שמואל א ו-ז: ארון הברית – האמת ההיסטורית והארכיאולוגית

האם ארון הברית, שבו אוכסנו לוחות הברית ושברי לוחות הברית, ובימים שבית המקדש היה קיים ניצב בקודש הקודשים, אליו הורשה לגשת רק הכהן הגדול רק ביום הכיפורים – חי, ומתגורר בכנסיה נוצרית בעיר אקסום באתיופיה?

השאלה היכן נמצא ארון הברית הסעירה דורות של חוקרים, סופרים ואמנים (לדוגמה – הסרט "שודדי התיבה האבודה" של סטיבן ספילברג). הטענה של הנוצרים באתיופיה שהוא נמצא ברשותם, חוזרת מפעם בפעם בתחקירים שונים. כך בתחקיר של המגזין "מסע אחר" לא מכבר, ורק שלשום בכתבה ב-YNET הדוקומנטריסט פרופ' שמחה יעקובוביץ', מספר שלאחר ביקור במקום, במסגרת סדרה שהוא יוצר על אודות הסחר של אפריקאים לאירופה ואמריקה, שינה את דעתו מספקנות רבה לגבי היות הארון באותה כנסיה, וכעת הוא מאמין שהדבר נכון, וקורא לממשלת ישראל לבקש את לוחות הברית מאתיופיה.

האם באמת חשוב שימצא ארון הברית ויהיה בידינו? האם בכלל קיים ארון הברית? האם באמת היו בו לוחות הברית המקוריים? האם באמת היו לוחות הברית?

בנוגע לשאלות הללו אני דוגל בשיטתו של אחד העם, שהבחין בין "אמת ארכיאולוגית" ל"אמת היסטורית". לטענתו, השאלה האם משה אכן היה קיים מעניינת את הארכיאולוגים, ועדין אין עליה התשובה. אולם האמת ההיסטורית, היא שמשה חייב להיות קיים, כי הוא קיים באמונה של העם היהודי לאורך דורות, והוא נוכח מאוד בקרבו של כל יהודי. ולכן, השאלה האמפירית אם הוא באמת חי ופעל, משחקת תפקיד משני.

כשאני עוסק בתנ"ך, אני מניח בצד את השאלה האם הסיפור היה באמת, ואני מתייחס אליו כאילו הוא אמת, מתוך הכרה במרכזיותו של עצם הסיפור להוויית החיים והתרבות היהודית. כן, הסיפור הוא אמת היסטורית. האם הוא גם אמת ארכיאולוגית? בין אם הוא אמת ובין אם לאו, משמעותית בעיניי יותר האמת ההיסטורית.

ואף על פי כן, אני שמח על כל ממצא ארכיאולוגי המאושש את ספרי התנ"ך ומוצא בהם גם אמת ארכיאולוגית. לכן, אני מייחל לכך שימצא ארון הברית.

פרקים ו-ז עוסקים בנדודיו של ארון הברית לאחר נפילתו בשבי פלישתים ובחזרתו לידי ישראל. הסיפור הפנטסטי, על אודות המגפות והאסונות שפקדו את מי שהארון היה ברשותם באותה עת, מסעיר את הדמיון. המקום המרכזי של הארון באמונה הישראלית, בא לידי ביטוי משמעותי ביותר, בפרקים אלה.

* 929