קיבוץ באתגר הקורונה

קבוצת ראות היא עמותה ישראלית, המגדירה עצמה כקבוצת השפעה ואסטרטגיה, השואפת להבטיח את חוסנם ושגשוגם של מדינת ישראל, החברה הישראלית והעם היהודי. הקבוצה הפיקה מסמך שכותרתו: "מבט מערכתי – השלכות הקורונה על סוגיות של חוסן לאומי". המסמך בוחן את השלכות המגפה על החוסן הלאומי, הקשר עם העולם היהודי והאתגרים במזרח התיכון. אחד הפרקים במסמך נקרא: "קהילות בישראל כמנוע לחוסן לאומי, חברתי וכלכלי". וכך נאמר, בין השאר, בפרק זה: "גישת הקהילתיות עשויה לספק את רשת הביטחון החברתית האופטימלית עם תום המשבר, ואולי אף בזמן המשבר. מערך המוסדות הקהילתיים שפרוס ברחבי המדינה ובכל קהילה יוצר את הבסיס לחוסן, לשגשוג והכללה ברמה הקהילתית והלאומית. קהילה ממקסמת את ההון החברתי, ומבטאת את הנכונות להקריב, ליטול סיכון ולקיים חליפין למען ובין חברי הקהילה, בזכות השתייכותם לאותה מסגרת חברתית ובהתבססות על סולידריות הדדית ומערך נורמות חברתיות, ובכך, למעשה, להוות רשת ביטחון חברתית וכלכלית. גם בעת משבר הקורונה ולמרות הסגר, הקהילה היא בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר לספק תמיכה אפקטיבית ומורלית לחבריה, כולל מתן מענה לצרכיהם של קשישים, הפגיעים יותר למחלה".

מילים כדורבנות! הקהילה היא בסיס החוסן גם בימי שגרה – לא כל שכן בימי חירום, קל וחומר במצב חירום מתמשך. אין קהילה קהילתית יותר מקיבוץ שיתופי, שהנו קהילה מקפת-כל, שהחברות בה היא במלוא גופו ורוחו של האדם. אנו חשים זאת היטב בחיינו, בקיבוץ אורטל.

קיבוץ אורטל הגיע למשבר הקורונה כקהילה חסונה וחזקה, הרבה מאוד בזכות תנופת הצמיחה הדמוגרפית האדירה בשנים האחרונות. וחוסנה של הקהילה בא לידי ביטוי עילאי במשבר הקורונה. הערבות ההדדית, בין חבר לחבר, בין החבר והקהילה, ובין הקהילה לחבר, באים לידי ביטוי במלוא הודם והדרם. מה שמאפיין את אורטל בימים אלה, הוא שילוב של הנהגה מרכזית חזקה הזוכה לאמון הציבור, ועדות פעילות ומתפקדות היטב והתנדבות והירתמות יפים של מרבית החברים ושל הנוער הנפלא שלנו – זה השילוב המנצח באתגר הקורונה. האופן שבו כל המערכות באורטל השכילו להתאים את עצמן בקלות יחסית לשינוי מהיר ודרמטי לא רק בסדר יומן, אלא באופן פעולתן, ולתת לכך את המענה המתאים, הוא מקור לגאווה לכולנו.

כך, למשל, מערכת החינוך – שבתחילת המשבר הצליחה ליצור תכנית הפעלה מאורגנת ומסודרת במגבלות הנחיות משרד החינוך, וכאשר למחרת – ההגבלות החדשות הפכו את התכנית לבלתי אפשרית, התאימה מיד את פעולתה לתנאי אי-המפגש. גולת הכותרת היא הפעלת הנוער בהנעת הקהילה והמשק.

כך גם ועדת תרבות, שכל הווייתה היא יצירת המפגש הקהילתי, ובהתראה של 24 שעות נאלצה לבטל את מסיבת פורים עליה עמלה כל כך ואת ערב חורף, אך מיד התעשתה ויצרה חלופה תרבותית המתאימה לתנאי הבידוד והסגר. מדורת השבט פועלת ללא המפגש הבלתי אמצעי. וכך גם קבלות השבת שהפכו מיד למקוונות. אש התמיד של קבלת השבת לא כבתה לרגע ומיד שינתה את אופן פעולתה.

****

ברצוני להאיר בזרקור גדול במיוחד את ענף המזון. תפקיד מנהל ענף המזון, או כפי שנקרא בעבר "אקונום", הוא אחד התפקידים הקשים ביותר בקיבוץ. הוא נמצא בחוד החנית של השירות לציבור, צריך לקלוע לטעמם של יותר משלוש מאות פיות ולהשביע את תֵּאבונם, ולרצות את רצון כולם. המשימה הכמעט בלתי אפשרית הזאת נעשית במגבלות תקציב לא פשוטות. בימי שגרה הענף מאכיל גם את קבוצות התיירים הרבות הפוקדות אותנו כמעט מדי יום.

וביום אחד, כל אופן פעולתו של הענף ושל חדר האוכל הפך לסכנת הדבקה, ולכן הענף חייב היה לשנות את פניו ללא היכר. חדר האוכל, שעצם מהותו הוא היותו מקום המפגש החברתי היומיומי החשוב ביותר של הקיבוץ, אינו יכול למלא את ייעודו הרגיל. ענף המזון שהפך, באפס התרעה, למרכז משלוח ארוחות לבתי החברים – ממלא את ייעודו החדש בצורה מעוררת התפעלות. הוא מוכיח, כמו יתר מוסדות אורטל, יכולת גמישות והתאמה למציאות משתנה, וזהו ביטוי לעוצמה וחוסן.

עמדתי בנושא חדר האוכל מוכרת. איני רואה בו ענף שייעודו האכלת החברים, אלא האוכל הוא רק אמצעי למפגש חברתי קהילתי. לכן, כבר לפני 25 שנים ניסיתי להעביר החלטה, שכל לקיחת מזון מחדר האוכל לבתים הפרטיים תהיה בתשלום מלא ואילו האכילה בחדר האוכל תהיה בסבסוד של 100%. בשנים האחרונות תפיסתי, שבעבר נתקלה בהתנגדות מקיר לקיר, יושמה באופן חלקי.

על פי אותו העיקרון, הייתי צריך לתמוך בסגירת חדר האוכל בימי קורונה, בהם ייעודו אינו מתממש. יש קיבוצים שנהגו כך. גם אנו, במטה קורונה, דנו בכך. אבל בימי קורונה אני תומך בהתלהבות בפעולתו של חדר האוכל באספקת אוכל לבתי החברים, כי זה הביטוי היפה ליחד שלנו, לערבות ההדדית שלנו, לאכפתיות של קהילה המספקת את צרכי חבריה, ונעזרת לשם כך בהירתמות של חברים ובעיקר של בני נוער לתפעול הענף באופן שונה כל כך מן הרגיל.

כאמור, תפקיד מנהל ענף המזון הוא מן הקשים בקיבוץ, והדבר מחריף בימי קורונה, שבהם העצבים מתוחים מן הרגיל. ולצערי, נחשפנו למתקפות כעורות על הענף, מצד מי שכנראה מקבלים כמובן מאליו את הטוב הזה והוא אינו מספק אותם.

איני טוען, חלילה, שאין מקום להשמעת ביקורת על כל בעל תפקיד, על כל מערכת וגם על ענף המזון. השאלה היא איך היא נשמעת והיכן. יש הבדל בין ביקורת בונה והצעות שיפור וייעול, לבין תּוֹבענוּת ברוח "מגיע לי", שאינה הולמת את הרוח האורטלית.

****

היעד העליון שלנו בימים אלה הוא הימנעות מכניסת הנגיף לאורטל, ושאף חבר לא ילקה במחלה. במקביל אנו נערכים לכך שאם חברים ילקו במחלה, נשכיל לבצע את הפעולות הנחוצות לבלימת התפשטותה ולהמשך תפקוד מיטבי של הקהילה.

הדרך לעמידה ביעד היא סגירת אורטל מפני אנשים מבחוץ. גם הסגירוּת הזאת מנוגדת לדרך החיים הנורמלית שלנו, אך כעת היא כורח המציאות.

בנושא זה, הופתעתי לשמוע לפני ימים אחדים חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה, הקובע שאין ליישוב קהילתי סמכות חוקית לסגור את שעריו מפני הבאים מבחוץ. יש לציין, שכיוון שבגולן ראש המועצה, נציג הריבון, הוציא צו המחייב את היישובים להסתגרות כזו, חוות הדעת הזו אינה תקפה לגבינו. עם זאת, יתכן שעל פי אותה השקפה משפטית, ניתן לפסול גם את חוקיותו של הצו.

חוות הדעת הזו היא ביטוי לאי ההבנה הקיימת באליטה המשפטית הישראלית את מקומה ומשמעותה של קהילה ובעיקר של התיישבות קהילתית כפרית. האידיאולוגיה הנאו-ליברלית אינדיבידואליסטית של אותה אליטה, מכירה רק בפרט ובמדינה וכל קולקטיב אחר, קהילתי ולאומי, זר לה. הדבר בא לידי ביטוי בפסיקותיה נגד ועדות הקבלה, כאשר גורמים פוסט-ציוניים שונאי ההתיישבות הציונית ניצלו את הגישה הזו כדי לחבל, באמצעות בית המשפט, ביכולת הקיום וההתפתחות של ההתיישבות.

אני מקווה מאוד, שמשבר הקורונה, המדגיש את כוחה ומשמעותה של קהילה, יביא למהפך ביחס מדינת ישראל וגם המערכת המשפטית, ביחסם לקהילה ולהתיישבות. כפי שנאמר בדו"ח של קבוצת ראות: "במשבר טמונה גם הזדמנות לפיתוח מורשת של רשת קהילות בחברה הישראלית, שבתקופת ההתאוששות מהמשבר תגביר את השגשוג, ההכללה והחוסן של חבריה. לפי ניתוח קבוצת ראות, הקהילה היא המפתח להשגת היעדים של שגשוג, הכללה וחוסן, ויש לה השפעה מכרעת על איכות חייו של האזרח. מוסדות הקהילה המהווים את עמוד השדרה של הקהילה, הם המפתח לבניית הון חברתי וכתובת למתנדבים ולפעילים".

* מידף – עלון קיבוץ אורטל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s