נחמיה יא: הַמִּתְנַדְּבִים לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִָם

במרבית פרקי ספר נחמיה, תוארה המציאות היהודית בירושלים, ובעיקר הקמת החומה בירושלים, שנועדה להגן על בית המקדש ועל היישוב היהודי בעיר.

בפרק יא מוצגת ההתיישבות היהודית ברחבי ארץ ישראל. מסתבר שרוב העם התיישב מחוץ לירושלים, וכדי לקיים את ירושלים כבירתה היהודית של הארץ, היה צורך בגיוס מתנדבים שיישבו בו. בפרק זה מוזכרות המשפחות שהתיישבו בירושלים, כדי להנציח אותם בהוקרה לדורות על המעשה החשוב שעשו.

****

הצלחתה של הציונות עולה לאין ערוך על הצלחתה של שיבת ציון. אולם הציונות ראתה עצמה כממשיכת מפעל שיבת ציון. אחד הביטויים לכך, הוא מתן שמות ליישובים ציוניים רבים, על שמם של שבי ציון, כפי שהוזכרו ברשימות בספרי עזרא, נחמיה ודברי הימים.

בקריאת שמות המתיישבים בירושלים המופיעים בפרק זה, אנו יכולים למצוא שמות של יישובים רבים ברחבי ארץ ישראל.

אזכיר כאן שני יישובים, שמייצגים שני קטבים במחלוקת הפוליטית בישראל, כולל במחלוקת על ההתיישבות, אך בעיניי הם שני ביטויים של אותה רוח ציונית חלוצית ושל אותו ערך יישוב ארץ ישראל.

מַלְכִּיָּה – קיבוץ שחלוציו לוחמי פלמ"ח שלחמו על שחרור הגליל במלחמת השחרור. הקיבוץ עלה לקרקע ב-1949. הוא נמצא על רכס הרי נפתלי, והוא חלק מן המועצה האזורית גליל עליון. הוא קרוי על שם משפחת הכוהנים שבניה שירתו בבית המקדש והם מוזכרים במקומות רבים בתנ"ך ובהם בפרק זה. לאחר חורבן הבית השני נדדה המשפחה לגליל והתיישבה בהרי נפתלי. שמו של היישוב היהודי העתיק מלכיה נשמר בשם הכפר הערבי אל-מאלכיה, מה שהקל על זיהוי המקום, חזרת העם היהודי אליו והחייאת שמו.

טַלמוֹן – יישוב קהילתי דתי בחבל בנימין. חלוצי היישוב עלו לקרקע ב-1989. הוא קרוי על שם משפחת טלמון, שבניה היו בין שוערי בית המקדש, והיו בין שבי ציון עם עזרא הסופר.

* 929

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s