לצערי

המפגש של מועדון 50+ – ותיקי אורטל, עם תכנית "אני באורטל" – הנקלטים והחברים החדשים זה מקרוב באו, היה מרומם נפש. רובו הוקדש לסיפורים –סיפורי בראשית של אורטל וסיפורי המפגש הראשון עם אורטל של הוותיקים והצעירים כאחד. סופו של המפגש הוקדש לעתיד – איך אנו רואים את אורטל בעוד עשרים שנה. אחד החברים, דווקא מן הצעירים, אמר שהוא רואה את אורטל בעוד עשרים שנה "לא כקיבוץ שיתופי, לצערי" אבל… ב"אבל" הוא מנה כמה מן הדברים היפים באורטליות, כמו הקהילתיות המיוחדת ועוד, שיישמרו. אני מעדיף להתייחס למה שקדם ל"אבל" – כלומר ל"לא קיבוץ שיתופי, לצערי".

****

אילו נערך משאל כזה לפני עשרים שנה, מספר החברים שהיו מעריכים שאורטל לא תהיה קיבוץ שיתופי בעוד עשרים שנה, כלומר היום, היה גדול הרבה יותר מאלה החושבים כך היום. רבים מהם היו מוסיפים את המילה "לצערי".

איני מציג זאת כדי להבטיח שמה שהיה הוא שיהיה, ושאני בטוח שאורטל תישאר קיבוץ שיתופי לעד. אני מציג זאת כדי להכניס לפרופורציות ולאזן את התובנה של הדובר. אני לא יודע לתאר ולא רוצה לנחש מה תהיה אורטל בעוד עשרים שנה. אני רוצה ליצור היום את אורטל של עוד עשרים שנה ולהשפיע על היצירה בהתאם להשקפתי. מי שאומר ש"לצערו" אורטל לא תהיה קיבוץ שיתופי, מעיד על עצמו שהוא רוצה שאורטל תהיה קיבוץ שיתופי. ואני אומר לו: ידידי הצעיר, אין מקום לפאטאליזם. חיינו אינם דטרמיניסטיים, ואיננו נשטפים בתהליכים גדולים מאתנו שאין לנו השפעה עליהם. אנו בונים את חיינו במו ידינו. אנו מעצבים את עתידה של אורטל. ואם אנו רוצים שתהיה קיבוץ שיתופי, תפקידנו להמשיך לבנות אותה ככזו. כפי שעשינו עד כה.

בשבוע הבא נסיים את תהליך עיצובו מחדש של חזון החינוך של אורטל. זהו בפירוש חזון של חינוך קיבוצי; של קיבוץ שיתופי. זאת תעודת הזהות החינוכית של קיבוץ אורטל, כקיבוץ שיתופי. עלינו לעצב, לא רק בחשיבה ודיבורים אלא בראש ובראשונה במעשים, את תעודת הזהות של אורטל בתרבות, במשימתיות, במשק, בצמיחה הדמוגרפית, ברווחה, בכל תחומי החיים.

הדבר החשוב ביותר שעשינו בשנים האחרונות לחיזוקה של אורטל ובמיוחד לחיזוקה כקיבוץ שיתופי, הוא הקליטה הגדולה. לפני תחילת התהליך, היו לא מעטים בתוכנו שהטילו ספק בעצם היתכנותה. "מי ירצה לבוא היום לקיבוץ שיתופי בגולן?"

עובדה. הצלחתה הגדולה של הקליטה אינה ללא קשר להיותנו קיבוץ שיתופי ולבטח לא למרות שאנו קיבוץ שיתופי, אלא בזכות היותנו קיבוץ שיתופי. מה שקסם למשפחות הרבות שהצטרפו, הייתה הרוח השיתופית שלנו, על יתרונותיה הרבים. וכשאנשים אומרים שהם באו לאורטל בזכות הקהילתיות, בזכות החום האנושי, בזכות החינוך – כל אלה הם פועל יוצא של דרכנו השיתופית המיוחדת.

יש גם בעיות בשיתופיות. בעיה שאני צופה בעתיד, היא היפערות פער כלכלי בין החברים, בשל מקורות חוץ. אם תהיה באורטל שכבה שיש לה מה להוריש לבניה ושכבה שאין לה, זהו איום חברתי, שיש לתת לו מענה, בדמות קרן חיים. מאז ומתמיד השכלנו לתת מענה הולם לאיומים שרבצו לפתחנו בכל תקופה ותקופה, וכך, בדרכנו הייחודית, נשארנו מי שאנחנו ושמרנו על זהותנו, בניגוד לכל הקיבוצים שסביבנו.

את הדרך השיתופית הייחודית שלנו אנו סוללים כבר זו השנה ה-42. הדרך עודנה נפקחת לאורך, והתפקיד שלנו הוא להמשיך לסלול ולעצב אותה.

* מידף – עלון קיבוץ אורטל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s