימיות; רק במקרים נדירים עסק קטן שכזה צומח לחברת ענק ואז כבר שינוי השם הוא מאוד בעייתי, כי זה יגרום לכך שהעסק, שהינו מוכר מאוד בשמו הנוכחי, עלול להפוך לכזה ששמו לא יהיה מוכר).

        3. כתבת ש״מן הראוי שהנצחת אישים תעשה כאשר כבר תהיה פרספקטיבה היסטורית על פועלם. טראמפ הוא דמות שנויה במחלוקת, ורק ההיסטוריה תשפוט את נשיאותו״. נכון, יש היגיון בהמתנה לפרספקטיבה היסטורית בכל הקשור להנצחה מפורשת של אישים. הצרה היא שעד שתהיה כזו פרספקיטיבה עלול לעבור הרבה מאוד זמן, ובינתיים אפשר להפסיד הרבה הזדמנויות לשיפור המצב בדיוק בגלל שאותם אישים מחזיקים בהרבה כח ומשאבים כיום, בעודם בחיים ובעודם מכהנים בתפקידיהם השונים (פוליטיים, פילנטרופיים וכדומה). האם שווה לבזבז את ההזדמנויות האלו רק כדי לקבל ציון גבוה ב״מדד המוסר״? או ״מדד שר ההיסטוריה״? אני לא בטוח שזה משתלם, מה עוד שבמקרה הספציפי של הנשיא טראמפ, אני בטוח שהיסטוריונים רבים יעשו לו הרבה מאוד דה-לגיטימציה, לא פחות מאשר עושים לו כיום, בעודו מכהן בתפקידו כנשיא ארה״ב, ולכן הוא צפוי להישאר דמות שנוייה במחלוקת גם בעתיד הנראה לעין (שוב, בין השאר בהתבסס על תעשיית שקרים שיטתית, בדומה לתעשיית השקרים כנגד מדינת ישראל, תעשייה שהיא בין הגורמים העיקריים לכך שמדינתנו הפכה להיות מדינה שנוייה במחלוקת).

        בסוף המאמר שלך, ולמעשה גם בכותרת שלו, הצגת איזשהו פתרון ביניים בהקשר הזה, אבל מהסיבות שהוזכרו לעיל, גם הפתרון הזה סובל מחולשות.

        4. כמעט לבסוף, אומר שאם אכן באיזשהו שלב יתגלה שהנשיא טראמפ עשה/יעשה משהו כל כך איום ונורא שקריאת שם של ישוב על שמו תהפוך למשהו בלתי נסבל, אז אפשר יהיה לשנות את שם הישוב, כמו ששמם של ישובים אחרים שונה בעבר (ואתה בעצמך הזכרת כאלה ישובים במאמר שלך לעיל ממאי 2019). ובהקשר הזה, אומר שגם אז לא בטוח שיעשו שינוי לשם הישוב, ואני כותב זאת כי הרי כבר היום אפשר למצוא ישוב שנקרא על שמו של נשיא אמריקני שעשה מעשה שאפשר לפרשו כאיום ונורא (הכוונה היא לכפר טרומן שהוזכר בסעיף 1ג לעיל: הרי הנשיא טרומן פקד להשליך את פצצות האטום אל הירושימה ונגאסקי בסוף מלחמת העולם השנייה), והנה, למרות זאת אותו נשיא לא נתפס, ככל הידוע לי, כנשיא מאוד שנוי במחלוקת וככל הידוע לי לא נעשתה לו הרבה דה-לגיטימציה; ובפרט, שם הישוב ״כפר טרומן״ לא שונה וככל הידוע לי גם לא היתה בשום שלב איזושהי הצעה רצינית לשנות את שמו, למרות שלכאורה אפשר לחשוב על סיבה טובה לשינוי השם, כמו שהוסבר לעיל. יתר על כן, כמו שנכתב קודם, הישוב בכלל עלה על הקרקע בשנת 1949, כלומר אחרי שהיה ידוע קבל עם ועולם על מעשהו הנורא של הנשיא טרומן, ובכל זאת בחרו לתת לישוב את שמו; ואגב: הנשיא טרומן עמד לבחירה בשנת 1948, שוב, אחרי שהיה ידוע לכל העולם ובפרט לאזרחי ארה״ב על המעשים הנ״ל שלו, ובכל זאת הוא ניצח בבחירות ונבחר לכהונה נוספת.

        5. הערה אחרונה: כל מיני דברים שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, למשל על זה שכל מיני תומכי גולן משתתפים בצורה כזו או אחרת בתעשיית הדה-לגיטימציה כנגד הנשיא טראמפ, כוונו לקהל יעד נרחב. אני לא מסתיר את זה שאתה היית חלק מקהל היעד (אם כי הדברים שכתבת במאמר ממאי 2019 בהחלט משנים בצורה מסויימת את התמונה), אבל אתה רחוק מלמצות את אותו קהל: לדוגמה, רק לאחרונה, כשכתבת את המאמר הנ״ל (״זכות גדולה״, 2/9/2020) כפוסט בפייסבוק, היו שם אנשים אחרים שהשתתפו באותה תעשיית דה-לגיטימציה, ודברים דומים ניתן לומר על פוסט פייסבוק אחר שלך בנידון מלפני כמה שבועות. כך שהתגובה הזו שלי, וגם התגובה הקודמת, הן גם תשובה לאותם אנשים.

        אהבתי

      • ובהמשך לתגובה הקודמת, סעיף 1ג, הנה הסרטון, מארכיון המדינה, מספטמבר 1950, שמראה את הקמת כפר טרומן בשמו הנוכחי:

        יומן כרמל 055-2 ספטמבר 16 1950 – ארכיון המדינה, פורסם ביוטיוב ב 14/12/2014:

        אהבתי

  2. כאשר כתבתי שאני נגד הנצחת אנשים בחייהם ובמיוחד כאשר הם עדיין מכהנים בתפקידם, לא טענתי שזה יהיה חידוש, אלא שזה דבר שאני מתנגד לו. בנוסף לכך, אילו ידעת עד כמה השם של היישוב מרחיק אנשים שלא רוצים להיות חלק מיישוב שנקרא על שמו, אני משער שהיית מבין שלטובת העניין עדיף שם אחר.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s