דרשה לפרשת "יתרו" תש"ף

קבלת שבת באורטל 14.2.20
קבלת השבת מוקדשת לזכרו של יוסי גמזו

פרשת "יתרו" היא אחת הפרשות החשובות והמשמעותיות בתורה. בפרשה זו מסופר על מעמד הר סיני וקבלת התורה – עשרת הדיברות. עשרת הדיברות הם ליבת ערכי היהדות והמוסר האנושי בכללו.

החיים הם מורכבים, רובם הם בתחום האפור ולא בתחומי השחור-לבן. וכיוון שהחיים הם מורכבים, ובעיות האנושות הן מורכבות, מן הראוי שגם התשובות והפתרונות יהיו מורכבים. אבל דווקא לנוכח המורכבות הזאת, יש חשיבות רבה לנחרצות ולחד-משמעיות של הדיברות, בעיקר אלה שבין אדם וחברו. לא תרצח. לא תגנוב. לא תנאף וכו'. החיים הם מורכבים, אך יש מקום לכמה אמירות נחרצות, חדות, ברורות, שאינן משתמעות לשני פנים. אין מורכבות באיסור על גניבה. לגנוב זה רע. נקודה. וכמובן לרצוח. זה המסר הגדול של עשרת הדיברות.

הפרשה נקראת על שמו של יתרו, חותן משה, כהן מדין. בתחילת הפרשה הוא בא לבקר את משה ועמו. הוא מוצא את משה עמוס מעל הראש מצאת החמה עד צאת הנשמה, בניהול לבדו של כל ענייני העם וכשופט יחיד בכל קובלנה של כל אחד מבני ישראל ובכל סכסוך בין אנשים.

יתרו לימד את משה פרק בהלכות ניהול וארגון. הוא לימד אותו לבזר את העומס באמצעות מינוי שרי עשרות, שרי מאות ושרי אלפים. מה שחשוב לתת עליו את הדעת, במיוחד בימים אלה, שבין בחירות לבחירות, הוא מי ראויים להיות השרים, כלומר נושאי המשרות הציבוריות: "אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת, שונאי בצע". אין די במבנה ארגוני יעיל. חשוב יותר שנושאי המשרות יהיו אנשים ישרים והגונים. עוד לא ניתנה התורה, למעשה – עוד אין חוקים. אבל יש מה שקודם לחוקים, והוא דמותם של בעלי התפקידים. אם לא יעמדו בתקן הזה, אין משמעות לחוקים.

והדברים כל כך אקטואליים היום. ומן הראוי שיעמדו לנגד עינינו בקלפי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s