אין לי רגע דל / רבקה מיכאלי
פינתי השבועית ברדיו "אורנים", 24.12.18
השבוע מסתיימת שנת הארבעים של אורטל, הקיבוץ שלי, הקיבוץ השיתופי היחיד בגולן – שנה ורבע עשירה בפעילויות ואירועים, ללא הפסקה. בנינו תכנית שנראתה גרנדיוזית, קפיצה מעל הפופיק, ולא זו בלבד שהיא בוצעה במלואה, במהלך השנה נוספו פעילויות נוספות. כמעט כל החברים ובני הנוער נרתמו והיו שותפים לעשיה. הייתה זו חגיגה גדולה ומתמשכת. הייתה לי הזכות הגדולה והכיף הגדול, לרכז ולהוביל את השנה הזו.
בכתבה בעיתון "ידיעות הקיבוץ" על אורטל בת הארבעים, הכותרת הייתה "יום יום חג". איני יודע אם הכוונה הייתה רק לשנת הארבעים, או בכלל, לאופיה הקהילתי הפעיל של אורטל. ספק אם העורך שנתן את הכותרת ידע, שהמופע המרכזי של שנת הארבעים, נפתח בשיר "יש לי יום יום חג", של נעמי שמר.
שיר נוסף ששרנו במופע, ואף הוא מיטיב לתאר את אורטל, היה "אין לי רגע דל". שרנו אותו במילים שהולבשו על אורטל, והוא עסק בלב הפועם של הקהילה, חדר האוכל.
לכבוד סיום שנת הארבעים, בחרתי להשמיע את "אין לי רגע דל", במילותיו המקוריות, אף הן של נעמי שמר.
בסוכות שעבר, נכחתי בערב השנתי של שירי נעמי שמר, באולם התרבות הגדול, על שם בן ציון ישראלי, בקבוצה בה נולדה וגדלה נעמי, ובה נטמנה אחרי מותה, קבוצת כינרת. הפעם היה זה ערב מיוחד, כיוון שהוא כלל את השקת הביוגרפיה של נעמי שמר, מאת מוטי זעירא, שלה הקדשנו את אחת הפינות.
במופע השתתפו אמנים רבים, אך אין ספק מי גנבה את ההצגה. הייתה זו רבקה מיכאלי, חברתה הקרובה של נעמי שמר. מיכאלי בת ה-80, ועדיין שופעת חן, כריזמה, הומור וחיוניות, כבשה את הקהל כשרק קראו בשמה. כשעלתה על הבמה, כל הקהל פרץ בתשואות רמות. רבקהל'ה שרה את "אקטואליה", שהשבוע שמעתי לראשונה הקלטה של השיר בביצועה יחד עם משה להב מ"הטיש הגדול", "שיר ערש למקרים מיוחדים" המצחיק, שנעמי שמר כתבה לילדיה של רבקה מיכאלי וכמובן, "אין לי רגע דל".
רבקה מיכאלי אמרה בהופעה, שנעמי שמר היא תעודת הביטוח שלה. בכל פעם שתוקפים אותה על כך שהיא שמאלנית, היא מיד שולפת את הקלף המנצח "אבל אני החברה של נעמי שמר". ואכן, חרף חילוקי הדעות הפוליטיים ביניהן, השתיים היו החברות הקרובות ביותר, והחברות הזו נמשכה לאורך עשרות שנים, עד יומה האחרון של נעמי.
"אין לי רגע דל" הוא שיר קליל וחביב, הן במילותיו והן בלחנו, שמיטיב לבטא את אחד המאפיינים של החיים בישראל – העובדה שלעולם לא משעמם פה, לטוב ולרע. אין רגע דל – או סקנדל או פסטיבל. כל הזמן יש איזו פרשיה. המון דברים קורים בזמן האחרון, כתבה נעמי שמר בשנות השבעים, והמון דברים ממשיכים לקרות בזמן האחרון גם היום. אין זה שיר סאטירי, אבל יש בו אקטואליה – שביתות המורים, למשל, והמשברים עם המפלגות הדתיות; היום התפרקה הקואליציה בשל המחלוקת על חוק הגיוס. השיר נכתב על רקע המחלוקת על חוק ההפלות: "שיחקנו אבא אמא עשינו הפלה / בגלל ההפלה נפלה הממשלה". וכמובן, מה יותר ישראלי מהעניין במצב הכינרת? "תרימו ת'כנרת, חבל על כל טיפה".
האינטנסיביות הזו הביאה את הכותבת לאופוריה, אך גם לעייפות ולתקווה שיהיה קצת משעמם. "בסוף הייתי ממש בעננים, איפה ישנם חיים כל כך מעניינים? אמרתי לילה טוב, ובעזרת השם אולי מחר יהיה לי יום משעמם".
את אירוע הסיום של שנת הארבעים שנערך במוצ"ש (אך ביום רביעי עוד יהיה לנו האירוע אחרי האחרון), כינינו "אירוע הסיום של שנת הארבעים והשקת השנה ה-41", כי אנו קיבוץ בלי הפסקה ובאמת אין אצלנו רגע דל. ואני ממש לא מחפש יום משעמם.
אתמול ישר בבוקר בשבע זה התחיל
הרגשתי שהולך סיפור בלתי רגיל
הוצאתי ראש החוצה תפסתי ת'גרון
המון דברים קורים בזמן האחרון
כי אין לי רגע דל
או סקנדל או פסטיבל
והו והא ואל תשאל
אין לי רגע דל
שבתה לי הגננת שבתה לי המורה
סגרו לי את הבנק ואת המשטרה
שיחקנו אבא אמא עשינו הפלה
בגלל ההפלה נפלה הממשלה
כי אין לי רגע דל…
סגרו לי את הנגב פתחו לי את אלעל
השאירו ת'אשפה לקחו את החשמל
תרימו ת'כנרת חבל על כל טיפה
שיחקנו כדורסל אני על הספה
כי אין לי רגע דל…
אחרי הצהריים שרפו מיליון פרחים
כל הבנות שמנות כל הגברים קרחים
כי ככה כל הערב זה לא יכול להיות
ממש כמו בשייקספיר הכל מלא גוויות
בסוף היום הייתי ממש בעננים
איפה ישנם חיים כל כך מעניינים
אמרתי לילה טוב ובעזרת השם
אולי מחר יהיה לי יום משעמם
כי אין לי רגע דל…
הבלוג של אורי הייטנר 