צרור הערות 28.10.18

* ברית ייעוד – תחושה אותנטית של שותפות גורל אופפת אותנו, לשמע הטבח האנטישמי המזעזע בפיטסבורג.

נסיעתו המיידית של השר לענייני תפוצות נפתלי בנט לפיטסבורג היא מסר חשוב של שותפות בינינו לבין אחינו בגולת ארה"ב.

מן הראוי שלא תהיה זו רק ברית גורל, אלא גם ברית ייעוד. מן הראוי שלא רק אסונות יאחדו אותנו, אלא נהיה מאוחדים גם בימי שלום, בשותפות תרבותית, רוחנית ודתית, בין המדינה היהודית לבין העם היהודי כולו, על כל זרמיו.

ההגדרה מדינת הלאום של העם היהודי, שבאיחור של 70 שנה היא כעת הגדרה חוקתית – מחייבת. היא מחייבת את ישראל להיות מדינת הלאום של העם היהודי כולו, ולא רק של זרם אחד בתוכו.

יהי זכרם של אחינו, שנרצחו בידי בן עוולה, ברוך.

* תוצאה ישירה של מדיניות ה"הכלה" – ביום חמישי נורתה רקטה משטח עזה לעבר המועצה האזורית אשכול, ונפלה בשטח פתוח. ב"הארץ" האירוע דווח בע' 22, בחלקו התחתון של העמוד, בצד ימין בידיעה קצרצרה. ב"ישראל היום" הוא דווח בע' 9, בפסקה קטנטנה בתוך ידיעה על העברת הדלק הקטארי לרצועה, ללא איזכור בכותרות המשנה. ב"ידיעות אחרונות" הוא כלל לא דווח.

האם יש קשר בין ההתעלמות הזאת, להסלמה למחרת? קשר ישיר נקודתי, כנראה שלא. אבל זה בהחלט סימפטום למה שקורה בגבול עזה בשבעת החודשים האחרונים. לאחר ארבע שנות שקט (הגם שלא מוחלט), מאז "צוק איתן", נוצר מצב שבו ישראל משלימה עם רמת אלימות וטרור עד גובה מסוים של הלהבות, ומדובר בגובה לא קטן. היא מגיבה בעוצמה על מתקפות רקטות, ו"מכילה" עצימות נמוכה יותר. זה החל במדיניות הכושלת והבלתי מוסרית של "הכלת" טרור ההצתות והנה, גם ירי רקטה בודדת אנו מכילים, אם במקרה לא הייתה פגיעה ישירה. כאשר ביום שבו יש "רק" 7 הצתות, כלומר "רק" 7 ניסיונות הצתה הצליחו, אנו מכנים זאת "רגיעה" – אנו מזמינים הסלמה.

הגישה הזאת בלתי סבירה, מנוגדת לתפיסת הריבונות של כל מדינה ולחובתה של המדינה להבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחיה.

על ישראל לחתור להסדרה ובמקביל – לפעול בכוח נגד הטרור. אולם ההסדרה מחייבת הפסקה מוחלטת של האלימות הפלשתינאית והפעולה בכוח צריכה להיות בעקבות כל הפרה. ה"סבבים" אחת לכמה שבועות נובעים מכך שאי אפשר לשמור על רמה "נסבלת" בלי שהיא תסלים.

* בין הפסקה לאש – הפסקת אש? אני בעד. תמיד עדיפה הפסקה על אש. אולם זאת רק אם אכן האש פוסקת. הצתות – הן אש. בלוני תבערה – הם אש. חניקת יישובינו בעשן היא התגלמות הקלישאה שאין עשן בלי אש. מטעני חבלה ורימונים לעבר כוחות צה"ל אינם "הפגנה" אלא אש. ניסיונות לחבל בגדר הגבול ולחדור לישראל – הם אש. כל עוד אלה נמשכים זו אינה הפסקת אש, ואם אין הפסקת אש, על ישראל לפעול בעוצמה.

* הדדיות – כמויות המים שישראל מעבירה לירדן כפולות ממה שישראל התחייבה בהסכם השלום, למרות המשבר במשק המים ומצב הכינרת. והירדנים זקוקים, כל כך זקוקים למים האלה.

על ישראל להבהיר לירדן, שאם תפגע בהסדרים בערבה ובנהריים, זה רק אחד המנופים שהיא תפעיל נגדה. אם הירדנים מנצלים לקונה בהסדר כדי לפעול בניגוד לרוח ההסכם, שיצפו להדדיות.

* טיהור אתני – שטחי המחלוקת בערבה ובנהריים, הם בריבונות ירדן, על פי הסכם השלום. כלומר, אין מחלוקת על הריבונות. אז במה מדובר? ברצון של הירדנים לכך שהשטח יהיה יודנריין, נקי מיהודים. ובמקרה זה, אפילו לא ממגורי יהודים, אלא משטחים המעובדים בידי יהודים. זאת השקפת עולם של טיהור אתני.

* אנחנו פה במזרח התיכון – כאשר נתניהו מדבר על הקשר עם "המדינות הערביות המתונות", הוא מתכוון, בין השאר, לסעודיה. רצח העיתונאי חשוקג'י הוא רק דוגמית קטנה איזו מין "מתינות" זאת. ובכל זאת, נתניהו צודק. יחסית למדינות הערביות והמזרח תיכוניות, סעודיה היא מדינה מתונה. יחסית למדינות כמו סוריה ואיראן, היא מאוד מתונה. וגם טורקיה המתחסדת, קיצונית יותר מסעודיה.

האם נכון שישראל תחתור לנורמליזציה עם דיקטטורות מן הסוג של סעודיה? בהחלט כן. יתר על כן, הלוואי שיכולנו להגיע לשלום ולנורמליזציה גם עם המדינות הקיצוניות.

אנחנו חיים במזרח התיכון. כפי שאנו המדינה היהודית היחידה במזרח התיכון, כך אנו גם המדינה הדמוקרטית היחידה במזה"ת, וכנראה שזה לא ישתנה בקדנציה שלנו. אין זה מתפקידנו לחנך את שכנותינו, אלא לשמור על זהותנו ומהותנו היהודית והדמוקרטית, ולחתור לשלום ולנורמליזציה עם שכנינו, תוך שמירה על האינטרסים הלאומיים והביטחוניים שלנו.

הביקור הפומבי של נתניהו בעומן, משרת בהחלט את האינטרס שלנו והוא הישג מדיני חשוב ומבורך.

* חוסר אחריות – כשהתגייסתי לצה"ל, הרמטכ"ל היה מבוגר יותר מאבא שלי. וזה בהחלט דבר סביר ונורמלי. היום, לראשונה, נבחר לתפקיד הרמטכ"ל נער צעיר ממני. וזה נראה לי כבר חוסר אחריות משווע.

* מפקד למופת – וברצינות – הבחירה בכוכבי היא בחירה מעולה בלוחם ומפקד למופת. ובנוסף לכך, אני שמח על כישלון הקמפיין המקארתיסטי המכוער נגדו, שניסה להציג אותו כ"שתול" של "אַקֶרֶן".

* קונספירציה חולנית – מה עומד מאחורי תאוריית הקונספירציה המטורללת שהומצאה ב"סביבתו" של נתניהו, על פיה נשיא המדינה רוקח מזימה לעוות את תוצאות הבחירות הבאות, וגם אם נתניהו יבחר, לא להטיל עליו את הקמת הממשלה?

ארבע אפשרויות:

א. עוד ביטוי לפרנויה החולנית המאפיינת את נתניהו משנים.
ב. עוד נדבך במסעות הנקם, ההסתה והשיימינג הבזויים שנתניהו מוביל נגד נשיא המדינה ריבלין.
ג. סיכול ממוקד לגדעון סער, מקורבו של ריבלין ומי שפרנויית נתניהו סימנה כאיום, לקראת הפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת.
ד. נתניהו יודע, שהמון חסידיו השוטים, עובדי האלילים, יקנו את הקונספירציה החולנית הזאת בלי לשאול שאלות.

איזו מן האפשרויות היא הגורם לתאוריה המופרעת?
ארבעתן.

(אגב, את ההערה הזאת כתבתי והעליתי כרשומה בפייסבוק מיד כששמעתי את התיאוריה, עוד לפני שהוזכר שמו של סער).

* לא עזר לו – במידה מסוימת, יש צדק פואטי בהתנכלות המכוערת לסער. הוא לא העז להתייצב בעוז להגנת ריבלין מול מסעות ההסתה, השיימינג והעלילות שנתניהו הוביל נגדו. מסתבר שזה לא עזר לו.

* התגלמות הממלכתיות – על מי יטיל הנשיא ריבלין את הרכבת הממשלה הבאה?
על מי שרוב חברי הכנסת ימליצו עליו.
מה הסבירות שהוא ינהג אחרת?
0%.
על סמך מה אני כל כך בטוח?
ראשית, על כך שבכל שנות המדינה, ב-100% מהמקרים, לא היה אף מקרה שהנשיא נהג אחרת. שנית, כי קל וחומר בן בנו של קל וחומר שכך ינהג רובי ריבלין, שהוא התגלמות הממלכתיות וההדר הבית"רי.

יש במערכת הפוליטית רק אדם אחד שאם יהיה נשיא הוא עלול לנהוג אחרת. האיש שבדה מלבו את תאוריית הקונספירציה החולנית כדי לחסל את גדעון סער ולהמשיך להסית נגד הנשיא.

* מתי זה התחיל? – זה התחיל כשהוא העליל על דוד לוי, כאילו נציג שלו איים עליו שיפיץ קלטת לוהטת המתארת את בגידתו בשרה, אם לא יסיר את מועמדותו בפריימריז בליכוד 1993.

* חלופה מנהיגותית – אם גדעון סער בוחר, משום מה, להישאר בליכוד, עליו לגלות מנהיגות, להציב חלופה ערכית, לעמוד בראש מחנה הליכוד הממלכתי, לעומת מחנה הליכוד הביביסטי. ברור שהוא לא יניב תשואה משמעותית בתקופה הקרובה, אך בטווח הרחוק יותר, הוא עשוי להנהיג את הליכוד ולהחזיר אותו אל דרך הישר.

* התעלמתי מן הפרובוקציה – בפאנל שבו השתתפתי אתמול, אמרה מישהי מהקהל, שאנחנו שולחים את הילדים שלנו למסע לאושוויץ, הם רואים שם מה הנאצים עשו, אח"כ הם מתגייסים וממלאים פקודות לירות בערבים שמרימים ראש.

העדפתי לא להיכנס לסמטה האפלה הזאת, לדבוק בנושא של רב השיח (על ה"תקווה" כהמנון הלאומי. למרבה הצער זה נושא במחלוקת) והתעלמתי מן הפרובוקציה.

האם צדקתי? איני בטוח. יכול להיות ששתיקה עלולה להתפרש כלגיטימציה לדברי הבלע.

* איש רע – אני מכיר שנים רבות את אסנת וְווֹני חיות, שבנם עילי נפצע קשה בטקס חניכה מטופש ומיותר ביחידת "מגלן". אמו היא ממייסדות קיבוץ אורטל.

צפיתי השבוע בכתבת טלוויזיה מרגשת על מלחמת השיקום של עילי – איזו עוצמה, איזו נחישות, איזו דבקות במטרה; הן דבקות במטרת השיקום והן דבקות בדרך בה בחר, להיות לוחם. רצונו – לחזור להיות לוחם, כפי שאמר בכתבה. בחירתו להיות לוחם ביחידה מובחרת הייתה חרף העובדה שהנו ספורטאי מצטיין, שהוצעו לו כל התנאים שצה"ל מספק לספורטאים מצטיינים. הוא העדיף להיות לוחם, על פי ערכיו וכפי שחונך במשפחתו ובמושב, על פני הקריירה. בכתבה במהדורה המרכזית של חברת החדשות, ראינו דמות מופת ומשפחת מופת.

כשציפיתי בכתבה ידעתי, ואמרתי לבני משפחתי, שמחר יפרסם רוגל אלפר פשקוויל שיימינג נגד עילי ומשפחתו בשוקניה. התחביב של אלפר הוא לבטא שמחה לאיד, שנאה ובוז למשפחות שכולות, לפצועי צה"ל ולנפגעי הטרור. אין דבר שעושה לו טוב יותר מלהשפיל משפחות כאלו ולזרות מלח על פצעיהן.

למחרת בבוקר – נדהמתי. לא התפרסם הפשקוויל הצפוי של אלפר. איך זה יתכן? איך הוא החמיץ את ההזדמנות? מה קרה?

חלף יום נוסף, והפשקוויל פורסם. וכך הוא מתחיל: "כתבת 'לוחם צה"ל המשתקם מפציעה קשה' היא הז'אנר הכי לאומני בחברה הישראלית, ומשמשת להפצת רעל שמוזרק היישר לתודעת האזרחים והופך אותם למורעלים". חייל פצוע שדבק בפטריוטיות שלו הוא "סצנת תיאטרון האבסורד האולטימטיבית" וכו' וכו' וכו'.

מעבר להיותו של אלפר מטיף אוטו-אנטישמי, הוא פשוט איש רע. קודם כל איש רע. והוא ניגודו המוחלט של עילי חיות, מלח הארץ.

* רק שאלה – אני רק שאלה. האם בשלושת הימים עד הבחירות, יישלחו פקחי עירייה לתת קנסות חניה?

* ביד הלשון

ארנונה – בשבוע הבא תתקיימנה הבחירות המוניציפליות. ומהי המילה הכי מוניציפלית שיש? ארנונה, כמובן.

מי זאת אותה ארנונה, שזכתה לכבוד המפוקפק שהמס המוניציפלי ייקרא על שמה?

ובכן, המס אינו מנציח אף ארנונה. ארנונה היא מילה בארמית, המופיעה בתלמוד, שמשמעותה – מס חקלאי. יתכן שמקורה במילה הלטינית אנונה, שציינה באימפריה הרומית את היבול השנתי.

* "חדשות בן עזר"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s