פינתי השבועית ברדיו: פונאר

פונאר / חוה אלברשטיין
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 26.8.19

את נאום הקטגוריה ההיסטורי של היועץ המשפטי לממשלה והתובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר, שאותו נשא, כדבריו, בשמם של ששת המיליונים שקולם לא ישמע, הוא סיים בהקראת השיר "פונאר". "פונאר", הנושא את שמו של גיא ההריגה של יהודי וילנה, הוא אחד מסמלי השואה, אולי דווקא בשל האופטימיות הגדולה שבמילותיו.

ב-6 במרץ 1943 נערכה בגטו וילנה תחרות מוסיקה. רוב משתתפי התכנית היו מבוגרים, פסנתרנים מקצוענים ובעלי שם, ובהם הפסנתרן וולף בקר, המנצח וולף דורמשקין והמלחין מיכאל וקסלר. בין המשתתפים היה גם ילד בן 11, אלכסנדר וולקוביסקי. הפסנתרן הצעיר ניגן יצירה שהוא עצמו כתב, והשם שנתן לה היה "פיאנו". אלכסנדר וולקוביסקי זכה במקום גבוה מאוד, בוודאי לילד המנגן בין ענקים – המקום הרביעי.

לאחר התחרות וההצלחה, אביו של אלכסנדר, הרופא ד"ר נוח וולקוביסקי, כתב בפולנית מילים לבית אחד מהשיר: Cicho cicho – שקט שקט. המשורר שמריהו (שמרקה) קצ'רגינסקי תרגם את הבית ליידיש, והוסיף לו בתים נוספים. שמו של השיר ביידיש – "שטילער שטילער".

עצם קיומה של התחרות, בתנאי הגטו והשואה הנוראים, הוא עדות לאחד מסממני הגבורה האדירים בשואה – קיומם של חיי תרבות יהודיים תוססים ועשירים מאוד – תיאטרון, מקהלות, תזמורות, אירועי ספרות ומוסיקה, הרצאות.

השיר, על מילותיו, הושמע לראשונה באחד האירועים הללו, הרצאה של המשורר קצ'רגינסקי, על הנושא: וילנה בספרות היהודית. בערב זה, שרה הזמרת הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי את השיר. לאחר מכן שר אותו באופן קבוע הזמר אקסלרוד וזמרי מקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סלפ. כשהשיר הגיע לארץ ישראל, אברהם שלונסקי תרגם אותו לעברית.

מחבר השיר, המשורר ופעיל התרבות שמרקה קצ'רגינסקי, היה היוזם והמארגן של תחרות המוסיקה, אף שחודש קודם לכן שכל את אשתו. קצ'רגינסקי שרד את השואה. עם חיסול הגטו הוא ברח ליער והצטרף לפרטיזנים. קצ'רגינסקי, שהיה קומוניסט, לא האמין בציונות ולא בעברית. הוא אמנם ביקר בישראל, אך השתקע דווקא בארגנטינה. הוא ניהל בה הוצאת ספרים יהודית סוציאליסטית. ב-1954 הוא נספה בתאונת מטוס.

זמן קצר לאחר התחרות, נערכה סלקציה בגטו, ואלכסנדר ואביו נשלחו למחנה עבודה באסטוניה. בסלקציה נוספת אביו הוצא להורג והוא נשלח למחנה הריכוז שטוטהוף. הוא ניצל בזכות תושייתו, כאשר ברח מצריף הילדים לצריף המבוגרים. הוא הועבר למחנה דאוטמרגן ושרד בו עד שחרורו בידי הצרפתים. הוא ואמו שרדו את השואה, נשארו בחיים ועלו ב-1945 לישראל. אמו נישאה בארץ מחדש.

בארץ שינה אלכסנדר את שם משפחתו לתמיר. הוא המשיך את השכלתו המוסיקלית, היה פסנתרן מוכר ומצליח, פרופסור ומרצה באקדמיה למוסיקה, מלחין, מפיק הרכבי ואירועי מוסיקה ומגיש ב"קול המוסיקה". בשבוע שעבר, הלך אלכסנדר תמיר לעולמו.

השיר "פונאר" היה ונותר אחד משירי השואה הבולטים. שרים אותו בטקסים רבים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ובכלי התקשורת ביום זה. במשך עשרות שנים, שמו של מלחין השיר וסיפורו לא היו ידועים. הסיפור נחשף לראשונה בתכניתו של דן אלמגור בטלוויזיה, "שרתי לך ארצי", באמצע שנות השבעים, שבו התארח פרופ' תמיר וסיפר את סיפורו וניתן למצוא את העדות ביוטיוב. גם אחרי הופעה זאת, שמו לא הוזכר בקרדיטים על השיר, עד שבסוף שנות ה-80 חברי עופר גביש, חוקר הזמר העברי, שחקר את השיר, הגיע אליו שוב, וראיין אותו. עופר יזם את סרט התעודה "פונאר" של הבמאית רחלי שוורץ, וערך את התחקיר לסרט. הסרט, שהופק בעבור הערוץ הראשון ב-2002, הביא את תמיר לראשונה חזרה לוילנה. בשיאו של הסרט, שרה מיטל טרבלסי את השיר באולם שבו נערך הקונצרט המקורי.

ביום הזיכרון לשואה והגבורה הקרוב, יערוך עופר אזכרה לתמיר, באותו המקום.

פונאר הוא פרבר של העיר וילנה, בירת ליטא, אליו גורשו בתחילת המלחמה רבבות יהודים מהגטו, כביכול למחנה עבודה, ושם הם נרצחו בהמוניהם בירי רובים ונטמנו בקבר אחים המוני. מספר הנרצחים, בידי הנאצים ומשת"פים ליטאים, הוא קרוב ל-100,000 איש, מתוכם 70,000 יהודים, וכן 20,000 פולנים וכ-8,000 שבויי מלחמה סובייטים. הטבח בפונאר ארך כשלוש שנים, מיולי 1941 עד אוגוסט 1944.

בכרוז המפורסם שכתב מנהיג המחתרת בוילנה, המשורר אבא קובנר, ב-31.12.1941, שבו הבהיר לראשונה שמטרת הנאצים היא השמדת יהדות אירופה ותחילה יהדות וילנה, וקרא ליהודים להניף את נס ההתנגדות והמרד, תחת הסיסמה "לא נלך כצאן לטבח", הוא גם הבהיר לתושבי הגטו מה משמעותו האמתית של מחנה העבודה, כביכול, פונאר: "פונאר הוא מוות", כתב קובנר. יש לציין, שלא היו לו ידיעות מוסמכות, לא על הנעשה בפונאר ולא על כוונת ההשמדה, אך הייתה לו אינטואיציה כמעט נבואית, ומרסיסי המידע וכושר הניתוח שלו, הוא כתב בפסקנות את הדברים שנראו הזויים, והתבררו, לדיאבון הלב, כמדויקים.

השיר הוא שיר ערש של אמא בגטו וילנה, שאביו נרצח בפונאר. האם מבקשת מבנה להחריש, לא לבכות. השיר הוא שיר אופטימי, שיר שכולו אמונה בניצחון הטוב, ניצחון האור, ניצחון הדרור. הוא מסתיים במילים: עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר, בְּבוֹא הַדְּרוֹר, בְּבוֹא הַדְּרוֹר!

השיר זכה לביצועים רבים. הביצוע המוכר ביותר, הקלאסי, הוא של חוה אלברשטיין. היא מבצעת אותו ביידיש ובעברית. אנו נאזין לה, בגרסה העברית, ונקדיש אותו לזכרו של אלכסנדר תמיר, שנפטר לפני ימים אחדים.

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!
כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,
הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ
פֹּה מֵעֲבָרִים.
אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,
דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,
לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא
וְעִמּוֹ הָאוֹר.
שֶׁקֶט, בְּנִי לִי, מַטְמוֹנִי לִי,
אַל נִבְכֶּה בִּכְאֵב!
כִּי בֵּין כֹּה וָכֹה בִּכְיֵנוּ
לֹא יָבִין אוֹיֵב,
גַּם הַיָּם גְּבוּלוֹת וָחוֹף לוֹ,
גַּם הַכֶּלֶא סְיָג וָסוֹף לוֹ –
עֱנוּתֵנוּ זֹאת
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת,
הִיא בְּלִי גְּבוּלוֹת.

תּוֹר אָבִיב בָּא אֶל אַרְצֶךָ,
לָנוּ סְתָו אָבֵל
אוֹר גָּדוֹל בַּכֹּל זָרוּעַ,
וּסְבִיבֵנוּ לֵיל.
כְּבָר הַסְּתָו יַזְהִיב צַמֶּרֶת,
הַמַּכְאוֹב יִגְבַּר,
שַׁכּוּלָה הָאֵם נִשְׁאֶרֶת:
בְּנָהּ הוּא בְּפּוֹנָאר.
מֵי הַוִּילְיָה הַנִּכְבֶּלֶת
כְּבָר יִשְּׂאוּ דָּכְיָם,
זוֹעֲפִים קִרְעֵי הַקֶּרַח
נִשָּׂאִים לַיָּם
תְּמֻגַּר חֶשְׁכַת יָמֵינוּ,
אוֹר גָּדוֹל יִזְרַח עָלֵינוּ,
בּוֹא, פָּרָשׁ, עֲלֵה!
בִּנְךָ קוֹרֵא,
בִּנְךָ קוֹרֵא.

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, אַל בְּסַעַר,
מַבּוּעֵי הַלֵּב!
עַד אֲשֶׁר חוֹמוֹת תִּפֹּלְנָה,
נֵאָלֵם בִּכְאֵב.
אַל נָא, בְּנִי לִי, אַל תִּצְחַק נָא!
לֹא עֵת צְחוֹק עַכְשָׁו:
צַר הָפַךְ אֶת אֲבִיבֵנוּ
לְעָלֶה בַּסְּתָו
אַט יְפַךְ נָא הַמַּבּוּעַ:
שֶׁקֶט, בֵּן רַחוּם!
עִם הַדְּרוֹר יָשׁוּב גַּם אַבָּא
נוּמָה, נוּמָה, נוּם.
וּכְמוֹ וִילְיָה הַמְּשֻׁחְרֶרֶת,
כְּאִילָן עוֹטֶה צַמֶּרֶת,
עוֹד תִּזְכֶּה לְאוֹר
בְּבוֹא הַדְּרוֹר,
בְּבוֹא הַדְּרוֹר!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s